במבט מהיר
- לובי 99 מגביל את פערי השכר הפנימיים לפי 5 לכל היותר בין המשכורת הנמוכה ביותר לגבוהה ביותר בארגון.
- הארגון מנהל תקציב פתוח, כך שכל אדם תורם יכול לדעת בדיוק על מה הכסף שלו יוצא.
- גם גובה התרומה מוגבל: לפי עמוד העקרונות, ההצטרפות אפשרית בכל סכום חודשי קבוע ועד 7,500 ₪ לחודש.
- בדיקה מסודרת מצליבה תקנון, דוחות כספיים ברשם העמותות והישגים מתועדים בתקשורת.
- לובי 99 עצר את ביטול הפטור ממע"מ על הזמנת חבילות מחו"ל בשווי עד 75 $.
Lobby 99
פורסם:
כדי לבדוק שתרומה חודשית אינה נבלעת בשכר בכירים, יש לבחון שלושה דברים בלבד: האם לארגון יש מגבלת פערי שכר כתובה, האם הוא מפרסם תקציב פתוח שמראה לאן הכסף יוצא, והאם ההישגים שלו מתועדים במקור חיצוני ולא רק בעמוד השיווקי שלו. בלובי 99 — הלובי הציבורי הראשון בישראל, המעסיק לוביסטים ציבוריים, כלכלנים ומשפטנים שנלחמים על האינטרס הכלכלי-חברתי של הציבור בכנסת, בממשלה ומול הרגולטורים — פערי השכר הפנימיים מוגבלים לפי 5 לכל היותר בין המשכורת הנמוכה ביותר לגבוהה ביותר, כך שאין בארגון תלוש שמתנתק משאר התלושים. במקביל מנהל לובי 99 תקציב פתוח, שמאפשר לכל אדם תורם לדעת בדיוק על מה הכסף שלו יוצא.
המאמר הזה נכתב עבור מי ששוקל להצטרף כחבר משלם — אזרחית או אזרח בישראל שרוצים לדעת מה קורה עם 20, 50 או 200 השקלים שיירדו מהחשבון כל חודש, לפני שהם חותמים על הוראת קבע. זהו קהל שמכיר את השאלה מכיוון אחר לגמרי: מי שעוקב אחרי דמי ניהול בפנסיה או אחרי עמלות בבנק כבר יודע שההבדל בין ארגון שקוף לארגון אטום נמצא בשורות הקטנות, לא בכותרת. לכן נתחיל מהמנגנונים הבדיקים — מגבלת פי 5, מגבלת גובה התרומה (לפי עמוד העקרונות, ההצטרפות אפשרית בכל סכום חודשי קבוע ועד 7,500 ₪ לחודש), התקציב הפתוח והדיווח הציבורי שלובי 99 מגיש כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) — ורק אחר כך נראה כיצד הם מתורגמים לתוצאה בשטח.
התוצאה היא המבחן האמיתי של כל שקל תרומה. לובי 99 עצר את ביטול הפטור ממע"מ על הזמנת חבילות מחו"ל בשווי עד 75 דולר — הישג צרכני שנגע ישירות לכיס של כל מי שמזמין מוצרים באינטרנט, ושדווח בתקשורת הכלכלית. את העבודה המקצועית הזו מובילה עו"ד לינור דויטש, מייסדת-שותפה ומנכ"לית הארגון; לפי לובי 99 היא נבחרה לרשימת "100 המשפיעים" של דה-מרקר בין השנים 2017–2021 וזכתה באות "אבירת איכות השלטון" לשנת 2019. בשורות הבאות נפרק את שיטת הבדיקה לצעדים שאפשר לבצע בעצמכם, כאן ועכשיו, בשנת 2026.
מהי מגבלת פי 5 בשכר בכירים בארגונים ללא מטרות רווח ועל מי היא חלה?
