מאז פרסום טיוטת חוק ההסדרים (החוק שמלווה את אישור תקציב המדינה), אנחנו מקבלים המון פניות מבוהלות לגבי הפגיעה הפוטנציאלית בחסכונות של הציבור. במטרה לספק מידע מדויק וענייני, ריכזנו את המרכיבים העיקריים של הרפורמה והשלכותיה האפשריות.
**
נתחיל בהסבר על הקמת ועדה לבחינת השפעת גודלם של גופי הפנסיה על המשק הישראלי – שהתקשורת מציגה אותה באור שלילי ומאיים, ונטען שמטרתה התערבות בהחלטה היכן מושקעים כספי הפנסיות שלנו. אלא שלמעשה, מדובר בוועדה שאנו פועלים להקמתה מזה מספר שנים, כשלנגד עינינו מטרה מרכזית – לבחון את השפעת ריכוז הכוח שבידי אותם חמשת גופי פנסיה, המנהלים יותר מ-2 טריליון ₪ מכספי החסכונות שלנו. יש לוודא, בין היתר, שהניהול של סכומי הכסף העצומים האלה ע"י אותם גופים, לא מעניק כוח מופרז לבעלי השליטה בהם ולגורמים אחרים המקבלים את ההחלטות על ניהול הכסף של הציבור.
בוועדה אמורים להיות חברים גורמים מקצועיים ועצמאיים – כמו יו"ר רשות ניירות ערך, יו"ר רשות התחרות, המשנה ליועמ"שית ועוד. בכוונותינו להופיע בפניה ולעקוב אחר מסקנותיה והמלצותיה. בכל סטייה לכיוונים אחרים, המסכנים את האינטרס של הציבור, נהיה הראשונים להרים דגל אדום ולהילחם לעצור זאת.
נעבור לשינויים המוצעים הקשורים בהטבות מס:
הצעה ראשונה קשורה לקרן השתלמות, שהיא אחד מאפיקי החיסכון הזוכים להטבת מס משמעותית, וכעת מוצע לערוך בה שינוי. המטרה המקורית של קרן ההשתלמות היא חיסכון לטובת מימון השתלמות מקצועית. כדי לקבל את הטבת המס, חייב בעל קרן ההשתלמות לחסוך בקרן במשך 6 שנים מבלי למשוך ממנה כספים קודם לכן. לאחר אותן 6 שנים, ניתן למשוך את הכסף שנצבר בה, מבלי לשלם מס על הרווחים. אולם, רבים מחליטים להמשיך ולחסוך בקרן גם לאחר מכן, וכך להנות מהטבת מס גם על רווחים שנצברו בקרן לאחר 6 השנים הראשונות. מטבע הדברים, מדובר בהטבת מס רגרסיבית – כזאת שגדלה ככל שההכנסה גדלה. משרד האוצר מבקש כעת להגביל את הטבת המס, כך שהיא תינתן רק על הרווחים שנצברו ב-6 השנים הראשונות. חשוב להדגיש כי לא מדובר על הטלת מס חדש על חסכונות שכבר נצברו, ולא על ביטול כל הטבת המס.
הצעה נוספת היא לצמצם את הטבת המס על ההפקדה החודשית לפנסיה. אם עד כה, הטבת המס ניתנה על ההפקדה החודשית לפנסיה מתוך משכורת חודשית של עד כ-40 אלף ₪, האוצר מציע להגביל את הטבת המס, כך שתינתן על ההפקדה החודשית לפנסיה מתוך משכורת חודשית של עד 28 אלף ₪. משמע, לשינוי המוצע לא תהיה השפעה על עובדים שמשתכרים עד 28 אלף ₪ בחודש. לעומת זאת, מי שמרוויח סכום הגבוה מכך, ימשיך להנות מהטבת המס על ההפקדה החודשית שתחושב עד למשכורת של 28 אלף ₪, אך לא יקבל הטבת מס על שאר ההפקדה החודשית. נציין כי ההוצאה הממשלתית בישראל בגין הטבות מס לעידוד חיסכון היא גבוהה מאוד בהשוואה בינלאומית, והגבוהה ביותר מבין מדינות ה-OECD.
**
כשבוחנים מבחינה כלכלית-מקצועית נטו את ההצעות, בזמן מלחמה כשהגירעון רק גדל, צמצום הטבות מס שהתרומה השולית שלהן לעידוד חיסכון היא קטנה ביותר, לא משולל הגיון. כמו כן, מדובר בהצעות שמשרד האוצר מנסה כבר מספר שנים לקדם, מאחר שהן נוגעות לצמצום הטבות מס שמוענקות לעשירונים הגבוהים ביותר. כעת, נוכח עלות המלחמה, ביטול הטבות המס הללו נהפך לצורך של ממש.
כשמסתכלים על הגזירות המוצעות המתוכננות בתקציב, אפשר להסביר את ההיגיון הכלכלי של רובן מבחינת המדינה, אבל קשה גם שלא לראות מה חסר. אין רפורמות למלחמה ביוקר המחיה, אין הצעות לשינויים מבניים הכרחיים במשק, לא נוגעים במיסים על תאגידים, והרוב המוחלט הוא הכבדת המיסים והגזירות על האדם העובד והאוכלוסייה היצרנית ללא התמודדות עם מקומות קשים יותר של הוצאות כבדרות שאינן מעודדות צמיחה ופריון.
החשש והחרדה מפגיעה בכספי הפנסיות הוא מובן, ואנחנו פה לקרוא את כל האותיות הקטנות שיכולות להפוך מהלך סביר למהלך בלתי סביר, להתריע ולהלחם בהתאם.
**אין לראות בפוסט ייעוץ פיננסי.
הצטרפו עוד היום לארגון ששומר על הכסף שלכם – https://shorturl.at/OOgJX
