משתתפים: עו"ד אלישע הר-לב, מרב דוד ואריאל פז-סוויצקי.
הגשה: כרמל נמש

—-

 ♬ <פתיח> ♬

כרמל נמש:  אהלן ברוכים השבים למלכוד 99, הפודקאסט של הלובי הציבורי, והפעם יש לנו פרק מיוחד, לצורך כך נגיד שלום לאריאל מנהל המחקר של לובי 99.

אריאל פז-סוויצקי: אהלן כרמל

כרמל נמש:  אז בפרק הרביעי.. בפרק הקודם, דיברנו על עולם הגז, וממש לקראת סופו הגענו לסיפור הישראלי, אבל הפעם ננסה לדבר על זה מזווית אחרת….

אריאל פז-סוויצקי:  כן, אז בעצם, אנחנו נדבר על אחד… על אחת הסוגיות שמתנהלות כיום בסיפור הגז הטבעי בישראל, וזה הסיפור של צינור EMG.

קריינות: אז נכון שהבטחתי לפני רגע שהפרק הזה יהיה מיוחד, אבל בכל זאת כדי שהדברים יעבדו נצטרך לישר קו ולהציג את אריאל, אתם כבר מכירים אותו נכון? הוא מנהל המחקר של לובי 99, אה, ואחרי שכל אחד מאיתנו קיבל הסמכת מומחה גז בפרק 4, ואם לא, אז תעצרו כאן מיד ולכו לשמוע אותו כי הוא יכניס אתכם ישר לעניינים , מי שכן שמע אותו, השארו איתנו, כי אנחנו מ ת ח י ל י ם…

אריאל פז-סוויצקי:  אז מה זה בעצם צינור EMG?  צינור EMG זה הצינור היחיד שמחבר בין ישראל למצרים, זה יוצא מאשקלון ומגיע לאל-עאריש במצרים, והוא הוקם.. הוא התחיל לפעול ב-2008, כשהוא הזרים גז בעצם ממצרים לישראל, זה היה בתקופה שמצרים הייתה יחסית בעודף גז, ישראל הייתה במחסור בגז, וזה ייצר תחרות מאוד משמעותית בשוק הגז בישראל.  

אריאל פז-סוויצקי: עכשיו- למה הצינור הזה בעצם הפסיק לפעול? ב-2012 היו כמה אירועים, קודם כל היה.. היו רצף פיצוצים בחלקים אחרים בצינור, דווקא לא על צינור EMG, על חלקים אחרים בצינור שהוא מתחבר אליו בסיני, שזה הוביל כל כמה זמן לתקלות שהיה צריך לתקן אותן, חוץ מזה האחים המוסלמים היו בשלטון באותה שנה וזה הפך את האפשרות לקשר כלכלי פחות סביר, והדבר בעיני המשמעותי, הארוך טווח- שמצרים הייתה במחסור בגז, ולכן היה לה אינטרס להפסיק לייצא גז לישראל.

כרמל נמש:  רגע, אבל אני בכלל חשבתי שאנחנו מוכרים גז למצרים…

אריאל פז-סוויצקי: אז זה כן נכון, אבל לא כל כך פשוט. מה בעצם קרה? מצרים ב-2012 הייתה במחסור גדול מאוד בגז, אבל ב-2015 כמו שהסברנו בפרק הקודם, הם מצאו את מאגר זוהר הגדול, יחד עם עוד כמה מאגרים אחרים, וזה הביא אותם למצב שב-2018, הם חזרו להיות, מה שנקרא, בעצמאות אנרגטית, הם מספקים את כל הצרכים של עצמם, והם גם חזרו לייצא, עכשיו מה שמעניין שב-2018, בספטמבר, הם מכריזים על עצמאות אנרגטית, שהם חוזרים לייצא גז, ובמקרה באותו חודש בדיוק מונופול הגז של דלק קידוחים ונובל אנרג'י, מכריזים שהם רוכשים את צינור EMG, ובכך למעשה סוגרים את האפשרות שנחזור לקנות גז זול ממצרים, כמו שקנינו מהם פעם.