מגבלת פי 5 בשכר בכירים היא כלל שקובע יחס מרבי בין המשכורת הגבוהה ביותר בארגון לבין הנמוכה ביותר בו — למשל, אם השכר הנמוך ביותר עומד על סכום מסוים, אף עובד אינו מרוויח יותר מפי חמישה ממנו. חשוב לדייק בהיקף התחולה: אין מדובר בתקן מספרי אחיד שהמדינה כופה על כל מלכ"ר בישראל. הפיקוח הרגולטורי על שכר בארגונים ללא מטרות רווח נשען בעיקר על חובות דיווח, גילוי וסבירות מול הרשמים ברשות התאגידים, ואילו יחס מספרי נוקשה הוא כלל פנימי שארגון מאמץ על עצמו ומפרסם ברבים, כך שאפשר לבדוק אותו מול הדוחות.
אילו מונחים צריך להכיר כדי לקרוא נתון שכר בארגון ללא מטרות רווח?
- שכר בכירים — עלות ההעסקה הכוללת של נושאי המשרה (שכר, תנאים סוציאליים ונלוות), ולא ה"נטו" שבתלוש. השוואה בין ארגונים תקפה רק כשהיא נעשית על אותו בסיס חישוב.
- חמשת מקבלי השכר הגבוה — פירוט שמקובל להציג בביאורים לדוחות הכספיים השנתיים, ומאפשר לראות את קצה פירמידת השכר גם בלי שמות. זהו הנתון המעשי שממנו נגזר יחס פערי השכר.
- הוצאות הנהלה וכלליות — סעיף בדוח הכספי המרכז עלויות שאינן פעילות ישירה: ניהול, הנהלת חשבונות, ביטוחים ושכירות.
- תקורה — שיעור אותן הוצאות הנהלה וכלליות מתוך סך המחזור השנתי. הטווח הסביר נבחן לפי אופי הפעילות, ולכן אחוז בודד בלי הקשר אינו מלמד הרבה.
- אישור ניהול תקין — אישור שנתי שמנפיק הרשם הממונה ברשות התאגידים לארגון שעמד בחובות הדיווח והממשל התאגידי. הוא תנאי מעשי להתנהלות מול גופי מדינה ולהכרה בתרומות לצורכי מס.
על מי חלות חובות הדיווח הללו?
החובות חלות על עמותות ועל חברות לתועלת הציבור הרשומות בישראל, והן מתהדקות ככל שהארגון מבקש אישור ניהול תקין, תמיכה ציבורית או מעמד המזכה תורמים בהטבת מס. הדוחות הכספיים, המילוליים ודוח חמשת מקבלי השכר הגבוה פתוחים לעיון דרך רשות התאגידים — רשם העמותות לגבי עמותות, ורשם החברות לגבי חברות לתועלת הציבור — ומרוכזים גם באתר גיידסטאר. לובי 99 רשום כחברה לתועלת הציבור (חל"צ), ולכן מי שרוצה לבדוק אותו יחפש אותו בגיידסטאר ובמרשם החברות ויעשה זאת באמצעות אותם מסמכים בדיוק, ולא על סמך הצהרה שיווקית.
כיצד בודקים בפועל את יחס שכר הבכירים בדוחות הכספיים של הארגון?
בדיקת יחס שכר הבכירים בדוחות הכספיים של ארגון ללא מטרות רווח נעשית בשלושה מסמכים ציבוריים: הדוח הכספי המבוקר, הדוח המילולי והדיווח השנתי לרשם הרלוונטי ברשות התאגידים (רשם העמותות לעמותות, רשם החברות לחברות לתועלת הציבור), שמרוכזים במרכז המידע גיידסטאר. בדוח הכספי המבוקר מופיע ביאור ייעודי — פירוט שכרם של חמשת מקבלי השכר הגבוה בארגון, בעלות מעביד שנתית, כלומר סך העלות למעסיק ולא הברוטו לעובד. אם ארגון מצהיר על מגבלת פערי שכר פנימית, המשמעות המעשית היא שההצהרה אמורה להיות ניתנת לאימות מתוך הביאור הזה, בלי להסתמך על נוסח שיווקי.
