האסון הסביבתי הגדול ביותר שהיה בישראל התרחש בנחל אשלים בשנת 2017, לאחר שבריכה 3 בבעלות כי״ל, שהכילה שפכים רדיואקטיביים (אשר נוצרים בתהליך הפקת פוספטים), קרסה וזרמה לנחל. הרעלים השמידו עדר יעלים שלם, פגעו בחי ובצומח בשמורת הטבע, ורק במזל לא עלו בחיי אדם. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וגם בזמן הזה, שבע שנים לאחר האסון, לא נלמדו הלקחים. חברת רותם אמפרט (חברת בת של כי״ל) מבקשת לא רק להימנע מהקמת בריכת שפכים חדשה, אלא להרחיב את הבריכות הקיימות, כאילו שהאסון מעולם לא קרה ולא למדנו לקח. אנחנו לא נאפשר את זה, ונגיש התנגדות למהלך. פנינו לשר הפנים וקראנו לו לעזור לנו למנוע את האסון הסביבתי הבא. הסביבה שלנו אינה הפקר, תמכו בפעילותנו בלינק – https://bit.ly/4ekSl9b 
***
בשנת 1998, תכנית מתאר של ועדת התכנון והבנייה של מחוז דרום חייבה את חברת רותם אמפרט (מבית כי״ל), ובעלת הזיכיון בשדות הפוספטים בנגב, להפסיק את השימוש בבריכות המסוכנות (שמספרן 1-5), ולשקם אותן לכל המאוחר עד שנת 2003. אבל כמובן שהיא לא עשתה את זה, ובשנת 2017 קרסה הדופן של בריכה 3.
מיד לאחר האסון שקרה בשנת 2017 בבריכה 3, וכדי לאפשר לחברה להמשיך ולפעול, ועדת התכנון והבניה אישרה לחברה להפעיל, באופן זמני, את בריכות 4 ו-5 בלבד. אולם, בעקבות התנגדויות והחלטה שיפוטית כנגד המשך השימוש בבריכות המסוכנות, התקבלה החלטה בוועדה המחוזית שבריכות 1-4 מיועדות לשיקום בלבד, ושבאופן זמני (עד לסוף שנת 2020) יותר השימוש בבריכה 5 – ולאחר שנה זו יופסק לחלוטין השימוש בה.
בנוסף, הוטל על החברה להקים בריכה חדשה ובטיחותית, ובמיקום שלא יסכן את השמורה – בריכה מספר 6. בספטמבר 2021 התקבלה החלטה נוספת בוועדה לפיה בריכה 6 תתחיל לפעול בתוך שלוש שנים, שמאז עברו – ולא רק שהבריכה לא התחילה לפעול, בשטח אין שום בריכה שנמצאת אפילו בתהליך הקמה.
כעת, רותם אמפרט מבקשת מוועדת התכנון, ברוב חוצפתה, שתאשר לה דווקא את הרחבתן של בריכות 4 ו-5 והמשך של השימוש בהן. כל גורמי המקצוע הרלוונטיים – הוועדה המקומית, רשות המים, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, ואפילו הגיאולוג המייעץ לוועדה – כולם התנגדו. אבל הוועדה דווקא אישרה. עכשיו התוכנית מופקדת להתנגדויות ואנחנו מנסחים את עמדתנו ממש בימים אלו. אם יהיה צורך, גם נגיע לבית המשפט – עשינו את זה בעבר ואנחנו לא מפחדים לעשות זאת גם בעתיד.
בינתיים, שלחנו מכתב לשר הפנים, משה ארבל, וקראנו לו להשתמש בסמכות שמוקנית לו בחוק התכנון והבנייה – ולמנוע מהוועדה לאשר את התוכנית.
אנחנו נמשיך להיאבק בהתחמקות החוזרת של כי"ל מהפעולות שהיא מחוייבת בהן, ולא ניתן לה ולמוסדות התכנון להמשיך ולפעול ברשלנות. הכתובת עדיין על הקיר, והפעם אנחנו כאן כדי לדאוג שהמדינה תפעל בהתאם. כדי לחזק את הלובי הציבורי בפעילות חשובה זו, הצטרפו אלינו למאבק עוד היום.
