fbpx

שיפור התחבורה הציבורית

כתבנו תכנית חירום לאומית להוצאת ישראל מהפקקים, גרמנו למשרד התחבורה להתחייב להקים סככות בכל תחנות האוטובוס בישראל.

הכבישים בישראל הפכו עמוסים בצורה בלתי נסבלת. לפקקים יש פתרון בצורת יצירת אלטרנטיבה טובה של תחבורה ציבורית ונסיעה באופניים. כל מי שמשתמש בתחבורה הציבורית בישראל חווה על בשרו את חוסר היעילות שלה והאיכות הירודה: עומס, תדירות נמוכה, היעדר נתיבי תחבורה ציבורית, ביטול נסיעות ועוד בעיות רבות. המחסור בתשתיות תחבורה ציבורית ראויות וההעדפה שניתנת לרכב הפרטי מובילים לכך שאזרחי ישראל מבזבזים מדי יום שעות בפקקים. בשנה האחרונה אנחנו מקדמים פתרונות להפחתת הפקקים ולשיפור התחבורה הציבורית, בדגש על הטווח הקצר.
חשוב להדגיש כי איננו עוסקים בתחבורה ציבורית בשבת, כיוון שאנחנו לא עוסקים בסוגיות של דת ומדינה.

מה עשינו:

  • כתבנו תכנית חירום להוצאת ישראל מהפקקים והחתמנו עליה למעלה מ-40 חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית.
  • הובלנו לקיום שימוע (סדרת דיונים) בנושא תחבורה ציבורית בוועדת הכלכלה של הכנסת.
  • בעקבות הצעת חוק שהגשנו לקביעת סטנדרט ראוי לתחנות אוטובוס, משרד התחבורה התחייב להקציב עשרות מיליוני ₪ להקמת סככות בכל תחנות האוטובוס ברחבי הארץ.
  • פעלנו מול מינהל התכנון, שפרסם לאחרונה הנחיות לתכנון ערים ושכונות שמאפשר שימוש יעיל ונרחב בתחבורה ציבורית.

על מה אנחנו עובדים:

  • קידום תכנית אסטרטגית לאוטובוסים: המשך הלחץ לסימון נתיבי תחבורה ציבורית, הגברת תדירויות, טיפול במחסור בנהגי האוטובוסים ובתשתיות לאוטובוסים.
  • המשך הפיקוח על הרכבת, לטובת שיפור השירות לנוסעים.
  • קידום הקמת שבילי אופניים.
  • יצירת תמריצים להגברת השימוש בתחבורה ציבורית ובאמצעי תחבורה אלטרנטיביים ולהפחתת השימוש ברכב הפרטי בשעות העומס.
  • קידום הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, כדי שתכנון ותפעול התחבורה הציבורית ייעשו על-ידי הרשות המקומית שמכירה את צרכי התושבים ולא על-ידי פקיד במשרד התחבורה.
  • שיפור איכות התחבורה הציבורית באמצעות הרחבת היכולת להתלונן ולדווח על תקלות, איחורים וכו'
  1. תכנית החירום שלנו להוצאת ישראל מהפקקים (דצמבר 2017)
  2. ראיון של יאיא בתכנית "הצנרת" על אירוע המחאה שלנו – צפירת הזעם בפקקים (דצמבר 2017)
  3. מכתב לשר התחבורה – תכנית חירום לבעיית הפקקים (ינואר 2018)
  4. כתבה בתכנית הכלכלית על תכנית החירום שלנו להוצאת ישראל מהפקקים, אליה התראיינה מרב (ינואר 2018)
  5. כתבה ב"תכנית הכלכלית" על אירוע המחאה שלנו – צפירת הזעם בפקקים, אליה התראיינה מרב (ינואר 2018)
  6. פרויקט מיוחד באתר YNET בנושא הפקקים לרגל אירוע המחאה שלנו (ינואר 2018)
  7. מכתב ליו"ר הכנסת – הקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה ציבורית בחוק ההסדרים (ינואר 2018)
  8. סרטון של מרב על הניסיון לבטל את מעט נתיבי התחבורה הציבורית שקיימים בארץ (פברואר 2018)
  9. מכתב לחברי ועדת הכספים – התייחסותנו לתקציב משרד התחבורה (פברואר 2018)
  10. סרטון של מרב על המחסור בנהגי אוטובוסים, שמוביל לביטול מאות נסיעות אוטובוס מדי יום (מרץ 2018)
  11. ראיון של מרב ב"תכנית הכלכלית" על הדו"חות של ה-OECD וקרן המטבע הבינלאומית, לפיהם מצב הפקקים בישראל הוא הגרוע ביותר במערב (מרץ 2019)
  12. ראיון של מרב ב"תכנית הכלכלית" על הדו"ח של בנק ישראל, לפיו זמן הנסיעה לעבודה התארך ב-30% בתוך עשור (מרץ 2019)
  13. מכתב למרכז המחקר והמידע של הכנסת – מסמך מחייב לבחינת השלכות תחבורתיות (אפריל 2018)
  14. מכתב לעיריית ת"א – עיכובים בסימון נתיבי תחבורה ציבורית (מאי 2018)
  15. מכתב לחברי ועדת הכספים – מחסור חמור בנהגי אוטובוס מונע את הרחבת השימוש בתחבורה הציבורית (יוני 2018)
  16. מכתב לחברי ועדת הפנים – מסלול ירוק להקמת מסופים וחניוני קצה (יולי 2018)
  17. סרטון של מרב בנושא שבילי אופניים (יולי 2018)
  18. ראיון של מרב בתכנית "שישי בחמש" על הבעיות בתחבורה הציבורית (יולי 2018)
  19. טור דעה של מרב ב"דבר ראשון" על משבר התחבורה הציבורית (אוגוסט 2018)
  20. מכתב למנכ"לית משרד התחבורה – פתרון בעיית המחסור בחניונים תפעוליים לאוטובוסים (אוגוסט 2018)
  21. סרטון של מרב בנושא נתיבי תחבורה ציבורית (ספטמבר 2018)
  22. טור דעה של מרב ב"דבר ראשון" על למה העלאת שכר נהגי האוטובוס הוא רכיב דרמטי בשיפור התחבורה הציבורית (ספטמבר 2018)
  23. טור דעה של מרב ב"דה מרקר" על כך שדרוש "שר יציאה מהפקקים" (אוקטובר 2018)
  24. מכתב למנכ"לית משרד התחבורה – הרחבת פרויקט מהיר לעיר לתכנון וסלילת שבילי אופניים (אוקטובר 2018)
  25. סרטון של מרב על המשבר ברכבת (נובמבר 2018)
  26. מכתב למנהלת מינהל התכנון – קידום התחבורה הציבורית במוסדות התכנון (נובמבר 2018)
  27. ראיון של מרב ל"תכנית הכלכלית" על הצורך לייצר פתרונות להפחתת הפקקים באמצעים פשוטים כבר בטווח הקצר (אפריל 2019)
  28. סרטון של מרב בנושא אגרות גודש (אפריל 2019)
  29. הצעת חוק תחנות אוטובוס: סרטון של מרב על הצעת החוק שהגשנו, שמבקשת לקבוע סטנדרט לתחנת אוטובוס (פברואר 2018)
  30. סרטון של מרב על כך שוועדת שרים לחקיקה דחתה את הצעת החוק שלנו (פברואר 2018)
  31. סרטון של מרב וח"כ מיקי זוהר בנושא הצעת החוק (אוקטובר 2018)
  32. סרטון של מרב על כך שהצעת החוק עולה לוועדת שרים לחקיקה (דצמבר 2018)
  33. טור דעה של מרב ב"דבר ראשון" על הצעת החוק (דצמבר 2018)
  34. הודעת משרד התחבורה על תקצוב עשרות מיליוני שקלים להקמת סככות המתנה לאוטובוסים בכל תחנות האוטובוס ברחבי הארץ (דצמבר 2018)
  35. מאמר שפרסמה מרב ב"מקום הכי חם בגיהנום" בעקבות דו"ח מבקר המדינה על מצב התחבורה הציבורית (מרץ 2019)
  36. ראיון של מרב באופן YNET בעקבות דו"ח מבקר המדינה על מצב התחבורה הציבורית (מרץ 2019)

הפרדת הון שלטון

ביטול ה"תספורת" של אליעזר פישמן וליווי ועדת חקירה בנושא ההלוואות לטייקונים, עצירת מינויים שמשקפים את תופעת ההון-שלטון והעברת תיקון חוק שמחליש את כוחם של התאגידים הגדולים.

