ההישגים שלנו

🚌 שיפור התחבורה הציבורית

כתבנו תכנית חירום לאומית להוצאת ישראל מהפקקים, גרמנו למשרד התחבורה להתחייב להקים סככות בכל תחנות האוטובוס בישראל. הכבישים בישראל הפכו עמוסים בצורה בלתי נסבלת. לפקקים יש פתרון בצורת יצירת אלטרנטיבה טובה של תחבורה ציבורית ונסיעה באופניים. כל מי שמשתמש בתחבורה הציבורית בישראל חווה על בשרו את חוסר היעילות שלה והאיכות הירודה: עומס, תדירות נמוכה, היעדר נתיבי תחבורה ציבורית, ביטול נסיעות ועוד בעיות רבות. המחסור בתשתיות תחבורה ציבורית ראויות וההעדפה שניתנת לרכב הפרטי מובילים לכך שאזרחי ישראל מבזבזים מדי יום שעות בפקקים. בשנה האחרונה אנחנו מקדמים פתרונות להפחתת הפקקים ולשיפור התחבורה הציבורית, בדגש על הטווח הקצר.

חשוב להדגיש כי איננו עוסקים בתחבורה ציבורית בשבת, כיוון שאנחנו לא עוסקים בסוגיות של דת ומדינה.

מה עשינו

אומצה ״עסקת החבילה״ שקידמנו, במסגרתה תינתן תוספת של מיליארדי שקלים לתקציב התחבורה הציבורית תמורת הטלת ״אגרת גודש״ להפחתת הפקקים בגוש דן החל מ-2024.
כתבנו תכנית חירום להוצאת ישראל מהפקקים והחתמנו עליה למעלה מ-40 חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית.
הובלנו לקיום שימוע (סדרת דיונים) בנושא תחבורה ציבורית בוועדת הכלכלה של הכנסת.
בעקבות הצעת חוק שהגשנו לקביעת סטנדרט ראוי לתחנות אוטובוס, משרד התחבורה התחייב להקציב עשרות מיליוני ₪ להקמת סככות בכל תחנות האוטובוס ברחבי הארץ.
פעלנו מול מינהל התכנון, שפרסם לאחרונה הנחיות לתכנון ערים ושכונות שמאפשר שימוש יעיל ונרחב בתחבורה ציבורית.

על מה אנחנו עובדים

נבצע מעקב על תקציבי הענק שהוקצו לתחבורה הציבורית באוטובוסים בעקבות הטלת "אגרת הגודש" – כולל קידום הגברת תדירות אוטובוסים, נתיבי תחבורה ציבורית ומסופים.

להרחבה

🤝 הפרדת הון-שלטון

ביטול ה"תספורת" של אליעזר פישמן וליווי ועדת חקירה בנושא ההלוואות לטייקונים, עצירת מינויים שמשקפים את תופעת ההון-שלטון והעברת תיקון חוק שמחליש את כוחם של התאגידים הגדולים.קידום הליכי חקיקה שמטרתם לצמצם את הקשרים ההדוקים מדי בין הטייקונים והחברות הגדולות לבין ח"כים, שרים ורגולטורים בכירים. הקשרים הללו יוצרים את החשש שמשרתי הציבור יעדיפו את האינטרס האישי שלהם על חשבון האינטרס הציבורי.

מה עשינו

בעקבות ההסדר השערורייתי עם בני משפחת פישמן, חשפנו שאין לפיקוח על הבנקים שום נוהל שמסדיר את הסדרי החוב לטייקונים, והבאנו לפרסום הנוהל.
שיפרנו משמעותית את החקיקה המסדירה את פעילות רשות הרגולציה, כך שתפעל לטובת הציבור הרחב ולא לטובת הלוביסטים של ההון.
חשפנו רשת יוזרים פיקטיביים שפועלת לקידום התדמית החיובית של קבוצת ״דלק״ שבשליטת יצחק תשובה.
בעקבות פנייתנו, פורסם נוהל שדורש מוועדות הכנסת לאזן בין המוזמנים בתקופת הקורונה, עקב מקרים בהם גורמים מסחריים נכחו בדיון וארגונים חברתיים נותרו בזום.
בזכות פעילותנו, נדחתה הבקשה לקיצור תקופת הצינון של מי שהיה אחראי על חיפושי גז ונפט במשרד האנרגיה, שביקש לעבור לייעץ לחברות אנרגיה.
הובלנו את המאבק הציבורי לדחיית הסדר החוב המוצע של אליעזר פישמן ולהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא ההלוואות חסרות האחריות שנתנו הבנקים לטייקונים.
סייענו בהעברת חוק שמחזק את רשות ההגבלים העסקיים מול התאגידים והמונופולים הגדולים.
התנגדנו למינויים שמשקפים את החיבור בין ההון לשלטון ואת תופעת "הדלתות המסתובבות" בין שירות המדינה למגזר הפרטי.

