לכבוד
עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה
פרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה
א.נ.,
הנדון: קיצור תקופת הצינון של עו"ד אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות
בהמשך לפנייתנו אליכם מיום 2019.1.15 ,ולאור מסמכים נוספים שהגיעו לידינו, נבקשכם להוסיף לפנייתנו
אליכם ולהביא לידיעתכם גם את הנושאים הבאים:
1" .בקשה דחופה" – האמנם?
א. ביום 2018.12.10 הגיש עו"ד בכר לוועדה למתן היתרים לפי חוק שירות הציבור )הגבלות לאחר
פרישה(, התשכ"ט-1969( להלן – "הוועדה"( "בקשה דחופה" לקיצור תקופת הצינון שלו )להלן –
"הבקשה"(, הנתמכת בתצהיר. לבקשה צורפה חוות דעת תומכת של לשכת היועצת המשפטית למשרד
המשפטים )להלן, בהתאמה – "חוות הדעת" ו-"הלשכה המשפטית"(.
הבקשה של עו"ד בכר וחוות הדעת שצורפה אליה רצ"ב ומסומנת "א".
ב. עו"ד בכר הגיש את הבקשה ה"דחופה" ביום 2018.12.10 ,כאשר חוות הדעת שצורפה אליה נושאת
את התאריך 2018.10.14 והדיווח על מינויו למנכ"ל איגוד הבנקים פורסם ביום
.15.11.2018
עולה השאלה מדוע הבקשה הוגשה ב"דחיפות" כחודש לאחר שדבר המינוי
פורסם ברבים וחודשיים לאחר מתן חוות הדעת של הלשכה המשפטית.
2 .חוות הדעת שצורפה לבקשה
א. בין אם חוות הדעת ניתנה כ"טיוטה שכתבה עו"ד בלשכה המשפטית, במסגרת הליך של 'עמדה
מוקדמת' בהתאם לתקשי"ר" )כתגובת משרד המשפטים לאחת הכתבות שפורסמו בנושא2 )ובין אם
מדובר בחוות דעת שניתנה במסגרת ההליך לקבלת ההיתר על-ידי הוועדה )כפי שעולה מסעיף 42
לבקשה( – היא מעלה שאלות רבות. עם זאת, ככל שמדובר ב"טיוטה" יש לבחון גם כיצד הגיעה
טיוטה פנימית לעו"ד בכר ומדוע הוא צירף אותה לתצהירו, בהציגו אותה כעמדת משרד המשפטים.
ב. כפי שיפורט להלן, קשה להימנע מהרושם כי כל מטרתה של חוות הדעת הייתה לסייע לקיצור
תקופת הצינון של עו"ד בכר, תוך התעלמות מהאינטרס הציבורי, אותו אמורה הלשכה המשפטית
לייצג. חוות הדעת מקבלת את כל טענותיו של עו"ד בכר ככתבן וכלשונן, באופן שמעלה תמיהות
באשר למידת בדיקתן על-ידי הלשכה המשפטית.
3 .הממשקים בין עו"ד בכר לבין המגזר הבנקאי
א. בסיכום חוות הדעת נקבע כי אין מניעה שעו"ד בכר ישמש כמנכ"ל איגוד הבנקים מיד עם פרישתו
משירות המדינה, וזאת "לאור העובדה כי המבקש כלל לא עסק בתחום המגזר הבנקאי החל מחודש
מאי 2018 ,וכן לאור ממשקי העבודה המצומצמים שהיו לרשות מול איגוד הבנקים לאורך תקופת
העסקתו של המבקש כראש הרשות" )סעיף 40 לחוות הדעת, ההדגשה לא במקור(.
ב. בסעיפים 24-28 לבקשה מפורטים ממשקי העבודה שהיו לרשות להגנת הפרטיות מול איגוד הבנקים
ומול תאגידים בנקאיים ספציפיים. בסעיף 28 לחוות הדעת מפורטים ממשקי העבודה של הרשות
להגנת הפרטיות עם איגוד הבנקים, כפי שנמסרו ללשכה המשפטית על-ידי עו"ד בכר. יודגש כי הנוסח
של סעיף 28 לחוות הדעת כמעט זהה לנוסח של סעיף 24 לבקשה, ועל כן עולה השאלה האם הלשכה
המשפטית בדקה בעצמה נושא זה, או שהסתמכה על דבריו של עו"ד בכר.