קידום הליכי חקיקה שמטרתם לצמצם את הקשרים ההדוקים מדי בין הטייקונים והחברות הגדולות לבין ח"כים, שרים ורגולטורים בכירים. הקשרים הללו יוצרים את החשש שמשרתי הציבור יעדיפו את האינטרס האישי שלהם על חשבון האינטרס הציבורי.

מה עשינו:

  • הובלנו את המאבק הציבורי לדחיית הסדר החוב המוצע של אליעזר פישמן ולהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא ההלוואות חסרות האחריות שנתנו הבנקים לטייקונים.
  • סייענו בהעברת חוק שמחזק את רשות ההגבלים העסקיים מול התאגידים והמונופולים הגדולים.
  • התנגדנו למינויים שמשקפים את החיבור בין ההון לשלטון ואת תופעת "הדלתות המסתובבות" בין שירות המדינה למגזר הפרטי.

על מה אנחנו עובדים:

  • עיגון ההמלצות של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא ההלוואות שניתנו לטייקונים ("ועדת פישמן").
    הארכת תקופת הצינון במעבר משירות המדינה לבין העבודה במגזר הפרטי.
    חיזוק ההגנה על חושפי שחיתויות.
    תיקון פרצות בחוק הריכוזיות, המנוצלות על-ידי הטייקונים כדי לשמר את הפירמידות במשק, שמגבירות את יוקר המחיה ואת הפגיעה בכספי הפנסיות של הציבור.

הגדלת חלקו של הציבור במשאבי הטבע

המונופולים שמפיקים את אוצרות הטבע – מונופול הגז וחברת כימיקלים לישראל (כי"ל), שמפעילה את מפעלי ים המלח –*מרוויחים סכומי עתק* על חשבונו של הציבור. משאבי הטבע שייכים לכולנו, אך למרות הרווחים העצומים של החברות הללו – *הרווח של הציבור נמוך* מאוד, והוא מפסיד גם בגלל התמלוגים והמיסים הנמוכים שמשלמים המונופולים הללו וגם בגלל מחיר הגז הגבוה שמוביל למחיר חשמל גבוה, שמשפיע בתורו על הכיס של כולנו. בשנים הקרובות, צפויים שינויים בהסכמים מול המונופולים העוצמתיים האלה: סיום הזיכיון על ים המלח ופתיחת ההסכם בין חברת החשמל למונופול הגז. על כן, *זה הזמן לפעול*. במסגרת נושא זה אנו נאבקים מול המונופולים הללו והלובי העוצמתי שהם מפעילים בכנסת ובמשרדי הממשלה במטרה להביא להגדלת הרווחים שמגיעים לציבור ממשאבי הטבע.

מה עשינו:

  • סייענו להעביר את מסקנות ועדת ששינסקי 2, *המגדילות בצורה משמעותית את התמלוגים* שהציבור מקבל ממשאבי ים המלח.
  • על מה אנחנו עובדים:
  • הפחתת מחיר הגז* ובעקבות זאת הוזלת מחיר החשמל – נושא שנבחר לאחרונה על-ידי חברי וחברות הלובי.
  • הופענו מול הצוות הממשלתי הנערך *לחידוש הזיכיון בים המלח בשנת 2030* והצענו להם מודל אלטרנטיבי לזיכיון, שישמור על ים המלח ויוודא כי הציבור מקבל את חלקו במשאבים. נמשיך לנסות לקדמו מול הממשלה הבאה.
  • דרשנו שכל חוקי המס יחולו* על כל מתקני הגז שמעבר למים הטריטוריאליים של המדינה, כדי לוודא שחברות הגז ישלמו ולא יבצעו "תעלולי מס".