אריאל פז-סוויצקי: עכשיו עולה שאלה לגיטימית- למה בעצם אנחנו מוכרים גז למצרים? וזה נובע מזה שהיו כל מיני סוגיות משפטיות, של בוררויות בינלאומיות שהתנהלו בין המצרים לבין כל מיני גורמים, בניהם גורמים ישראלים. ומה שמונופול הגז, דלק ונובל בעצם סיפקו, זה הם שמו את הכסף כדי לסגור את הסוגיות המשפטיות, ובתמורה המצרים הסכימו לחתום על חוזה יחסית מצומצם שמתחייבים לקנות יחסית מעט גז מישראל. שזה אגב נושא מעניין כי מפרסמים את היקפי המקסימום שמאוד גדולים ואל מפרסמים את היקפי המינימום בחוזה מול מצרים, שהוא סודי, אבל אפשר להעריך שהוא משמעותית קטן מהתמונה שנוצרת.

כרמל נמש:  ומה בעצם לובי 99 עושה בעניין?

אריאל פז-סוויצקי: אז אנחנו פעלנו… השקענו המון מאמצים מול רשות התחרות, הרגולטור שהיה אמור למנוע את העסקה, ולמרות שהם לקחו אותנו ברצינות, בסופו של דבר הם החליטו שהם כן מאשרים את העסקה, עם כל מיני תנאים שלדעתנו לא מספקים. אהה.. ואנחנו בעצם יצאנו לקמפיין, לגייס כסף, ו…לפתוח.. בעצם לתבוע את מונופול הגז ואת רשות התחרות, ובעצם לערער על ההחלטה הזאת ולנסות בכל זאת לייצר תחרות, לאפשר תחרות במשק הגז בישראל.

קריינות: עכשיו מגיע החלק המיוחד, את השרביט אעביר לאריאל, ואת המיקרופון שלי לאלישע הר לב, אחד מעורכי הדין המייצגים את לובי 99 בתביעה שאריאל הזכיר ממש לפני דקה. בעברו התמחה אלישע בלשכת נשיאת בית המשפט העליון השופטת בדימוס מרים נאור, וכיום עובד במשרדו של עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. שם הוא עוסק במשפט מסחרי, מנהלי ודיני תחרות.

< מעבר >

אריאל פז-סוויצקי: אז אני לוחץ רקורד ו… רקורדינג. טוב, שלום אלישע, מה נשמע?

אלישע הר לב:  שלום אריאל, מה שלומך?

אריאל פז-סוויצקי: עו"ד אלישע הר-לב

אלישע הר לב:   כן, גם ככה קוראים לי

אריאל פז-סוויצקי: אז אנחנו עכשיו בשיחת זום בנושא EMG, לי מאחורי יושבת זוהר בת ה-5, היא יודעת שאבא בשיחת עבודה, מה זה אומר לגבי הסיכויים שהשיחה שלנו תעבור חלק, הסיכויים כנראה מאוד נמוכים, אבל בסדר… יהיה בסדר..

אלישע הר לב:  בסדר זה מוסיף ריגוש לשיחה

אריאל פז-סוויצקי: אם היו עוצרים אותך ברחוב ומבקשים- "ספר ב-30 שניות מה זה הדבר הזה שנקרא EMG, מה זה התיק הזה? מה בעצם בעייתי פה? איך.. מה היית אומר?

