פרק 30 // חוזרים לביה"ס

למה עדיין כל כך יקר פה? מה קורה עם אוצרות ים המלח? ואיך יחסי הון-שלטון-עיתון קשורים לגז הישראלי? אלו רק 3 מבין 6 שאלות עליהן ננסה לענות בפרק ה-30 של 'מלכוד 99'. לכבוד הפרק האחרון של העונה ביקשנו מכן ומכם, המאזינות והמאזינים שלנו, להחזיר אותנו אל פרקים קודמים שנשארו עם סוף פתוח. לכבוד החזרה לביה"ס, נענה על השאלות ששאלו  דוד, מעין, רועי, נילי, נוי ונועם; ואיך לא - ניפרד לכבוד היציאה לפגרה, ונזמין אתכם לענות על סקר מאזינות ומאזינים >>> https://bit.ly/2WMwSDJ
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

מי התארח ועל מה דיברנו?

עו"ד שקד הרן, עורכת דין במחלקה המשפטית של לובי 99, עונה לשאלתו של דוד אסייג בנושא ים המלח; עו"ד רחל גור, לוביסטית ציבורית ומנהלת תוחם ממשלה בלובי 99, עונה לשאלתה של מעין קארסטד בנושא חסמי יבוא; הלוביסטית הציבורית, עו"ד זהר אלטמן רפאל, עונה לשאלתו של רועי מי-טל בנושא הון-שלטון-עיתון; הלוביסטית הציבורית, עו"ד נועה צלמן, עונה לשאלתה של נילי מדרר בנושא הסדר החוב של אליעזר פישמן; הלוביסטית הציבורית ומנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, עונה לשאלתה של נוי קאופמן בנושא נוהל הלוביסטים במשרדי הממשלה; והלוביסטית הציבורית וסמנכ"לית לובי 99, הכלכלנית מרב דוד, עונה לשאלתו של נועם צדיק בנושא תחבורה ציבורית.

הנושא מעניין?

רוצים לתמוך באינטרס הציבורי?

תמלול הפרק

הגשה: כרמל נמש.
משתתפים:
דוד אסייג, מעין קארסטד, רועי מי-טל, נילי מדרר, נוי קאופמן, נועם צדיק, עו"ד שקד הרן, עו"ד רחל גור, עו"ד זהר אלטמן רפאל, עו"ד נועה צלמן, עו"ד לינור דויטש ומרב דוד.

—-

קריינות: שלום שלום לכל המאזינות והמאזינים שלנו, לי קוראים כרמל, וברוכים הבאים לפרק 30 של מלכוד 99 ש… יצרנו לבקשתכם. הפרק הזה הוא הפרק איתו אנחנו יוצאים לפגרה, ואני ארחיב על זה בסוף – שווה להישאר. עד אז, החלטנו לחזור ל- 6 פרקים שנשארו עם סוף פתוח. נעשה את זה באמצעות שאלות, ש,קיבלנו מכם, המאזינים, על הנושאים שדיברנו עליהם במהלך השנה – פתיח ומתחילים    

< פתיחה >

פרק 2 ים המלח

דוד אסייג: אהלן, אני דוד אסייג, אני גר בירושלים.. ואני שומע את הפודקאסט מאז שהוא יצא – אז בכללי נהנה מכל רגע. השאלה שלי לגבי פרק 2, הצגתם את כל הנושא של הזיכיון של ים המלח – אז מה בעצם קורא היום? ואשמח גם לדעת איך הלובי פועל בעניין הזה.

