fbpx דלג לתוכן

10,700 ₪
מתוך יעד של 20,000 ₪ בחודש
למימון הוצאות התביעה נגד תשובה בבית המשפט
249 כבר הצטרפו למימון התביעה נגד תשובה

  • לובי 99 הוא מיזם מימון ההמונים הגדול בישראל, שכל תקציבו – מהשקל הראשון ועד השקל האחרון – מגיע מאלפי חברי המיזם, המשלמים דמי חבר מדי חודש, בלי אף בעל הון או קרן.
  • כל חבר קבוע (המשלם דמי חבר מדי חודש, בכל סכום שתקבעו) מצביע וקובע מה הנושאים שנטפל בהם במושב הכנסת הקרוב.
  • בחודשים האחרונים ניהלנו מאבק בניסיון של יצחק תשובה ומונופול הגז לקנות את צינור הגז היחיד שמחבר בין ישראל ומצרים, וכך למעשה לחסל כל אפשרות לתחרות במשק הגז. לאחר שרשות התחרות אישרה את העסקה השערורייתית הזו, האפשרות היחידה לעצור את העסקה היא לערער על ההחלטה לבית המשפט.
  • על מנת לממן את עלויות התביעה והמומחים אנחנו זקוקים ל240 אלף ש"ח נוספים לתקציב השנתי. הצטרפו אלינו בכל סכום לבחירתכם ועזרו לנו להגיע ליעד כדיי להגיע לבית המשפט ולעצור את תשובה.
זה הציבור או תשובה – באיזה צד את/ה?

25 ₪
50 ₪
99 ₪
250 ₪
בחרו סכום אחר
על מנת להיות חבר בלובי 99 ולהצביע לנושאים שיקודמו בחרו בדמי חברות חודשיים.

החברות במיזם מקנה את הזכות לבחור את הנושאים בהם אנחנו מטפלים, להצביע על התקציב ולהשתתף במגוון פעילויות לחברים בלבד. הוראת הקבע אינה מוגבלת בזמן אך ניתן לבטלה בכל עת ע"י שליחת הודעה לכתובת האימייל שלנו או באמצעות טופס ביטול חברות.

למעוניינים להצטרף דרך הוראת קבע בנקאית, להלן פרטי חשבון הבנק:
מס' חשבון: 31159749 סניף: 806 בנק: 10 (לאומי).
יש לרשום בפרטי הוראת הקבע את מספר הטלפון וכתובת המייל לצורך מתן קבלה.

שמחים לבשר, שהמיזם קיבל לאחרונה אישור ניהול תקין מרשם העמותות והכרה בתרומה למס הכנסה (סעיף 46)

יחד נוכיח שוב שכסף קטן של רבים יכול לגבור על כסף גדול של מעטים

שאלות ותשובות

לרשות התחרות יש מספר הסברים לאישור העסקה. הנימוק העיקרי הוא שאין חשש משמעותי לתחרות, כי אין סיכוי גבוה לייבוא גז ממצרים לישראל – יש עודף ביקוש לגז המצרי ובישראל יש מספיק גז. בנוסף טוענת הרשות שאם יהיה גורם שירצה לייבא גז מצרי לישראל, עלות הקמת צינור חדש זולה יותר מעלות השמשת הצינור הקיים.

אנחנו חוששים שהשליטה של המונופול בצינור תמנע כל אפשרות לתחרות עתידית במשק הגז, כי באמצעות השליטה בצינור – המונופול ימנע ממצרים למכור גז לישראל.

הגז המצרי יכול להוות תחרות למונופול הגז כי בתקופה בה מצרים מכרה גז לישראל, חברת החשמל קנתה גז במחיר של כ-3 דולר ליחידה, במקום 6 דולר כיום. ב-2012 מצרים הפסיקה למכור גז לישראל בגלל שילוב של נסיבות: ירידת כמות הגז במאגרים במצרים, עליית תנועת "האחים המוסלמים" לשלטון ופיגועי טרור שבוצעו בצינור.

