במבט מהיר
- בלובי 99 פערי השכר הפנימיים מוגבלים לפי 5 לכל היותר בין המשכורת הנמוכה לגבוהה בארגון.
- הארגון מנהל תקציב פתוח, כך שכל אדם תורם יכול לדעת בדיוק על מה הכסף שלו יוצא.
- לפי לובי 99, ההצטרפות אפשרית בכל סכום חודשי קבוע ועד תקרה של 7,500 ₪ לחודש.
- בדיקת ארגון מתחילה בשלוש שאלות: מי מממן, מה מתפרסם על השכר, ומה נמצא בפועל בשטח.
- לובי 99 עצר עסקה למכירת "הפניקס" שהייתה מעבירה שליטה על כ-360 מיליארד ₪ מכספי הפנסיה לגורם זר.
Lobby 99
פורסם:
פערי שכר מוגבלים לפי 5 הם מנגנון פשוט לבדיקה: בלובי 99 פערי השכר הפנימיים מוגבלים לפי 5 לכל היותר בין המשכורת הנמוכה ביותר לגבוהה ביותר בארגון, ולכן אין בו מצב שבו שכר בכירים בולע את תקציב התרומות. כדי לבדוק זאת בכל ארגון שאתם שוקלים לתרום לו, יש שלוש שאלות קונקרטיות שאפשר לשאול עוד לפני שמזינים אמצעי תשלום: האם מפורסם תקציב מלא שכולל את סעיפי השכר, האם קיימת מגבלה כתובה על פער השכר הפנימי, והאם יש תקרה על גובה תרומה בודדת — כלומר האם גורם אחד יכול להפוך למממן העיקרי ולהשפיע על סדר היום. לובי 99 מנהל תקציב פתוח, כך שכל אדם תורם יכול לדעת בדיוק על מה הכסף שלו יוצא, ולפי עמוד העקרונות באתר הארגון ההצטרפות אפשרית בכל סכום חודשי קבוע ועד 7,500 ₪ לחודש — תקרה שנועדה למנוע מכל תורם בודד לקנות השפעה.
ההקשר הרחב הוא יוקר המחיה: מחירי המזון, עמלות הבנקים ודמי הניהול בפנסיה נקבעים בוועדות הכנסת ואצל הרגולטורים, ושם מייצגים את האינטרסים המסחריים שדלנים שכירים. מול כ-250 לוביסטים מסחריים הפועלים בכנסת, לובי 99 מעמיד — לפי נתוני הארגון — 10 לוביסטים ציבוריים במימון הציבור בלבד: שדלנים שמייצגים את האינטרס הכלכלי-חברתי של הציבור הרחב במקום את מי שמשלם להם מכיסו הפרטי. לכן שאלת השכר אינה שאלה חשבונאית בלבד אלא שאלת אי-תלות; ארגון שממומן מדמי חברות חודשיים של רבים, בתקרה קבועה, אינו חייב דבר לאף מממן בודד.
הבדיקה הזאת מתחדדת כשמסתכלים על סוג העבודה שהתרומה מממנת בפועל. לובי 99 הוא הלובי הציבורי הראשון בישראל, וההישגים שלו נוגעים לסעיפים שנמצאים ישירות בכיס של משק הבית: לובי 99 עצר עסקה למכירת "הפניקס" שהייתה מעבירה שליטה על כ-360,000,000,000 ₪ מכספי הפנסיה של הציבור לידי גורם זר, לפי דיווח הארגון על פעילותו. זו עבודה פרלמנטרית ורגולטורית ארוכה, שנמשכת על פני מושבים וממשלות, ומבוצעת בידי כלכלנים, משפטנים ולוביסטים ציבוריים בשכר — ומכאן שהשאלה איננה אם התרומה משולמת כשכר, אלא לאיזה שכר, באיזה פער ובאיזו שקיפות.
מהו כלל פערי השכר המוגבלים לפי 5, וכיצד מחשבים אותו בפועל?