קריינות: היי דוד, כיף לשמוע שאתה איתנו מההתחלה, ואתה צודק כי מזמן לא עסקנו בים המלח, ובאמת הגיע הרגע לעדכון. האמת שאני גם קצת סקרן מה קורה שם. אז את השאלה שלך שלחתי אל עורכת הדין שקד הרן, שבשנה האחרונה רשמה כמות שעות לא מבוטלת של טיפול בנושא, בוא נשמע מה היה לה להגיד –

שקד הרן: אני אתחיל רגע מלהסביר מה שקורה היום עם ים המלח,  בעצם ים המלח מופעל היום על ידי חברה בשם כי"ל שיש לה את הזיכיון להפקת משאבים, זיכיון בלעדי להפקת משאבים ממפעלי ים המלח, הזיכיון של כי"ל הוא בתוקף עד 2030, שזה בעצם עוד 8 וחצי שנים. עכשיו אני יודעת שזה עשוי להישמע כמו תקופה ארוכה, אבל ביחס לכמות העבודה שיש למדינה לקראת תום תקופת הזיכיון, זה בעצם ממש מעט זמן – ואפשר ללמוד על זה, מזה שב-2019, הגישו לשר האוצר דאז משה כחלון, הגישו לו דו"ח של ועדת מומחים שדנה  בענייני ים המלח, ועדת נווה. והדו"ח הזה קבע שצריך להקים מיד וללא שיהוי, צוותים ייעודים, שכל צוות יעסוק באיזושהי סוגיית עומק שקשורה להמשך הפעילות העסקית בים המלח, גם להחליט מה המודל המשפטי שתחתיו ינוהלו מפעלי ים המלח, גם להחליט אךי מתמודדים עם המפגעים הסביבתיים, שכי"ל משאירה מאחוריה. גם להחליט בעצם על אופני המיסוי, כל מיני דברים שהיה צריך להתחיל עבוד עליהם כבר ב-2019, כדי להגיע ל-2030 שהמדינה מוכנה, ושיש לה את התשובות על איך נראה עתיד ים המלח. אלא שבעצם מאז לא נעשה דבר וחצי דבר. לובי 99, היה לו חשד כבר לפני למעלה משנה שבעצם הצוותים האלה לא קמים וששום דבר לא מתקדם, והגשנו בקשת חופש מידע בנושא הזה ואפילו הגענו לבית המשפט. ומה שלמדנו מכל התהליך הזה ומהמידע שנחשפנו אליו, זה שבאמת לא חלה שום התקדמות לא בהקמת הצוותים ולא בבחינת סוגיות העומק, והכל נותר כמו שהוא היה לפני למעלה מ-3 שנים כשהתחילו את העבודה של הצוות. אז בעצם מה שהלובי עושה היום, זה לפעול מול הממשלה החדשה, מול משרד האוצר ובפרט מול החשב הכללי; כדי להקים ללא דיחוי צוותים ייעודיים שבאמת יבחנו את סוגיות העומק הרלוונטיות, וכדי שהמדינה תגיע מוכנה ל-2030 כשהיא יודעת בדיוק מה היא צריכה לעשות, כשהדברים מוסדרים מול כי"ל- לוודא שכי"ל לא משאירה אחריה קרקע שרופה ומזוהמת, ולא.. עוזבת את השטח בלי לתת דין וחשבון לנזקים העצומים שהיא כרגע אחראית להם. זהו, זה בגדול מה שהלובי עושה היום, ואנחנו מקווים בקרוב לעדכן בהתפתחויות חיוביות.

<מעבר>

קריינות: תודה רבה לדוד על השאלה, ולשקד על התשובה. אני מבטיח שנדאג להמשיך לעדכן בהתפתחויות, אבל… עד שהן  יגיעו בואו נעבור לשאלה השנייה –

פרק 3 – חסמי ייבוא

מעין קארסטד: היי, אני מעין קארסטד חברה בלובי 99 כבר כמעט 6 שנים, ממש מההתחלה. השאלה שלי קשורה לאחד הפרקים הראשונים בפודקאסט שדיברו על פתיחת שוק הייבוא ועל החסמים הבירוקרטים שעומדים בפני היבואנים בארץ. ותהיתי מה נשתנה מאז? יש התקדמות?

קריינות: היי מעין, 6 שנים זה לא מעט, סחטיין עליך! ולגבי השאלה שלך, אני מאמין שאין צורך להציג את מומחית הייבוא שלנו, אבל.. בכל זאת – מי שתענה על השאלה היא רחל גור, עורכת דין במקצועה, לוביסטית ציבורית ומנהלת תחום ממשלה בלובי 99, רחל?