לצפייה בסרטון בנושא

לרשות התחרות יש מספר הסברים לאישור העסקה. הנימוק העיקרי הוא שאין חשש משמעותי לתחרות, כי אין סיכוי גבוה לייבוא גז ממצרים לישראל – יש עודף ביקוש לגז המצרי ובישראל יש מספיק גז. בנוסף טוענת הרשות שאם יהיה גורם שירצה לייבא גז מצרי לישראל, עלות הקמת צינור חדש זולה יותר מעלות השמשת הצינור הקיים.

רשות התחרות אישרה את העסקה אבל הטילה עליה תנאים. בעצם הטלת התנאים, הרשות מודה שיש חשש לתחרות (אחרת היו מאשרים את העסקה בלי תנאים). הבעיה היא, שהתנאים שהטילה הרשות חלשים מדי ולא יובילו לתחרות במשק הגז.

הפתרון המרכזי של הרשות למקרה שבו גורם ישראלי ירצה לקנות גז ממצרים (למשל תחנת כוח פרטית או תעשיין שמעוניין בגז זול) הוא עסקת החלף (swap). המשמעות היא שהגורם הישראלי יסגור עסקה עם ספק גז מצרי, אבל מי שיספק לו את הגז הוא מונופול הגז של תשובה. בתמורה, ספק גז מצרי יספק גז ללקוחות מצרים של מונופול הגז של תשובה.

הבעיה עם התנאי הזה היא שמונופול הגז יוכל להערים קשיים רבים כדי למנוע עסקאות החלף ולכן אין סיכוי שעסקאות כאלה ייצאו אל הפועל.

מונופול הגז החליט לקנות את הצינור בשנים האחרונות, לאחר שהמשטר במצרים שוב התחלף ויותר חשוב – אחרי שמצרים מצאה הרבה מאוד גז (במאגר זוהר שהתגלה במצרים יש 850 BCM, לעומת 650 BCM במאגר לוויתן שבישראל). בעקבות גילוי הגז, מצרים הפכה ליצואנית גז, והיא מייצאת לירדן ולאירופה.

עסקת מכירת הצינור בוצעה באופן לא שקוף בין אנשי העסקים יוסי מימן ויצחק תשובה. ככל הידוע לנו, לא נעשה כלל ניסיון לבדוק רוכשים פוטנציאליים אחרים. 

הפתרון הוא ביטול העסקה ויציאה להליך מכירה שקוף במסגרתו יוכלו לרכוש את הצינור חברות אחרות, כולל חברות בינלאומיות, ותשובה יקבל זכות שימוש בצינור (בניגוד לבעלות) לצורך ייצוא הגז. לחילופין, יש להטיל תנאים נוקשים יותר על העסקה כדי להבטיח שתהיה תחרות במשק הגז הישראלי.

על פי הכללים שקבעה מחלקת התחרות בנציבות של האיחוד האירופי, המצב העדיף ביותר הוא מצב של הפרדה מבנית בין ספק גז (מונופול הגז) ותשתית (צינור הגז המחבר בין ישראל למצרים). לכן, הנציבות של האיחוד האירופי לא הייתה מאשרת את העסקה.

לאחר שהרשות פרסמה באופן רשמי את ההחלטה לאשר את העסקה, יש לנו 30 יום בלבד כדי להגיש את הערעור לבית הדין לתחרות. בהליך הזה ייצג אותנו עו"ד דרור שטרום, ראש רשות התחרות לשעבר, ואת חוות הדעת הכלכלית יכתוב ד"ר שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של רשות התחרות לשעבר. מדובר בשני מומחים מהבכירים והמוערכים בארץ בתחום התחרות, ומכאן גם העלויות הגבוהות (למרות שקיבלנו "הנחת עמותות"). לאחר שיוגש הערעור ייקבע מועד לדיון.