חיזוק כוחו של הציבור מול חברות הפנסיה והביטוח

חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הן מהגופים הפיננסיים המשפיעים ביותר במשק – כיום הן מנהלות כ-1.6 טריליון ₪, והסכום הזה גדל בקצב של מאה מיליארד ₪ בשנה. עבור רובנו, הפנסיה היא *החיסכון הכי גדול והכי חשוב שיהיה לנו בחיים*. אנחנו משלמים מדי חודש לחברות הביטוח עליה ועל ביטוחים רבים נוספים, ומצפים שבעת הצורך – נוכל לממש את זכותנו ולקבל את הכספים המגיעים לנו. במסגרת נושא זה אנו מקדמים נושאים מגוונים בתחום ההגנה על החיסכון הפנסיוני, הגברת השקיפות בפעילות חברות הביטוח והפיקוח עליהן, ודאגה לאינטרס של האזרח בהתנהלות מולן ומול הלובי החזק שלהן בקרב מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה.

מה עשינו?

  • נאבקנו על מנת להקים את *מוסד בוררות ביטוח*, שיחזק את כוחו של האזרח מול חברות הביטוח. במוסד יהיו בוררים מקצועיים שיכריעו במחלוקות בין חברות הביטוח למבוטחים תוך זמן קצר ובלי צורך בעורכי דין. נמשיך לקדם את הנושא בכנסת הבאה.
  • פנינו לממונה על הביטוח* בעקבות ההתנהלות הבעייתית של בעל השליטה בחברת מגדל.

על מה אנחנו עובדים:

  • *הרחבת הפיקוח והבקרה* על הגופים המוסדיים המנהלים את הפנסיות שלנו וקביעת כללים המונעים מהפנסיות שלנו להיות מושקעות בעסקאות שהסיכון בהן גבוה או בעסקאות שיש בהן ניגודי עניינים.
  • פישוט הפוליסות* כך שהלקוח יידע בדיוק על מה הוא משלם, לא ישלם לחינם ויוכל להשוות בקלות בין פוליסות של חברות שונות על מנת להגביר את התחרות.
  • *מאבק בדמי הניהול הכפולים* המוסתרים בפנסיות ללא ידיעת החוסכים.
  • הפסקת ניגוד העניינים* בין סוכני הביטוח והסוכנים הפנסיוניים לבין המבוטחים.

הגברת השקיפות

ידע הוא כוח. ככל שלאזרחים ולארגונים חברתיים יהיה יותר ידע על מה שקורה במסדרונות השלטון – ניתן יהיה לבצע *בקרה אפקטיבית יותר*. במסגרת נושא זה, אנו מקדמים יוזמות והליכי חקיקה שמטרתם לשתף את הציבור במתרחש בכנסת, במשרדי הממשלה ובחברות הגדולות.

מה עשינו:

  • העברנו חוק המטיל *נורמות שקיפות מחמירות על הלוביסטים* ומחייב אותם, בין היתר, להירשם בפרוטוקול של כל דיון בוועדות הכנסת ולהצהיר איזו חברה הם מייצגים.
  • העברנו את חוק הפקסים, שמחייב משרדי ממשלה וגופים ציבוריים *לתקשר איתנו במייל (ולא בפקס!)* ולפרסם טלפונים ומיילים של היחידות השונות.
  • על מה אנחנו עובדים
  • הסדרת הפעילות של לוביסטים *במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות* (כיום החוק מסדיר את פעילותם רק בכנסת).
  • פרסום *אופן ההצבעה של חברי הכנסת בוועדות הכנסת* (כיום מפורסם כמה ח"כים הצביעו בעד וכמה נגד, אך לא מפורסם איך הצביע כל ח"כ.
  • תיקון חקיקה הקובע כי הרשות להגנת הצרכן *תפקח על החוזים הארוכים והמסובכים* של החברות הגדולות במשק, כך שיהיה גוף שבודק האם החוזים הללו פוגעים בצרכנים.
  • הרחבת חוק הפקסים *לבנקים ולחברות הביטוח*.
  • *תיקון חוק חופש המידע* כך שיהיה יותר אפקטיבי.
  • *פיקוח על הצהרות ההון* של חברי הכנסת.
  • חיוב חברות ציבוריות (הנסחרות בבורסה) *לפרסם שכר* חציוני ושכר בחלוקה מגדרית.
  • *הטלת פיקוח על אגודות עות'מאניות* – בישראל יש אלפי גופים שקמו לפני חוק העמותות (כמו הסתדרות העובדים, התאחדות המלונות, ההסתדרות הרפואית ועוד) שאינם כפופים לחובת דיווח ושקיפות (כמו פרסום פרוטוקולים של ישיבות והצגת דו"חות שנתיים). 