אלישע הר לב:  טוב, את האמת שאפשר להסביר את זה אפילו ב-5 שניות, בעצם במיזוג הזה מונופול הגז רוכש בעלות בדרך היחידה הממשית להתחרות בו. זה אם צריך הסבר ממש קצר. אם לפרט קצת יותר מזה, אז בעצם צינור EMG זה הדרך הכי וייבילית (Viable) להתחרות במונופול הגז המקומי. לאפשר לממשלת מצרים, שיש לה המון גז טבעי, להיכנס כאן לשוק, להכניס תחרות, הם עשו את זה כבר בעבר, והם יכולים לעשות את זה גם בעתיד. ובעצם מה שהמיזוג הזה עושה, הוא לוקח צינור שבמקור נועד לייבא גז ממצרים לישראל, ועשה את זה בהצלחה לתקופה מסוימת, והוא נותן את זה למונופול הגז שהאינטרס האחרון שלו זה לאפשר ייבוא של גז לישראל או תחרות. ולמעשה הדבר הראשון שהמונופול הזה עושה זה לשנות את הכיוון של הצינור, כך שהוא יזרום בכיוון ההפוך, ונראה לי שאת הפגיעה התחרותית שבזה די קל להבין מעצם העובדה שמצרים לא תוכל באמת… אף גורם במצרים, לא יוכל להיות באמת שחקן שישפיע על מחירי הגז בישראל.

אריאל פז-סוויצקי: כן, כן… כן אז בעצם המשמעות הכלכלית..הממ.. דיברנו עליה, אתה יכול לתת לנו בצעם את הפרשנות המשפטית, נגיד מה בעצם החוקים שנוגעים כאן לסיפור, ומה בצעם הקייס שלנו, המשפטי…

אלישע הר לב: כן.. אז.. בעצם חוק התחרות מה שיפה בו שהוא לא כל כך רחוק מהדברים הכלכליים שדיברתם עליהם מקודם. כל מיזוג בין שתי חברות גדולות מאוד במשק, מחויב לקבל אישור מהממונה על התחרות, היום זאת עו"ד מיכל הלפרין. היא אמורה לאשר את המיזוג הזה רק אם הוא לא פוגע בצורה משמעותית בתחרות בישראל, בשוק שבו נעשה המיזוג. התפקיד שלה הוא לשמור על התחרות, והחוק נותן לה את הכלים לעשות את זה. כשיש מיזוג בין שתי חברות, שיש חשש סביר שהולך לפגוע בתחרות באיזשהו שוק שהן פעילות בו, הממונה יכולה או לא לאשר אותו בכלל, זאת אומרת להגיד להם: "אני מצטערת, אתם לא יכולים לבצע את המיזוג הזה", או שהיא יכולה גם לקבוע לו תנאים, למשל היא יכולה להגיד: "תמכרו חלק מהפעילות שלכם בשוק הזה והזה", או לקבוע תנאים התנהגותיים. היא, בעצם התפקיד שלה ומה שהיא מוסמכת לפי החוק זה לגרום לזה שלא תהיה פגיעה בתחרות כתוצאה ממיזוגים במשק. זה ממש מה שהחוק מתיר לה, זה מאוד רחב, וזאת סמכות משמעותית שלדעתנו הייתה צריכה להשתמש בה במקרה הזה. 

אריאל פז-סוויצקי: בעצם אתם רוצים שהרגולטור יתערב בשוק ויגיד לחברות האלו מה לעשות? למנוע עסקאות..?

אלישע הר לב: לגמרי, חשוב להגיד שזה משהו שקורה באופן יום-יומי, כל מיזוג עובר לאישור. בשביל זה בדיוק נועד החוק, בשביל שלא ייווצר לנו כאן ריכוז כוח משמעותי מאוד שבסוף יפגע בצרכנים. בשביל זה נועד החוק, לא מדובר כאן באיזו דרישה הזויה שאנחנו המצאנו במרתפים שלנו.

אריאל פז-סוויצקי: כן..

אלישע הר לב: מדובר בהליך רגיל, גם עסקת EMG הלכה לאישור, הייתה צריכה אישור של הממונה על התחרות, והיא קיבלה לצערנו את האישור הזה בתנאים …

אריאל פז-סוויצקי:  כן, אבל בעצם אם היה פה באמת אינטרס כלכלי שהיה מצדיק ייבוא גז, אז זה היה קורה מהשוק מעצמו, כי אם עכשיו ספק גז מצרי היה רוצה למכור לנו גז, כביכול המחירים בישראל יותר גבוהים, אז השוק היה מסתדר, למה בעצם צריך התערבות ממשלתית? 

