fbpx

מה קרה השבוע? קוראים לכם/ן להצביע על מודל הפעילות שלנו; פועלים מול הקרטל בשוק המזון; אושרה סופית הצעת החוק להקדמת התשלומים של כימיקלים לישראל וחברות הגז ל״קרן העושר״; עוברים לשלב הבא ברפורמה בייבוא; מיהם האנשים שמרוויחים מעסקת הנפט עם האמירויות?; ועוד.


השבוע התנהל דיון בוועדת הכלכלה שעסק בעליית המחירים בתחום המזון, אליו הגיעו מנכ״ל שופרסל ורמי לוי, כשברקע עמדה החקירה שנפתחה בחשד לתיאום מחירים בין רשתות השיווק והספקים הגדולים. סמנכ״לית הלובי, מרב דוד, הייתה שם כדי להזכיר לח"כים שרשות התחרות אמורה למנוע מצבים כאלו, אך היא נמנעת מביצוע תפקידה. צפו >>

הצבעת החברים בעיצומה ותיסגר ב-25.11 בשעה 09:00. בינתיים תוכל/י להשתתף בדיון בצ’אט שבמערכת ההצבעה, ולשנות את הצבעתך עד למועד סגירת ההצבעה.

* במידה ואינך זוכר/ת את הסיסמה ניתן ללחוץ על שחזור סיסמה במערכת ההצבעה ולייצר סיסמה חדשה.

כדי שנוכל להיאבק בכל פרשיות ההון-שלטון אנחנו צריכים אתכם/ן
   

השבוע אושרה סופית הצעת החוק להקדמת התשלומים של החברות שמרוויחות מיליארדים ממשאבי הטבע לקרן העושר. זו הצעה חשובה ובמהלך הדיונים בוועדת הכספים הצלחנו להוסיף לה שני תיקונים משמעותיים (להרחבה). נמשיך לפעול להגברת השקיפות על התשלומים של כימיקלים לישראל וחברות הגז.


אחרי שדאגנו שהרפורמה בייבוא שנכללה בחוק ההסדרים תאושר בכנסת, אנחנו עוברים לטפל במוצרים שהוחרגו ממנה – כשליש מהתקנים, רובם כי משרד הכלכלה ״טרם התפנה״ לטפל בהתאמת התקנים הישראליים הייחודיים לסטנדרט הבינ״ל. לפוסט המלא >> 



כבר תקופה שאנחנו פועלים לצמצום החיסיון הגורף על הפעילות של קצא"א לאור העסקה שבה החברה תעביר דרך שטח ישראל כמויות אדירות של נפט מהאמירויות. מי צפוי להרוויח מהעסקה הזו? חוץ מהחברה עצמה יש גם כמה מתווכים שגוזרים קופון: איש העסקים היהודי-מרוקני יריב אלבז; מלאכי אלפר, לשעבר מנכ״ל בז“ן ובתי הזיקוק לנפט; ויונה פוגל, לשעבר מנכ״ל חברת הדלק פז. צפו מה קורה כשפוגל נשאל על העסקה >>


מועצת הנפט המליצה לממונה על הנפט לאשר את העסקה במסגרתה חברת ״דלק״ תמכור מעל 20% מהמניות שלה במאגר הגז ״תמר״ לחברת מובדאלה מאיחוד האמירויות, ללא שום מגבלות. פנינו לממונה בבקשה לאשר את העסקה בתנאים, שיבטיחו שהעסקה הזו לא תכבול את ידי הרגולטורים, כך שהם יוכלו לפעול להגברת התחרות והוזלת מחיר הגז.


השבוע פורסם תחקיר ״המקור״ שכותרתו ״המתנה ליצואניות הגז״, על הסבסוד הממשלתי בסך מאות מיליוני שקלים להקמת צינור שמשרת אך ורק את חברות הגז שמייצאות גז למצרים. עסקנו בנושא באופן אינטנסיבי, מוזמנים/ות לקרוא על כך בשרשור שהעלינו >>


כחלק מהפעילות שלנו לצמצום החיסיון על פעילות קצא"א נפגשנו עם ח״כ משה טור פז (״יש עתיד״), חבר ועדת חוץ וביטחון, שהיא הוועדה המוסמכת לדון בנושא החיסיון. אנחנו פועלים כדי לקיים דיון בנושא בוועדה, ונעדכן בהתפתחויות.

