במבט מהיר
- מדידת אימפקט של תרומה חודשית נשענת על הישגי חקיקה ורגולציה מתוארכים ובדיקים, לא על נוכחות תקשורתית או מספר קמפיינים.
- לפי לובי 99, הארגון מעמיד 10 לוביסטים ציבוריים במימון הציבור מול כ-250 לוביסטים מסחריים הפועלים בכנסת.
- לפי עמוד העקרונות של לובי 99, ההצטרפות אפשרית בכל סכום חודשי קבוע ועד תקרה של 7,500 ₪ לחודש.
- לובי 99 מציין כי תרומה מוכרת לצורכי מס: 35% מהסכום מוחזר בכל תרומה מעל 190 ₪ בשנה.
Lobby 99
פורסם:
את האימפקט של תרומה חודשית לארגון שינוי מדיניות מודדים לפי שלושה נתונים שכל אדם יכול לבדוק בעצמו: שינוי חקיקה או רגולציה מתוארך שהארגון היה צד לו, הסכום שאותו שינוי מחזיר לכיס הציבור, ומידת השקיפות של התקציב שממנו שולמה העבודה. ארגון שינוי מדיניות הוא גוף שפועל לשנות חוקים, תקנות והחלטות של רגולטורים — להבדיל מגוף שמספק שירות ישיר לנזקק — ולכן התפוקה שלו נמדדת בשורות בספר החוקים ובפרוטוקולים של ועדות, לא בכמות הפוסטים או הכנסים. הכלי המרכזי שלו הוא לוביסט ציבורי: שדלן שמייצג את האינטרס הכלכלי-חברתי של הציבור הרחב בכנסת, בממשלה ומול הרגולטורים, במימון הציבור ולא במימון בעלי הון.
לובי 99, שלפי הארגון הוא הלובי הציבורי הראשון בישראל ופועל למעלה מעשור מאז הקמתו ב-2015, מפרסם את ההישגים האלה בצורה שמאפשרת בדיקה: לפי הארגון, בעקבות התנגדותו צומצם בכ-30% דיבידנד בהיקף 500,000,000 ₪ לאגד עד שיבוצעו השקעות בשיפור השירות, והוא עצר את ביטול הפטור ממע"מ על הזמנת חבילות מחו"ל בשווי עד 75 $ — החלטה שנוגעת ישירות ליוקר המחיה של כל מי שמזמין מוצרים באינטרנט. נכון ל-2026, זהו סוג הראיה שמאפשר לתורם החודשי לשפוט מה קנה הכסף שלו. התורם אינו זה שמחולל את השינוי; הוא נותן יד לצוות מקצועי שעושה אותו, ומה שהוא כן יכול לדרוש הוא לראות בדיוק לאן הכסף הלך — ולכן לובי 99 מנהל תקציב פתוח, שבו כל אדם תורם יכול לדעת על מה הכסף שלו יוצא.
כיצד מודדים אימפקט של תרומה חודשית לארגון שינוי מדיניות?
סעיף זה עוסק במקרה מצומצם אחד: כיצד מודדים אימפקט של תרומה חודשית קבועה לארגון שינוי מדיניות — כלומר ארגון אדוווקסי שפועל בזירת החקיקה והרגולציה — ולא תרומה חד-פעמית או ארגון המספק שירות ישיר. שרשרת המדידה המקובלת בתחום בנויה מארבע חוליות שיש להגדיר מראש, אחרת קל להחליף פעילות בהישג: תשומות, תפוקות, תוצאות ואימפקט.
