fbpx

מה קרה השבוע? אושר תקציב המיזם; מקדמים חקיקה שתגדיל את החיסכון של הילדים; דואגים לים נקי מאינטרסים; מעלים את סוגיית זיכיון ים המלח על סדר היום; מפרגנים לבנק ישראל; ועוד.


החסכון לילדים יהיה שווה יותר
שמחים לעדכן שהצעת החוק שאנו מקדמים עם הח"כים משה ארבל וינון אזולאי מש"ס, הקובעת שכספי ״חיסכון לכל ילד״ יופקדו אך ורק בקופות גמל המניבות תשואה גבוהה בטווח הארוך ולא בפקדונות בנקאיים בריבית אפסית, עברה קריאה טרומית בכנסת. נמשיך ללוות את ההצעה החשובה הזו, שתאפשר להורים לחסוך יותר עבור ילדיהם. לסרטון >>


תקציב 2022 אושר בהצלחה!
שמחים לבשר שתקציב המיזם לשנה הקרובה אושר על-ידי 98% מהמצביעים (כלומר, 2% הצביעו נגד). אנחנו גאים מאוד להיות מיזם שכל המימון שלו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע מהציבור הרחב, באמצעות מימון המונים. זהו אתגר לא פשוט, במיוחד בשנה האחרונה בה משבר הקורונה הגיע גם אלינו והאט את קצב הגיוס, אבל כך אנחנו נשארים בלתי תלויים באף בעל הון או קרן הקובעים עבורנו, אלא רק בכם/ן, חברי וחברות המיזם.

סביב התקציב עלו הרבה שאלות מחברי וחברות המיזם והתנהל דיון מעניין, מוזמנים/ות לחזור למערכת ההצבעה ולצפות בתוצאות ובתגובות החברים.
* מזכירים שהסיסמא היא אותה סיסמא איתה נכנסת להצבעה האחרונה.



הדיון על דמי הניהול של הפנסיונרים עובר לכנסת
הפנסיונרים הם לקוחות שבויים בקרנות הפנסיה כי אינם יכולים לעבור בין הקרנות, ורובם משלמים את דמי הניהול המקסימליים, בסך אלפי שקלים בשנה. אנחנו פועלים בנושא בשנתיים האחרונות, ובקרוב יגיעו לוועדת הכספים של הכנסת תקנות שיפחיתו את דמי הניהול. זה משמח אבל לא מספיק. צפו במנכ"לית הלובי, עו"ד לינור דויטש, מסבירה >>


שומרים על הסביבה מהטייקונים גם בים
חוק "אזורים ימיים" נועד להסדיר את המצב המשפטי במים הכלכליים, שבהם נמצאים משאבי טבע ציבוריים יקרי ערך – קידוחי הנפט והגז. הכנסת דנה בהצעת החוק בסוף 2018 ועכשיו הגיע הזמן לחזור לעסוק בנושא. פנינו למשרד המשפטים כדי שהצעת החוק תבטא בצורה טובה יותר את האינטרס של הגנה על הסביבה. לפוסט המלא >>

עזרו לנו לגדול ולהשפיע
   

כשבנק ישראל דואג לאינטרס של הציבור
אנחנו שמחים שבנק ישראל לא נכנע ללחצי הבנקים והוציא לפועל מהלך לחיזוק מעמדו של יו"ר הדירקטוריון בבנקים בהם אין בעל שליטה, ע"י הגדרת תפקידיו וקביעת מנגנון חדש לחישוב שכרו. תמכנו במהלך בעבר וכעת הוא הבשיל. לפוסט המלא >>


הקרב על ים המלח נפתח
ב-2030 יסתיים זיכיון כימיקלים לישראל של עידן עופר, בים המלח. אחרי תקופה ארוכה בה אנחנו דורשים מהממשלה להתחיל לפעול לקראת תום הזיכיון – סוף סוף משרד האוצר החל בדיונים. המשימה – להחזיר את ים המלח מהטייקון לציבור. בשבוע הבא נשתתף בדיון ראשון בכנסת בעניין. לפוסט המלא >>

כדי להמשיך לגדול ולהתחזק, אנחנו צריכים אתכן/ם. הזמינו חברים ומשפחה להרצאות הקרובות שלנו, ואנחנו נספר להם/ן איך הדברים באמת עובדים בכנסת ובממשלה, ואיך אפשר להשפיע. להרשמה לאחד המפגשים הקרובים >>

כדי שנוכל להמשיך לגדול ולהתחזק, אנחנו צריכים אתכם/ן – הזמינו אותנו להרצות אצלכם/ן בחצר, במשרד או אצל ההורים. להרשמה >>

הפעם בפינת המחקר נסביר על החקיקה המחייבת שקיפות של תרומות בתחום הבריאות:
סעיף 40א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד (1994), מטיל חובת שקיפות כפולה: על כל נותן תרומה, ועל כל מקבל תרומה. ואכן, באתר משרד הבריאות ניתן לראות דיווחים שנתיים של כלל התרומות שמגיעים לעמותות, קרנות מחקר ועוד, ואת מקור התרומה. החוק מחייב גם כן כל רופא או רוקח המקבל תרומה מעל סכום מסוים לדווח על כך. מדובר בחקיקה המאמצת גישת שקיפות דומה לזו הקיימת בארה"ב, שם ניתן לחפש כל מוסד או רופא ולראות אילו תרומות קיבלו. ואולם, מכיוון שהרוב המוחלט של התרומות בארץ לא משולמות ישירות לרופאים, אלא דרך עמותות או קרנות מחקר, למעשה אין דרך לדעת אודות תרומות המגיעות לרופא ספציפי.

הדיווח אודות התרומות הללו מפורסם על ידי משרד הבריאות אחת לשנה, אך מתבצע בפורמט של PDF, מה שמקשה לנתח את הנתונים. לכן צוות המחקר בלובי עיבד את הקבצים ומנגיש אותם, עבור השנים 2018-2020, כאן.

העיבוד הזה מאפשר לדעת לדוגמא שההסתדרות הרפואית בישראל, אשר איננה מפרסמת את התרומות שקיבלה, קיבלה למעשה כ-5.1 מיליון שקלים מתורמים שונים (ניתן לדעת זאת על ידי הפרסום של התורמים עצמם – כזכור חובת השקיפות היא כפולה).

הצבעת החברים הסתיימה והסקר השבועי שלנו חזר.
הפעם רצינו לדעת – האם לדעתך שנת 2022 תהיה טובה יותר משנת 2021?