fbpx

מה קרה השבוע? נלחמים בכנסת כדי שהציבור ירוויח ממשאבי הטבע; משרד ממשלתי נוסף מגביל את כוחם של הלוביסטים; דרשנו שקיפות על מעורבות עסקים ברפורמת ענק; מתחילים סדרת פרקים בפודקאסט שלנו על חוק הריכוזיות; לאחר תקופה ארוכה נפגשנו עם חברי/ות המיזם; ועוד.


השבוע התנהל דיון בהצעת חוק שמטרתה למנוע מחברות הענק, שמחזיקות במשאבי הטבע של הציבור, להתחמק מתשלום המיסים החלים על רווחי היתר שלהן (להרחבה על הצעת החוק צפו בראיון של מנכ״לית הלובי, עו״ד לינור דויטש, בערוץ הכנסת).
כמובן שחברות הגז פעלו נגד הצעת החוק בכל הכח, ואף הפיצו למספר ח״כים נייר עם הטיעונים שלהן – בלי לוגו ובלי חתימה, כנראה כדי לא להשאיר עקבות (הנה כתבה בנושא בדה-מרקר). אבל גם אנחנו פעלנו מהצד השני – העברנו לחברי ועדת הכספים נייר המפרט את עמדתנו (תומכים בהצעת החוק אך דורשים להוסיף לה סעיף שמגביר את השקיפות על התשלומים של חברות הגז וכי״ל) ויום לפני הדיון נפגשנו עם מרבית הח״כים החברים בוועדה. צפו במנכ״לית הלובי מעלה את הטענות בדיון >>

עזרו לנו לגדול ולהמשיך להיאבק בלחצים של הלוביסטים המסחריים – ספרו עלינו לחברים ומשפחה, ויחד נאבק על העתיד החברתי-כלכלי של כולנו:

  

שמחים שהמגמה שהובלנו בשנים האחרונות מתרחבת – השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, פרסמה השבוע נוהל שמסדיר את הקשר של עובדי המשרד עם לוביסטים. הנוהל הזה מתווסף לנוהל שפרסם משרד האוצר בנושא לפני כחצי שנה, ואנחנו קוראים למשרדים נוספים להצטרף למגמה. לפוסט המלא >>



לאחרונה אנחנו נתקלים שוב ושוב בתופעה של חוסר שקיפות שמשרת, איך לא, את בעלי ההון והתאגידים הגדולים. כך, בנספח לדו״ח על הרפורמה ברגולציה, בו מפורטים המגיבים לדו״ח, ארגונים חברתיים ואיגודים מקצועיים מופיעים בשמם, והעסקים – לא; כך גם בתזכיר חוק על מיסוי משאבי טבע, אליו הגבנו לאחרונה, גילינו שבעוד התגובה שלנו גלויה, יתר התגובות (ככל הנראה של חברות הגז) נותרו חסויות. הגשנו בקשת חופש מידע בנושא. לפוסט המלא >>


לאחרונה פורסם שפז, חברה ללא גרעין שליטה, מבצעת עסקה חריגה בהיקף של כ-2.1 מיליארד ש״ח, מבלי שההנהלה תצטרך לקבל את אישור בעלי המניות (גופי הפנסיה שמשקיעים בחברה את כספי הציבור). במסגרת המאמץ להגן על האינטרס של ציבור החוסכים, נפנה למשרד המשפטים ונבקש שבמסגרת המהלך של התאמת חוק החברות לחברות ללא גרעין שליטה, תיקבע חובה לקבל אישור של בעלי המניות לעסקאות חריגותלמאמר בנושא >>



פרק #27 בפודקאסט שלנו | הוועדה לענייני חייזרים (סדרת הריכוזיות – חלק א')
 אז מה בפרק? נפגשנו עם עו"ד נילי אבן חן, מנכ"לית עמותת 'רווח נקי', לשיחה על ריכוזיות, מאבקים חברתיים וחוק אחד שייתכן ושינה את הכלכלה הישראלית. בנוסף, גיא רולניק, העורך המייסד של 'דה מרקר', דיבר על הנרטיב התקשורתי בנוגע לריכוזיות, ועל ערב אחד בכיכר המדינה שסימן את השינוי. יחד פירקנו את חוק הריכוזיות – להאזנה דרךספוטיפיי | גוגל | אפל | אתר הלובי

עזרו לנו להמשיך להשפיע – צרפו עוד חברים ללובי 99

כחלק מההכנות שלנו לדיון שנערך השבוע בוועדת הכספים, נפגשנו עם ח״כים רבים, ביניהם ולדימיר בליאק (יש עתיד), נעמה לזימי (העבודה), ינון אזולאי (ש“ס) ומוסי רז (מרצ), שבתמונה. את תוצאות הפגישות ראינו בדיון, בו הח“כים שאלו את השאלות הקשות ולא התבלבלו מהטענות של נציגי חברות הגז.


