fbpx דלג לתוכן

מה קרה השבוע? האם הוועדה לצמצום הריכוזיות אכן ממלאת את תפקידה?; עזרו לנו להיאבק ביוקר המחיה; למה דמי הניהול שאנחנו משלמים בפנסיה צריכים לממן את העשירים?; המדריך המלא על שוק הגז בישראל; ועוד.

במלאת 7 שנים לחוק הריכוזיות, לאחרונה פורסם ״קול קורא״ שמבקש מהציבור הצעות לתיקון החוק. אחת הסוגיות עליהן עמדנו בתגובתנו היא תפקוד הוועדה לצמצום הריכוזיות, עימה חייבים להתייעץ לפני הקצאת זכות בתשתית חיונית (חשמל, תחבורה וכו׳) לגורם ריכוזי. מניתוח שערכנו עולה כי למרות שהוועדה הוקמה כדי לבזר את הכוח במשק, בפועל היא אישרה לא מעט עסקאות שמשמרות את הריכוזיות. במענה שלנו הצבענו על הבעייתיות הזו והצענו שינויים אפשריים בעבודת הוועדה.
לפוסט המלא>>

< עזרו לנו להמשיך להשפיע – הצטרפו עכשיו ללובי99

בתגובה שלנו ל״קול הקורא״ על חוק הריכוזיות התייחסנו גם להתעצמות הכוח של גופי הפנסיה, המנהלים שני טריליון ש"ח מחסכונות הציבור. הסכום הזה גדל כל שנה (אפשר לראות בגרף שהעלינו לטוויטר) ועמו גם הצורך לוודא שהוא מנוהל לטובת האינטרס של ציבור החוסכים. 


אחת הסיבות ליוקר המחייה היא בדיקות התקינה המחמירות הנדרשות למוצרים מיובאים רבים, שעולות הרבה כסף. הממונה על התקינה במשרד הכלכלה מחליט על אילו מוצרים להטיל בדיקות מחמירות יותר ואילו ייכנסו למסלול של בדיקות מקלות. איך זה קשור אלינו? לאחרונה משרד המשפטים הכיר בנו כארגון צרכנים יציג, ולכן נקבל הודעה מוקדמת לגבי הקלות או החמרות  בבדיקות מוצרים מיובאים, ונוכל להחליט כיצד לפעול בעניין.  
וכאן נכנסת העזרה שלכם/ן – עובד או עבדת בתחום התעשייה? מכירה את עולם ייצור הצעצועים, מוצרי החשמל או התמרוקים? נשמח שתהיו חלק מוועדת ההתייעצות שלנו שתסייע לנו במעבר על הצעות לשינוי רמת הבדיקות של מוצרי צריכה שונים. מלאו את הטופס>>


למה הפנסיות של הציבור הרחב צריכות לסבסד את העשירים? דמי הניהול שלנו בפנסיה מממנים את מחלקות המחקר והאנליזה של גופי הפנסיה, שאמורות לסייע בשיפור תשואות. עכשיו רשות שוק ההון רוצה לאפשר לקרנות השקעה שבבעלות גופי הפנסיה, שמשמשות משקיעים גדולים ומבוססים, להשתמש במחלקות המחקר והאנליזה הללו כדי לחסוך בעלויות. בתגובתנו, שפורסמה השבוע ב״דה מרקר״, התנגדנו למהלך הזה. אם קרנות ההשקעה רוצות ליהנות ממחקר ואנליזה ברמה גבוהה – שיתכבדו ויממנו את זה בעצמן, ולא ״ירכבו״ על דמי הניהול שלנו. לפוסט המלא >>


ניצלנו את ההפוגה של חול המועד כדי להעלות סדרת פוסטים מקיפה על שוק הגז בישראל, לקראת הרחבת הפעילות שלנו בנושא. בפוסט הראשון תוכלו לקרוא על מחיר הגז הטבעי ולמה מחיר הנפט אחיד ברחבי העולם ומחיר הגז משתנה; בפוסט השני הרחבנו על החוזים השונים במשק הישראלי ועל האופן שבו הם משפיעים על מחיר הגז; בפוסט השלישי עסקנו במחיר הגז בארץ בהשוואה בינ״ל ושאלנו האם יש תחרות בשוק הגז; ובפוסט הרביעי והאחרון הצגנו מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב.

