fbpx דלג לתוכן

כ"ח אייר תשע"ח
לכבוד:
חברי ועדת הכספים
כנסת ישראל

הנדון : התייחסות לתקנות דמי ניהול השקעות חיצוניים

למסמך המקורי

1 .ביום שני, 14 במאי 2018 ,תדון ועדת הכספים בטיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות( – התשע"ח 2018 .התקנות שהוגשו לוועדת הכספים עוסקות בניכוי
דמי ניהול המכונים בדו"חות חברות הביטוח "דמי ניהול השקעות" ממוצרי החיסכון הפנסיוני, ביטוחי
מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות. מדובר בדמי ניהול המשולמים על ידי המבוטחים לטובת מימון
הוצאות חברות הביטוח על ניהול השקעות. חשוב להבהיר דמי ניהול השקעות נגבים מהמבוטח בנוסף לדמי
הניהול "הרגילים" והמוכרים על הצבירה ועל ההפרשות החודשיות.

2 .דמי הניהול הללו כוללים שני רכיבים עיקריים. האחד הוא הוצאות בגין ברוקראז' – קניות ומכירות של
ניירות ערך, וכיוצא בזה. על רכיב זה, שהוא בדרך כלל קטן, אין מחלוקת. לעומת זאת, המרכיב המרכזי של
דמי ניהול ההשקעות הוא "דמי ניהול חיצוניים". משמעותו היא, שהגופים המוסדיים משקיעים חלק
מכספי החסכונות הפנסיוניים באמצעות קרנות השקעה וגופי השקעה חיצוניים, ומשלמים להן דמי ניהול.
האפשרות להשקיע באמצעות קרנות השקעה נפתחה לחברות הביטוח בשנת 2008 ,כאשר הרציונל היה
שיפור התשואות לעמיתים תוך שימוש במומחיות ספציפית של קרנות ההשקעה, וחשיפה לשווקים ולנכסים
שאינם מכוסים על ידי הגופים המוסדיים.

3 .בשנת 2014 החליטה הממונה על שוק ההון, לאחר שהבחינה כי דמי הניהול החיצוניים הם גבוהים מידי
בחלק מהמסלולים, להטיל מגבלה על גביית דמי הניהול החיצוניים בגובה 25.0 אחוזים. המגבלה נקבעה
בהוראת שעה. כעת, מוגשות לוועדת הכספים תקנות מתבקשות לאשר באופן קבוע את המגבלה על דמי
הניהול.

4 .עמדתנו בקליפת אגוז : אנו סבורים שלא רק שאין להעלות את דמי הניהול החיצוניים, אלא יש לצמצם
אותם, בהיעדר כל אינדיקציה של יצירת ערך לחוסכים, שלא לומר ההפך. בנוסף, דמי הניהול החיצוניים
יוצרים חוסר שקיפות קשה כלפי החוסכים עד כדי גניבת דעת והטעייה, ופוגעים בזכות החוסכים לדעת מה
הגופים המוסדיים עושים בכספם וזהו מצב שיש לתקנו. להלן פירוט:

א. האם דמי הניהול מייצרים תשואות עודפות למבוטחים?
דמי הניהול החיצוניים הממוצעים התייצבו בשנים האחרונות על 15.0 אחוז, כך שהגופים המוסדיים גובים
מהציבור דמי ניהול חיצוניים בגובה 2-5.1 מיליארד שקלים בכל שנה. התקרה בגובה 25.0 מאפשרת גבייה
של עד 3 מיליארד שקלים.
נשאלת השאלה – האם בכלל קיים צורך מנומק בגביית עד 3 מיליארד שקלים מהציבור שיועברו לקרנות
השקעה כדי שהן ישקיעו את הכספים עבור חברות הביטוח?
קיימים סימני שאלה משמעותיים, כולל בעקבות בדיקות שבוצעו על ידי רשות שוק ההון, האם ההשקעה
באמצעות קרנות השקעה חיצוניות, יוצרת תשואות עודפות למבוטחים, שכן זו התכלית הראויה היחידה
לתשלום דמי הניהול החיצוניים. אחרת – האפקט הוא של קיטון החיסכון במקום הגדלתו.
בהחלטת ועדת הכספים מאישור הוראת השעה ב 30 במרץ 2014 ,קבעה ועדת הכספים כי בתום התקופה
תבצע רשות שוק ההון בדיקה מה היו השלכות קביעת התקרה על התשואות למבוטחים.
על כן, בטרם אישור התקנות, יש לדרוש מרשות שוק ההון לבצע בדיקה/לחשוף בדיקה קיימת על גובה
התשואות שיוצרות ההשקעות שממומנות על ידי דמי הניהול החיצוניים. חשוב לציין בהקשר זה, כי הכוונה
המקורית של הממונה, בשנת 2014 הייתה לאשר תקרה לדמי הניהול החיצוניים בגובה 15.0 בלבד.