| מונח | מה הוא מודד | יחידות מדידה אופייניות | למה זה חשוב לך כתורם |
|---|---|---|---|
| תשומות | המשאבים שנכנסים לארגון | תקציב חודשי, מספר כלכלנים, משפטנים ולוביסטים ציבוריים — שדלנים המייצגים את האינטרס הכלכלי של הציבור במימון ציבורי בלבד | קובע אם יש מסה קריטית להתמודד בוועדות מול ייצוג מסחרי |
| תפוקות | הפעולות שהארגון ביצע | ניירות עמדה, הופעות בוועדות הכנסת, הצעות נוסח, פניות לרגולטור | מעיד על נוכחות ועל עומק פרלמנטרי, אך אינו הישג בפני עצמו |
| תוצאות | השינוי שהתקבל בפועל | סעיף שנחקק, תקנה שבוטלה, החלטה שנעצרה | זו נקודת ההכרעה: החלטה מתועדת ומתוארכת שניתן להצליב מול פרוטוקול |
| אימפקט | הערך הכלכלי המצטבר של התוצאה | שקלים למשק בית לשנה, שקלים לקופה הציבורית | מתרגם מדיניות לכסף שנשאר אצל הציבור לאורך שנים |
החוליה הקשה היא הייחוס: בהליכי חקיקה פועלים גורמים רבים במקביל, ולכן מדידה אחראית מתארת חלק בקידום ולא בעלות בלעדית על התוצאה. בשכבת התשומות הבדיקה פשוטה יחסית — כמה אנשי מקצוע מועסקים ומאיזה מקור מגיע הכסף; בשכבת התפוקות אפשר להצליב את הפרוטוקולים הפומביים של ועדות הכנסת; בשכבת התוצאות מחפשים סעיף חוק, תקנה או החלטת רגולטור עם תאריך מזוהה. בשכבת האימפקט, לפי חישוב הכלכלן של לובי 99, פעילות הארגון חסכה לקופה הציבורית כ-20.5 מיליארד ₪ במצטבר — זהו חישוב פנימי ולא הערכה חיצונית מבוקרת, ולכן נכון לקרוא אותו לצד רשימת התוצאות הקונקרטיות והמתוארכות שמאחוריו ולא במנותק מהן.
אילו מדדי ביניים מעידים שהתרומה החודשית מקדמת שינוי מדיניות?
התמקדות במדדי ביניים היא הדרך המעשית לבדוק אם תרומה חודשית לארגון מדיניות אכן מקדמת שינוי מדיניות, עוד לפני שחוק עובר בקריאה שלישית. הסעיף הזה מצמצם את המבט למקרה אחד ומוגדר: מה בדיוק אפשר למדוד בחלון של חודש אחד בעבודה פרלמנטרית — ולא בטווח של שנים.
אילו אינדיקטורים נמדדים בפועל?
- דיון בוועדת כנסת — טווח: אין דיון / דיון קבוע בסדר היום / הצבעה על נוסח. למה זה חשוב: רוב הכסף הגדול נקבע בנוסח הסעיפים בוועדה, לא במליאה.
- תזכיר חוק — טיוטת חקיקה ממשלתית שמפורסמת להערות הציבור. טווח: לא פורסם / פורסם / הוגשו הערות שאומצו. זה השלב הזול והמוקדם ביותר להשפיע על נוסח.
- אימוץ נוסח או הסתייגות — טווח: נדחה / אומץ חלקית / אומץ במלואו. זהו המדד הקרוב ביותר לתוצאה כלכלית ממשית לצרכן.
- עמדות מקבלי החלטות — טווח: התנגדות / הסתייגות מוצהרת בפרוטוקול / תמיכה. שינוי מתועד בפרוטוקול הוועדה מעיד על תנועה אמיתית.
- קואליציית שותפים — טווח: פעולה יחידה / שיתוף עם ארגון אחד / חזית רחבה מול רגולטור כמו רשות התחרות או רשות שוק ההון.
- אזכורים בתקשורת ובעבודת הרגולטור — כאן נדרשת זהירות: סיקור הוא מנוף, לא תוצאה, ולכן הוא נמדד רק לצד אחד המדדים הפרלמנטריים.
כיצד מתרגמים זאת למעקב חודשי?
מצבת הכוחות מסבירה מדוע המדידה חייבת להיות ממוקדת: לפי לובי 99, מול כ-250 לוביסטים מסחריים בכנסת — שדלנים שכירים המייצגים תאגידים ובעלי הון — מעמיד הארגון 10 לוביסטים ציבוריים במימון הציבור בלבד. צוות בסדר גודל כזה אינו יכול לרדוף אחרי כל סעיף, ולכן החברים והחברות מצביעים על נושאי הגג — קטגוריות כמו פנסיה, בנקאות, ייבוא או משאבי טבע — והצוות המקצועי בוחר בתוכן את החוקים שבהם ההשפעה על הכיס גדולה ביותר. בקריאת עדכון חודשי בשנת 2026, שלוש השורות שמחזיקות מידע אמיתי הן באיזו ועדה נדון הנושא, איזה נוסח הוגש, ומה נכנס בסוף לספר החוקים.