הפעם נסביר מעט על תהליך הפקת המחצבים במפעלי ים המלח, אותו משאב ציבורי בו מחזיקה כיום כימיקלים לישראל (כי״ל) שבשליטת עידן עופר.
התנאים הגיאוגרפיים הייחודיים של ים המלח הם שנותנים למפעלי ים המלח יתרון תחרותי בהפקת משאבי טבע כמו אשלג, ברום ומגנזיום. בעוד רוב המתחרות במגזר נדרשות לכרות את המחצבים הללו באדמה, בים המלח התהליך מיוחד:
ראשית, שואבים מים מים המלח הצפוני (העמוק) אל הבריכות הדרומיות (מה שנקרא "ים המלח הדרומי", אבל הוא בעצם רצף בריכות רדודות).
שנית, המים זורמים דרומה. בבריכות הצפוניות של ים המלח הדרומי, אליהן מגיעים המים בהתחלה, המלח שוקע כתוצאה מחום, בשל פני המים הנרחבים שקולטים שמש. את המלח הזה צריך לפנות (תהליך "קציר המלח" – על כך בפינה אחרת בעתיד).
לבסוף, בבריכות הדרומיות יותר שוקע חומר בשם קרנליט הדומה במראהו למלח, אבל למעשה מכיל את החומרים השווים יותר מבחינה כלכלית (בעיקר אשלג וברום). את הקרנליט אוספים ומעבירים למפעל, שם החומרים מעובדים ומופרדים.
היתרון היחסי הזה הופך את מפעלי ים המלח לתחרותיים במיוחד בשווקים הרלוונטיים. לפי דו״חות כי״ל, השווי הכלכלי של מכירות מפעלי ים המלח הוא מיליארדי שקלים. נציין שקשה לבדל את הערך המדויק בדו״חות, מכיוון שהחברה מדווחת באופן אחוד על נכסיה בישראל ובמדינות אחרות.
אנחנו פועלים לתיקון זיכיון ים המלח, באופן שיגן על אוצר הטבע הזה וכן יגדיל את חלקו של הציבור ברווחים העצומים המופקים ממנו

להמשך קריאה והרחבה בנושא ים המלח: האזינו לפרק 2 בפודקאסט שלנו, העוסק בים המלח, או קראו על הצוות הממשלתי שעסק בהיערכות לסיום הזיכיון של כי״ל בים המלח

רוצים/ות לסייע לנו להמשיך ולגדול? הזמינו אותנו עכשיו להרצאה מעניינת על לוביסטים, הון-שלטון וכיצד כל אזרח ואזרחית יכולים באמת להשפיע – אצלכם/ן בסלון, בעבודה או ב-ZOOM, כל מה שצריך זה 20 א/נשים ומסך. להרשמה >>

רוצים/ות להגביר מעורבות בלובי הציבורי? הקליקו:
  הצטרפו לקבוצת הדיונים בטלגרם והשתתפו בשיח בין חברי/ות המיזם.
  הצטרפו לקבוצת הפייסבוק הסגורה של חברי/ות הלובי.
  הצטרפו לסיירת הרשת בוואטסאפ ועזרו להציף את תכני הלובי שעולים ברשתות לציבור הרחב.

בשבוע שעבר שאלנו אתכם/ן האם יצאתן/ם להצביע ו-99% מכם/ן ענו בחיוב. יישר כוח!
 
והשאלה השבוע: איזו עוגיית פסח טעימה יותר? א'-קוקוס או ב'-בוטנים