fbpx


מה קרה השבוע? לובי 99 מגיש בג״צ- מעלים הילוך כדי להגן על ים המלח; הלחץ הציבורי על דיפלומט, עובד; דורשים שקיפות לניגודי העניינים של מומחים בבתי המשפט; מרחיקים את אקירוב מכספי הפנסיה שלנו; נאבקים בלוביסטים הכפולים; פרק חדש ל״מלכוד 99״; תוצאות הצבעת החברים; ועוד.


לכל אחד אחר היו סוגרים את השיבר – עתרנו לבג"ץ בדרישה לחייב את כימיקלים לישראל לשלם חוב עתק של מים!
בשבוע שעבר הגשנו בג״ץ נגד ויתור על חוב בשווי מצטבר של מאות מיליוני שקלים לחברה שמרוויחה רווחי עתק ממשאב טבע ששייך לציבור. שמחים לעדכן שהעתירה שלנו הופנתה לדיון בפני הרכב שופטים, מה שמלמד על הרצינות שבית המשפט מייחס לטענות שלנו. לפוסט המלא>>>
בשבוע הקרוב נעסוק בהרחבה בנושא המאבק על ים-המלח! עקבו ברשתות!


הצטרפו לשגרירי הלובי!
אנחנו עולים הילוך במאבק על ים המלח, ונשמח לקבל עזרה בהפצת התכנים ברשתות החברתיות ובקבוצות שונות. אנו מזמינים אותך להצטרף לקבוצת הפעילים שלנו ולקחת חלק בשינוי!


הנתונים מוכיחים – הלחץ של הצרכנים עובד
מכירות טונה סטארקיסט, המותג המוביל של יבואנית הענק דיפלומט, צנחו בכ-30% בחודשים האחרונים, אחרי הלחץ שהובלנו יחד עם "הצינור" נגד העלאת המחירים. דיפלומט ניסתה לטשטש את הנתון הזה בדוחותיה, כדי שהציבור לא ידע כמה כוח יש לו עליה, אבל חשוב שנדע – לנו כצרכנים היכולת לעצור את העלאת המחירים! פרטים בפוסט>>>


״מומחים מטעם בית המשפט״ או לוביסטים בהסוואה?
בהליכים משפטיים מורכבים, בתי המשפט ממנים לעיתים מומחים מטעמם שיתנו חוו"ד אובייקטיבית בעניינים כלכליים, רפואיים וכו'. איך מוודאים שאלו לא משרתים תאגידים גדולים שהם צד להליך, שלאחרונה נתנו להם חוות דעת בהליך אחר או ייעצו להם מול רגולטור? השבוע הגבנו לטיוטת תקנות בעניין ודרשנו את פרסום רשימת ניגודי העניינים הפוטנציאליים ותקופת צינון, כדי לשמור על האובייקטיביות של המומחים. כל הפרטים בפוסט>>>


השלב האחרון ברפורמת הייבוא: עושים סדר
לאחר שבהליכי החקיקה של הרפורמה, ניסו הלוביסטים של החברות הגדולות להחריג ממנה מוצרים רבים, כעת הם עברו לנסות לשמר תקנים ייחודיים מיותרים בתחום המזון, כמו של שמן זית ודבש.  בפרק 47# של  "מלכוד 99", הפודקאסט שלנו, אנו מדברים עם הלוביסטית הציבורית עו"ד רחל גור על החסמים, התירוצים המופרכים והפתרונות. 
להאזנה באתר | אפל פודקאסט | גוגל פודקאסט | ספוטיפיי 
 


מרחיקים את אלפרד אקירוב מלשלוט בכספי הפנסיה שלנו
אחרי מאבק שכלל גם לחץ ציבורי וגם פניות לרגולטורים, נראה שלמרות נסיונותיו הרבים נחסמה דרכו של טייקון הנדל״ן אקירוב לרכישת "כלל ביטוח" באופן שייתן לו שליטה על כ-300 מיליארד ש"ח מכספי הפנסיות של הציבור. בכוונתנו להמשיך ולעקוב אחרי ההתנהלות ב"כלל" כדי לוודא שאקירוב לא מתנהג כבעל שליטה, אף ללא היתר. פרטים בפוסט>>>