על מה אנחנו עובדים

חיזוק הרגולטורים הפיננסיים שפועלים מול הבנקים וחברות הביטוח והחברות הגדולות והחזקות במשק.
קידום הכרזה של הממונה על התחרות על שני הבנקים הגדולים כ"קבוצת ריכוז".
בעקבות מסקנות ועדת פישמן – נקדם את הרחבת הפיקוח של הכנסת על הרגולטורים הפיננסיים ובאמצעות הצעת חוק נרחיב את סמכויות המפקח לצמצם את הסודיות על מסמכים של הבנקים.
נלחץ על וועדת הריכוזיות לא לקבל החלטות שמטיבות עם חברות הענק ומגדילות את הריכוזיות במשק
נקדם הצעת חוק למניעת אחזקות של מונופולים וגופים פיננסיים גדולים באמצעי תקשורת

להרחבה

ועדת פישמן:

התנגדותנו למינוי עו"ד ד"ר יורם טורבוביץ' לדירקטור בבנק לאומי:

ההתנגדות שלנו לניצול פרצות בחוק הריכוזיות על-ידי אדוארדו אלשטיין:

צינון רשות ניירות ערך:
כתבה על הצעת החוק שלנו לקצר את הצינון של עובדי רשות ניירות ערך (יולי 2017)

תיקון לחוק ההגבלים העסקיים:

ההתנגדות שלנו להורדת האגרה בתביעות ייצוגיות

ההתנגדות שלנו לכך שנוני מוזס ישתמש בכספי הפנסיה שלנו כדי לקנות עוד מניות בקבוצת "ידיעות אחרונות":

סיכול המינוי של ראש הרשות להגנת הפרטיות לתפקיד מנכ"ל איגוד הבנקים:

ההכרזה על סימנס וקבוצת חברות נוספות כקרטל:

פנייתנו לרשות התחרות בדרישה שלא יבטלו את הקביעה שמדובר בקרטל (פברואר 2019)

פנייתינו ליועמ"ש לפתוח בבדיקה בפרשת "בלאק קיוב" וכי"ל

בקשה מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בבדיקה לאור תחקיר ״עובדה״ על חברת ״בלאק קיוב״

עוד נושאים-

מכתב אל רשות התחרות – הכרזה על הבנקים כבעלי מונופולין או כקבוצת ריכוז

🏭 הגדלת חלקו של הציבור במשאבי הטבע

מדינת ישראל התברכה עם משאבי טבע בשווי עצום: מחצבי ים המלח ומאגרי הגז. אלא שבשני המקרים, טייקונים עוצמתיים בסיוע שלל פקידים לשעבר שגויסו לשורותיהם, השתלטו על המשאבים תוך מקסום הרווח לעצמם – על חשבון הציבור. במקרה של ים המלח, בשליטת עידן עופר, למדינה רק כ-25% מרווחי המשאב, לעומת המקובל בעולם – 50%. בגז, בשליטת המונופול של יצחק תשובה ונובל אנרג'י, הציבור משלם פעמיים: ראשית דרך חשבונות חשמל גבוהים בשל מחירי גז גבוהים, כאשר הגז נקנה על ידי חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים; ושנית דרך היעדר המיסוי – כאשר "קרן העושר" שאמורה לקבל את רווחי הגז, בינתיים ריקה.