עו"ד רחל גור: אני שמחה לעדכן שיש המון חדש, בתחום הייבוא. במהלך השנה האחרונה אנחנו עבדנו ועובדים על שני פרויקטים מרכזיים בתחום של הסרת חסמי יבוא – הראשון היה לובי מאוד מאוד אינטנסיבי מול שר הכלכלה דאז, השר עמיר פרץ, שבו עודדנו אותו לחתום על צו שיסיר חלק ממגבלות הייבוא,  בעצם יעביר קבוצה של מוצרים מהקטגוריה של הרבה בדיקות לקטגוריה של פחות בדיקות. בסופו של דבר עברו כ-90 מוצרים, הרפורמה עוד לא נכנסה לתוקף, אבל זה כיוון טוב. אבל החדשות הבאמת טובות וגדולות ומרגשות זה חוק ההסדרים שעבר לפני כמה שבועות בממשלה ואוטוטו יעל לקריאה ראשונה בכנסת, שבו יש באמת לראשונה רפורמה מקיפה בתחום הייבוא … שמתייחס לנושא הייבוא באופן כוללני, לא רק מוצרי צריכה בסיסיים, נגיד לדוגמה מקררים ומוצרי חשמל, רהיטים, נורות, צעצועים לילדים וכדומה, אלא גם מוצרי קוסמטיקה, טמרוקים, משחות שיניים, סבונים.. ויש באמת לראשונה ניסיון לעשות מהלך כוללני. כמובן שהלוביסטים, ובעיקר הלוביסטים של היבואנים הבלעדיים, זאת אומרת חברת דיפלומט וחברת שסטוביץ' שמייבאים את רוב המוצרים שאנחנו רואים בסופר או בחניות פארמה מתנגדים לרפורמה הזו בכל הכוח, ואנחנו עכשיו בעיצומו של מהלך כדי להילחם שהרפורמה תישאר בחוק ההסדרים.

רק להזכיר שאנחנו מדברים על הסרת חסמי ייבוא, אנחנו מדברים על כל הבירוקרטיה      להפוך את זה ליותר פשוט ויותר קל, אבל אנחנו מתמקדים במיוחד בנושא של בדיקות של מכון התקנים, זאת אומרת כל המוצרים – מוצרי צריכה בסיסיים לא יצטרכו לעבור את הבדיקה של מכון התקנים, בהנחה שהם עומדים בסטנדרט אירופאי או סטנדרט של מדינה מפותחת אחרת, והיבואנים יוכלו לייבא את זה על סמך תצהיר, זאת אומרת הם אומרים, מביאים מסכמים במקרים מסוימים – שמעדים על כך שמדובר במוצר בטיחותי, אבל לא עוברים את הבדיקות היקרות והמסורבלות של מכון התקנים.

<מעבר>

קריינות: בזמן שרחל ממשיכה לעבוד במרץ כדי שיוקר המחיה ייפחת, נאמר לה תודה על התשובה הזו, וכמובן גם למעין – המשיכי להאזין וכמובן – להיות חברה. ועכשיו יש לנו עוד שאלה –

פרק 6 -הון שלטון- עיתון

רועי מי-טל: היי אני רועי,. קודם כל אני אומר שאני ממש אוהב את העשייה של לובי 99, היא ממש ממש נדרשת -אז תודה רבה. עכשיו בנוגע לשאלה.. בפרק 6 אתם דיברתם על הסיפור של נוני מוזס ובנק הפועלים, וזה מיד הצית לי את המחשבה- של האם יש עוד ענייני הון שלטון עיתון שהלובי עוסק בהם היום? שהם עם פחות אור זרקורים? תודה.