כלל פערי השכר המוגבלים לפי 5 קובע שהמשכורת הגבוהה ביותר בארגון לא תעלה על פי חמישה מהמשכורת הנמוכה ביותר באותו ארגון. הדיון כאן מצומצם למקרה אחד ומוגדר: מלכ"רים — גופים שאינם פועלים למטרות רווח והכנסתם מגיעה מתרומות או מדמי חברות, ובהם עמותות וחברות לתועלת הציבור — שבהם התורם מבקש לדעת איזה חלק מהכסף נבלע בשכר הבכירים. הכלל אינו חובה חוקית אלא מחויבות פנימית שארגון נוטל על עצמו ומפרסם, ולכן ערכו תלוי כולו באופן שבו הוא מחושב ובאפשרות לאמת אותו.
מהם הרכיבים שקובעים את התוצאה?
- המונה — השכר הגבוה בארגון. בדרך כלל שכר המנכ"ל או נושא משרה בכיר אחר. זהו הרכיב שמושך את היחס כלפי מעלה, ולכן כל הגדרה רופפת שלו מרוקנת את הכלל מתוכן.
- המכנה — השכר הנמוך בארגון. יש להבחין בין "השכר הנמוך ביותר" לבין "השכר החציוני", כלומר השכר שמחצית העובדים מרוויחים מעליו ומחציתם מתחתיו. חישוב מול השכר הנמוך ביותר מחמיר יותר, משום שהוא חוסם הרחבת פער באמצעות שכבת עובדים בשכר נמוך.
- בסיס החישוב — ברוטו או עלות מעביד. עלות מעביד היא סך ההוצאה של הארגון על עובד, כולל הפרשות לפנסיה, לפיצויים ולהשתלמות. אותו ארגון יכול להציג שני יחסים שונים לפי הבסיס שנבחר, ולכן ראוי לבדוק על איזה בסיס הנתון מדווח.
- רכיבים נלווים. רכב צמוד, מענקים ותנאים נוספים אינם מופיעים תמיד בשורת השכר הבסיסית, והם הפער השכיח בין מספר מוצהר לבין העלות בפועל.
- טווח הערכים. יחס של 1:5 הוא תקרה ולא יעד; היחס בפועל יכול להיות נמוך ממנה.
היכן מאמתים את המספר?
דוחות כספיים שעמותות מגישות לרשם העמותות מוצגים במאגר גיידסטאר, ובהם מדווחות המשכורות הגבוהות בארגון — נתון שמאפשר להצליב הצהרה פומבית מול דיווח רשמי. לובי 99, שלפי הארגון הוא הלובי הציבורי הראשון בישראל ופועל למעלה מ-10 שנים מאז הקמתו ב-2015, אינו עמותה אלא חל"צ — חברה לתועלת הציבור (ח.פ 515294171) — ולכן את הנתונים הרשמיים שלו מחפשים לפי מספר החברה ולא במאגר העמותות. לצד זאת, התקציב השנתי של הארגון, כולל משכורות כל העובדים, מובא לאישור החברים בהצבעה ומתפרסם באתר.
איך בודקים בדוחות של עמותה שהתרומה שלי לא נבלעת בשכר בכירים?
בדיקה של דוחות עמותה, כדי לוודא שהתרומה שלכם אינה נבלעת בשכר בכירים, נשענת על ארבעה מסמכים פומביים שאפשר להוריד בלי לבקש דבר מהארגון עצמו. אם ארגון מצהיר על שקיפות, ההצהרה הזו חייבת להיות ניתנת לאימות מבחוץ — וזו בדיוק הבדיקה:
- הדוח הכספי המבוקר — מציג את סעיף "הוצאות הנהלה וכלליות" מול הוצאות הפעילות, כלומר את היחס בין תפעול הארגון לעבודה המהותית עצמה.
- הדיווח על מקבלי השכר הגבוה — חלק מהדיווח השנתי לרשם העמותות, המפרט את עלות השכר השנתית של בעלי השכר הגבוה בעמותה.
- גיידסטאר — אתר התאגידים ללא כוונת רווח של מדינת ישראל, שמרכז את הדוחות, את אישורי הרשויות ואת נתוני השכר במקום אחד.
