fbpx דלג לתוכן

פועלים לצמצום הפער בין כוח היתר של הממשלה לחולשתה של הכנסת, נגד הגבלת חקיקה פרטית, אכיפת מגבלות על ניגוד עניינים והגברת המשילות

שלום שותפים/ות,

צמצום פערים הוא לא רק אחד מהמאבקים החברתיים החשובים ביותר במדינת ישראל הוא גם הדרך הטובה ביותר להגיע לעמק השווה. אחת הסוגיות שעלתה השבוע לכותרות עוסקת בפערי הסמכויות וכוח בין הממשלה (הרשות המבצעת) והכנסת (הרשות המחוקקת).

להלן דיווח על פעילותנו השבוע:

נתחיל מהסוף: דרושה חברת הייטק עם חזון, תעוזה ואג'נדה של צמצום פערים!
כזכור לכם/ן, לובי 99 כתבה וקידמה הצעת חוק, אותה הגישו ח"כ יגאל גואטה (ש"ס), ח"כ נורית קורן (ליכוד) וח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), המחייבת חברות ציבוריות לפרסם את נתוני השכר בחברות ציבוריות ושל גופים בשירות הציבורי, בחלוקה על פי מגדר.

קלענו לדעת גדולות, כי בה בעת, המועמדת של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, הילרי קלינטון, קידמה ב- 2016 רעיון דומה. מי שסיפק לה את ההשראה להצעה הזו, היה לדבריה מארק בניוף, מנכ"ל חברת ההיי-טק Salesforce.com הוא היה בטוח  לחלוטין כי בחברה שלו אין פערי שכר בין גברים לנשים וביצע בדיקת שכר. תוצאות הבדיקה הפתיעו אותו. מסתבר שגם כאשר ראשי החברה אינם מעוניינים להפלות, עדיין קיימים פערים מבניים, לדוגמא: תחומי היי-טק שיש בהם יותר נשים, הם גם התחומים שהשכר בהם נמוך יותר. מאז, בניוף הקצה מיליוני דולרים על מנת לצמצם את הפערים.כפרומו להגשת הצעת החוק שלנו, החלטנו לנסות ולמצוא את המקבילה הישראלית ל- Salesforce.com אנו מקווים להראות לוועדת שרים לענייני חקיקה כי לבדיקה שכזו יש ערך של ממש לקידום שוויון.
רוצים להציע לנו את החברה שאתם עובדים בה? נשמח לשמוע! אנחנו ואתם נשנה את העולם!

הגבלת חקיקה פרטית: מתקפת הממשלה על הכנסת

הצעת שרת המשפטים שקד, עליה הגבנו השבוע בחריפות, הקוראת להגביל בצורה דראסטית חקיקה פרטית, מסמנת שלב נוסף במלחמתה של הממשלה לעקר את הכנסת מכל אפשרות להשפיע בחקיקה חופשית המייצגת את הציבור, ומכל תוכן ממשי. רוב חברי הכנסת מסכימים כיקיימת עודף חקיקה פרטית אולם הבעיה ממוקדת בהפרה החוזרת ונשנית של הפרדת הרשויות ע"י הממשלה, ובעודף כוח שיש לממשלה, באמצעות ועדת השרים לענייני חקיקה. לח"כים, שאין להם נגישות לוועדת השרים (הפועלת במחשכים ומחליטה מה ייחקק ומה לא), נאלצים להגיש מבול של מאות הצעות חוק, בתקווה שאחדות מהן תעבורנה את המסננת ותחקקנה.

הגבלת החקיקה הפרטית לוקחת מח"כים כלי מרכזי להובלת שינויים חברתיים-כלכליים. כפי שאמר הח"כ הוותיק משה גפני, העומד בראש ועדת הכספים: "הנחת החוקים שלעצמה יש לה משמעות ציבורית. מה שמציע את ההצעה הזו לא מכיר את עבודת הכנסת". הצעה זו גם תעודד ח"כים להתמקד בחוקים פומפוזיים ופופוליסטים, מחשש ששמם יעלם מעין הציבור.