קריינות: קודם כל – כיף שאתה אוהב את העשייה של הלובי, אנחנו בהחלט מסכימים שהיא נדרשת, וקוראים לכן ולכם להצטרף כחברים במיזם. עכשיו, בנוגע לשאלה – מי שתענה עליה היא עורכת הדין זהר אלטמן, שעל הדרך היא גם  הלוביסטית הציבורית שאחראית על הנושא בלובי

עו"ד זהר אלטמן רפאל: היי רועי – כן, גם היום צצות להן מדי פעם פרשות הון-שלטון-עיתון, כי כל המודל של התקשורת המסחרית בנוי בצורה כזאת. מי שמחזיק יהום בערוצים המסחריים זה טייקונים כמו מפחת ורטהיים שמחזיקה בקוקה קולה, יצחק תשובה שעומד בראש מונופול הגז, לן בלווטניק שעומד בראש חברת המלט נשר שהייתה מונופול עד לא מזמן, שטראוס, אודי אנג'ל, אלי עזור שהיה עד עכשיו מונופול תקשורת מאוד גדול ומחזיק במעריב, וואלה, ג'רוסלם פוסט, והוא עכשיו גם נכנס לתחום של הגז, אז הוא עכשיו טייקון תקשורת וטייקון גז ביחד. בקיצור- המשמעות של כל המפת בעלויות האלו היא קריטית, כי, זה איזה סיקור יינתן לנושא.. למשל נושא מיסוי הסוכר- עכשיו האם הסיקור בערוץ 12 של משפחת ורטהיים לגבי מס סוכר.. איזה מן סיקור יהיה לתחום הזה? האם זה יהיה סיקור אובייקטיבי? סיקור נקי ואמיתי? או סיקור מוטה בהתאם לאינטרסים הכלכליים של משפחת ורטהיים?

אז בעצם כל הדרכים שלנו לעסוק בכל הנושא הזה הם בעצם מגוונות – אנחנו עובדים עכשיו על נייר עמדה בעצם להמלצות הסופיות של ועדת פולקמן. זו ועדה שהיא בדקה את הרגולציה בתחום של השידורים וההמלצות שלה לא מספיק נוגעות בנושא הזה, בליבה, בקשר שבין ההון שלטון והעיתון, ואנחנו רוצים להציף את זה ולדחוף קצת יותר לעסוק בנושא הזה לפרק את הריכוזיות והבעליות הצולבות. עוד משהו שאנחנו עושים- יש לנו טיוטה של הצעת חוק שעוסקת בדיוק בזה – לאסור בעצם על מונופולים ועל גופים פיננסיים כמו חברות ביטוח, בנקים להחזיק בערוצי תקשורת. ועוד משהו שאנחנו עושים זה  בעצם לבדוק תיקון חקיקה בתחום של גילוי נאות – איך מחייבים את בעלי השליטה בכל כלי התקשורת לדווח על האינטרסים הכלכליים שלהם, כדי שיהיה אפשר למפות את מערכות היחסים האלה, ובעצם לחשוף אותן. ועוד נושא שהוא באמת קשור לזה – זה כל הנושא של תביעות השתקה – זה בעצם תביעות שמוגשות על ידי גורמים חזקים ומבוססים נגד מי שמעז להעביר עליהם ביקורת. וזה מאוד מאוד חשוב  בעצם כדי לאפשר סיקור באמת אמיתי ועצמאי וביקורתי, בקיצור – יש עוד הרבה הרבה מה לעשות בנושא הזה ואנחנו עובדים בכל הכוח.  אז תודה רבה ובהצלחה לכולנו.