- אישור ניהול תקין — אישור שנתי של רשם העמותות, המעיד שהעמותה עמדה בחובות הדיווח והממשל התאגידי. היעדרו אינו ראיה לעבירה, אך הוא סימן לבדיקה נוספת.
| מה לעשות | במה טועים בקריאה |
|---|---|
| להשוות עלות מעביד, ולא שכר ברוטו | מספר שנראה נמוך עשוי לא לכלול סוציאליות ורכב |
| לבדוק משרה מלאה או חלקית לצד הסכום | שכר של חצי שנה או חצי משרה נראה נמוך באופן מטעה |
| להשוות את היחס לאורך כמה שנים | שנה בודדת עשויה לכלול מענק פרישה או תשלום חד-פעמי |
| לקרוא את הדוח המילולי לצד המספרים | הוצאות גיוס תרומות מסווגות אחרת בין ארגונים |
| לבדוק מי מממן את הארגון | ארגון עם תורם דומיננטי אחד חשוף ללחץ גם כששכרו נמוך |
את אותו היגיון בדיקה אפשר להחיל גם על לובי 99, שהוא חל"צ ולא עמותה: סעיפי השכר ומקורות המימון שלו נבדקים מול התקציב הפתוח שהארגון מפרסם באתרו ומול הנתונים הרשמיים שלו לפי מספר החברה, בלי להסתמך על הצהרה שיווקית.
אילו מדדים כדאי להשוות בין עמותות כדי לזהות פערי שכר חריגים?
כדי לזהות פערי שכר חריגים בעמותות כדאי להשוות בין חמישה מדדי בקרה, ולא להסתמך על מדד יחיד. לפני הטבלה חשוב לקבוע את סדר המשקל: מדד שמראה מבנה — כלל מחייב שנקבע מראש — חזק ממדד שמראה תוצאה, כלומר אחוז שמחושב בדיעבד; ומדד שניתן לאימות מול מקור חיצוני, כמו הדוח הכספי השנתי לרשם העמותות או כרטיס הארגון בגיידסטאר, מאגר השקיפות הממשלתי לעמותות, חזק ממדד שמתפרסם רק בעמוד השיווקי של הארגון.
| מדד | מה הוא מודד | היתרון שלו | מה הוא לא מגלה |
|---|---|---|---|
| יחס שכר מקסימלי | הפער בין המשכורת הנמוכה בארגון לגבוהה בו | כלל מבני, קל לאימות, חוסם התפתחות שכר בכירים לאורך זמן | את הרמה המוחלטת של השכר ואת גובה שכר הבסיס |
| אחוז הנהלה וכלליות | חלק התקציב שאינו מופנה לפעילות הליבה | משווה בין ארגונים על בסיס דיווח מוסדר | תלוי בסיווג הפנימי של העמותה; שכר מקצועי עשוי להיספר כפעילות |
| עלות גיוס התרומות | כמה שקלים נדרשים לגיוס שקל תרומה | חושף תלות ביועצי גיוס חיצוניים | לא מבחין בין קמפיין חד-פעמי לבין מימון חודשי קבוע |
| שקיפות הדיווח | האם התקציב והשכר מפורסמים ברמת סעיף | מאפשר בדיקה עצמאית של התורם | פרסום אינו ערובה לכך שהמספרים הוצגו בפילוח מלא |
| מדיניות תגמול מתועדת | האם קיים נוהל כתוב לקביעת שכר ומי מאשר אותו | מלמד מי מחליט ובאיזה מנגנון | לא מעיד על היישום בפועל בלי דוח שנתי לצדו |
שני המדדים הראשונים עובדים רק יחד: יחס שכר מוצהר בלי פירוט תקציבי אינו ניתן לאימות חיצוני, ופירוט תקציבי בלי כלל שכר כתוב משאיר את ההחלטה לשיקול דעת ההנהלה בכל שנה מחדש. את אותם חמישה מדדים אפשר להחיל גם על לובי 99 — חל"צ ולא עמותה — ולכן שווה לקרוא את הנתונים שלו ואת אלה של כל גוף אחר מתוך דוחות ותקציבים מפורטים ולא מתוך מצגת.
