לכבוד
חברי ועדת החקירה הפרלמנטרית
כשלי הפיקוח על הבנקים בפרשת הקצאות אשראי ללווים משמעותיים
1 .אמון הציבור הישראלי במערכת הכלכלית וברגולטורים, שעומדים על המשמר על מנת למנוע שערוריות
פיננסיות, הינו חיוני ליציבות המשק. האירועים שהיוו בסיס להקמת ועדת החקירה מעוררים שאלות קשות
לגבי התנהלותה של המערכת הכלכלית, המערכת הבנקאית, כמו גם תהיות על דרך ההתמודדות של
הרגולטורים עם התופעות שארעו.
2 .כדי למקסם את תוצאות ועדת החקירה, חשוב להתייחס לפרשת פישמן לא רק כפרשה פרטית )אשר גם
אותה יש לברר לאור מעמדו של מר פישמן בדגש על העיתון שהיה בבעלותו( אלא לבחון את המערכת
הבנקאית ודרכי פעולתה כמו גם את התנהלות הרגולטור –בנק ישראל .
כלומר, יש לאתר את הכשלים השיטתיים ולבצע את השינויים הנדרשים במטרה לחזק את המערכת
הפיננסית ואת הרגולטור המרכזי המופקד עליה.
3 .בחקירת הכשלים יש לבחון ראשית כל את המערכת העובדתית שהתרחשה בשנים הללו:
למי ניתן אשראי, באילו היקפים, מה היו הבטוחות וכיצד נערכו המלווים לקבלת החזר ההלוואות.
המערכת העובדתית שהתרחשה באותן שנים קריטיות חיונית להבנת המערכת האקולוגית שבה פעלה
המערכת הכלכלית הישראלית: מי היו הלווים הגדולים, מי היו המלווים, מה היו הביטחונות שניתנו או
שהתבקשו, כיצד אושרו היקפי האשראי שניתנו וכיו"ב. לגישתנו, פרישת המערכת העובדתית חיונית
להבנת המתרחש במערכת הכלכלית הישראלית באותן שנים ובפני הועדה עומדת הזדמנות פז לברר את
העובדות ולהציגן לציבור בצורה ברורה ומבוססת.
4 .בנוסף אנו מבקשים להתמקד בתפקידו של הרגולטור, הפיקוח על הבנקים. זאת מהסיבות המעשיות
הבאות:
א. הרגולטור הוא שקובע את חוקי המשחק. הבנקים ייטענו שהם בסך הכל פועלים לפי הכללים.
ב. הרגולטור הוא משרת ציבור ואילו הבנקים הם גורמים עסקיים, לפיכך הרגולטור הוא האחראי
המרכזי לשמירה על האינטרס הציבורי.
ג. הרגולטור נתון לפיקוח הכנסת וניתן לדרוש ממנו חשיפה ושקיפות, שמורכב יותר לדרוש מגופים
מסחריים.
5 .בהקשר תפקידו של הרגולטור ברצוננו למקד את ועדת החקירה בנקודות הבאות:
נושא סטטוס נוכחי מצב רצוי
א. הגדרת אחריות הפיקוח
על הבנקים
הפיקוח מגן בעיקר על יציבות הבנקים הפיקוח משקלל את האינטרס הציבורי,
הכולל גם הפסדים שנגרמים לציבור,
הגברת הריכוזיות במשק ואמון הציבור
במערכת.
ב. קידום שקיפות צעדים של ענישה שנוקט הפיקוח אינם מובאים לידיעת הציבור בדומה לארה"ב, פעולות האכיפה סנקציות, קנסות נמצאות באתר הבנק הפדרלי
ג. סנקציות אישיות על בנקאים שכשלו אין עדות לכך שבנקאים שכשלו נושאים באחריות אישית ומשלמים מחיר כלשהו על הכשלים הפיקוח על הבנקים יוצר נורמה של אחריות של נושאי משרה בכירים ודירקטורים לכשלים שמתרחשים במהלך כהונתם.
