fbpx


מה קרה השבוע? נלחמים נגד מכירת השליטה בכספי הפנסיה שלנו לאבו דאבי; מתעקשים על אכיפת החוק בנת״צים; מברכים על צעד נוסף בהפרדת כאל-דיסקונט לקראת הגברת התחרות באשראי הצרכני; נאבקים על שקיפות מלאה בעמלה לניהול ניירות ערך בבנקים; אושר הסדר פשרה ביזיוני בפרשת פישמן; מדווחים מפגישות מהשטח; ועוד


אסור לתת לאבו דאבי לשלוט בכספי הפנסיה של הישראלים
ממשלת אבו דאבי מתכוונת להשתלט על כספי הפנסיה של הציבור הישראלי ולקבל גישה והשפעה על חלקים עצומים במשק, כולל חברות בטחוניות. העסקה תהפוך את חסכונותינו לכלי לשירות מטרות מדיניות וגיאו-פוליטיות של מונרכיה אנטי-דמוקרטית, בידיו של אדם בעל קשרים חמים עם שלטונות איראן ותימן. צפו בדבריה של עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית הלובי, בתכנית "הכל כלול".


עכשיו גם נוסעי התחבורה הציבורית יעמדו בפקקים?
השבוע התבשרנו על החלטת שרת התחבורה, מירי רגב, להפסיק את האכיפה הגלויה בנת"צ כביש החוף בשעות העומס, זאת אחרי שנים של השקעה מאומצת בהשמשתם. ההחלטה למעשה מותירה לנהגים עבריינים לנסוע בנת"צ ולתקוע בפקק את נוסעי האוטובוסים, ולכן משמעותה היא ביטול הנת״צים בפועל. כבעבר, גם מול השרה רגב נפעל לשכנע שללא נת"צים אין תחבורה ציבורית איכותית ויעילה.

התקדמות נוספת לקראת שוק אשראי תחרותי
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עשה השבוע צעד משמעותי לכיוון הגברת התחרות בענף הבנקאות, כשפרסם טיוטת תקנות שיורו לבנק דיסקונט להיפרד מחברת כרטיסי האשראי 'כאל'. המהלך מגיע כהשלמה של הרפורמה בבנקאות ועשוי להוביל להורדת הריביות שהציבור משלם על ההלוואות שלו. זאת, בהתאם להמלצת הרגולטורים ואחרי עבודה מאומצת שלנו בנושא.
אנחנו נמשיך ללוות את המהלך כדי לוודא שהוא יושלם ויספק לכולנו קצת הקלה ביוקר המחיה. לפוסט המלא>>>




יש לכם ניירות ערך בחשבון הבנק? הבנק עושה עליכם סיבוב
שמעתם פעם על עמלת 'ניהול פיקדון ניירות ערך'? מדובר בעמלה ייחודית שקיימת רק בבנקים בישראל ומאפשרת להם לקחת לעצמם חלק מהחיסכון שלכם, ולהרוויח מיליארד שקל בשנה רק מהעמלה הזו, מבלי לעשות דבר. בגלל שהעמלה הזו מחושבת כאחוז משווי ניירות הערך בחשבון, הלקוח לא יודע מראש מה יהיה גובה העמלה, כך שיכולת ההשוואה הצרכנית שלו מוגבלת.
פנינו עם ארגון ״רווח נקי״ לבנק ישראל בדרישה שהעמלה הזו תיקבע כסכום קבוע וידוע מראש ולא כאחוז משווי ניירות הערך בחשבון. צפו במקרה שהגיע אל שאול אמסטרדמסקי (כאן 11) – אולי גם אתכם עושקים? לפוסט המלא>>>


הטייקון אליעזר פישמן יוצא בזול עם הסדר פשרה 
השבוע אושר בבית המשפט הסדר פשרה בזיוני של בנק הפועלים בפרשת האשראי שניתן לטייקון אליעזר פישמן בסך מיליארדים ונגמר בתספורת. ההסדר מבקש לסגור תביעה של מיליארדים בפיצוי זניח של 15 מיליון שקלים בלבד, אותם תשלם בכלל חברת הביטוח ולא האחראים למחדל – שלא נדרשים לשלם אף לא שקל אחד מכיסם. התנגדנו להסדר הפשרה אך ההתנגדות נדחתה. לשרשור המלא>>>


מדווחים מירושלים
השבוע הגענו לכנסת ולמשרד האוצר כדי לקיים פגישות בנושאים השונים אותם אנו מקדמים.
שימו לב לנציג הציבור שהצטרף לפגישות במשרד האוצר, בנה המתוק של סמנכ"לית הארגון, מרב דוד, שחוזרת מחופשת הלידה.


