fbpx דלג לתוכן

מה קרה השבוע? הצלחנו! הוקמה מחלקה משפטית למיזם; נאבקים לשמור על כספי הציבור מפני כונסי הנכסים של בנק הפועלים; חושפים אי דיוקים בנתונים שחברות הגז מפרסמות; דורשים מרשות התחרות לפקח על הסדרים כובלים בין חברות; פנינו למשנה ליועמ"ש שיגביר את השקיפות של תגובות להליכי חקיקה; ממשיכים לעבוד לקראת חוק ההסדרים; ועוד.

הגענו ליעד – ללובי הציבורי יש כעת מחלקה משפטית
בזכות 400 החברים הנוספים שהצטרפו למיזם, וכמובן גם בזכות אלפי החברים הקיימים, הצלחנו לגייס את הכסף הדרוש למימון מנהלת מחלקה משפטית מצוינת, שתייצג אותנו בבתי המשפט מול הטייקונים ועורכי דינם.

הכירו את ד"ר עינת סולניק
עורכת דין ודוקטור למשפטים (אונ' ת"א), בעלת שני מאסטרים – במשפטים (אונ' ייל) ובדיפלומטיה (אונ' ת"א), ושני תארים ראשונים – במשפטים ובהיסטוריה של המזה"ת (תכנית המצטיינים החד-תחומית של אונ' ת"א). היא התמחתה בבית המשפט העליון, בלשכתו של השופט אדמונד לוי ז"ל, ולאורך השנים צברה ניסיון כמשפטנית וכעו"ד בשורה של מקומות, לרבות החברה הכלכלית של לשכת עוה"ד וועדת טירקל לחקר אירועי 'עופרת יצוקה', ומגיעה אלינו הישר ממשרד עורכי דין מהמובילים בארץ, ש. הורוביץ ושות'.
 

וכמה מילים ממנה על ההצטרפות אלינו: "מבחינתי, אין תחליף לתחושת השליחות והערך שבעבודת משפטנות ועריכת דין בלתי מתפשרת למען הציבור. לאורך השנים, הייתי גם שחקנית פעילה וגם צופה מהצד של הזירה הציבורית הרוחשת, ולא אחת, מצאתי את עצמי מזהה מהלכים שמנוגדים לאינטרס הציבורי במובהק. בתפקיד החדש, אוכל לעשות משהו בנדון – מהלכים משפטיים למען ההגנה על האינטרס הציבורי."

כדי לעמוד איתן מול עורכי הדין של הטייקונים דרושה לנו הרוח הגבית שלכם/ן.
ספרו עלינו לחברים ומשפחה, ויחד נאבק על העתיד החברתי-כלכלי של כולנו:

  

רשות התחרות הודיעה שהיא מאריכה את תוקף התקנות שמאפשרות לחברות לבצע 'הערכה עצמית', ובכך להימנע מלפנות אליה כדי לאשר 'הסדר-כובל', ובעצם לקבוע בעצמן אם הסכמים שונים בין חברות עלולים לפגוע בתחרות. הגבנו לטיוטה שפורסמה ע"י הרשות, והסברנו כי אין לוותר על פיקוח של הממונה על הסדרים של חברות ששולטות על נתחי שוק משמעותיים, כי האינטרס שלהן להטות את התוצאה הינו גדול מדי והנזק לתחרות עלול להיות עצום. לשרשור ציוצים >>



עו״ד פיני רובין ועו״ד ירון אלכאוי, שמונו מטעם בנק הפועלים כדי למכור מניות של ״ידיעות אחרונות״ שהיו שייכות לטייקון פושט הרגל אליעזר פישמן, מכרו את המניות והצליחו להחזיר 15% בלבד מהחוב של פישמן. על העסקה הזו הם שלשלו לכיסם שכר טרחה של 1.8 מיליון ש״ח, ועכשיו הם מבקשים תוספת של 2 מיליון ש״ח על ״מאמץ מיוחד״. הכסף הזה יבוא על חשבון בנק הפועלים, שבו מושקעים כספי הפנסיה שלנופנינו לרגולטורית שאחראית על שמירת האינטרס הציבורי בהליכי פשיטת רגל כדי שתתנגד לבקשה. לפוסט המלא >>