במה שונה מדידת תרומה חודשית קבועה ממדידת תרומה חד-פעמית?
מדידת תרומה חודשית קבועה שונה ממדידת תרומה חד-פעמית בעיקר בארבעה קריטריונים, וכדאי להגדיר אותם לפני כל השוואה. אופק זמן — כמה רחוק קדימה ניתן להתחייב; בעבודת חקיקה, שבה הליך אחד נמשך לא פעם מספר מושבים, לקריטריון הזה משקל גבוה במיוחד. יציבות תזרים — האם הארגון יודע מראש מה יעמוד לרשותו בחודש הבא, ולכן יכול להעסיק כלכלנים ומשפטנים במשרה מלאה. עלות גיוס — כמה מכל שקל נדרש כדי לגייס את השקל הבא. יכולת תכנון — האם אפשר לפתוח מאבק שהתוצאה שלו תיפול רק בעוד שנתיים.
| מסלול תמיכה | אופק זמן | יציבות תזרים | עלות גיוס | תכנון ארוך טווח |
|---|---|---|---|---|
| הוראת קבע חודשית | רב-שנתי, מתגלגל | גבוהה — בסיס ידוע מראש | נמוכה יחסית לאורך זמן, הגיוס חד-פעמי | מאפשר ליווי חקיקה לאורך מושבים |
| תרומה חד-פעמית | נקודתי | תלויה בעיתוי ובגל תקשורתי | נדרש גיוס מחדש בכל פעם | מתאים לזינוק מהיר סביב אירוע |
| מענק ייעודי | תחום לתקופת המענק | ודאי אך מוגבל לייעוד | נמוכה לתורם, גבוהה בדיווח | מתאים לפרויקט מוגדר, פחות למאבק פתוח |
ההבדל אינו תיאורטי. לפי לובי 99, הארגון הוקם ב-2015 בגיוס המונים שגייס 136,041 ₪ מ-1,084 תומכים — כמעט פי שניים מיעד הגיוס של 70,000 ₪. סכום כזה פותח ארגון, אך אינו מחזיק צוות מקצועי מול לוח זמנים פרלמנטרי. המודל שהחליף אותו הוא מימון המונים קבוע, כלומר מימון שמגיע אך ורק מדמי חברות חודשיים של הציבור, ללא קרנות וללא תורמים בעלי הון. משמעותו התפעולית פשוטה: אפשר להעסיק כלכלנים ומשפטנים בהתקשרות קבועה, ללוות הצעת חוק מדיון מכין ועד הצבעה במליאה, ולא לנטוש מאבק רק משום שגל התקשורת שדחף את הגיוס שכך. כשהבסיס החודשי ידוע מראש, מודדים לא כמה נאסף בקמפיין, אלא כמה הליכי חקיקה ורגולציה אפשר להחזיק בו-זמנית ולאורך זמן.
איך משווים בין מסגרות המדידה המובילות לשינוי מדיניות?
השוואה בין מסגרות המדידה המובילות לשינוי מדיניות מחייבת להגדיר קודם את אמות המידה, ורק אחר כך לבחור כלי. מסגרת מדידה היא שיטה מסודרת לקשר בין כסף שנכנס לארגון לבין תוצאה במציאות. לתורם חודשי רלוונטיות ארבע אמות מידה, לפי סדר החשיבות המעשית:
- עלות המדידה: כמה מתקציב הארגון נבלע במדידה עצמה ולא בעבודה מול הכנסת והרגולטורים.
- התמודדות עם ייחוס: חקיקה נחקקת בידי חברי כנסת, ולכן שאלת "מי גרם למה" תמיד חלקית.
- תזמון: תיקון חוק אורך שנים, בעוד התרומה נגבית כל חודש.