אלישע הר לב: כן, אז קל מאוד להבין שאתה לא יכול להפעיל שוק תחרותי כשאתה נותן את התשתית של התחרות, בידי המונופול שקיים בשוק הזה. אז זה דבר ראשון בהסתכלות של הממונה, היא אמורה להיות רחבה, צופה פני העתיד, ולא משהו מאוד נקודתי. המציאות היא שפשוט לא היה עודף גז במצרים עד לפני בערך שנתיים, ומונופול הגז הם לא פראיירים, וזאת בדיוק התקופה שהם התחילו לקדם את העסקה שאנחנו מדברים עליה, את עסקת EMG, הם בעצם אולי ראו את הנולד ותכננו קדימה, והבינו שעומד להיות כאן איום תחרותי, וביצעו את העסקה הזאת, שיכול להיות שיש לה עוד מניעים, אני לא נכנס לזה. אולי הם באמת ירצו לייצא, זה לא העניין בכלל. העניין כאן זה שכשאנחנו מסתכלים קדימה, ב-5 שנים הקרובות, ב-10 שנים הקרובות, די ברור שיש לצידנו מדינה עם המון גז טבעי, שיכולה לספק גם את הצרכים שלה, וגם יצואנית היום, והיא תמשיך להיות יצואנית בעתיד, ואנחנו לא נהנה מהפירות של הדבר הזה.

אריאל פז-סוויצקי: נגיד ששכנעת אותי, ונגיד שגם אני נגד עסקת EMG, מה בעצם אנחנו יכולים לעשות? כאילו יש פה רשות שלמה, רשות התחרות, שהם אנשי מקצוע עם צוותים, מומחים, כלכלנים, עו"ד… הם עשו את העבודה הרצינית, הם בדקו עם כולם, והם הגיעו למסקנה שאולי אנחנו לא אוהבים אותה, אבל בעצם היא מסקנה בסמכות. מה בעצם אנחנו עשינו דבר הזה שנקרא ערר? האם נכון להגיד שאנחנו תבענו את המונופול, את יצחק תשובה ונובל אנרג'י? ואם תוכל לפני להסביר מה זה בעצם בית הדין להגבלים עסקיים? זה לא דבר שרוב האנשים שמעו עליו..

אלישע הר לב: כן, אז נעשה בזה רגע סדר. כשממונה מאשרת מיזוג- אוטומטית יש זכות לערער על המיזוג הזה, לכל צד שנפגע ממנו, או לארגון חברתי, שכאן לובי 99 נכנס לתמונה, כל אחד מהגורמים האלו יכול ורשאי לערער על ההחלטה של הממונה. אנחנו ידועים שהממונה כמו שאמרת, יש לה צוות מקצועי, כי זאת רשות מקצועית, אבל גם היא עושה טעויות, לא פעם אחת, ובגלל זה בחוק הוקנתה זכות ערער בעצם לכל גורם שעונה על התנאים של הסעיף שכתוב בחוק, לא יותר מדי חשוב עכשיו להיכנס לכל הפרטים. אז ההליך הזה של ערער, שוב, זה לא הליך ממוצא, זה הליך שקורה אחת לכמה זמן על מיזוגים, במקרה הזה בא ארגון חברתי, עם.. הנושא הזה הוא ליווה אותו במשך הרבה זמן, והוא מצוי בליבת העשייה שלו, והוא אמר- "לא יכול להיות שהמיזוג הזה יעבור", ועל .. בדיוק אתם לובי 99, אתם אלה שאפשרתם את הערער הזה, בחרתם לערעור על זה, ועכשיו הדיון יתקיים בבית הדין לתחרות, שלבית הדין יש סמכויות מאוד מאוד רחבות.