ב. שקיפות בדמי הניהול ובתשואות
במצב הקיים היום, דמי הניהול החיצוניים יוצרים בלבול והטעייה של החוסכים לגבי דמי הניהול שהם
משלמים, לצד חוסר שקיפות בדיווח של המוסדיים שפוגעת באפשרות של החוסכים לדעת כיצד מנוהל הכסף
שלהם.
אם חברי הכנסת יהיו מעוניינים לאפשר לגופים המוסדיים לגבות דמי ניהול חיצוניים לטובת שיפור
התשואות לכאורה לחוסכים הפנסיוניים, יש לדרוש מרשות שוק ההון ליצור שקיפות באשר לתוצאות של
השקעות אלה ובנוסף יש ליצור שקיפות גם בדמי הניהול שמשלם הצרכן, בכל פרסום של קרן הפנסיה,
ביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות.
יש לפרסם באופן ברור ובהיר מה גובה התשלום על דמי ניהול חיצוניים, לפחות בממוצע על שנים אחרונות.
המצב כיום הוא, שדמי הניהול החיצוניים מופיעים רק בדו"ח המקוצר ששולחת קרן הפנסיה אחת לשנה.
על כן המצב הוא, שקרנות הפנסיה, כולל אלו של ברירת המחדל בחסות האוצר/רשות שוק ההון )להלן
דוגמא בהמשך(, מטעות את הציבור ביודעין.
מכיוון שרשות שוק ההון רוצה להתיר דמי ניהול חיצוניים של עד %25.0 ,הרי ייתכן מצב שבו דמי הניהול
האמתיים בפועל של קרן ברירת המחדל יהיו גבוהים פי 251 ממה שמפורסם ברשות ובסמכות רשות שוק
ההון.
הפתרון השורשי להעדר השקיפות בדמי הניהול הוא להציג לצרכן שני נתונים בלבד: דמי הניהול על
הצבירה ודמי הניהול על ההפקדות )כפי שקורה היום( – כאשר העלויות של דמי הניהול החיצוניים מוכלות
בדמי הניהול על הצבירה. דמי הניהול האלה מוכרים לצרכן והם גם נתונים למשא ומתן בינו לבין קרן
הפנסיה.

רעה חולה נוספת, היא כי הגופים הפנסיוניים מפרסמים לציבור נתונים חסרים אודות אותם גופי ניהול
חיצוניים. בפרט, החוסך איננו יכול לדעת ברמת הקרן הבודדת את התשומות ואת התשואות. זאת בהבדל
משאר מכשירי ההשקעה. הסיבה היא ברורה – אותן קרנות "אקסקלוסיביות" לא רוצות שנדע כמה הן
דורשות ומה הם הביצועים בפועל, מה שכמובן משמר "אפקט הילה" שהחוסכים, כולל חברי הוועדה
הנכבדים, לא יכולים לבקר ולשפוט אותם. כדי לוודא כי קרנות הפנסיה משקיעות את דמי הניהול
החיצוניים ביצירת תשואות עודפות עבור המבוטחים, יש לדרוש מהן לפרסם מעת לעת את תוצאותיהן של
קרנות ההשקעה ואת התשואות שהושגו בעבור המבוטחים ברמת הקרן הבודדת. אנו חושבים גם שמדובר
בזכות קניינית-חוקתית בסיסית של החוסכים, אשר כספם מנוהל בנאמנות על ידי הגופים המוסדיים.

נשמח להרחיב ולענות כל שאלה נוספת לקראת הדיון.

בברכה,
מרב דוד, לובי 99
ד"ר הראל פרימק, יו"ר משותף "צדק פיננסי"

העתקים:
עו"ד שגית אפיק – יועצת משפטית לוועדת הכספים
מר יואב גפני – סגן בכיר לממונה על שוק ההון