fbpx

מה קרה השבוע? מנענו מחסור בגז בקיץ; הגשנו בקשת חופש מידע בנוגע לתרומות של תאגידים מזהמים לרשויות מקומיות; ממשיכים להילחם בריכוזיות בענף המזון; חושפים פערי מחירים; ועוד.


הצלחנו למנוע מחסור בגז בקיץ
משרד האנרגיה נענה לאזהרותינו בנוגע למחסור ממשי בגז בקיץ, והחליט להגביל את היצוא למצרים ולירדן. ההגבלה על היצוא אמנם תמנע ככל הנראה שריפת פחם וסולר מזהמים במקום גז בחודשים הקרובים, אבל היא עדיין לא נותנת מענה למחירי הגז הגבוהים בישראל. אנחנו ממשיכים לפעול מול משרד האנרגיה ומול רשות התחרות בנושא. להסבר המלא >>


החברות המזהמות משתיקות את הביקורת נגדן באמצעות תרומות?
בדיקה שערכנו יחד עם גוף התקשורת "שקוף" העלתה שנוהל המסדיר כיצד רשאיות רשויות מקומיות לגייס ולקבל תרומות מצידם של תאגידים, אינו מיושם כראוי. התוצאה: תאגידים מזהמים תורמים סכומי עתק המשמשים "דמי שתיקה" לעיריות הסמוכות להן, וכך זוכים לנאמנותן. לאחרונה שלחנו בקשות חופש מידע לרשויות כדי לקבל מידע על התרומות, זאת בהמשך לפנייתנו למנכ"ל משרד הפנים בדרישה לטפל בבעיה. לפוסט המלא >>

עזרו לנו לגדול ולהשפיע
   

שלא יספרו לנו שזו לא ריכוזיות
פרשת ה״ריקול״ על מוצריה של חברת שטראוס, שגרמה למדפים שלמים בסופר להתרוקן, חשפה את היקף בעיית הריכוזיות בענף המזון. אמנם מדובר רק בחברה אחת, אבל יש לה נתח שוק משמעותי בתחומים רבים (לא רק שוקולד וחטיפים). אנו ממשיכים בעבודנו מול הצוות בראשות מנכ״ל משרד האוצר שמונה כדי להפחית את הריכוזיות בענף. לפוסט המלא >>


ממשיכים לחשוף את פערי המחירים
במסגרת המאבק שלנו נגד עליית המחירים ברשתות השיווק, ביקשנו מכם/ן לשתף אותנו במחירי מוצרים שנתקלתם/ן בהם בטיולים שלכם/ן במהלך החג בחו"ל, להלן התוצאות >>

הזדמנות לשלוח לינק הצטרפות לחבר/ה

לא חוששים ממהלכים ממושכים מול החברות הגדולות
בתגובה שלה ל״קול הקורא״ בעניין הרפורמה ברגולציה מלפני שנה, קוקה קולה ישראל ביקשה לשנות את ההגדרה של ״סוכר מופחת״ באופן שיאפשר לה להוסיף יותר סוכר למוצרים שלה. למה זה מתברר רק עכשיו? כי הגשנו בקשת חופש מידע כדי לקבל את כל התגובות של הגופים המסחריים, קוקה קולה סירבה (עכשיו ברור למה) ועכשיו אחרי שהתנגדותה נדחתה – המידע הזה נחשף.


"חיסכון לכל ילד" מגדיל פערים
כפי שפורסם השבוע בכתבה בעיתון 'הארץ', ביטוח לאומי מבין שתוכנית ״חיסכון לכל ילד״ לא עובדת, בין היתר, מכיוון שמסלול הפיקדון הבנקאי מניב תשואה מזערית לעומת המסלולים בקופות הגמל. סייענו לח״כים ינון אזולאי ומשה ארבל להעביר בקריאה ראשונה הצעת חוק לביטול הפיקדון הבנקאי, ואנו פועלים לקדמה מול הלוביסטים של הבנקים.

כדי להמשיך לגדול ולהתחזק, אנחנו צריכים אתכן/ם. הזמינו חברים ומשפחה להרצאות הקרובות שלנו, ואנחנו נספר להם/ן איך הדברים באמת עובדים בכנסת ובממשלה, ואיך אפשר להשפיע. להרשמה לאחד המפגשים הקרובים >>

או הזמינו אותנו להרצות אצלכם/ן בחצר, במשרד או אצל ההורים. להרשמה >>

הפעם בפינת המחקר נציג מחקר מרתק שנחשפנו אליו בתחום ההון-שלטון, העוסק במדדי שחיתות.
פרופ' Yuen Yuen Ang, מתארת במחקרה Unbundling corruption, את המגבלות הקיימות במדדי שחיתות עולמיים, כגון המדד CPI (Corruption Perception Index) של הארגון Transparency International, שהינו מדד מוביל.

ראשית, המדדים הללו מבוססים על שאלות עמומות, כגון "האם יש ניצול לרעה של משאבי ציבור במדינתך". שנית, המדדים בסוף מגיעים לנתון אחד בודד שמאפיין מדינה, ולא מבדיל בין סוגי שחיתות שונים. Ang מציעה לחלק שחיתות בשתי סקאלות: גניבה מול סחר בהשפעה; ואליטות מול לא-אליטות.

  • גניבה זו מעילה בכספי ציבור; גזבר שלוקח לכיס. רק צד אחד נהנה והציבור מפסיד.
  • סחר בהשפעה זה שוחד; דלתות מסתובבות; מימון בחירות או תרומות לצורך השפעה – יש כאן שני צדדים שנהנים, לעומת הציבור הרחב שמפסיד.
עם הניתוח הזה, היא מראה שגם במדינות שמדורגות במדד כמו CPI כלא מושחתות עשויה להיות שחיתות שמפוספסת – ובפרט כשמדובר ב-Access money, או צורות שוחד חוקיות של עסקים גדולים למול רגולטורים בכירים/פוליטיקאים. לדוגמה מימון בחירות; הבטחת ג'ובים עתידיים. בולטת בכך ארה"ב, בה שחיתות חוקית היא משמעותית מאוד.

אנחנו כמובן לא מופתעים מהמחקר, וחושבים שהוא מתאר בצורה טובה המון מהתופעות שאנחנו נאבקים בהן במסגרת המאבק שלנו בהון-שלטון, כמו המלחמה בדלתות המסתובבות משירות המדינה למונופולים הגדולים.

להעמקה, ראיון עם החוקרת >>

בשבוע שעבר שאלנו איך הייתם/ן קוראים/ות למרד הפסטה בפסח (או: מה אתם הכי אוהבים לאכול בחג) והמנצח עם 52% מרד הקניידלך, במקום השני עם 24% מרד המופלטה, במקום השלישי עם 15% מרד הגפילטע ומאסף עם 9% מרד החריימה.

השבוע נרצה לדעת האם זרקת מוצרים בגלל הריקול של שטראוס?
א' – זרקתי | ב' – לא זרקתי | ג׳ – לא אוכל/ת שוקולד