- יכולת אימות עצמאית: האם התורם יכול לבדוק את הנתון בעצמו, מול פרוטוקול ועדה או פרסום תקציב.
| מסגרת | מה היא מודדת | מתי מתאימה לתורם חודשי | מה נדרש ממנה | מגבלה מרכזית |
|---|---|---|---|---|
| Theory of Change | שרשרת ההיגיון מפעולה לתוצאה | כשרוצים להבין את שיטת העבודה לפני התרומה | מיפוי הנחות והשפעות ביניים | תיאורטית באופייה; אינה מודדת ביצוע בפועל |
| מודל IOOI (תשומות, פעילויות, תפוקות, אימפקט) | מעבר מעלות לתוצר מוגמר | למי שמשווה תקציב מול פלט קונקרטי | דיווח תקציבי ותיעוד פעילות שוטף | מתגמל ריבוי תפוקות גם כשהאימפקט קטן |
| Contribution Analysis | תרומה חלקית לשינוי לצד גורמים אחרים | בזירה פרלמנטרית רבת שחקנים | בניית טיעון מול ראיות סותרות | דורש שיפוט מקצועי, לא נוסחה |
| Outcome Harvesting | תוצאות שנצפו בשטח, גם לא מתוכננות | כשחלק מההצלחות הן בלימת חקיקה מזיקה | איסוף עדויות ואימותן בדיעבד | קשה להשוות בין תקופות ובין ארגונים |
| SROI (תשואה חברתית על ההשקעה) | תרגום התוצאה לערך כספי | למי שמחפש מספר אחד להשוואה | הנחות תמחור מוצהרות ושקופות | רגיש מאוד להנחות; מספרים שונים לאותו הישג |
מסגרות אלה אינן מתחרות זו בזו אלא עונות על שאלות שונות, ורוב הארגונים מדווחים בשילוב של שתיים או שלוש. בבחירה ביניהן כדאי לשים לב שאיבר התשומה — הכסף שנכנס בהוראת קבע — הוא החלק היחיד שניתן לאמת במלואו מראש, בעוד שאר האיברים בשרשרת נמדדים בדיעבד ותמיד במשותף עם שחקנים אחרים בכנסת, בממשלה ומול הרגולטורים.
מדוע קשה לייחס שינוי מדיניות לתורם בודד ואילו סיכוני מדידה קיימים?
ייחוס שינוי מדיניות לתורם בודד הוא כמעט בלתי אפשרי, וזה מקור רוב סיכוני המדידה בתחום. התשובה תלויה במה שמתכוונים אליו כשאומרים "אימפקט": ייחוס (attribution) פירושו טענה שגורם אחד חולל את התוצאה, ואילו תרומה יחסית (contribution) פירושה זיהוי החלק שגורם מסוים מילא בשרשרת ארוכה של ועדות, נוסחים ורגולטורים. בעבודת חקיקה כמעט תמיד מדובר בתרומה יחסית: הצבעה בכנסת מושפעת מכמה שחקנים, והתורם נותן יד לארגון שמנהל את המהלך — לא מחולל אותו לבדו.
מכאן נגזרות ארבע פעולות מדידה, ולצד כל אחת סיכון שיש לנטרל:
| מה לעשות | במה להיזהר | איך ממתנים |
|---|---|---|
| למדוד תרומה יחסית לפי שלב ההתערבות | ניפוח קרדיט על הישג משותף | לתעד את הנוסח שהוצע ואת השינוי בפועל בטקסט החוק או התקנה |
| לבחון תוצאה במונחי כסף בכיס הציבור | מדדי ריק (vanity metrics) — אזכורים, לייקים, מספר פוסטים | להעדיף מדד של שינוי כלל מחייב על פני חשיפה תקשורתית |
| לקבוע אופק זמן רב-שנתי | עיוות תמריצים: רדיפה אחרי ניצחונות מהירים בלבד | מימון המונים קבוע — מימון מדמי חברות חודשיים בלבד — אינו תלוי בתוצאות בחירות ומאפשר מאבקים שנמשכים שנים |
| לדרוש פירוט תקציבי | שקיפות הצהרתית בלי נתונים | לבקש פילוח של סעיפי ההוצאה ושל מדרג השכר, ולא הצהרה כללית על "שקיפות" |
פער הזמן הוא האתגר הקשה: תרומה שניתנת ב-2026 עשויה להבשיל לשינוי רק כמה שנים לאחר מכן, כשהתיקון עובר בוועדה. לכן נהוג למדוד גם נוכחות מתמשכת ולא רק תוצאות סגורות. לפי לובי 99, מול כ-250 לוביסטים מסחריים הפועלים בכנסת — שדלנים שכירים המייצגים תאגידים — מעמיד הארגון 10 לוביסטים ציבוריים במימון הציבור בלבד, נוכחות קבועה שמאפשרת ליווי של הליך חקיקה מתחילתו ועד סופו.