בהצבעה שנערכה לגבי העלאת תקרת דמי החברות החודשיים ללובי ל-7,500 שקלים, שעוררה דיון משמעותי בין חברי המיזם, התקבלו התוצאות: 

74% בעד , 26% נגד

לפרטים נוספים, הכנסו ללינק ההצבעה האישי


ביום לוביסט, בלילה מייעץ למשרדי ממשלה
השבוע עלה לכותרות אופן פעולה פחות מוכר של לוביסטים: כאלו שמקבלים תשלום מהטייקונים כדי לייצג את האינטרסים שלהם בכנסת – אך במקביל מקבלים תשלום מהקופה הציבורית בעבור ייעוץ מקצועי למשרדי הממשלה. כשהכנסת תחזור לפעילות, נמשיך לקדם את הצעת החוק שלנו להסדיר ולהשקיף את פעילות הלוביסטים מול הממשלה. לפוסט המלא>>>


קוראים לחברים, משפחה, שכנים וקולגות להצטרף ללובי הציבורי
מעבירים את הלינק האישי לפחות ל-5 חברים, עם הסבר קצר למה חשוב להצטרף, ומגדילים את כוחו של הציבור מול מקבלי ההחלטות.


הפעם בפינת המחקר נסביר על "קרטל אנכי סמוי בשוק המזון".
"קרטל" זה תיאום אסור בין מתחרים, לרוב כדי לגבות מחיר גבוה מהציבור. חוקי התחרות לרוב אוסרים על קיומם של קרטלים; דוגמה לקרטל עולמי הוא OPEC – קרטל המדינות המפיקות נפט, אשר מתאמות את הכמויות שכל חברה מפיקה, כדי למקסם את הרווח של כל הקרטל.
לרוב, קרטל הוא מה שנקרא "אופקי", בין מתחרים באותו שלב ב"שרשרת הערך", לדוגמה בין ספקיות נפט או יצרניות מזון. אלא שקרטל יכול להיעשות גם באופן "אנכי". בשוק המזון למשל, חוקרים ורגולטורים מצביעים על בעיה של "קרטל אנכי" – תיאום בין הספקיות (יבואנים כמו דיפלומט ושסטוביץ, ויצרנים כמו אסם ותנובה) לבין הקמעונאיות (שופרסל, רמי לוי וכו'), כדי לגבות מהצרכן מחירים גבוהים.
לעתים אותם הסדרים "אנכיים" ממש מופיעים בהסכם רשמי בין הספק לקמעונאי, פרקטיקה שהצביעה עליה רשות התחרות כבר ב-2005. אלא שכפי שכותבים השבוע מספר חוקרים בתחום, ביניהם פרופ' דיויד גילה שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים, השחקנים בשוק המזון הם שחקנים חוזרים ומתוחכמים ולכן התפתחה פרקטיקה של יצירת "קרטל סמוי" ללא ההסכמים רשמיים שנאסרו בעבר, כאשר המשתתפים בקרטל מתאמים פעילות ללא הסדרים כתובים/רשמיים. 
הסדרים סמויים אלו נאסרו בחוק התחרות במזון ב-2015, אך האכיפה שלהם קשה.
אנו מסכימים שצריך להחמיר את האכיפה של כללי התחרות נגד קרטלי המזון, אך לדעתנו אין לפתור את הבעיות בשוק המזון רק באכיפה מוגברת של רשות התחרות – אלא דרושים צעדים לשינוי מבנה השוק, כך שלשחקנים עצמם יהיה אינטרס להתחרות תוך הורדת מחירים ושיפור האיכות והמגוון, בלי מעורבות הרגולטור.
למאמר המלא שפרסמו החוקרים>>>


והשבוע בסקר השבועי הפופולרי שלנו, רצינו לשאול… 
האם בשנה האחרונה פנית לבנק שלך לגבי גובה הריביות והעמלות?