אחרי שנה וחצי סוף סוף נפגשנו פנים אל פנים – תודה לחברים/ות שנכחו במפגש השבוע. המפגש כלל עדכונים חמים מהשטח מעו"ד לינור דויטש, מנכ"לית המיזם. אחריהם פתחנו בדיון חשוב ומעניין על דמוקרטיה השתתפותית ודרכי השותפות והמעורבות של חברי/ות המיזם בקבלת ההחלטות. בחודשים הקרובים נמשיך את השיח הזה עם כלל החברים/ות.

מזמינים אותך להשתתף ולהזמין חברים ומשפחה להרצאות שיתקיימו בשבוע הבא. ניתן לאשר השתתפות במייל או בטלפון 0509900496

מעדיף/ה לארח אותנו אצלך? כל מה שצריך זה 20 א/נשים ומסך. לתיאום >>

הפעם בפינת המחקר נסביר על חוק זיכיון ים המלח וזכות הסירוב הראשונה:
בשנת 1961 נחקק חוק זיכיון ים המלח. החוק עיגן את שטר הזיכיון שנחתם בין המדינה לבין חברת מפעלי ים המלח (מי"ה), שאז הייתה חברה ממשלתית. במסגרת החוק קיבלה מי"ה זיכיון בלעדי להפקת מחצבים בים המלח וזכות שימוש בשטחי עזר בהיקף של כ-600 קמ"ר.
ב-1986 הוארך החוק עד מרץ 2030, אלא שבשלב זה מי"ה כבר לא הייתה בבעלות ממשלתית אלא בבעלות חברת כי"ל, חברה שהופרטה ב-1995, וב-1999 עברה לבעלות משפחת עופר. 
מאז ועד היום לא נעשה כמעט כל תיקון או שינוי בחוק הזיכיון ובזכויות הנרחבות שהוא מעניק לבעל הזיכיון, וזאת למרות שהוא עבר מידי המדינה לידיים פרטיות. אחת הבעיות הגדולות ביותר שמציב חוק הזיכיון לעתיד ים המלח היא החובה לתת "זכות קדימה לזיכיון חדש" לבעל הזיכיון הנוכחי (סעיף 25). בעצם, מדובר ב"זכות סירוב ראשונה" שהמשמעות שלה היא שהכוח להחליט אם להמשיך את הזיכיון או לא נמצא בידיים של כי"ל – רק אם היא תסרב להצעת הזיכיון החדשה תוכל חברה אחרת לזכות בו. לפי החלטת הממונה על התחרות בעניין רשות הנמלים, שאף אומצה על ידי בית המשפט העליון, זכות סירוב ראשונה מהסוג הזה מהווה הסדר כובל, שפוגע משמעותית בתחרות – זכות כזו פוגעת בתמריצים של חברות אחרות להתחרות בכי"ל ומציבה את המדינה בעמדה נחותה בניהול מו"מ על עתיד ים המלח. למסקנה הזו הגיע גם הצוות הממשלתי שדן בפעולות הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח (לדו״ח הצוות).
בעיות אלו ונוספות הובילו אותנו לדרוש ממשרד האוצר להתחיל לפעול כבר היום לצורך הבטחת עתיד ים המלח, ואף לשנות את חוק הזיכיון כדי שיתאים למציאות הנוכחית.

בשבוע שעבר שאלנו האם את/ה מצליח/ה לזהות פרסומות סמויות בתקשורת, ו-69% העידו על עצמם שהם מזהים פרסום סמוי. כנראה שהמשתתפים בסקר השבועי שלנו חדים במיוחד, כי לפי מחקר של הרשות להגנת הצרכן רוב הציבור לא מצליח לזהות.

והשאלה השבוע: האם השתמשת אי פעם באפליקציות השוואת מחירי מזון?