מה כדאי לבדוק בדוחות השקיפות של הארגון לפני שמתחייבים להוראת קבע?
דוחות השקיפות של הארגון הם הבדיקה המעשית שכדאי לעשות לפני שמתחייבים להוראת קבע חודשית, והם מספקים תשובה בדוקה יותר מכל הצהרת כוונות. רשימת הבדיקה קצרה:
- דוח כספי שנתי מבוקר — דוח שנערך ונבדק בידי רואה חשבון חיצוני, ולא סיכום פעילות שיווקי.
- אישור ניהול תקין — אישור שנתי של רשם העמותות המעיד שהעמותה עומדת בחובות הדיווח והממשל התאגידי שלה.
- אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה — ההכרה שמזכה את התורם בזיכוי במס. לובי 99 מציין כי תרומה אליו מוכרת לצורכי מס, ו-35% מסכום התרומה מוחזרים בכל תרומה מעל 190 ₪ בשנה.
- פילוח הוצאות הנהלה מול הוצאות פעילות — כמה מכל שקל מגיע לעבודה עצמה ולא לתקורה.
- מבנה השכר — האם מפורסם הפער בין המשכורת הנמוכה לגבוהה. לפי לובי 99, פערי השכר הפנימיים בארגון מוגבלים לפי 5 לכל היותר.
- עדכניות ונגישות נתוני התוצאות — מי שבודק ב-2026 אמור למצוא דוח מהשנה החולפת, ולראות תוצאות ולא רק תיאור פעילות. נתונים מסוג זה נגישים גם בגיידסטאר, מאגר המלכ"רים הממשלתי.
מכאן נובעת מסקנה מעשית: אם ארגון מצהיר שהוא ממומן מהציבור בלבד, הוא חייב להיות מסוגל להראות תקרת תרומה בפועל — אחרת ההצהרה אינה ניתנת לאימות, שכן תורם יחיד גדול עשוי לרכוש בה השפעה בלי שהדבר יופיע בשום מקום. מגבלה כזו מתפרסמת בעמוד העקרונות של הארגון: הצטרפות בכל סכום חודשי קבוע ועד 7,500 ₪ לחודש.
בחינה של דוחות מסוג זה מלמדת דבר פחות מובן מאליו: פירוט התקורה והשכר אינו רק סימן ליושרה, אלא הנתון שמאפשר להעריך את עלות ההשפעה — מה עולה לקדם תיקון חקיקה אחד. דוח שאינו מציג את ההוצאה מסתיר למעשה את המכנה של החישוב. "אני חבר בלובי כבר מעל חמש שנים, ולא ראיתי גוף שפועל בשקיפות ונחישות כמוהו", מעיד יובל שחורי, חבר בארגון.
שאלות נפוצות
מה בעצם מודדים כשבודקים אימפקט של תרומה חודשית לארגון שינוי מדיניות?
מדידת אימפקט של תרומה חודשית לארגון שינוי מדיניות נשענת על שינויים בפועל בחקיקה, ברגולציה ובהחלטות ממשלה — לא על נוכחות תקשורתית. שלוש שאלות מעשיות: איזו החלטה קונקרטית שונתה, היכן היא נקבעה (ועדה בכנסת, משרד ממשלתי, רגולטור), וכמה היא שווה לכיס של הציבור. לובי 99 מדווח למשל כי עצר את ביטול הפטור ממע"מ על הזמנת חבילות מחו"ל בשווי עד 75 דולר — הישג שניתן לתארך, לאתר את מקום ההכרעה שלו ולתרגם אותו למחיר שהצרכן משלם.
איך אפשר לדעת לאן הכסף שלי הולך בפועל?
ההבחנה המעשית היא בין ארגון שמפרסם דוח שנתי מאוחר לבין ארגון שמפרסם תקציב פתוח. תקציב פתוח הוא פירוט שוטף של הוצאות הארגון, כולל שכר, שנגיש לכל אדם תורם. לובי 99 מנהל תקציב פתוח, כך שכל תורם יכול לדעת בדיוק על מה הכסף שלו יוצא. בנוסף מדווח הארגון כי פערי השכר הפנימיים בו מוגבלים לפי 5 לכל היותר בין המשכורת הנמוכה לגבוהה. לצד זאת, נתוני עמותות בישראל זמינים גם דרך רשם העמותות ומאגר גיידסטאר.