הוא בודק בעצם את ההחלטה מההתחלה, בודק מה הממונה החליטה, ועל בסיס איזה נתונים, האם הנתונים האלה נכונים, והאם צריך להשאיר את ההחלטה הזו על קנה או אולי לשנות אותה, לבטל אותה, להחזיר אותה לבדיקה… הוא יכול לקבל… יש לו באמת סמכות מאוד מאוד רחבה בעניין הזה.

אריאל פז-סוויצקי: כן, כן, ואם נגיד … שניה.. מה זוהר? 😊 את צריכה שאני אפתח לך את הסלוטייפ? בסדר, אני אפתח לך את הסלוטייפ..

אלישע הר לב: בהצלחה עם זה

אריאל פז-סוויצקי: סליחה על התקלות הטכניות… עם סלוטייפ… anyways,  

אוקי בסדר, בעצם בית הדין פה ממש יש לו את הסמכות להיכנס לנעליים של הממונה, ולבחון את כל המידע שוב, והוא יכול לצורך העניין להגיע להחלטה שהוא לא מאשר בכלל את המיזוג, או שהוא יחשוב על איזשהם תנאים שיהיו מספיק חזקים כדי שהתחרות תישמר, גם אם המיזוג מאושר. זה בעצם, אפשר להגיד, היעד שלנו כעוררות בדיון הזה..?

אלישע הר לב: בדיוק, זה בדיוק היעד שלנו, להראות לבית הדין למה ההחלטה של הממונה היא פשוט החלטה שגויה. הממונה נתנה כאן את האישור מיזוג הזה, שכבר דיברתי על כמה הוא מעוות, והיא התנתה אותו בעצם בתנאים שאולי, אני לא יודע אם פרטת עליהם קודם, ואולי כדאי רק בשתי מילים להגיד- שהיא קבעה תנאי אחד שזה תנאי הסוואפ, שמאפשר… אמור לאפשר החלפה של גז בין מצרים ובין ישראל, ועוד תנאי של גישה חופשית. אנחנו חושבים ואנחנו נראה את זה בערער, ששני התנאים האלה פשוט לא יעבדו. לא תתפתח תחרות, היא רק תיפגע כתוצאה מהמיזוג הזה, ובגלל זה אנחנו מקווים שבית הדין יקבל את עמדתנו ופשוט יבטל אותו.

אריאל פז-סוויצקי:… אה, כן, טוב אנחנו בעצם הקמפיין שלנו, שהלובי בעצם גייס את הכסף כדי לשכור את שירותיכם בתיק הזה,  אתה יכולה להגיד בעצם מה קורה פה? תוכל לספר לנו קצת על סדרי הזמנים בדבר כזה?

אלישע הר לב: כן בטח, דברים כאלה, ובכלל הליכים משפטיים לצערנו מתמשכים יותר מדי זמן, מה שקרה כאן זה שאחרי שאנחנו הגשנו את הערער, מרגע ההחלטה ועד הגשת הערער עבר מעט מאוד זמן.. מאז עבר זמן עד שהמונופול הגיש את התשובה שלו, שהוא ביקש ארכות, ועוד ארכות .. ובסוף הגיע לזה שהוא מגיש את התשובה שלו, ומאז אנחנו בהליך של עיון במסמכים, ובגלל שזה באמת מסמכים מאוד רגישים אנחנו מעיינים בכל ההסכמים, בכל המידע שהרשות אספה ממונופול הגז, מידע סודי ורגיש, שכולל מחירים, בקיצור אתה…

אריאל פז-סוויצקי: עניין החשיפה למידע הוא בעייתי

אלישע הר לב:  כן הוא מאוד בעייתי, וצריך להגיד, חלקו בצדק, זה באמת מידע רגיש, צריך לנהוג בו בזהירות. חלקו גם גרירת רגליים של המונופול, והניסיון למשוך את ההליך הזה. וכמה שאנחנו מתנגדים לו ועושים כל מה שאנחנו יכולים.. למזלנו, לשמחתנו, אנחנו באמת מתקרבים לסוף ההליך הזה של גילוי מסמכים, כבר עיינו ברוב הגדול של החומר, אנחנו מקווים שבתוך חודש אנחנו כבר נהיה אחרי כל הסיפור הזה.. ומשם זה כבר יהיה לקבוע את הדיונים להוכחות, אנחנו מקווים שבתוך חצי שנה אנחנו נהיה כבר אחרי דיוני ההוכחות בתיק, וכבר בשלים להכרעה של בית הדין.

