שבוע 387 – לא מוכרים את הפנסיות שלנו לאבו דאבי

מה קרה השבוע? פועלים למניעת מכירת פנסיות הציבור לאבו-דאבי; נאבקים לקידום התחרות בשוק המזון; נלחמים על העתיד האנרגטי של ישראל; חושפים את השקרים של קוקה קולה; נלחמים על האינטרס הציבורי מול הבנקים; מגיבים לחוק ההסדרים; פרק חדש בפודקאסט #מלכוד99; חוגגים פורים בלובי; ועוד

כספי הפנסיה של הציבור הישראלי בידיים הלא נכונות

בימים אלו נרקמת עסקה בה שליט אבו דאבי, מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, מבקש לרכוש את השליטה בחברת "הפניקס", שמנהלת 370 מיליארד ש"ח מכספי הפנסיה של הציבור הישראלי. העסקה תתן לשליט גישה לבטן הרכה של המשק הישראלי – שליטה בתשתיות וחברות בטחוניות, מידע על אנשי צבא, החזקה בחוב של ממשלת ישראל ועוד. העסקה הזו מסוכנת ולכן אנחנו פועלים בכל האמצעים כדי שהיא לא תאושר. לפוסט המלא>>>

רשות התחרות מציגה: צעד קדימה שניים אחורה
דווקא על רקע הצהרותיה של רשות התחרות על הצורך למנוע פגיעה בתחרות ע"י היבואנים הגדולים, מאכזב מאד שבשבוע שעבר הרשות אישרה את המיזוג בין יבואנית הענק דיפלומט לחברת ״דורות״. זאת, למרות התנגדותנו, בה הבהרנו שהמיזוג יגדיל את כוח השוק של דיפלומט ויפגע קשות בתחרות ובצרכנים. החלטה זו מצטרפת להוצאת הסעיף לפירוק יבואניות המזון הגדולות מחוק ההסדרים – שני מהלכים שמחזקים את התאגידים הגדולים על חשבון הציבור.
אנחנו מקדמים סעיף בחוק ההסדרים שימנע מיזוגים דומים בעתיד, וממשיכים לדחוף לפירוק יבואניות המזון הגדולות. לפוסט המלא>>>

רוצים את תשובה בתור שר האנרגיה ושר החוץ?
אם משרד האנרגיה לא יפעל בהקדם לקדם מדיניות ייצוא אחראית זה בדיוק מה שנקבל.
חברות הגז, ובראשן דלק של תשובה, מתכננות לייצא כ-150BCM בנוסף למה שהן כבר מוכרות בהסכמים קיימים. המשמעות היא שיגיע הרגע בו תשובה יצטרך להכריע למי לספק את הגז – למשק הישראלי או לירדן שתלויה באספקת אנרגיה מישראל? כך או כך זה יגמר רע – פגיעה בבטחון האנרגטי או במדינה שתלויה בייצוא של ישראל. לכן צריך להמנע מהרגע הזה הזה על ידי הקמת וועדה שתעדכן את מדיניות הייצוא ותבטיח את הבטחון האנרגטי של ישראל.

כולנו מפסידים והבנקים ממשיכים להרוויח

בנק ישראל הודיע כי הוא מתכוון לדחות את יישום "חוק הבנקאות הפתוחה" שהיינו שותפים לקידומו, ושנועד לאפשר ללקוחות להשוות עלויות ובכך להגביר תחרות ולהוריד מחירים.
בינתיים הבנקים ממשיכים ליהנות מפערי המידע, בין היתר על ידי גביית עמלות מטורפות על שירותי מסחר בניירות ערך, וכך הם מרוויחים מיליארדים על חשבון הלקוחות. אנחנו פועלים בכל הכוח לשחרר את כספי הציבור מאחיזת החנק של הבנקים. לפוסט המלא>>>

מקדמים את האינטרס הציבורי גם בחוק ההסדרים
הממשלה אישרה את חוק ההסדרים, אבל זה לא הסוף – לאחרונה פורסמו טיוטות הצעות החוק של הרפורמות השונות, ואנחנו מגיבים עליהן כדי להבטיח שהרפורמות שטובות לציבור לא יתמסמסו. הנה טעימה קטנה מהנושאים שאנחנו מקדמים:

מרחיבים את הרפורמה בייבוא – על מנת להסיר חסמי ייבוא, עם דגש על תחום התמרוקים;
הרפורמה להגברת התחרות בשוק המזון והטואלטיקה – הצענו תיקונים לרפורמה, שלצערנו לא תוביל לשינוי משמעותי עקב הוצאת הסעיף על פירוק היבואנים.
מגבירים את השקיפות והתחרות בבנקים – כך מסייעים להורדת מחירים לעסקים קטנים, להפחתת עמלות ועוד;
בתחום הביטוח והחסכון הפנסיוני; מגבירים שקיפות ומונעים הטעיית לקוחות
מקדמים ייעוץ אובייקטיבי של סוכני ביטוח ופנסיה;
מגבירים את התחרות בשירותי תשלום דיגיטליים; ועוד.