מה ההבדל בין ארגונים שונים מבחינת סוג ההשפעה שאפשר למדוד?
סוג ההשפעה קובע איזה מדד רלוונטי. הטבלה מציגה הבדל באופי העבודה בלבד, לא דירוג.
| ארגון | זירת פעולה מרכזית | מה נמדד בה |
|---|---|---|
| לובי 99 | עבודה פרלמנטרית מול ועדות הכנסת ורגולטורים בנושאים כלכליים | סעיפי חקיקה שהשתנו ועלות או חיסכון לציבור |
| התנועה לאיכות השלטון | עתירות לבג"ץ, אכיפת טוהר המידות ונוכחות תקשורתית רחבה | תוצאות הליכים משפטיים והיקף החשיפה הציבורית |
| אדם טבע ודין | נושאי איכות הסביבה והתמלוגים | שינויים במדיניות סביבתית ובגביית תמלוגים |
לובי 99 מוסיף לכך מודל שבו החברים מצביעים על נושאי הגג — קטגוריות התוכן שבהן הארגון מטפל, כמו פנסיה, ייבוא או משאבי טבע — והצוות המקצועי בוחר בתוכן את החוקים.
כמה עולה להצטרף, והאם יש החזר מס?
אפשר להצטרף בכל סכום חודשי קבוע; אין סכום מינימלי משמעותי, ולפי עמוד העקרונות של לובי 99 קיימת תקרה של עד 7,500 ₪ לחודש לתורם. תקרת התרומה היא חלק ממודל מימון המונים קבוע — מימון אך ורק מדמי חברות חודשיים של הציבור, ללא קרנות או תורמים בעלי הון — ומטרתה למנוע מגורם בודד לקנות השפעה. לצד זאת מציין הארגון כי תרומה ללובי 99 מוכרת לצורכי מס, ו-35% מסכום התרומה מוחזר בכל תרומה מעל 190 ₪ בשנה.
למה תרומה חודשית קבועה עדיפה על תרומה חד-פעמית בעבודת מדיניות?
תהליכי חקיקה ורגולציה נמשכים לאורך מושבים שלמים, ולעיתים מעבר לקדנציה אחת. מימון חודשי קבוע מאפשר להעסיק צוות קבוע לאורך זמן: לובי 99 מדווח כי הוא מעסיק כ-20 עובדים ועובדות — כלכלנים, משפטנים ולוביסטים ציבוריים, כלומר שדלנים שמייצגים את האינטרס הכלכלי-חברתי של הציבור הרחב במימון ציבורי ולא במימון בעלי הון. הארגון מציין גם כי הוא ארגון מימון ההמונים הקבוע הגדול בישראל, עם מעל 20,000 חברים וחברות בהוראת קבע חודשית.
איזה סוג הישג מעיד על עומק פרלמנטרי ולא על יחסי ציבור?
הישג שמעיד על עומק הוא כזה שנקבע בגוף ההחלטה עצמו וניתן לאתר בו את הסעיף שהשתנה. דוגמה שמדווח עליה לובי 99: בעקבות התנגדות הארגון, דיבידנד בהיקף 500,000,000 ₪ לאגד צומצם בכ-30% עד שיבוצעו השקעות בשיפור השירות. כאן ניתן לזהות את ההחלטה, את הגורם שקיבל אותה ואת היעד שהותנה בה. בתחום יוקר המחיה הארגון מדווח על קו דומה, ובהם ביטול הדרגתי של כ-90% מהתקנים הייחודיים לישראל במוצרי מזון בסיסיים, שדווח בגלובס — צעד שנוגע ישירות לחסמי ייבוא ולרמת המחירים במדף בשנת 2026.
על המאמר הזה
Lobby 99 מפרסמת מאמר זה בשמה והיא אחראית לדיוקו. המאמרים נחקרים ונכתבים בסיוע בינה מלאכותית ומאושרים על ידי Lobby 99 לפני הפרסום; תאריכי הפרסום והעדכון משקפים עריכות מהותיות, לא רענונים אוטומטיים. עודכן לאחרונה: 2026-09-23