fbpx

לכבוד
עו"ד עידית פרוים
רשות ההגבלים

הנדון: הערותינו לתזכיר חוק ההגבלים העסקיים (חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי) התשע"ז 2017

1 .האינטרס הציבורי: חיזוק ההגבלים העסקיים וחיזוק התחרות
בפתח התייחסותנו לתזכיר החוק שבנדון נבקש להדגיש כי אנו רואים ברשות ההגבלים עמוד תווך
במאבק להורדת יוקר המחיה ולצדק חברתי. לפיכך, אנו תומכים כל צעד שנועד לחזק את רשות
ההגבלים ונגד כל צעד שמחליש את הפיקוח, את האכיפה ואת ההרתעה של רשות ההגבלים.

2 .כיצד אנו בוחנים האם התיקון לחוק מחזק את האכיפה ואת ההרתעה של רשות ההגבלים?
ככלל, אנו מוטרדים בעיקר מאותם תאגידים גדולים, אשר אחראים לעיקר חוסר התחרות והריכוזיות
במשק. הבעיה עם תאגידים אלה היא כפולה ומכופלת – לא די בכך שיש להם כוח שוק מוגזם, אלא יש
להם גם מוטיבציה לשמר מצב זה באמצעות סוללות עורכי דין ויועצים, אשר משמשים כחומת הגנה
מפני הגברת תחרות וכמכשיר התקפה על מתחרים חדשים ואף על רשות ההגבלים.
גם כאשר כבר מוטלות על תאגידים אלה סנקציות כספיות, הרי שבהיעדר תחרות ומתחרים חדשים –
כוח השוק שלהם מאפשר להם לגלגל את עלות הסנקציות על הצרכנים – ושכר קידום התחרות יוצא
בהפסדה. לעיתים, תאגיד עלול אף לבצע ביודעין עבירות על חוק ההגבלים מתוך חישוב כלכלי קר
שמשתלם לו להמשיך לשלם קנסות תמורת המשך פעולותיו. לכן אנו בוחנים את התועלת שבסעיפי חוק
שונים באמצעות השאלות הבאות:
א. האם החוק החדש מקנה כלים להתמודדות עם אותם תאגידים גדולים, אשר מסוגלים
"לקנות" חוות דעת מומחים בשכר, התומכות בכל צעד עסקי מבוקש על ידם, גם אם הוא
עומד בסתירה לתחרות ואף לכוונת החוק – או שלחילופין החוק החדש כולל מקום
ל"פרשנויות" אשר ישמשו כפרצות בידי התאגידים הגדולים;
ב. האם החוק החדש מקנה לרשות ההגבלים כלי חקירה נאותים וכלי התמודדות אפקטיביים
עם חסמי התחרות;
ג. האם החוק החדש מקנה לרשות ההגבלים כושר הרתעה אמיתי וכבד משקל מול מי שיפר
אותו, בדגש על סנקציות אישיות נגד מנהלי תאגידים – סנקציות שהוכח שהן היעילות ביותר
מבחינת ההרתעה וקידום התחרות.

3 .הערות לסעיפי החוק
לאחר שבחנו את סעיפי החוק המוצע על סמך הקריטריונים שפורטו לעיל, אנו מבקשים להעיר לגבי
הסעיפים הבאים:

א. פטור הסוג למיזמים משותפים :
הופתענו לגלות במסמך נפרד, שלתחושתינו פרסומו למעשה הוצנע מהציבור, את נושא
התיקון לפטור הסוג למיזמים משותפים. סעיף 10 מגדיר שמיזם משותף פטור מחובת קבלת
אישור של הגבלים עסקיים אם התקיימו תנאים כאלה ואחרים, ובראשם ש"אין פגיעה
משמעותית בתחרות". אולם, מדובר בתנאי אמורפי המותיר מרחב רב לפרשנות ולאי-הבנה,
כמו גם לחילוקי דעות כנים: מי קובע אם התקיימו התנאים ואם יש פגיעה משמעותית
בתחרות? לפי הצעת החוק – הצדדים למיזם המשותף.

ברור לכל בר דעת, שברגע ששיקול הדעת עובר לגורמים העסקיים ואין קריטריון קשיח וברור
הניתן לכימות, הם כבר ידאגו לגבות עצמם באמצעות חוות דעת מפולפלות, שיגובו בידי
מומחים ומומחים לכאורה שיפרטו מדוע אין פגיעה משמעותית בתחרות.
גם אם בנקודת זמן עתידית רשות ההגבלים תחשוב אחרת, הרי שיחלוף זמן יקר בו השוק יהיה
כבר חשוף לפגיעה בתחרות, והרשות עצמה תשתרך בהליך של שימוע, החלטה וערעור אשר
יארכו זמן רב נוסף. הרשות תתקשה להפעיל סנקציות מיידיות ואפקטיביות כנגד מנהלי המיזם
המשותף שכן הם יטענו שהדבר נעשה בהתייעצות עם מומחים ולכל היותר מדובר בחילוקי
דעות "לגיטימיים".