פרק 57 בפודקאסט שלנו #מלכוד99, והפעם: ההשקעות הכושלות של ג'י-סיטי על חשבון הפנסיה של הציבור
כשהעסקים מצליחים – הרווחים מניבים, אך מה קורה כשבעיות מתעוררות?
בפרק הקרוב נשוחח עם עו"ד רו"ח אלה תמיר שלמה, רואת החשבון הציבורית הראשונה, על התפקיד של הגופים המוסדיים, השקעות כושלות והפסדים של מיליארדים מכספי הפנסיה של הציבור שהעמידו בסכנה את החזר החובות של החברה וההשפעה על כספי הפנסיה שלנו. וכמובן – איך הפעם לובי 99 היה שם כדי להציל את המצב.
להאזנה וחומרים נוספים באתר הפרק >>>
להאזנה בספוטיפיי >>> להאזנה באפל >>> להאזנה בגוגל פודקאסט >>>

השבוע חגגנו גם אנחנו, צוות הלובי, את חג פורים!

השבוע הוזמנו להרצאה על הלובי בחברת ההיי-טק Cropx

במסגרת המפגש סיפרה עו״ד לינור דויטש, מנכ״לית הלובי, על מאחורי הקלעים של הפוליטיקה בישראל, ועל מי באמת לוקח לנו את הכסף.

עוד לא שמעתם את ההרצאה? הזמינו אותנו למפגש במקום העבודה שלכם או למפגש חברים אצלכם!

ברומו של ברום – הפקת ברום מים המלח

הפעם בפינת המחקר נדבר על אחד המחצבים העיקריים שמופקים במפעלי ים המלח, הברום. נזכיר שמפעלי ים המלח הם חלק מקבוצת ICL (כי"ל), בשליטת עידן עופר.
בשונה מהאשלג, אשר ניתן לאחסון בקלות ולשינוע במצב יחסית בסיסי, הברום הוא חומר מסוכן אשר מצריך מיכל בטיחותי (ראו תמונה מ-Wikimedia). הברום משמש כמעכב בערה במוצרים שונים, בתעשיית התרופות, במוצרי חשמל ועוד.
גם בשונה מהאשלג, למפעלי ים המלח חלק גדול מאוד מהשוק העולמי של הברום (על פי שיחות שקיימנו, כ-50%). כך, אין מחיר עולמי מקובל לברום, כפי שיש מחיר עולמי לאשלג – מה שמקשה להבין מה שווי המחצב שמופק. נוסף על כך, כי"ל איננה מציגה בדו"חותיה את תפוקת המוצר הסחיר הראשון שמופק בים המלח – מוצר עליו משולמים מסים מוגברים. חלף כך, כי"ל מציגה את "מגזר המוצרים התעשייתיים", אשר מכיל הן את הפקת הברום אבל גם שלל מוצרי המשך מחוץ למפעלי ים המלח (בישראל, בסין ובהולנד). ואכן, בדיונים על המס על ים המלח, ציין נציג האוצר ש"..המחיר שאנחנו מייחסים לברום הוא לא מחיר גבוה, זה היה מתוך רצון באמת להבטיח את הכלכליות של שאר מוצרי ההמשך. לכן, בברום תשלום מס רווחי היתר הוא קטן, והוא מתייחס לברום שנמכר כברום גולמי."
אולי המס שמשולם על הברום הוא נמוך, אבל כי"ל מרוויחה עליו יפה: ב-2021, מכירות כי"ל ממגזר המוצרים התעשייתיים (כלומר הברום) עמדו על 1.6$ מיליארד, עם רווח תפעולי של 435$ מיליון – גבוה אף ממגזר האשלג.
אנחנו פועלים להגברת השקיפות לגבי הרווחים ממשאבי ים המלח, על מנת לעודד מיסוי הוגן לטובת הציבור, לדוגמא כאן.