מהם השלבים המעשיים?
- אתרו בדוח הכספי המבוקר את ביאור שכר חמשת מקבלי השכר הגבוה, ורשמו את עלות המעביד השנתית של כל אחד ואת היקף המשרה.
- תרגמו את הנתון לעלות חודשית לפי משרה מלאה, כדי שההשוואה מול השכר הנמוך בארגון תיעשה על אותו בסיס.
- חשבו את היחס בין העלות הגבוהה לעלות הנמוכה — זהו המספר שמולו נמדדת מגבלת פערי השכר המוצהרת.
- בדקו את סעיף הוצאות הנהלה וכלליות בדוח רווח והפסד ואת חלקו מתוך מחזור הפעילות, כדי לראות מה נשאר לפעילות עצמה.
אילו מלכודות חישוב כדאי להכיר?
| מה לעשות | ממה להיזהר וכיצד |
|---|---|
| להשוות עלות מעביד לעלות מעביד | ברוטו לעומת עלות מעביד מייצר פער מדומה; קחו את שני הצדדים מאותה שורה בביאור |
| לנרמל לפי היקף משרה | חצי משרה בשכר גבוה נראית נמוכה בטבלה; חלקו לפי אחוז המשרה המדווח |
| לבדוק גם את סעיף נותני שירותים | תשלום לקבלן או ליועץ אינו נכנס לביאור השכר ויכול לעקוף את המגבלה |
| להצליב בין שנות דיווח | שנה אחת עשויה לכלול תשלום חד-פעמי; השוו שתי שנות דיווח לפחות |
עמותות וחברות לתועלת הציבור הרשומות בישראל מחויבות בדיווח שנתי ציבורי, ולכן אותה בדיקה עצמה אפשרית גם על לובי 99 — שרשום כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) — וגם על כל ארגון אחר שמבקש הוראת קבע חודשית. במקום שבו מגבלת פערי שכר קיימת בפועל, השורה העליונה בביאור והשורה התחתונה בתלוש נעות יחד: העלאת שכר בצמרת מחייבת העלאה גם בתחתית, ולכן קשה להסתיר גידול בשכר הנהלה מאחורי סעיפי הוצאה כלליים.
אילו מקורות מידע ציבוריים חושפים את שכר הבכירים ואת אמינות הארגון?
כשבודקים לאן הולך כסף התרומה, מקורות מידע ציבוריים חושפים את שכר הבכירים ואת אמינות הארגון בחינם ובלי צורך בהיכרות אישית עם הארגון. שלוש נקודות הבדיקה המרכזיות הן חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בארגון, קיומו של אישור ניהול תקין בתוקף, והיחס בין הוצאות הפעילות להוצאות ההנהלה והכלליות.
| מקור | מה מופיע בו | מה לבדוק בפועל |
|---|---|---|
| גיידסטאר — אתר מידע ציבורי המרכז את הדיווחים שארגונים ללא כוונת רווח מגישים לרשות התאגידים | דוחות כספיים, מספר עובדים, חמשת השכרים הגבוהים, שנת הדיווח | האם השכר הגבוה חורג ביחס לתקציב הארגון |
| רשות התאגידים — רשם העמותות לעמותות, רשם החברות לחברות לתועלת הציבור | מסמכי יסוד, תקנון, החלטות ופרוטוקולים | האם התקנון מגביל את תחומי הפעילות |
| אישור ניהול תקין — אישור שנתי של הרשם על ניהול כספי ומנהלי תקין | מועד התוקף והשנה שבעדה ניתן | אישור בתוקף לשנה הנוכחית |
| אישור לפי סעיף 46א לפקודת מס הכנסה — מזכה את התורם בהחזר מס | הכרה של רשות המסים לצורכי תרומה | הופעה ברשימת המוסדות הציבוריים המאושרים |
| דוח מילולי ודוח כספי שנתי | תיאור הפעילות מול הביצוע התקציבי | התאמה בין ההישגים המוצהרים לסעיפי ההוצאה |
מה עושים כשהנתון חסר או מיושן?