לכן סעיף זה מחליש באופן בלתי סביר את ההרתעה של החוק ושל רשות ההגבלים מפני
פגיעה בתחרות וחשוב לבטלו לחלוטין. גרוע מכך, ההגדרות הליברליות מדי לעיל עלולות ליצור
מצב שבו "מיזמים משותפים" הופכים להיות "עיר מקלט" לפעילויות נוגדות תחרות תוך
שיתוף פעולה בין מתחרים.

ב. סעיף 7 -הפחתת רף הענישה במונופולים מ-5 ל-3 שנות מאסר: שינוי זה הוא בעייתי משתי
סיבות. ראשית, מבחינה ערכית משודר מסר שעבירות של מונופול הן פחות כבדות מאשר
עבירות של קרטל )רף הענישה שם עולה ל-5 שנים( – ואין לכך הצדקה. שנית, מבחינה
פרקטית, הורדת הרף ל-3 שנים לא תאפשר שימוש בכלי של האזנות סתר, שהוא כלי חשוב
במאבק בהקטנת התחרות. בשורה התחתונה, שינוי זה לא עונה בקנה אחד עם הקניית כלי
חקירה נאותים, ופוגע בכושר ההרתעה של הרשות להגבלים. אנו תומכים מאד בהחמרה
לקרטל אולם לא מבינים מדוע זה צריך "להתקזז" באיזושהי צורה עם הקלה למונופולים.

ג. סעיף 5 – ביטול גודל השוק כפרמטר יחיד האם חברה היא מונופולין, והוספת תנאי של "כוח
שוק": הבעיה בסעיף זה היא שאין כל הגדרה ברורה, ניתנת לווידוא ולבירור כסוג של "מכנה
משותף" – מהו אותו "כוח שוק", ואף אין כל תבחינים שיכולים לשמש לקביעה של "כוח שוק
משמעותי".

הסכנה הברורה מאליה היא, שאין שום גוף שיעיד על עצמו שיש לו "כוח שוק משמעותי". גם
מונופולים נוטים לראות את עצמם כחשופים לתחרות עזה, וישכרו סוללת מומחים שתעיד על
"חולשתם" ועל היותם חשופים לתחרות ולאיומי תחרות. כתוצאה מכך אנו חוששים שתיפגע
משמעותית יכולת רשות ההגבלים להכריז על מונופולים. לכן, מן הראוי שרשות ההגבלים
תפרסם תבחינים מספריים למדידת כוח שוק כאמור, כך שגם בית המשפט וגם הרשות יוכלו
לשקול בכל מקרה לגופו האם על סמך התבחינים יש או אין כוח שוק משמעותי.

ד. סעיף 8 – עיצומים על תאגיד גדול : לכאורה, זהו סעיף חיובי שמקדם את התחרות, מכיוון
שברור שעיצומים כספיים נמוכים יכולים להפוך את העבירה על החוק למשתלמת. אולם,
משתמע מסעיף זה, שמטרתה של רשות ההגבלים היא להפוך את העיצומים ל"נשק" העיקרי
נגד מונופולים. לזה אנחנו מתנגדים: כוח השוק של תאגידים גדולים יאפשר להם לגלגל על
הצרכנים את עלות הקנסות. הרתעה אמיתית תתחולל רק אם מנהלי התאגידים שחרגו
מהכללים ישלמו מחיר אישי. לטעמנו, ברירת המחדל אליה צריכים לשאוף היא סנקציות
אישיות על מנהלי תאגיד, ורק במקרים בהם אין זה אפשרי – להטיל קנסות גבוהים על
התאגיד עצמו. בהקשר זה נבקש להבין, האם בעתיד שואפת רשות ההגבלים להעלות או להוריד
את כמות הסנקציות האישיות על מנהלי תאגידים שחרגו מהחוק.

נשמח לדון בהערותינו בפגישה ייעודית לנושא.

בברכה,

עו"ד לינור דויטש, סמנכ"ל לובי99
ברק גונן,יו"ר משותף צדק פיננסי
ד"ר הראל פרימק,  יו"ר משותף צדק פיננסי