מלחמה בלוביסטים שפוגעים בבריאות שלנו

חברות המזון והתרופות מפעילות לובי חזק ואפקטיבי בקרב מקבלי ההחלטות כדי לקדם את המוצרים שלהן. חברות המזון הצליחו לדחות את מועד יישום החוק שיסמן מוצרים עתירים בסוכר, מלח ושומן רווי לשנת 2020 ומתנגדות במקרים רבים להורדת מחירים של מוצרים בריאים יותר. גם חברות התרופות מבצעות עבודת לובי מול הרופאים, כדי שימליצו דווקא על המוצרים שלהן. פעמים רבות *הבריאות שלנו מופקרת משיקולי רווח של גורמים עסקיים*, והמטרה שלנו היא שבפעם הראשונה יהיה לובי ציבורי אפקטיבי שיפעל נגד הלוביסטים של חברות המזון והתרופות.

מה עשינו:

  • *ניצחנו בבג"ץ* בעתירה שהגישו חברות התרופות בעניין חוזר מנכ"ל משרד הבריאות הנוגע לקשר בין חברות התרופות לבין הרופאים. 
  • על מה אנחנו עובדים
  • מעקב אחרי כניסתה לתוקף של *הרפורמה לסימון מוצרי מזון המזיקים לבריאות* (סימון אדום על מוצרים עם כמות לא מומלצת של סוכר, מלח או שומן רווי).
  • הגבלת הפרסום* של מוצרי מזון מזיק.
  • הסטת פיקוח המחירים שמוטל על מוצרי מזון מסוימים *למוצרים בריאים* (למשל, פיקוח על לחם מלא במקום על לחם לבן).
  • הסדרת הקשר בין חברי *ועדת סל התרופות* לבין לוביסטים.
  • הסדרת ה*שימוש בחומרי הדברה בחקלאות* – ישראל היא בין המדינות המובילות בשימוש בחומרי הדברה בחקלאות, כולל שימוש בחומרים שבאירופה נחשבים לרעילים.

מלחמה בשחיתות ברשויות המקומיות

לרשויות המקומיות יש השפעה עצומה על התושבים הנמצאים בשטחן, וניתן לטעון שההשפעה הזו גדולה יותר מזו של הממשלה. למרות זאת (ואולי בגלל זאת), בחלק מהרשויות המקומיות ישנן פרשיות שחיתות, הבאות לידי ביטוי בכתבי אישום. *בעשור האחרון הורשעו 15 ראשי ערים בעבירות שחיתות*, כאשר התחום בו קיים פוטנציאל השחיתות המרכזי הוא תכנון ובנייה. חשוב לציין כי מדובר בתחום בו *יש קושי פוליטי להגיע להסכמות*.

על מה אנחנו עובדים:

  • הגשנו הצעת חוק המחייבת ראשי רשויות מקומיות הנוטלים הלוואה *לעגן זאת בהסכם בכתב* ולא בעל-פה.
  • קידום מודל שיגביר את השקיפות ב*וועדות התכנון והבנייה* ויצמצם את ניגודי העניינים של חברי הוועדה.
  • הסדרת המינויים ברשויות המקומיות כך שאנשים ייבחרו *על-פי התאמתם המקצועית לתפקיד* ולא לפי הקשרים שלהם.
  • חיזוק כוחם של חברי מועצה*, כדי שהפיקוח שלהם על התנהלות המועצה יהיה יותר אפקטיבי.
  • הגברת האכיפה של *חוק חופש המידע* ברשויות המקומיות.

פתיחת שוק הבנקאות לתחרות

סייענו להעברת הרפורמה בבנקים שתקל על פתיחת בנקים חדשים והרפורמה ל'מעבר בנק בלחיצת כפתור' שעתידה להיכנס לתוקף.

ב-50 השנים האחרונות לא קם בנק חדש בישראל. שוק הבנקאות הוא ריכוזי מאוד, כאשר בנק הפועלים ובנק לאומי שולטים בכ-60% מהשוק. כמו בתחומים אחרים, פתיחת שוק הבנקאות לתחרות צפויה *להוזיל את המחירים והעמלות, לאפשר לנו לעבור בקלות בין הבנקים השונים ולהיטיב את היחס שאנחנו, הלקוחות, מקבלים*. הדרך לפתיחת השוק לתחרות היא הכנסת שחקנים נוספים – בין אם מדובר בבנקים חדשים או בגופים חוץ-בנקאיים (כמו בנקים קואופרטיביים, פלטפורמות המאפשרות הלוואות בין אנשים פרטיים או חברות טכנולוגיה פיננסית).