רוצה להכיר מקרוב מה קורה במסדרונות הכנסת והממשלה?
צוות הלוביסטים הציבוריים שלנו בסבב מפגשים על איך באמת מתקבלות ההחלטות שמשפיעות על החיים של כולנו, וכיצד את/ה יכול/ה להשפיע!
בלחיצה על הלינקים, ניתן להרשם למפגשים הקרובים:
17.1 מפגש זום פתוח לחברים עם לינור דויטש
19.1 המרכזים לצדק חברתי, חיפה
19.1 קיבוץ נגבה
19.1 חוג בית, הרצליה
21.1 חוג-בית, רמת אביב
31.1 מרכז הצעירים, קריית ביאליק

בעניין שנגיע אליך? אפשרי בלחיצת כפתור!


מהם חוזים אחידים?
בשבוע שעבר, סיפרנו לכם על פעילותנו בנושא חוזים אחידים, והשבוע נפרט במה בדיוק מדובר. חוזים אחידים הם חוזים של "Take it or leave it" ; תנאי החוזה נקבעים מראש על ידי צד אחד – לרוב חברה או עסק, ולא פתוחים למשא ומתן מול הקונה – לרוב אזרח פרטי.
כולנו חתומים על המון חוזים אחידים, שהם רוב החוזים בעסקאות צרכניות – מול הבנקים, במשכנתאות, בביטוח, ברכישת דירה מקבלנים ועד ספק האינטרנט שלנו או כשאנחנו קונים טלפון חדש. החוזה האחיד חוסך לנו מו"מ על כל עסקה ועסקה.
אבל למה צריך קטגוריה מיוחדת לחוזים כאלה? מה שמייחד חוזים אחידים הוא פערי כוחות ומידע גדולים יותר בין הצדדים לחוזה, שאינם "שווים". ספק השירות, שקובע את התנאים של החוזה לבד וכך יכול להיטיב עם עצמו, בדרך-כלל נהנה ממומחיות והיכרות עמוקה יותר מאשר של הלקוח, גם עם השוק וגם עם המוצר – מה שעלול להיות פתח לניצול לרעה וקיפוח: מי מאיתנו אי פעם קורא את "תנאי השימוש" של אפליקציה של תוכנה שהוא מתקין? מי מאיתנו מצליח לקרוא חוזה של 20 עמודים ולהבין את כולו? והספקים – כמובן ש"בונים" על זה שלא יקראו, וגם אם יקראו לא יבינו, וגם אם יבינו – לא יוכלו להתמקח.
בדיוק בגלל זה נחקק חוק החוזים האחידים, שמאפשר לבית המשפט לבטל בחוזה אחיד תנאי שהוא "מקפח" (כלומר, פוגע בצרכן), וכולל רשימת תנאים שחזקה עליהם שהם מקפחים (כך שעל הספק הנטל להוכיח שהם הוגנים) – למשל, תנאים שמאפשרים שינוי/ביטול של החוזה באופן חד צדדי (מבלי שהלקוח הפר את החוזה), תנאי שמגביל את זכות הלקוח לפנות לבתי המשפט, ועוד.
ההליך המשפטי בו נדונים חוזים אחידים הוא מעין "תביעה ייצוגית" במובן זה שהוא מוגש בשם הציבור על ידי היועצת המשפטית לממשלה, הממונה על הגנת הצרכן וכל ארגון לקוחות ששר המשפטים מסמיך לכך. הרכב השופטים גם הוא מורכב משופט בית משפט מחוזי יחד עם שני נציגי ציבור – ועו"ד ד"ר עינת סולניק, מנהלת המחלקה המשפטית שלנו, ביניהם.


בסקר של השבוע שעבר שאלנו האם ניסית להכניס שינויים בחוזה אחיד (מול גוף גדול כמו בנק/חברת ביטוח/קבלן לרכישת דירה).
51% ענו שויתרו מראש, 8% ענו שעשו זאת בעצמם, 14% נעזרו באיש מקצוע ו-27% ענו ״מה זה חוזה אחיד?״.

השבוע בסקר השבועי שלנו, רצינו לשאול…
האם כבר הייתם חולים החורף?