ד. שימוש בכלי האכיפה שהחוק מאפשר לפיקוח הפיקוח אינו עושה שימוש בסמכויות שהמחוקק מקנה לו. הפיקוח משתמש בכל סל הכלים שהקנה לו המחוקק
א. הגדרת אחריות הפיקוח על הבנקים – סוגיות מפתח:
מהי אחריותו של הפיקוח על הבנקים? האם הפיקוח מגן על טובת הציבור באופן רחב או מתמקד רק
בסוגיית יציבות הבנקים?
כזכור, מצבו של פישמן היה ידוע למעלה מעשור. בחינת התנהלות הפיקוח על הבנקים לאורך השנים
תאפשר לקבוע האם הפיקוח נקט עמדה אקטיבית בה ראה עצמו כגורם הבוחן גם את תחום הקצאת
האשראי, או שבחר בעמדה פסיבית. הגנה על האינטרס הציבורי ראוי שתכלול לא רק את יציבות הבנקים
אלא גם הגנה על המשק מפני הקצאת אשראי שמקדמת תהליכי ריכוזיות, פירמידות פיננסיות, אובדן
כספי פנסיות ואובדן אמון הציבור במערכת.
ב. קידום שקיפות :
האם חוסר השקיפות של הפיקוח על הבנקים אכן מאפשר לו לפקח באופן יעיל יותר, או שהוא משרת
דווקא את המפוקחים? כיום בנק ישראל אינו מפרסם את כל המידע אודות כשלים שהתגלו בביקורות
שנערכו על ידו והסנקציות שהוטלו על ידו. חוסר שקיפות אינו גזירת גורל, בארה"ב לדוגמה אתר הבנק
הפדראלי מאפשר לכל אזרח לצפות בפעולות האכיפה שהבנק נקט.
ג. סנקציות אישיות על בנקאים שכשלו :
מדוע הפיקוח על הבנקים אינו מנהיג נורמות של לקיחת אחריות אישית? הוכח שסנקציות אישיות הן
בעלות אפקט תיקון מערכתי חזק יותר מאשר קנסות תאגידיים, המשולמים מ"כספם של אנשים
אחרים".
ד. שימוש בכלי האכיפה שהחוק מאפשר לפיקוח:
האם הפיקוח על הבנקים משתמש בכלי האכיפה שמוקנים לו בחוק, או שמא בוחר להיות תלוי ברצונם הטוב של הבנקים? לפיקוח על הבנקים מוקצות לפי חוק סמכויות נרחבות. סמכויות אלו נתנו מתוך הכרה
של המחוקק בצורך שלהן לעבודת הרגולטור וחשוב לבדוק האם ומתי נעשה בהן שימוש.
a .סמכויות חקירה פליליות: לפי ס' 5(ג( לפקודת הבנקאות, ניתן להסמיך עובדי בנק ישראל לערוך
חקירה פלילית.
b .סמכויות אכיפה וסנקציות מנהליות: לפי ס' 8 לפקודת הבנקאות, לבנק ישראל סמכות להטיל
סנקציות מגוונות על בנקים ונושאי משרה שכשלו.
לסיכום, מטרתנו המשותפת היא למנוע את הכשל הפיננסי הבא באמצעות שינוי תפיסת היסוד של המערכת
הבנקאית ושל הפיקוח על הבנקים, הובלת נורמות של אחריות אישית, שימוש בכלי אכיפה שנזנחו לאורך
השנים ופרסום פעולות האכיפה באופן שקוף. נקיטה בפעולות אלו תביא לשיפור הרגולציה על התאגידים
הבנקאיים, כולל בכל הקשור להקצאות אשראי, ולשירות לציבור.
נשמח לענות על כל שאלה,
בברכה,
עו"ד לינור דויטש, סמנכ"ל לובי 99
ברק גונן, יו"ר משותף צדק פיננסי
ד"ר הראל פרימק, יו"ר משותף צדק פיננסי