סדר היום:
11:00
התכנסות
11:45
דברי פתיחה מאת מנכ"לית הלובי
12:00
פאנל בנושא יוקר המחיה
12:45
"צרכנות נבונה" הרצאה מאת גל קולוג
13:00
שיחות קבוצתיות
"שולחנות עגולים" עם צוות הלוביסטים של לובי 99
דבר המנכ"לית
עשר שנים עברו מהרגע שיצאנו למסע הזה שנקרא הלובי הציבורי.
״תחילה מתעלמים ממך, אחר כך לועגים לך, לאחר מכן נלחמים בך –
ולבסוף אתה מנצח."
בזכות התמדה, חזון ומקצועיות בלתי מתפשרת, ובעיקר בזכות
האמונה והתמיכה שלכם, הצלחנו להפוך חלום ומיזם מימון המונים קטן
לאחד מארגוני החברה האזרחית הכי חזקים ומשמעותיים בישראל,
שחקן מרכזי בתהליכי קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי-חברתי שמייצר
שינוי אמיתי ומביא הישגים משמעותיים.
גם ובעיקר בימים קשים אלה, החתירה לעתיד טוב יותר ומציאות טובה
יותר עבור כולנו שומרת על התקווה ומייצרת אותה יום-יום.
גם כשקשה תזכרו שאיפה שיש מאבק – יש תקווה, וכפי שהוכחנו שוב
ושוב נגד כל הסיכויים, שכסף קטן של רבים יכול לנצח כסף גדול
של מעטים. נמשיך, בעזרת הגב שלכם, לשעוט קדימה ולא לוותר
במאבק לשיפור מציאות החיים פה.
עו"ד לינור דויטש
מנכ״לית ושותפה מייסדת
מה עשינו בעשר שנים?
השתתפנו בכ-800 דיונים בכנסת
חסכנו לציבור כ-20.5 מיליארד ש"ח
העברנו כ-50 הצעות חוק
בחרו בנו כ-30 אלף תורמים ותורמות
פאנל בנושא יוקר המחיה
בהשתתפות:
עו"ד לינור דויטש
מייסדת-שותפה ומנכ"לית לובי 99 , והלוביסטית הציבורית הראשונה. נבחרה מספר פעמים לרשימת " 100 המשפיעים של דה-מרקר" וזכתה באות "אבירת איכות השלטון" לשנת 2019 .
פרופסור מנואל טרכטנברג
עמד בראש "הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי". כיהן כח״כ, כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, כיו״ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, כמייסד ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה״מ.
עו"ד מיכל כהן
הממונה על התחרות. מכהנת בתפקיד זה מספטמבר 2022, לאחר שבעבר כיהנה משך 4 שנים כיועצת המשפטית של רשות התחרות.
עו"ד דרור שטרום
כיהן כממונה על ההגבלים העסקיים, עומד בראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי. שימש כמומחה-מייעץ לצוות יוקר המחיה בוועדת טרכטנברג. עמד בראש "ועדת שטרום" להגברת התחרות בבנקים.
בהנחיית מעיין פרתי
עיתונאית וכתבת צרכנות וכלכלה, חדשות 12
"צרכנות נבונה"
הרצאה מאת גל קולוג
גל קולוג
כתב צרכנות עצמאי ובלתי תלוי. מאז מלחמת 'חרבות ברזל' ולאור עליות המחירים ברשתות השיווק, הוא עוסק ביתר שאת בנושא הצרכנות הנבונה.
שיחות קבוצתיות
"שולחנות עגולים" עם צוות הלוביסטים של לובי 99
01
מאחורי הקלעים של עבודת הלוביסטים
על הלוביסטים ש״מושכים בחוטים״ של מקבלי ההחלטות - למה בכלל יש לוביסטים? מתי ייצוג אינטרסים לגיטימי הופך לבעייתי? ואיך אנחנו פועלים כדי להשפיע על כללי המשחק לטובת האינטרס הציבור?
02
מערכת התחבורה הציבורית בישראל תקועה מאחור
חוסר אמינות, איחורים ועומסים שעולים למשק עשרות מיליארדי שקלים בשנה. מה הם הכשלים שהובילו אותנו למצב הזה ואילו פתרונות מעשיים עוד יכולים להציל אותנו, לפני שנחצה את נקודת האל-חזור?
03
חוקי התקשורת - הגברת התחרות או הגברת הלחצים?
האם החוקים בתחום התקשורת מקדמים את הגברת התחרות או מחזקים את בעלי ההון? מה תפקידו של תאגיד השידור הציבורי? ומה אנחנו עושים כדי לצמצם את ה"שילוש" של הון-שלטון-עיתון?
04
איך מחזירים את ים המלח לציבור?
ים המלח נהפך מפלא טבע שגם מכניס כסף למדינה, לאקס-טריטוריה ששייכת לעידן עופר. איך הגענו למצב הזה, ואיך יוצאים ממנו? שיחה לקראת הזיכיון החדש בים המלח.