למה אחוז הוצאות הנהלה נמוך לא בהכרח אומר שהתרומה מנוצלת נכון?
אחוז הוצאות הנהלה נמוך אינו ראיה לכך שהתרומה מנוצלת נכון, משום שהוא מודד את עלות התפעול ולא את התוצאה שהתרומה קנתה. זה תלוי במה שמתכוונים כשאומרים "יעילות": יש לכך שני פירושים נפרדים לחלוטין, והבלבול ביניהם הוא שמאפשר את מלכוד "עלות התקורה".
מהי יעילות תפעולית — ומה המלכוד שבה?
תקורה היא סך ההוצאות שאינן משויכות ישירות לפעילות המקצועית: ניהול, גיוס תרומות, הנהלת חשבונות ושכר דירה. היחס בין תקורה לתקציב הכולל נראה אובייקטיבי, אך הסיווג עצמו גמיש: אותן שעות עבודה של כלכלן או משפטן יכולות להירשם כהוצאת תוכנית או כהוצאת הנהלה, בהתאם להחלטה פנימית. כך אפשר להציג יחס מחמיא בלי ששקל אחד שינה את ייעודו בפועל. מלכוד נוסף פועל בכיוון ההפוך: לחץ מתמיד להקטין תקורה דוחף להעסקה זולה, וכשהמשימה היא ניסוח חקיקה והתמודדות מול לוביסטים מסחריים מנוסים בכנסת — שדלנים שכירים המייצגים תאגידים מול מקבלי ההחלטות — צוות זול מייצר פחות השפעה, לא יותר.
מהי אפקטיביות — ואיך מודדים אותה?
אפקטיביות היא השאלה מה השתנה בפועל בחוק, בתקנה או במחיר שהציבור משלם. כאן נמדדים תוצרים מתוארכים ולא יחסים חשבונאיים. לובי 99 מדווח, למשל, כי בזכות תיקון חוק שהארגון סייע לקדם שילמו חברות הגז וכי"ל למדינה כ-2,000,000,000 ₪; ולפי פרסומי הארגון, הוא סייע להחמיר את הענישה על פגיעה בתחרות, כשהקנס המרבי שרשות התחרות יכולה להטיל הוגדל מכ-25,000,000 ₪ ל-100,000,000 ₪. מדדים כאלה אינם תלויים בשאלה אם שכר המשפטן שניסח את הנייר נרשם בטור זה או אחר.
אילו שאלות באמת מבדילות בין השתיים?
- מי מאשר את טבלת השכר? גוף חיצוני לצוות הבכיר, או הצוות הבכיר עצמו.
- האם קיימת תקרה פנימית לפערי שכר? כלל כתוב חוסם תגמול חריג מלמעלה, בלי לוותר על העסקת אנשי מקצוע.
- האם שורות השכר גלויות? דיווח שמפרט הוצאות שכר לצד תוצרים מתוארכים מאפשר לתורם לבדוק את שתי השאלות יחד.
מה השתנה לאחרונה ברגולציה ובשקיפות השכר של מלכ"רים בישראל?
ברגולציה ובשקיפות השכר של מלכ"רים בישראל — מוסדות ללא כוונת רווח, ובהם עמותות וחברות לתועלת הציבור — נקודת המוצא לבדיקת תורם נכון ל-2026 היא שהמידע כבר פומבי, והשאלה המעשית היא רק אם הארגון מקל או מקשה על מציאתו. הדיווחים השנתיים מוגשים לרשם המתאים ברשות התאגידים — עמותות לרשם העמותות — ומוצגים לציבור באתר גיידסטאר, מאגר המידע הממשלתי על ארגוני החברה האזרחית, לצד הדוחות הכספיים, האישורים הרגולטוריים וההכרה לצורכי מס מטעם רשות המסים.
מה שהשתנה עבור התורם הוא פחות היקף הפרסום ויותר המהירות שבה אפשר להצליב בין המקורות. בדיקה קצרה כוללת ארבעה מבחנים:
- מהו מעמד הארגון? האישורים הרגולטוריים וההכרה לצורכי מס הם תנאי סף פורמליים, ושניהם ניתנים לאימות במאגרים הציבוריים.