מה עשינו:

  • סייענו להעברת הרפורמה בבנקים שאמורה *להקל על פתיחת בנקים חדשים*, והכנסנו לתוכה סעיפים רבים המקדמים את האינטרס הציבורי על פני האינטרסים של הבנקים.
  • סייענו בהעברת הרפורמה ל*מעבר בנק בלחיצת כפתור*, שתיכנס לתוקף עוד כשנתיים. הרפורמה תגביר את התחרות בין הבנקים ותגרום להם להציע לנו תנאים טובים יותר.
  • סייענו בהעברת חוק להקלת החסמים על *הקמת בנקים קואופרטיביים.
  • סייענו בהעברת חוק שמסדיר את פעולתן של פלטפורמות ל*מתן הלוואות בין אנשים פרטיים*, ובכך מקטין את התלות בבנקים.

על מה אנחנו עובדים:

  • *יישום מלא של הרפורמה בבנקים* שהיינו שותפים בהעברתה בכנסת, אבל סעיפים רבים בה עדיין לא מיושמים.
  • הגשנו הצעת חוק ל*הארכת חובת הצינון של המפקח על הבנקים*, לפני שעובר לעבוד עבור הבנקים עליהם פיקח.
  •  *הגבלת העמלות המופקעות בכספומטים* – העמלה שגובים כספומטים פרטיים אינה מפוקחת וגבוהה בהרבה מזו שגובה הבנק.

מיסוי הוגן

שיעור המס המוטל על תאגידי הענק הוא נמוך מאוד, ובמקרים מסוימים אף לא מותנה בתועלת של החברות הללו למשק הישראלי. כתוצאה מכך, הכסף שהיה יכול לשמש את הממשלה להרחבת השירותים החברתיים נשאר בכיסם של התאגידים הגדולים ו*נטל המס מכביד על הציבור*. במסגרת נושא זה אנו מקדמים מהלכי חקיקה שיאזנו מעט את התמונה הזו.

על מה אנחנו עובדים:

  •  *מיסוי הפעילות המקומית של תאגידי ענק* בינלאומיים כמו גוגל ופייסבוק.
  • התניית הפטור ממס שניתן לקרנות הון זרות *בתרומה שלהן למשק*.
  •  *ביטול הפטור הגורף ממס ומדיווח שניתן לעולים חדשים* ולתושבים חוזרים, שהופך את ישראל 

הסדרי העסקה המותאמים לשוק העבודה החדש

העשורים האחרונים מתאפיינים בשינויים מרחיקי-לכת בתחומים רבים, אבל יום העבודה שלנו עדיין נראה פחות או יותר אותו הדבר – רובנו מבלים 8 שעות מדי יום, כשליש מהחיים שלנו, במקום העבודה. מבנה שעות העבודה הקשיח הזה מקשה על השאיפה של רובנו לאיזון נכון יותר בין העבודה לבין החיים האישיים שלנו, וגם כשאנחנו חוזרים הביתה אנחנו ממשיכים לעבוד דרך המיילים והווטסאפ. במסגרת נושא זה אנו מנסים לשפר את האיזון הזה באמצעות *פתרונות פרקטיים* (ולא "הצהרות חוק" שאין להן היתכנות כמו קיצור שבוע העבודה).

על מה אנחנו עובדים:
(חשוב לציין *שעד כה התקשינו לקדם את הנושא* בגלל חוסר הסכמה בין ארגוני העובדים לבין ארגוני המעסיקים)

  • שעון נוכחות גמיש* – מתן גמישות לעובד/ת במספר שעות העבודה בכל יום, כך שיום עבודה אחד יהיה יום עבודה ארוך, ויום עבודה אחר יהיה קצר יותר (ללא שינוי במספר שעות העבודה השבועיות).
  •  *קידום החלטת ממשלה* בעניין חשיבות האיזון בין חיים אישיים לעבודה (תהיה רלבנטית לעובדי המדינה בלבד).