חברות הגז מפרסמות שמחירי הגז בישראל ירדו וכי הם נמוכים ביחס למדינות אחרות. הבעיה, בלשון המעטה, שזה לא ממש נכון. ארגון הגז הבינלאומי IGU פרסם דו"ח שמציג את מחירי הגז בעשרות מדינות המהוות כ-98% משוק הגז העולמי. לפי הדו"ח ניתן לראות שהמחיר אצלנו גבוה ושחברות הגז מציגות נתונים מתעתעים בכוונה כשהן משוות את ישראל למדינות שתלויות בייבוא גז, ולא למדינות שמייצרות בעצמן גז כמונו. לפוסט המלא >>


הפנסיונרים בישראל הם "לקוחות שבויים" של קרנות הפנסיה. אין להם יכולת לעבור מקרן אחת לשנייה ולכן רובם המוחלט משלמים את דמי הניהול המקסימליים בקרנות הפנסיה העומדים על 0.5%. כדי לנסות לפתור את הבעיה ולהפחית את דמי הניהול במסגרת מכרז ברירת המחדל – מכרז לקרנות פנסיה שדמי הניהול בהן נקבעים במסגרת המכרז שמבצע משרד האוצר, נקבעה תקרה של 0.3%. זה עדיין שיעור גבוה המייצר לגופי הפנסיה רווח עצום על חשבון הפנסיונרים.
בתגובתנו דרשנו שהמכרז לבחירת קרן ברירת המחדל לא יתייחס רק לדמי הניהול הרגילים, אלא יקיים הליך תחרותי גם לדמי הניהול של הפנסיונרים, כדי שהם ישלמו פחות.

עזרו לנו להמשיך להשפיע – צרפו עוד חברים ללובי 99


אתר החקיקה הממשלתי, שבו מפורסמות טיוטות של הצעות חוק ותקנות מטעם הממשלה, מאפשר שהתגובות עליהן יהיו חסויות, מה שמוביל לכך שחברות וארגונים בעלי אינטרסים מגיבים על הליכי חקיקה, בשלביהם השונים, ומשפיעים על קביעת המדיניות – באופן שאינו חשוף לציבורפנינו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לתיקון הנוהל הבעייתי הזה – כדי שתהליך החקיקה יהיה כמה שיותר שקוף. לפוסט המלא >>


השבוע פורסמה טיוטת 'חוק ההסדרים' – ובין היתר מופיע בה נושא 'אגרות הגודש' שמשרד האוצר מעוניין לקדם לשם הפחתת העומס בכבישי ישראל. הטלת האגרה על מי שנוסעים לבד ברכב בשעות העומס, בדרכים המובילות למטרופולינים, היא דרך יעילה שנוסתה בהצלחה בעולם – אך כתנאי לכך יש לדרוש מעין 'עסקת חבילה' של השקעת מיליארדי שקלים לטובת ייעולה המיידי של התחבורה הציבורית וקידום מערכת אוטובוסים מהירה, תדירה ואפקטיבית. אנו ממשיכים לפעול לקידום עסקת חבילה מעין זו – שתשרת בצורה מאוזנת את כלל האוכלוסיה. 


פגשנו השבוע את שרת האנרגיה הנכנסת, עוה"ד קארין אלהרר, ודיברנו על המו"מ לקראת הסכם גז חדש של חברת החשמל, על קידום אנרגיה מתחדשת ועל הארכת הזיכיון של חברת כי"ל על כריית הפוספטים. פגשנו שרה מאוד קשובה שבאה לעבוד בשביל הציבור ושנושא הסביבה יקר לליבה. בהצלחה רבה ומצפים לשיתוף פעולה פורה.