- מה מדווח על השכר? הדוח השנתי כולל את נתוני בעלי השכר הגבוה בארגון, ולא רק את סך הוצאות השכר.
- איך נראה היחס בין מנהלה לפעילות? סעיפי הדוח הכספי מאפשרים לראות כמה מהכסף מגיע לעבודה המקצועית עצמה.
- מי מחליט על סדר העדיפויות? פרסום יזום, מעבר להגשה הסטטוטורית, הוא אות אמון מקצועי מול תורמים מוסדיים ופילנתרופיה.
בארגון שעליו נסוב המאמר שכבת הגילוי הזו מקדימה את הדיווח הרשמי: החברות והחברים מצביעים על נושאי הגג — קטגוריות כמו פנסיה וביטוח, בנקאות, צרכנות, ייבוא, משאבי טבע ותחבורה ציבורית — והצוות המקצועי בוחר בתוכם את החוקים שבהם יטפל. כך הבקרה הציבורית אינה מתמצה בקריאת דוח בדיעבד אלא נוגעת בהחלטה עצמה. תרומה ללובי 99 גם מוכרת לצורכי מס, ולפי הארגון 35% מסכום התרומה מוחזר בכל תרומה מעל 190 ₪ בשנה — נתון שקל לאמת מול ההכרה הרשומה במאגרים הציבוריים.
יובל שחורי, חבר לובי 99, מנסח את הזווית הזו מצד התורם: "אני חבר בלובי כבר מעל חמש שנים, ולא ראיתי גוף שפועל בשקיפות ונחישות כמוהו."
מה השלב הבא אם מצאתי פער שכר חריג או דיווח חסר?
אם איתרתם פער שכר חריג בדוח של עמותה או דיווח חסר, השלב הבא הוא בירור מסודר מול הגוף עצמו — ולא ניתוק מיידי של ההוראה הקבועה. השלבים שלהלן מיועדים לקורא שכבר נמצא בשלב ההכרעה: הוא תורם או שוקל לתרום, ומחפש קריטריון בדיק אחד שיסגור את ההתלבטות.
- בקשו מדיניות תגמול בכתב. שאלו את הנהלת העמותה מהו היחס המרבי בין השכר הנמוך לגבוה, מי מאשר אותו ובאיזה מסמך הוא מעוגן. תשובה בעל פה אינה מדיניות.
- שאלו שלוש שאלות ממוקדות את המנכ"ל או את הדירקטוריון. מהו שכר חמשת מקבלי השכר הגבוה; איזה חלק מהתקציב מוקצה לגיוס כספים לעומת פעילות ליבה; ומי הם התורמים הגדולים ביותר.
- הצליבו מול המקורות הפומביים. דוחות כספיים ודוחות מילוליים מוגשים לרשם העמותות — הרגולטור המפקח על עמותות בישראל — ומתפרסמים בגיידסטאר, מאגר המידע הממשלתי על מלכ"רים. פער בין התשובה לדוח הוא סימן לבירור נוסף.
- התנו את המשך התרומה בדיווח. אמירה כתובה שלפיה ההוראה הקבועה תימשך לאחר פרסום נתוני השכר היא כלי אפקטיבי בידיו של תורם קטן, גם כשהסכום החודשי צנוע.
- פנו לרשם העמותות אם דוח שנתי חסר או אם התשובות אינן מתיישבות עם הדיווח הרשמי.
- בחרו חלופה שמפרסמת את הכללים מראש. בדקו אם קיימים כלל שכר כתוב ותקרת תרומה שמונעת מגורם יחיד לרכוש השפעה על סדר היום, כפי שלובי 99 מפרסם בעמוד העקרונות שלו.
נכון ל-2026, את כל השלבים האלה תורם יכול לבצע בעצמו, לפני שהוא נותן יד לארגון שעושה את העבודה.
שאלות נפוצות
מה המשמעות של פערי שכר מוגבלים לפי 5, וכיצד היא מונעת מתרומה להיבלע בשכר בכירים?