קריינות: טוב, תודה רבה לרועי וזוהר, שגם סיפרה לי אחרי זה שיש עוד כמה דברים על הפרק, אבל עוד קצת מוקדם לדבר עליהם, ואני מבטיח לעדכן אחרי הפגרה. עד אז – רק רציתי לספר לכם מלבד פרק 6, שהוא מעולה בפני עצמו – בפרק 28 שלנו, זהר מרחיבה באופן מרתק על סוגיית ההון-שלטון-עיתון, ואני ממש ממליץ לכם להשלים פערים, אם טרם האזנתם. ועכשיו נעבור לשאלה הרביעית שלנו –

<מעבר>

פרק 9– פישמן

נילי מדרר: שלום לכם, כאן נילי מירושלים, אני גם חברה וגם מאזינה אדוקה ככה לפודקאסטים שלכם.. אני אשמח לשאול שאלה ככה לפרק 9, כי בזמנו דיברתם על הסדר החוב של פישמן, וסיפרתם שתפנו עם זה לבית המשפט, רציתי לדעת מה קורה עם זה? האם פניתם? האם יש איזשהי התקדמות? לקבל ככה קצת תמונת מצב.

קריינות: היי נילי, מאחר ואת מאזינה אדוקה, אני מניח שאת כבר יודעת מי תענה על השאלה שלך,  אבל ספויילר קטן, הסיפור עוד לא נגמר, ונראה לי שאתן לנועה זלצמן הלוביסטית הציבורית שמטפלת בנושא לענות על השאלה-

עו"ד נועה זלצמן: טוב אז אולי כדי שנחזור להתחלה… לפני קצת יותר משנה בית המשפט המחוזי אישר את הסדר הגישור עם בני משפחת פישמן, שלא דורש מהם להחזיר נכסים רבים שאליעזר פישמן העביר להם בשנים שקדמו לפשיטת הרגל, בסכום שמוערך בערך ב-250 מיליון ₪; ונותן להם פטור מלא וגורף מתביעות שיוגשו נגדם בעתיד. אנחנו פנינו לבית המשפטי המחוזי בבקשה להצטרף להליך כידיד בית המשפט ולהתנגד להסדר הזה, שלדעתנו מטיב עם בני משפחת פישמן אבל פוגע בציבור הרחב.. אבל לצערנו הבקשה שלנו נדחתה. זה היה המצב כשהפרק הקודם שודר.

מאז.. הנאמן על הכנסים של פישמן הגיש ערעור לבית המשפט העליון, על חלקים מסוימים בהסדרים עם בני המשפחה, ובין היתר על הפטור הגורף שניתן להם על תביעות עתידיות. מי שאמור לייצג את האינטרס הציבורי בהליך הזה היא הממונה על הליכי חדלות פירעון, ובחודשים שעברו נפגשנו איתה מספר פעמים בניסיון לשכנע להצטרף לערעור ולצאת נגד ההסדר הזה. 

בבית המשפט המחוזי היא לא עשתה את זה כי הנושים של פישמן, כלומר הבנקים שהלוו לו את הכסף, הסכימו להסדר. אנחנו חושבים שההסכמה של הבנקים לא מספיקה, ובכל מקרה מאז שההסדר אושר הייתה התפתחות משמעותית- ניתן פסק דין בבית המשפט הגבוה של לונדון שכולל קביעות חריפות כנגד בני המשפחה של פישמן, ואנחנו מקווים שהוא יגרום לשינוי עמדתה של הממונה. היא אמורה להגיש ממש בקרוב את התגובה שלה לבית המשפט העליון, ואנחנו כמובן נעדכן כשזה יקרה.

<מעבר>

קריינות: עד שנועה תעדכן מה קורה, ואל תדאגו כי כבר סגרתי איתה הקלטה מראש, אתם מוזמנים להאזין לפרק 9 שצולל לתוך הסיפור של אליעזר פישמן, אבל בינתיים נמשיך לשאלה החמישית –

פרק 10 – חוק הלוביסטים

נוי קאופמן: אני נוי קאופמן ואני חברה כבר כמעט שנתיים בלובי 99, אז בפרק 10 אתם דיברתם על חוק הלוביסטים ועל מה הנוהל שהורחב למשרד האוצר, ואני רציתי לדעת מה קורה עם יישום נוהל הלוביסטים בשאר משרדי הממשלה?