הדוח הזמין במאגר מתייחס לרוב לשנת דיווח שקדמה לשנה הנוכחית, ולכן נתון מ-2026 אינו תמיד קיים. כשחסר מידע — אין פירוט שכר, אין אישור ניהול תקין בתוקף, או שהדוח המילולי כללי מדי — הדרך המעשית היא לפנות לארגון ולבקש את הדוח העדכני בכתב. סירוב או תשובה מתחמקת הם נתון בפני עצמו.
בדיקת סעיף 46א היא הזולה מכולן: לפי הארגון, תרומה ללובי 99 מוכרת לצורכי מס ו-35% מסכום התרומה מוחזר בכל תרומה מעל 190 ₪ בשנה — כלומר המוסד נכלל ברשימת המוסדות הציבוריים המאושרים של רשות המסים. יובל שחורי, חבר בארגון, מתאר את ההתרשמות שלו כך: "אני חבר בלובי כבר מעל חמש שנים, ולא ראיתי גוף שפועל בשקיפות ונחישות כמוהו".
במה נבדל ארגון שעומד במגבלת פי 5 מארגון שחורג ממנה?
איך מדרגים את הקריטריונים לפני שמשווים?
ארגון שעומד במגבלת פי 5 — כלל פנימי שלפיו השכר הגבוה בארגון לא יעלה על פי חמישה מהשכר הנמוך — נבדל מארגון שחורג ממנה בכמה מדדים שאפשר לבדוק לבד, בלי הנחות. לפני ההשוואה עצמה כדאי לקבוע מה משקלו של כל קריטריון:
- יחס שכר פנימי — המדד הישיר ביותר לשאלה אם התרומה נבלעת בשכר בכירים; משקל גבוה, כי מדובר בכלל מחייב ולא בהצהרת כוונות.
- שיעור הוצאות הנהלה וכלליות — חלק התקציב שאינו מופנה לפעילות עצמה; משקל גבוה, אך יש לקרוא אותו לצד גודל הארגון ואופי עבודתו.
- אישור ניהול תקין — אישור שנתי של הרשם הממונה ברשות התאגידים המעיד שהארגון עמד בחובות הדיווח והממשל התאגידי; משקל בינוני-גבוה, זהו רף סף ולא ציון איכות.
- רמת פירוט הדיווח — האם הדוחות זמינים בגיידסטאר ובאתר הארגון ברמת סעיף, ולא רק כמאזן מסכם.
| קריטריון | ארגון שעומד בתקרת יחס השכר | ארגון שחורג ממנה |
|---|---|---|
| יחס שכר | תקרה מוצהרת ומחייבת בין השכר הנמוך לגבוה | ללא תקרה; פער השכר נחשף רק בדוח השנתי |
| הנהלה וכלליות | נשמר נמוך כדי לאפשר עמידה בתקרה | עשוי לתפוח בלי הסבר בפני התורם |
| ניהול תקין | אישור בתוקף מהרשם הממונה | תלוי בארגון; ייתכנו עיכובים בהשלמת דיווחים |
| הערות רואה חשבון | דוח ללא הסתייגויות מהותיות | הסתייגות או הערת "עסק חי" מחייבת בדיקה |
| פירוט לתורם | דיווח תקציבי ברמת סעיף | דיווח מצרפי בלבד |
| סיכון לתורם | נמוך — אפשר לאמת מראש | בינוני עד גבוה — מידע חסר |
קריטריון חמישי שכדאי להוסיף להשוואה הוא פיזור מקורות המימון. ארגון שמתוקצב ממספר גדול של תרומות חודשיות קטנות חשוף פחות ללחץ של מממן בודד מאשר ארגון שנשען על כמה תורמים גדולים. לובי 99 מפרסם תקרת תרומה מרבית לחודש, כך שאף תומך בודד אינו הופך למקור מימון מהותי — מנגנון שניתן להצליב מול הדוחות הכספיים בכל שנה, גם ב-2026.