ויש כאן עוד מילה שראוי להכניס לדיון: משילות. משילות היא היכולת המעשית של הכנסת והממשלה למשול – לחוקק ולבצע. בהיעדר שקיפות ובמלחמת החורמה שמנהלת הממשלה נגד משילותה של הכנסת, נפגע אמון הציבור, נפגעת המשילות והבלגן חוגג. בסופו של דבר, ראוי שהממשלה תעסוק כיצד לחזק את המשילות מצד הרשות המחוקקת. למשל: הגבלת מספר השרים ושקיפות מלאה בדיוני וועדת השרים לענייני חקיקה, וכמובן – לא תכפה על הכנסת להתרוקן מכל סמכויותיה, תפעל למען כל הציבור (ולא רק בוחרי מפלגות הקואליציה) בחקיקה בהסכמה רחבה, וכולי. יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש, סיכם את רוח הדיון: "כנסת ישראל היא הריבון והמטרה היא לאפשר לכנסת להיות יעילה יותר וחזקה יותר ולא להיפך. לא תתקבל שום החלטה בכפייה של שרים על הכנסת".

אנחנו פועלים, כזכור לכם, להברת השקיפות בוועדת השרים ובכלל, וכמובן נדאג לעדכן אתכם.

ממדי הלוביזם בישראל ממשיכים לצמוח
"מדד הלוביסטים" התקופתי של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שפורסם השבוע בגלובס, ממשיך להצביע על מגמה ברורה ומדאיגה של צמיחה מאסיבית במספר הלוביסטים וגם צמיחה עקבית של מספר החברות שבוחרות להשתמש בשירותי לוביסטים.

עובדה מטרידה לא פחות היא כי ענף הלובי ממשיך להיות מאוד ריכוזי: ארבע החברות הגדולות מרכזות למעלה מ-50% מהלקוחות. המשמעות היא שחברות הלובי הגדולות הופכות להיות חזקות יותר ויותר.

טוב, אף אחד לא הבטיח לנו גן של שושנים כאשר הקמנו את חברת הלובי הציבורי הראשונה בישראל וכנראה גם בעולם, ואנחנו מקווים לצמוח מהר יותר מקצב צמיחתו של ענף הלובי המסחרי, ולצמצם את הפערים ביננו לבינם.

 

הנחיה חדשה של משרד המשפטים באה לתת תשובות והעלתה שאלות נוספות
בדיווח השבועי הקודם חלקנו עמכם כי פנינו לועדת ביקורת המדינה בבקשה לקיים דיון בסוגיית ניגוד עניינים של מנכ"לי משרדי ממשלה המועסקים במשרות אמון.

השבוע קיבלנו לידינו הנחיה שחולקה לכלל היועצים המשפטיים של הכנסת כבר לפני מספר שבועות, ובה נכתב כי כאשר לשר יש ניגוד עניינים אזי אותו ניגוד עניינים מוחל גם על משרות האמון שלו, מלבד… (טוב לא נחזיק אתכם/ן במתח: מלבד המנכ"ל.

מעבר לכך שישנם פערים משמעותיים בין תפיסת העולם שלנו לזו של משרד המשפטים, ההנחיה העלתה שאלות נוספות לגבי התנהלות סוגיית ניגוד העניינים של מנכ"ל משרד התקשורת – שלמה פילבר. בהנחיה נכתב כי אם השר היה מעורב, בצורה פורמאלית או א-פורמאלית, בנושא מסוים בטרם קבע היועץ המשפטי שיש לו ניגוד עניינים, רק אז המנכ"ל מחויב לפנות ליועץ המשפטי של המשרד ולקבל ממנו הנחיות.

להזכירכם, היועץ המשפטי של הממשלה קבע שלנתניהו, כשר התקשורת, קיים ניגוד עניינים בסוגיית קבוצת בזק חודשים לאחר כניסתו לתפקיד ולאחר פרסום כתבה בעיתון 'הארץ' המראה כי הוא אכן היה מעורב. אנו תוהים האם מנכ"ל משרד התקשורת פנה ליועץ המשפטי של המשרד ואילו הנחיות הוא קיבל ממנו בטרם המשיך לטפל בעניין קבוצת בזק.

בשבוע הבא נשאל בדיוק את השאלה הזו, ונודיע לכם/ן מה תהיה התשובה שנקבל.

בהצלחה לח"כ רחל עזריה שמונתה השבוע ליו"ר ועדת הרפורמה בכנסת!

זקוקים לכם!
הקליקו על התמונה וצרפו כעת חבר/ה חדש/ה יחד נוכיח שוב שכסף קטן של רבים יכול לגבור על כסף גדול של מעטים​!

תודה לכל המצטרפים והמצטרפות החדשים, המזמינים, המשתפים והמלייקקים.
שבת שלום לכולם/ן,
צוות לובי 99