05
הונאות פיננסיות
בתקופה האחרונה נראה שהיקף ההונאות הפיננסיות הולך וגדל, כשגורמים עבריינים מצליחים לשים את ידיהם על כספי החיסכונות של הציבור. מה ניתן לעשות וכיצד אנחנו פועלים כדי לעצור את התופעה שמאיימת על כל אחד ואחת מאיתנו?
06
למה אני משלמ/ת כל כך הרבה עמלות בבנק?
המערכת הבנקאית ריכוזית ונטולת תחרות - מה שמאפשר לה לגבות מאיתנו עמלות גבוהות ולא מוצדקות. מה אנחנו עושים כדי לפתור את הבעיה ומה כל אחד מאיתנו יכול לעשות באופן פרטי.
07
מי מרוויח ממאגרי הגז על גב הציבור?
מאגרי הגז הטבעי היו יכולים לספק את צרכי החשמל של ישראל ל 70- שנה, להוזיל את חשבונות החשמל, ולייצר הכנסות גדולות למדינה. בפועל, זה לא קורה כי חברות הגז השפיעו על הרגולציה לטובתן. איך זה קרה ומה אנחנו עושים לטובת הציבור?
רקע על יוקר המחיה
מהי אחריות המדינה? ומה מציע לובי 99?
כל ביקור בסופרמרקט מעורר את אותה השאלה: מדוע מוצרי מזון בסיסיים עולים בישראל הרבה יותר מאשר במדינות אחרות? יוקר המחיה בתחום המזון הפך מבעיה פרטית של משקי בית לבעיה ציבורית לאומית.
נטל כבד על משקי הבית
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משפחה ישראלית מוציאה בממוצע כ 18%- מתקציבה על מזון - ההוצאה השלישית בגודלה מכלל ההוצאות של משק בית.
לפי נתוני ה- OECD, מחירי המזון בישראל גבוהים בכ- 51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, ובכ- 37% לעומת ממוצע מדינות הארגון (במונחי כוח קניה, נכון ל -2017).
על מדפי הסופרמרקטים בישראל ניצבים עשרות מותגי מזון, אך בפועל רובם המכריע שייך למספר קטן של ספקיות גדולות, מה שמונע תחרות אמיתית ומאפשר למחירים להישאר גבוהים.
ריכוז הספקיות הגדולות בשוק המזון
לפי נתוני משרד האוצר, רמת הריכוזיות של עשרת הספקים הגדולים בשוק המזון גבוהה משמעותית (פי שניים ויותר) מאשר במדינות אחרות בעולם.
נתח השוק של 10 ספקיות המזון הגדולות
אחריות המדינה: פיקוח ורפורמות שנשארו על הנייר
הריכוזיות הזו לא נוצרה במקרה. במשך עשורים בוצעו שורת מיזוגים ורכישות, באישור הרגולטורים, שהובילו לכך שכמה קבוצות שולטות כיום במרבית מדפי הסופר. גם ועדות ממשלתיות שהוקמו מאז 2011 לא הובילו לשינוי משמעותי.
פתרונות
כדי להחזיר את התחרות ולהוריד מחירים – יש לקדם רפורמה מקיפה שתטפל בריכוזיות לכל אורך שרשרת הערך – מהיבואנים והיצרנים, דרך מקטע ההפצה והשיווק, ועד לרשתות הקמעונאיות:
1. פירוק מבני של ענקיות המזון:
יש לייצר הפרדה מבנית בין מונופול הליבה של כל חברת מזון גדולה לבין אחזקה במונופולים בתחומים אחרים, שהשיגו החברות בדרך של מיזוגים ורכישות. כלומר, שמונופול בתחום אחד לא יוכל להחזיק במונופול בתחום אחר.
2. פתיחת השוק לייבוא ותחרות בינלאומית:
יש לפעול להסרת חסמי יבוא וביטול הסכמי הפצה בלעדיים של מוצרים דומיננטיים.
3. הגברת השקיפות בשוק המזון:
מרבית חברות המזון הגדולות הן חברות פרטיות, ולכן לא חלה עליהן חובה לפרסם דוחות כספיים. לאור השפעתן הרחבה על הציבור ושליטתן באספקה ובמחיר של מוצרים כה חיוניים, יש להטיל על חברות שמהוות מונופול בתחומן חובת שקיפות מוגברת, שתאפשר פיקוח ציבורי יעיל.
4. הגבלת ריכוזיות גיאוגרפית של רשתות שיווק:
פעולה זו הכרחית כדי לפרק ריכוזיות מקומית ולעודד פתיחת סניפים של רשתות מתחרות בכל אזור.
כדי שנצליח במאבק הזה ושנרגיש שינוי אמיתי בכיס, צריך לפעול בכל האפיקים האלו במקביל
ההצלחות שלנו הן בזכותך, כל חבר וחברת לובי
יחד נגדיל את המעגל
רוצים לסייע לנו לצמוח?
הזמינו אותנו למפגש אצלכם במשרד או בסלון