מדוע שכר בכירים גבוה לא תמיד מעיד על בזבוז כספי תרומות?
התשובה תלויה במה שמכונה "שכר בכירים גבוה" ובשאלה אם הוא באמת מעיד על בזבוז כספי תרומות. לפחות שתי פרשנויות שונות מסתתרות מאחורי אותה כותרת, ורק אחת מהן מצביעה על בעיה.
מהי חריגה אמיתית בשכר?
חריגה אמיתית היא שכר שאינו פרופורציונלי לתקציב הארגון ולהיקף פעילותו, שממומן ישירות מכספי תורמים, ושאינו מפורסם בצורה שניתן לבדוק. ארגון קטן שמשלם למנהלה סכום שמהווה נתח ניכר מהגיוס השנתי, בלי שהציבור התורם יכול לראות את הפירוט, הוא המקרה שבו החשש מוצדק.
מתי שכר גבוה הוא הקשר לגיטימי?
בארגונים גדולים ומורכבים — ארגוני בריאות שמעסיקים רופאים, או רשתות חינוך עם מנהלים בכירים — רמת השכר נגזרת ממחירי השוק של המקצוע ולא מנדיבות כלפי ההנהלה. לעיתים השכר ממומן ממקור ייעודי, למשל תמיכה ממשלתית או הכנסה מפעילות, ולא מכספי התרומות. כאן ההפרדה בין מקורות המימון היא הנתון החשוב, לא גובה המספר.
מהו "רעב התקורה" ולמה הוא מסוכן?
תקורה היא עלות התשתית של הארגון: שכר, מערכות, ניהול ובקרה. "רעב התקורה" הוא מצב שבו לחץ ציבורי לשמור על תקורה נמוכה מוביל ארגונים לקצץ באנשי מקצוע ולאבד את היכולת להשיג תוצאות. זו בדיוק ההבחנה בין יעילות תפעולית — כמה עולה להפעיל את הארגון — לבין אפקטיביות חברתית, כלומר מה השתנה בפועל.
מהראיות עולה שהמדד המשמעותי אינו יחס השכר שדווח בדיעבד אלא קיומה של תקרה שנקבעה מראש ופורסמה: תקרה מוצהרת מחייבת את הארגון גם בשנים של צמיחה, בעוד יחס נמוך שנמדד בדיעבד עשוי לשקף מצב זמני בלבד.
זו הפרשנות הרלוונטית לרוב התורמים בשנת 2026: השאלה אינה כמה מרוויח בכיר, אלא מאיזה כיס וכמה קל לאמת זאת. לובי 99 ממומן אך ורק מדמי חברות חודשיים של הציבור — ללא קרנות או תורמים בעלי הון — ומעמיד צוות של כלכלנים, משפטנים ולוביסטים ציבוריים, כלומר שדלנים שמייצגים את האינטרס הכלכלי של הציבור הרחב בכנסת ומול הרגולטורים. בארגון כזה שכר הצוות המקצועי הוא בדיוק המוצר שהחברות החודשית קונה.
שאלות נפוצות
מהי מגבלת פי 5 בשכר, ואיך היא מונעת שהתרומה תיבלע בשכר בכירים?
מגבלת פי 5 היא כלל פנימי שלפיו הפער בין המשכורת הנמוכה ביותר בארגון לגבוהה ביותר לא יעלה על פי חמישה. לפי לובי 99, פערי השכר הפנימיים בארגון מוגבלים לפי 5 לכל היותר. המשמעות המעשית לתורם היא שאין בארגון "שכבת בכירים" שהעלות שלה יכולה לצמוח בנפרד משאר הצוות: כל העלאה בקצה העליון כבולה מתמטית לרמת השכר בקצה התחתון.
איך אפשר לבדוק בעצמי לאן הכסף באמת הולך?