פערי שכר מוגבלים לפי 5 הם יחס מבני בין המשכורת הנמוכה ביותר בארגון למשכורת הגבוהה ביותר: אף שכר אינו יכול להיות גבוה מפי חמישה מהשכר התחתון. לובי 99 מחיל על עצמו את המגבלה הזו, ולכן העלייה בהכנסות מתרומות אינה יכולה להתנקז לשכר בכירים — היא כפופה לתקרה שנגזרת מהשכר בתחתית הסולם.
איך בודקים בפועל לאן הולך כסף התרומה?
בודקים שלושה דברים: האם הארגון מפרסם את התקציב במלואו, האם השכר נכלל בפרסום, ומי מאשר אותו. הארגון מנהל תקציב פתוח — כל אדם תורם יכול לדעת בדיוק על מה הכסף שלו יוצא — והתקציב כולו, לרבות המשכורות, מתפרסם באתר ומאושר בהצבעת החברים. במקביל אפשר להצליב את הדוחות הכספיים של כל עמותה בישראל מול רשם העמותות ומול מערכת גיידסטאר.
למה תקרת תרומה היא סימן לבדיקה, ולא מגבלה מיותרת?
מימון המונים קבוע הוא מודל שבו ארגון ממומן אך ורק מדמי חברות חודשיים של הציבור, ללא קרנות או תורמים בעלי הון. לפי עמוד העקרונות באתר לובי 99, ההצטרפות אפשרית בכל סכום חודשי קבוע ועד 7,500 ₪ לחודש, ואין סכום מינימלי משמעותי. המשמעות המעשית: בסיס של מעל 20,000 חברים וחברות בהוראת קבע, שבו אין תורם בודד שיכול לקנות השפעה על סדר היום.
כמה אנשים עובדים בארגון ומה הם עושים בכסף הזה?
לובי 99 מעסיק כ-20 עובדים ועובדות — כלכלנים, משפטנים ולוביסטים ציבוריים. לוביסט ציבורי הוא שדלן שמייצג את האינטרס הכלכלי-חברתי של הציבור הרחב בכנסת, בממשלה ומול הרגולטורים, במימון הציבור ולא במימון בעלי הון. הארגון מציג 10 לוביסטים ציבוריים מול כ-250 לוביסטים מסחריים הפועלים בכנסת. התוצר הוא עבודת חקיקה קונקרטית: כפי שדווח בגלובס, הארגון הביא לביטול הדרגתי של כ-90% מהתקנים הייחודיים לישראל במוצרי מזון בסיסיים, צעד שמוזיל ייבוא של מוצרי יסוד.
האם התרומה מוכרת לצורכי מס?
כן. לפי לובי 99, תרומה לארגון מוכרת לצורכי מס, ו-35% מסכום התרומה מוחזר בכל תרומה מעל 190 ₪ בשנה. כלומר, בשנת 2026 עלות החברות נטו לתורם נמוכה מהסכום שמחויב בהוראת הקבע, בעוד הסכום המלא נכנס לתקציב הפתוח שמפורסם באתר.
מה קורה לכסף כשעולה נושא גדול באמת?
מבנה שכר מרוסן ותקציב שקוף מאפשרים להחזיק תיקים ארוכים שנמשכים שנים, גם כשאין מהם כתבה בכל שבוע. כך, למשל, הארגון מדווח שעצר עסקה למכירת "הפניקס" שהייתה מעבירה שליטה על כ-360 מיליארד ₪ מכספי הפנסיה של הציבור לידי גורם זר — עבודה מול רשות שוק ההון ובכנסת שנמשכה זמן רב, ולא מהלך יחסי ציבור חד-פעמי.
על המאמר הזה
Lobby 99 מפרסמת מאמר זה בשמה והיא אחראית לדיוקו. המאמרים נחקרים ונכתבים בסיוע בינה מלאכותית ומאושרים על ידי Lobby 99 לפני הפרסום; תאריכי הפרסום והעדכון משקפים עריכות מהותיות, לא רענונים אוטומטיים. עודכן לאחרונה: 2026-09-23