אריאל פז-סוויצקי: כלומר, כנראה בחורף 2021, השופט הנכבד יכריע מה העמדה שלו בנושא זה, כלומר יחליט האם הוא מאשר את המיזוג כלשונו או האם הוא משנה משהו..

אלישע הר לב: אנחנו מאוד מקווים שזה יהיה לוח הזמנים ושלא נחרוג ממנו, זה כמובן בידיו של בית הדין. אבל גם הוא, אני חושב, לא רוצה למשוך את העניין הזה, ולקבל הכרעה מהר..

אריאל פז-סוויצקי: כן.. טוב בסדר, יש לך עוד מסר שאתה רוצה לתת למאזיני הפודקאסט?

אלישע הר לב:  אין עליך אריאל, את זה תשאיר כמובן …

<מעבר>

קריינות: אנחנו עוד לא בחורף 2021, אבל בהחלט עמוק בתוך התיק, חלפו כבר שנה ושלושה חודשים מאז הגשת הערר, ומה היה לנו עד עכשיו?
בספטמבר 2018 – חברות הגז מודיעות על כוונת המיזוג, במרץ 2019 – לובי 99 מגישים לרשות התחרות נייר עמדה עם התנגדות למיזוג, ועד יולי 2019 נפגשו פעמים רבות עם הממונה ואנשי הרשות. למרות זאת, באותו החודש הממונה מחליטה לאשר את המיזוג, והדבר מוביל את לובי 99 לצאת בקמפיין גיוס המונים ולערר על החלטתה בבית הדין.
לאחר גיוס אנשי המקצוע והמומחים, בספטמבר 2019 מוגש הערר, ולמעשה מאז אנו מצויים בהליך שעיקרו דיון אודות מסמכים, כלומר איזה מסמכים רלוונטיים, ואיזה מסמכים מסווגים ייחשפו.
אבל ממש אתמול ביהמ"ש קבע את מועד דיון הוכחות הראשון בתיק. מה קרה שם? בשביל זה התקשרתי למרב דוד סמנכ"לית לובי-

♬ <מעבר> ♬

כרמל נמש: הי מרב מה נשמע?

מרב דוד: בסדר גמור, מה שלומך?

כרמל נמש: בסדר, איך היה בדיון?

מרב דוד: הוא היה קצר, מאוד. 10 דק' וזה נגמר

כרמל נמש: ספרי קצת בהרחבה…

מרב דוד: אז תשמע, אנחנו סוף-סוף הגענו לדיון הזה, זה דיון שני בערעור שלנו, ואני אומרת סוף-סוף בגלל שבעצם מונופול הגז עשו הכל הכל הכל, כל מה שהם יכולים כדי לעכב אותנו בסיפור הזה. הם ניסו לפסול אותנו, את לובי 99 אישית, כדי שלא נהיה חלק מהערער, הם ניסו לא לתת לנו מסמכים שהיו חיוניים לנו כדי לטעון את הטענות, כך שזה היה לא פשוט. אבל בעצם מה שקרה היום זה שהגענו לדיון שהמ… הוא היה טכני בעיקרו, הרעיון היה בעצם לקבוע את קצב דיון ההוכחות כמה זמן יחקרו העדים, כמה זמן צריך לזה, ועכשיו אנחנו בעצם נכנסים למאמץ האחרון, לישורת האחרונה לפני הדיון הבא, כדי ככה לסגור את הקצוות האחרונים כדי … לחיזוק התיק, למצוא את הטיעונים הכי מכובדים ואת ההוכחות הכי ברורות לזה שבעצם מונופול הגז השתלט על התשתית היחידה שיכולה להזרים גז בין ישראל ומצרים, כי אם הגז יזרום כפי שהיה פעם, בכיוון ההפוך, זאת אומרת ממצרים לישראל, המשמעות של ז\ה היא ירידה גדולה מאוד במחיר הגז, שהיום הוא מחיר מונופוליסטי ומופקע, בגלל הכוח העצום של מונופול הגז.