קריינות: היי נוי, כחברת לובי מזה שנתיים את בטח יודעת שאחד המאבקים הגדולים שאנחנו מנהלים הוא הגבלת כוחם והשפעתם של לוביסטים ומעאכרים על מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה. הפעם אני אתן למי שהיתה שם בהתחלה, כשבלובי רק התחלנו להיאבק בהם – עורכת הדין לינור דויטש, מנכ"לית המיזם והלוביסטית הציבורית הראשונה –

עו"ד לינור ודיטש: אז קודם כל אחרי שמשרד האוצר הוציא את הנוהל הזה, נחנו פנינו לכל שאר משרדי הממשלה בפניות אישיות – הן למנכ"לים והן ליועצים המשפטיים של כל משרד, לבקש להחיל נוהל דומה גם בשאר משרדי הממשלה. בינתיים חלו התפתחויות מעניינות נוספות, ליברמן כשר האוצר למעשה לקח את זה.. את כל הנושא של הלוביסטים לתשומת ליבו והוציא נוהל תקדימי ואסר על הח"כים ועל השרים במפלגתו להיפגש עם לוביסטים, בלי שיעברו קודם, אצל מנהל הסיעה של ישראל ביתנו, שיסננן עבורם את הפניות ובעצם את החומרים. שזה כבר צעד מאוד מאוד משמעותי, בעקבותיו שרים נוספים כמו תמר זנדברג וקארין אלהרר ועוד מספר שרים הודיעו שהם עומדים לאמץ נוהל דומה, וגם הם לא יפגשו עם לוביסטים. יש עדיין שרים שטרם הודיעו או שאמרו שהם צריכים לחשוב על זה, אבל אנחנו רואים בעצם רוחות של שינויי – אם לפני 5 שנים שהלובי היה רק התחיל, היינו מדברים על זה, זה היה אז משהו ש.. מי היה מאמין שנגיע למצב שזה נהיה באמת הבון-טון, וה"אופנה" במרכאות, להודיעו שאינך נפגש עם לוביסטים, בטח לא לקראת דיוני תקציב וחוק הסדרים שהם רוויים אינטרסים, וכמויות של לוביסטים מעורבים, כך שמבחינתו ההתפתחות הזאת היא מאוד מאוד חיובית. זה כמובן לא סותר את זה שאנחנו ממשיכים לקדם את הנוהל המקצועי, מול שאר משרדי הממשלה, שגם – אנחנו מקדמים את זה מול נציבות שירות המדינה, להכניס לתקשי"ר, שזה תקנון שירות המדינה, להכניס לשם בעצם הוראות משמעת שנוגעות על פגישות עם לוביסטים, ובנוסף אנחנו ממשיכים לקדם את תיקון החקיקה, חוק המאעכרים שלנו, שאנחנו חושבים שצריך להעביר את זה בחקיקה ראשית, כדי שלא נהיה תלויים בנוהל של כל משרד ומשרד. כל זה בטיפול, כל זה נעשה בו-זמנית, ואני מאמינה שגם יוכל להתקדם קצת אחרי שיעבור התקציב וחוק הסדרים, שכרגע זה כל מה שמעניין את מי שנמצא בכנסת ובממשלה, אבל יש למה לחכות, ויהיו עוד עדכונים, תודה.

<מעבר>

קריינות: תודה גם לך לינור, וכמובן גם לנוי על השאלה. עכשיו, הבטחתי שש שאלות, והשישית מחכה לנו, יש שיגידו עומדת בפקק –

פרק 26 – תחב"צ

נועם צדיק: היי אני נועם צדיק מחיפה, ונורא אוהב להקשיב לפודקאסט שלכם.. בפרק 26 – דיברתם על תחבורה ציבורית וכל מיני דברים שאולי יכנסו לחוק ההסדרים והתקציב הקרוב, אז רציתי לדעת מה קורה עם זה בסוף?