לא ייתכן שטייקונים זוכים להסדרי חוב נדיבים ביותר ול'אזרח הקטן' לא מוותרים על שקל. השבוע נפגשנו שוב עם הממונה על הליכי חדלות פירעון, שאמורה לייצג את האינטרס הציבורי בהליכי פשיטת רגל, לגבי ההסדרים שנחתמו עם בני משפחת פישמן. נמשיך לפעול כדי שהממונה תביע עמדה נחרצת בערעור שהוגש לעליון בנושא.

רוצה לארח את המפגש הבא של הלובי אצלך בסלון או במשרד?
הזמן/י אותנו להרצאה בבית או במקום העבודה, ותוכל/י לשמוע כיצד הציבור יכול לעמוד מול בעלי ההון, וכיצד ניתן לשפר את חיינו, כאן ועכשיו. כל מה שצריך זה 20 א/נשים ומסך. לתיאום >>

הפעם בפינת המחקר נרחיב על חוק ההסדרים:
חוק ההסדרים הוא חוק שנלווה לחוק התקציב, וכך מועבר אחת לשנה יחד עם תקציב המדינה. החל משנת 2009 החלה הכנסת להעביר תקציב דו-שנתי (אחת לשנתיים), אך מאז 2018 כידוע לא עבר חוק תקציב, ולכן גם לא עבר חוק הסדרים. חוק ההסדרים מקבץ חוקים ותיקוני חקיקה ממגוון נושאים ומטרתו, בין היתר, היא קידום נושאים שהממשלה מעוניינת לקדם באופן הנדרש לדעתה לטובת יישום התקציב ולעמידה ביעדים הכלכליים שהציבה לעצמה. לדוגמא: אם בתקציב רוצים להקצות משאבים להתמודדות עם שיטפונות, אז הכסף יעבור בחוק התקציב, ואילו לחוק ההסדרים יכניסו סעיף שמבהיר מי אחראי לגבש את התכנית להתמודדות עם אותם שיטפונות וכיצד על שאר הרשויות לשתף פעולה בנדון.
היתרון של חוק ההסדרים הוא ביעילותו: ניתן לקדם תיקונים מבניים בצורה מהירה. כך, משרדי הממשלה מכניסים לחוק ההסדרים סעיפים לטובת קידום רפורמות או פרויקטים. החיסרון הוא במידת הבקרה והדיון, שהינו מזערי לעומת זה שקיים על תהליכי חקיקה ראשית שגרתיים, הנדרשים לעבור שורת דיונים בוועדות הכנסת ובמליאה. ישנה ביקורת רבה על הליך חקיקת חוק ההסדרים, בכך שהממשלה מקדמת חקיקה ללא ביקורת מספקת ונאותה מצד הרשות המחוקקת – ובעצם נוצרת פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.
על אף שמדובר ב'מנגנון' בעייתי, השפעה על חוק ההסדרים הינה בעלת חשיבות עליונה ומרכזית ביותר, ועל כן בימים אלה אנחנו מעמיקים בטיוטה לחוק ההסדרים שפורסמה זה עתה ומתדיינים מול הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים – במטרה לקדם ולמקסם את האינטרס הציבורי בשלל הסוגיות.

להרחבהמאמר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא | הסבר על חוק ההסדרים באתר הכנסת | מצגת עם עיקרי חוק ההסדרים הנוכחי, כפי שפרסם שאול אמסטרדמסקי.

בשבוע שעבר שאלנו האם אי פעם הייתם/ן בדיון של אחת מוועדות הכנסת, ולא הופתענו לגלות ש-81% הגיבו בשלילה. אז רק רצינו לעדכן, כל הוועדות משודרות בלייב כך שאם יש נושא שמעניין אתכם/ן תמיד תוכלו לצפות כאן.

והשאלה השבוע: מה הכי יעזור לך לעבור לתחבורה ציבורית?

א – תדירות אוטובוסים גבוהה | ב – קיצור זמן הנסיעה | ג – הטלת אגרה על נסיעה ברכב