השבוע נפגשנו עם פרופ׳ יונתן הלוי, יו"ר המרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר ועדת סל התרופות לשנת 2022. שוחחנו על הצורך בניתוק קשרי הקח-תן בין חברות התרופות למוסדות הרפואה, החשיבות של מיסוי משקאות ממותקים והצורך בחיזוק מערך הרפואה המונעת. 

רק סיימנו את המאבקים במסגרת חוק ההסדרים וכבר מנכ"לית המיזם, עו״ד לינור דויטש, טסה לסדרת הרצאות באחת האוניברסיטאות המובילות בעולם – Chicago Booth Business School. היא סיפרה לסטודנטים איך פיצחנו את השיטה ואיך יכול ציבור מבוזר להגן על עצמו מהאינטרסים הצרים של המונופולים והטייקונים (ההרצאה המוקלטת תפורסם בקרוב).

כדי להמשיך לגדול ולהתחזק, אנחנו צריכים אתכם/ן. הזמינו חברים ומשפחה להרצאות הקרובות שלנו, ואנחנו נספר להם/ן איך הדברים באמת עובדים בכנסת ומה אפשר לעשות כדי להשפיע. להרשמה למפגש הקרוב >>

הפעם בפינת המחקר נציג שלוש נקודות שעלו מתוך דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה הבוחן את יישום מתווה הגז. נזכיר כי מתווה הגז הינו החלטת ממשלה שנויה במחלוקת מ-2015, שהסדירה סוגיות שונות במשק הגז בישראל ובפרט בתחום התחרות, תוך התייחסות גם למיסוי מאגרי הגז.

  • דחיית ההכרה בתגלית לוויתן: אחת הביקורות בדו"ח על משרד האנרגיה היא עיכוב של כארבע שנים בין מועד גילוי מאגז הגז לוויתן (2010) למועד ההכרזה על התגלית על ידי הממונה על הנפט. בשל הנוסחאות של חוקי המס החלים על מאגרי הגז, משמעות הדחייה היא הטבה של מאות מיליוני שקלים לחברות הגז – כסף שאמור היה להגיע ל"קרן העושר". 

  •  מס חברות: הדו"ח חושף מידע שבמשך שנים ניסינו לקבל מרשות המסים: כמה כסף שולם בצורת מס חברות על ידי חברות הגז? נחדד כי מדובר ברכיב שונה מהמס שאמור להיות מוזרם לקרן העושר. בהיעדר מענה לבקשות חופש המידע שלנו בנושא, ביצענו מחקרי עומק עם מומחי מס על בסיס הנתונים החלקיים המפורסמים, והגענו להערכה לפיה תשלומי המס נמוכים מ-5 מיליארד ₪ עד 2020 – כלומר נמוכים משמעותית ממה שסיפרו נציגי ממשלה בדיונים בכנסת. ואכן, דו"ח מבקר המדינה הנוכחי בא וחושף את הנתון: 4.2 מיליארד ₪ עד 2018.

  • חידת ה-741 מיליון שקל: הדו"ח מציין כי בניגוד לתחזיות של בנק ישראל מ-2013, שניבאו תשלום של 1.7 מיליארד ₪ לקרן העושר עד 2020, שולמו בפועל רק 741 מיליון. אלא שמדובר בנתון מטעה: מתוך ה-741 מיליון, כשני שליש הגיעו ממאגרי הגז הישנים (מאגרי ים תטיס), בעוד תחזית בנק ישראל מתייחסת רק להכנסות ממאגר תמר.

הסקר השבועי הפופולרי שלנו יצא לפגרה לאור הצבעת החברים וישוב בסיומה 😊