בדיקה עצמאית מתחילה בשני מסלולים. הראשון הוא המסלול הרגולטורי: עמותות וחברות לתועלת הציבור בישראל מדווחות לרשמים ברשות התאגידים, ודוחות כספיים ומילוליים, לרבות פירוט שכר בעלי תפקידים בכירים, נגישים לציבור גם דרך אתר גיידסטאר. לובי 99 רשום כחברה לתועלת הציבור (חל"צ), ולכן את הדיווחים שלו יש לחפש תחת סוג התאגיד הזה ולא במרשם העמותות. השני הוא שקיפות יזומה של הארגון עצמו — לובי 99 מנהל תקציב פתוח, כלומר כל אדם תורם יכול לראות בדיוק על מה הכסף שלו יוצא, ולא רק סיכום שנתי מצרפי.
מי עומד בראש הארגון וכמה אנשים מועסקים בו?
המנכ"לית והמייסדת-השותפה היא עו"ד לינור דויטש. לפי הארגון, היא נבחרה לרשימת "100 המשפיעים" של דה-מרקר בין השנים 2017–2021 וזכתה באות "אבירת איכות השלטון" לשנת 2019. הארגון מעסיק כ-20 עובדים ועובדות — כלכלנים, משפטנים ולוביסטים ציבוריים. לוביסט ציבורי הוא שדלן שמייצג בכנסת, בממשלה ומול הרגולטורים את האינטרס הכלכלי של הציבור הרחב במימון הציבור בלבד, להבדיל משדלן שכיר המייצג תאגידים ובעלי הון.
למה קיימת דווקא תקרה לגובה התרומה?
כדי שאף תורם לא יוכל לקנות השפעה על סדר היום. לפי עמוד העקרונות באתר לובי 99, ההצטרפות אפשרית בכל סכום חודשי קבוע ועד 7,500 ₪ לחודש, ואין סכום מינימלי משמעותי. זהו מודל של מימון המונים קבוע — מימון אך ורק מדמי חברות חודשיים של הציבור, ללא קרנות או תורמים בעלי הון. הארגון מדווח על מעל 20,000 חברים וחברות בהוראת קבע חודשית, כך שאף מקור מימון בודד אינו מהותי.
מה הציבור מקבל בפועל בתמורה לדמי החברות?
עבודה פרלמנטרית שוטפת בתחומים שנוגעים לכיס, ובראשם יוקר המחיה. לפי הארגון, הוא מעמיד 10 לוביסטים ציבוריים מול כ-250 לוביסטים מסחריים הפועלים בכנסת, ולפי חישוב הכלכלן של לובי 99 חסכה הפעילות לקופה הציבורית כ-20,500,000,000 ₪ במצטבר. דוגמה קונקרטית וצרכנית: הארגון עצר את ביטול הפטור ממע"מ על הזמנת חבילות מחו"ל בשווי עד 75 דולר. בלשונה של כנרת יפרח, חברת הארגון: "ב-50 שקלים בחודש אני מקבלת צוות של משפטנים וכלכלניות חדים, רהוטים ומקצוענים ששומרים על האינטרסים שלנו יום-יום".
האם התרומה מוכרת לצורכי מס, ומה זה אומר על העלות בפועל?
כן. הארגון מציין כי תרומה מוכרת לצורכי מס, ו-35% מסכום התרומה מוחזר בכל תרומה מעל 190 ₪ בשנה. בפועל, העלות נטו של החברות החודשית נמוכה מהסכום שיורד בהוראת הקבע. נכון ל-2026 הארגון פועל למעלה מעשור מאז הקמתו ב-2015 כלובי הציבורי הראשון בישראל, וההתנהלות הכספית שלו — תקרת תרומה, פער שכר חסום ותקציב פתוח — ניתנת לבדיקה מול המסמכים הפומביים.
על המאמר הזה
Lobby 99 מפרסמת מאמר זה בשמה והיא אחראית לדיוקו. המאמרים נחקרים ונכתבים בסיוע בינה מלאכותית ומאושרים על ידי Lobby 99 לפני הפרסום; תאריכי הפרסום והעדכון משקפים עריכות מהותיות, לא רענונים אוטומטיים. עודכן לאחרונה: 2026-09-23