ג. הופתענו לגלות כי אין בסעיפים אלו אזכור לחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016( להלן – "חוק נתוני
אשראי"(. מדובר בחוק בעל השפעה מרחיקת לכת על הפרטיות, כפי שעולה, בין היתר, מההתייחסות
המפורשת לסוגיה זו בסעיף 1 לחוק נתוני אשראי, המפרט את מטרת החוק )ההדגשה לא במקור(:
"מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני
אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק
ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין היתר לנותני
אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים
אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש…"
ד. מבדיקה שערכנו בפרוטוקולים של 22 הדיונים בהצעת חוק נתוני אשראי בוועדת הכלכלה של הכנסת,
בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, עולה כי במרבית הדיונים )15 )השתתפו נציגי איגוד הבנקים ובמעל
שליש מהדיונים )8 )השתתפו נציגי הרשות להגנת הפרטיות )כאשר בחלק מהדיונים בהם לא נכח נציג
הרשות נמתחה על כך ביקורת(. מדובר בנושא בו איגוד הבנקים ממשיך לפעול. כך, למשל, לפני כשבוע
דווח כי האיגוד שלח מכתב לשר האוצר ולשרת המשפטים בבקשה לעכב את כניסתו לתוקף של חוק
נתוני אשראי.
ה. יתר על כן, עו"ד בכר משמש גם כרשם שירותי נתוני אשראי, תפקיד שבו הוא מחזיק עד היום
)סעיפים 2-3 לבקשה(. בעניין זה, קבע עו"ד בכר בבקשה כי: "רשם נתוני אשראי ומידע על עוסקים אינו מעורב בפעילותם העסקית של בעלי הרישיונות
אלא עוסק רק במסגרת הטכנולוגית והאבטחתית של ניהול ושמירת המידע במערכותיהם של
שתי בעלות הרישיונות לאיסוף וניהול נתוני אשראי אודות אנשים בישראל )דן אנד
ברדסטריט ובי.די.איי(".
ו. עם זאת, מבדיקה בחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002( להלן – "חוק שירות נתוני אשראי"(
עולה כי לרשם שירותי נתוני אשראי מוקנית הסמכות להטיל עיצום כספי על "מקור מידע" שלא
העביר מידע לבעל רישיון שירות נתוני אשראי )סעיף 42 לחוק שירות נתוני אשראי(. לפי סעיף 16 לחוק
שירות נתוני אשראי, "מקורות המידע" כוללים, בין היתר, תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי
אשראי. גם במידה ועו"ד בכר לא הפעיל סמכות זו במהלך כהונתו כרשם שירותי נתוני אשראי, עדיין
מדובר בכלי אכיפה משמעותי בו ניתן להשתמש מול הבנקים. בהקשר זה, אין גם כל התייחסות
לשאלה האם בכלל ניתן להחיל את טענת הצינון הפנימי בהתייחס לסמכות שניתנה לעו"ד בכר על-
פי דין )מינויו פורסם ברשומות – ילקוט פרסומים 6686 מיום 2013.11.4 .)
4 .מאגר המידע של איגוד הבנקים
א. מחוות הדעת ניכר כי הלשכה המשפטית מקבלת את העמדה העקרונית של עו"ד בכר, לפיה:
"מתוקף תפקידו של האיגוד כאיגוד הגג המקצועי של המגזר הבנקאי הנדרש לייצג את כל
הבנקים כמקשה אחת כאמור, בין היתר בשל מגבלות מכוח דיני ההגבלים העסקיים, אין צורך
לבחון את ממשקי העבודה של הרשות מול בנקים ספציפיים כלל" )סעיף 17 לבקשה וסעיף
18 לחוות הדעת, ההדגשות לא במקור(.
ב. משהתקבלה עמדה בסיסית זו, קצרה הדרך לקבוע כי מאגר המידע היחיד הרלבנטי לאיגוד הבנקים
הוא "מאגר מידע אישי קטן ביותר, המכיל מידע בעניינם של עובדי האיגוד בלבד" )סעיף 23 לבקשה
וסעיף 26 לחוות הדעת(. חוות הדעת כולה מתמקדת באותו "מאגר מידע שולי" )סעיף 33 לחוות
הדעת(, ולא בשאלות הנוגעות למאגרי המידע של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי, אשר אין
צורך להכביר מילים באשר לרוחבם ולרגישותם. הרגישות שמייחס הציבור למאגרי מידע אלה באה
לידי ביטוי בסקר שערכה הרשות להגנת הפרטיות, אשר ממצאיו הוצגו בינואר 2017 .המשתתפים
בסקר נשאלו לגבי סוג המידע שירצו לשמור באופן מיטבי, וקטגוריית המידע הפיננסי הגיעה למקום
ג. עמדה זו מתעלמת במפגיע מכך שמטרת איגוד הבנקים היא "קידום האינטרסים המקצועיים של
המוסדות הבנקאיים בישראל" )סעיף 15 לחוות הדעת(. עולה השאלה, האם בעת גיבוש חוות הדעת
נבדקה בלשכה המשפטית השאלה האם נכון לקבל את עמדתו של עו"ד בכר – לפיה יש להתמקד
במאגר המידע ה"שולי" של איגוד הבנקים – או שיש לבחון את מאגרי המידע של הבנקים.