♬ <סיכום> ♬

קריינות: כן כן הדברים מתחילים לזוז, וזה מרגש. אבל אם נחזור שניה לסיפור שלנו מה היה לנו הפרק, מה למדנו הפעם? מונופול הגז מנסה לרכוש את הצינור שמחבר בין ישראל ומצרים, שהוא בעצם הדבר היחידי שיכול להוות לו תחרות, ואתם כבר יודעים- תחרות מורידה מחירים, ובמקרה הזה את מחיר החשמל. מה עוד למדנו? שהממונה על התחרות אישרה את העסקה, עם תנאים, אבל אישרה. חשוב לציין שהערעור הוגש לאחר דחיית הפניה של לובי 99 על ידי הממונה, ולמעשה זו פעם ראשונה שארגון חברתי מערער באמצעות פנייה לבית הדין, על החלטה של רשות התחרות לאשר עסקת מיזוג למונופול. אגב, את המימון לעתירה גייס הארגון בקמפיין מימון המונים ייחודי למהלך שהוביל לכיסוי 200,000 ₪ עבור מימון ההליך המשפטי ותשלום למיטב המומחים.  או כמו שלינור סיכמה את זה-

מרב דוד: אז תראה, בסוף זה בית משפט, ואי אפשר לדעת, אבל אנחנו הלכנו על התביעה הזו כי חשבנו שהיא תביעה חזקה, ועקרונית ושיש לה סיכוי. זה לא היה ברור מאליו בשום צורה, זאת אומרת אנחנו בהתחלה מאוד מאוד חששנו מההליכה לבית משפט, פשוט כי לא כל כך עשו את זה לפנינו, זאת אומרת ארגון חברתי שמגיע לבית הדין לתחרות זה אירוע כמעט חסר תקדים, מהסיבה הפשוטה שזו ערכאה של חברות, זאת ערכאה מאוד יקרה, שצריך לגייס בה מומחים וחוות דעת וזה עולה הרבה מאוד כסף. ובעצם בלי התמיכה של חברי הלובי שלמעשה גם אישרו לנו ללכת לבית המשפט כצעד תקדימי, וגם בעצם סייעו לנו בתמיכה שלהם ובהתגייסות הכלכלית שלהם, אלפי אנשים בעצם תרמו כדי שנוכל לממן את העתירה הזו, את הערר הזה, אז בלעדיהם זה פשוט לא היה מצליח.

♬ <סגיר> ♬

קריינות: זה היה הפרק החמישי של מלכוד 99, חמסה חמסה חמסה זה גם מספר השנים שלובי99  כבר קיים. אם נהניתם להאזין לפרק, אז ספרו לחברים, משפחה, ואפשר גם למתקיני צינורות גז טבעי. עד הפרק הבא, אני מזמין אתכם לעקוב אחרי לובי 99 ברשתות החברתיות, ולהיכנס לדף של מלכוד 99 באתר הלובי, שם תוכלו ללמוד עוד על עסקת EMG והעתירה שהגשנו נגדה.

אני רוצה להודות לאריאל פז סוויצקי ועו"ד אלישע הר לב על ההשתתפות בפרק, וגם למרב דוד שעדכנה אותנו בלייב. ספרו לנו מה דעתכם על הפרק, אפשר במייל שלנו – podcast@lobby99.org.il, או בקבוצת החברים של לובי 99 בפייסבוק, אבל היא אקסקלוסיבית, וכדי להיות בה עליכם להיות חברי לובי, שזה ממש מומלץ באופן כללי. אני הייתי כרמל נמש, מנהל הדיגיטל של לובי 99, ואנחנו סיימנו, ניפגש בעוד שבועיים בפרק הבא.