קריינות: אהלן נועם, ותודה על הפירגון. בלי ציניות, זה מרגש אותנו. לגבי השאלה שלך – רק רציתי לציין שזה מעניין מאוד שחיפאי שכמוך בחר דווקא פרק שחיפה כיכבה בו, אבל לענייננו – למרות שממש רציתי לענות על השאלה בעצמי, בתכל'ס – מרב דוד, שהיא סמנכ"לית הלובי ומומחית תחבורה ציבורית, קצת יותר מתאימה –

מרב דוד: אכן עבדנו מאוד מאוד קשה על תחום התחבורה במסגרת חוק ההסדרים, קידמנו עסקת חבילה- מצד אחד משרד התחבורה היה צריך להסכים לקדם אגרת גודש, זאת אומרת תשלום על נהגים שבוחרים להיכנס לבד באוטו למטרופולין בשעות העומס, כדי לנסות לתמרץ את הנהגים לא לעשות זאת ולהשתמש בתחבורה ציבורית או לנסוע בשעות אחרות או להישאר מהבית. ומצד שני, כאלטרנטיבה וגם כי באמת צריך את זה בלי קשר לאגרת גודש – משרד האוצר היה צריך להסכים במסגרת העסקה, לתשלום של מיליארדים רבים לתחום התחבורה הציבורית, וכך אכן היה. תוטל אגרת גודש החל מעוד 3 שנים, זאת בדיוק ההצעה שאנחנו הצענו, אבל קודם לכן יושקעו תקציבים נוספים גם בתדירות אוטובוסים וגם בקווים חדשים.. וגם בתשתית שכוללת נת"צים, והסכום המצטבר יגיע לעשרות מיליארדים וזה אכן הישג מאוד גדול ומאוד מאוד משמח ואנחנו מאוד מקווים לראות תוך זמן יחסית קצר שיפור בתחבורה ציבורית באוטובוסים.

♬ <סיכום> ♬

קריינות: טוב אז… זהו. אתם האזנתם לעוד פרק במלכוד 99 שמסתיים ממש עכשיו, כלומר עוד דקה, והיא חשובה אז הישארו עימנו. כמו שאמרתי בהתחלה – זה הפרק האחרון שלנו לעונה הראשונה. אנחנו יוצאים לפגרה, ובמהלכה נחקור, נסייר, ניפגש, נקליט ונכין שלל פרקים חדשים. לכם יש משימה אחרת – ללחוץ על הקישור המצורף לפרק, ולענות על שאלון המאזינים שיצרנו עבורכם – זו ההזדמנות שלכם לספר לנו מה אהבתם, מה פחות ומה הייתם רוצים לשמוע בעתיד.

אני מקווה מאוד שנהניתם להאזין לנו, ואולי, כמוני, גם למדתם משהו חדש.ובנתיים   אם הנושאים שדיברנו עליהם במהלך הפרקים מעניינים אתכם, אני קורא לכם להצטרף כחברות וחברים בלובי 99 ולזכות להשפיע על החיים שלכם, זה מוכח.

חוץ מזה – גם בפגרה אפשר לדבר איתנו – הכי טוב דרך קבוצת המאזינים בפייסבוק, או בטוויטר – חפשו כרמל נמש, וכמובן שיש לנו גם מייל, שהכתובת שלו היא podcast@lobby99.org.il.

אה, ו.. אמנם אנחנו כבר לא בתחילת הדרך, אבל… אין כמו הפסקה כדי להגיב, לעקוב, לדרג,  ולשתף את הפרק הלאה. אז, בנוהל – חברים, משפחה ו… תלמידים או מורים, אני בטוח שאתם מכירים.

לסיום – נאמר תודה לכל משתתפי הפרק הזה, וגם לאלו שהיו בפרקים קודמים – האורחים, המתמללים, צוות הלובי, וכמובן , לכם – המאזינות והמאזינים.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומלאה בניצחונות.

אני הייתי כרמל נמש, עד לפרק הבא- להתראות

פרקים אחרונים

יש לך הערה או שאלה?

שלחו לנו מייל ל-podcast@lobby99.org.il
או הצטרפו לקבוצת המאזינים בפייסבוק.

אהבתם את הפרק?

שתפו את הפרק לחברים, משפחה ו…

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
דילוג לתוכן