5 .התנהלות עו"ד בכר מול משרד המשפטים
א. מהבקשה משתמע כי עו"ד בכר הודיע לראשונה על מועמדותו לתפקיד מנכ"ל איגוד הבנקים ליועצת
המשפטית של משרד המשפטים רק "במהלך חודש אוקטובר 2018( "סעיף 12 לבקשה(, ולא עם קבלת
הפנייה המקדמית מאיגוד הבנקים והחלת הצינון הפנימי, בחודש מאי 2018 .בעקבות זאת, עולות
השאלות הבאות:
• האם העדכון שמסר עו"ד בכר למנהלת המחלקה המשפטית ברשות להגנת הפרטיות בחודש מאי
2018 ,לפיו הוא קיבל פנייה מקדמית מאיגוד הבנקים, הועבר לגורם ניהולי או משפטי אחר מחוץ
לרשות להגנת הפרטיות? במידה ולא – כיצד ייתכן שעו"ד בכר עצמו הוא שהחליט שלא ידון
מעתה בנושאים הקשורים לתאגידים בנקאיים, מבלי שגורם כלשהו מחוץ לרשות להגנת
הפרטיות דווח על כך?
• האם במשרד המשפטים נערכה בדיקה כי עו"ד בכר אכן לא פעל בנושאים הקשורים לבנקים החל
מחודש מאי 2018 ?תמיהה זו עולה ביתר שאת בהתחשב בכך שהרשות להגנת הפרטיות היא יחידה
קטנה המונה כ-40 עובדים ובעלת מבנה ניהולי "שטוח", כאשר כל ראשי המחלקות, לרבות מחלקת
האכיפה, כפופים ישירות לעו"ד בכר )כפי שעולה מדו"ח הרשות להגנת הפרטיות לשנת 2017.)
ב. הובא לידיעתנו הסכם ניגוד העניינים עליו חתם עו"ד בכר עם כניסתו לתפקיד ראש הרשות להגנת
הפרטיות.
הסכם ניגוד העניינים של עו"ד בכר, כפי שפורסם באתר "מידע לעם",
להבנתנו, ככל שעו"ד בכר הודיע לראשונה על מועמדותו לתפקיד מנכ"ל איגוד הבנקים ליועצת
המשפטית של משרד המשפטים רק במהלך חודש אוקטובר 2018 – הדבר מהווה הפרה של
התחייבויותיו בהסכם ניגוד העניינים )ההדגשות לא במקור(:
7 .בכל מקרה בו יחול שינוי בתוכן הצהרותיי בכתב התחייבות זה, אני מתחייב לעדכן את
היועצת המשפטית למשרד המשפטים ולפעול לפי הנחיותיה.
8 .בכל מקרה בו יתעורר ספק הנוגע ליישום כתב התחייבות זה, או בכל מקרה שבו יתעורר
חשש לניגוד עניינים שלא הוסדר בכתב התחייבות זה, אהיה חייבת ]כך במקור – נ.ז.[
להתייעץ עם היועצת המשפטית של משרד המשפטים, ואפעל לפי הוראותיה".
9 .לגישתנו, הטענות שהעלינו במכתב זה מקימות ספק כבד לגבי תקינות הליך קיצור תקופת הצינון של
עו"ד בכר. אנו תקווה כי לאחר שתבחנו את טענותינו תשתכנעו לקיים בדיקה יסודית בנושא ולהפעיל
את הסמכות הנתונה לכם, כפי שקבעה הוועדה בהחלטתה )אשר צורפה למכתבנו הקודם(. אנו ממתינים
לתוצאות הבדיקה, לרבות התייחסות להשלכתה על ההחלטה בנוגע לקיצור תקופת הצינון של עו"ד בכר,
על מנת שנוכל לשקול את המשך צעדינו בנושא. נבקש לקבל את תשובתכם בהקדם, ולא יאוחר מ-14
ימים ממועד פנייה זו, וזאת בשים לב לדחיפות הנושא ועל מנת למנוע טענות בדבר נזק שנגרם לעו"ד בכר.
בברכה,
נועה זלצמן, עו"ד
לובי 99