מה עשינו

על מה אנחנו עובדים

תיקון הסכם הגז של חברת החשמל וקידום התחרות במשק הגז
לחץ על הממשלה לקידום העבודה הממשלתי להכנת תום הזיכיון בים המלח
קידום הצעת החוק להגברת השקיפות על מיסוי משאבי הטבע
מאבק כדי שכימיקלים לישראל תשלם דמי מים

להרחבה

📈 חיזוק כוחו של הציבור מול חברות הפנסיה והביטוח

חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הן מהגופים הפיננסיים המשפיעים ביותר במשק – כיום הן מנהלות כ-1.6 טריליון ₪, והסכום הזה גדל בקצב של מאה מיליארד ₪ בשנה. עבור רובנו, הפנסיה היא החיסכון הכי גדול והכי חשוב שיהיה לנו בחיים. אנחנו משלמים מדי חודש לחברות הביטוח עליה ועל ביטוחים רבים נוספים, ומצפים שבעת הצורך – נוכל לממש את זכותנו ולקבל את הכספים המגיעים לנו. במסגרת נושא זה אנו מקדמים נושאים מגוונים בתחום ההגנה על החיסכון הפנסיוני, הגברת השקיפות בפעילות חברות הביטוח והפיקוח עליהן, ודאגה לאינטרס של האזרח בהתנהלות מולן ומול הלובי החזק שלהן בקרב מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה.

מה עשינו

הבאנו לביטול העסקה במסגרתה בעלי השליטה בחברת ״כנפיים״ רצו להעביר מיליונים לבן שלהם על חשבון הציבור.
בעקבות המאבק שהובלנו, פורסם דו״ח ועדת מומחים שהמליצה לבטל את דמי הניהול הכפולים בפנסיה.
שוב חסכנו למובטלי הקורונה את העלאת דמי הניהול בפנסיה למקסימום.
עברה בקריאה טרומית הצעת החוק שאנחנו מקדמים, שתאפשר להורים לחסוך יותר עבור ילדיהם בתכנית ״חיסכון לכל ילד״.
נאבקנו על מנת להקים את מוסד בוררות ביטוח, שיחזק את כוחו של האזרח מול חברות הביטוח. במוסד יהיו בוררים מקצועיים שיכריעו במחלוקות בין חברות הביטוח למבוטחים תוך זמן קצר ובלי צורך בעורכי דין. נמשיך לקדם את הנושא בכנסת הבאה.
פנינו לממונה על הביטוח* בעקבות ההתנהלות הבעייתית של בעל השליטה בחברת מגדל.

על מה אנחנו עובדים

הפחתת דמי ניהול פנסיונרים
ביטול דמי הניהול הכפולים בהתאם למסקנות הוועדה המקצועית שהוקמה על ידי רשות שוק ההון (ואנחנו דחפנו להקמתה).
המשך המאבק נגד גורמים לא ראויים המנצלים את כספי הפנסיה של הציבור
קידום הצעת החוק לפיה "חיסכון לכל ילד" יוצא מהבנקים ויועבר לקופות גמל בתשואה גבוהה

להרחבה

עוד נושאים:

תגובתנו לטיוטה בנושא האפשרות לשתף פעולה בין גופים מוסדיים, שלא בתחום התחרות (אפריל 2019)

🔍הגברת השקיפות

ידע הוא כוח. ככל שלאזרחים ולארגונים חברתיים יהיה יותר ידע על מה שקורה במסדרונות השלטון – ניתן יהיה לבצע בקרה אפקטיבית יותר. במסגרת נושא זה, אנו מקדמים יוזמות והליכי חקיקה שמטרתם לשתף את הציבור במתרחש בכנסת, במשרדי הממשלה ובחברות הגדולות.

מה עשינו

גרמנו למשרדי ממשלה חשובים כמו משרד האוצר, משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה לפרסם נהלים שמסדירים את הקשר של עובדי המשרד עם לוביסטים.
צמצמנו את היכולת של התאגידים הגדולים להשפיע בסתר על הליכי חקיקה – מעתה ניתן יהיה להגיש בקשת חופש מידע על כל התגובות להצעות חוק באתר הממשלתי.
נחתמו תקנות לדיווח ושקיפות של אגודות עותומאניות, בהן תמכנו עוד ב-2019.
העברנו חוק המטיל *נורמות שקיפות מחמירות על הלוביסטים* ומחייב אותם, בין היתר, להירשם בפרוטוקול של כל דיון בוועדות הכנסת ולהצהיר איזו חברה הם מייצגים.
העברנו את חוק הפקסים, שמחייב משרדי ממשלה וגופים ציבוריים לתקשר איתנו במייל (ולא בפקס!) ולפרסם טלפונים ומיילים של היחידות השונות.

על מה אנחנו עובדים

הגברת השקיפות על תרומות של תאגידי ענק
הרחבת "נוהל הלוביסטים" במשרדי הממשלה להגברת השקיפות על פעילות הלוביסטים

להרחבה

חוק הלוביסטים
1. ראיון של לינור בתכנית "הצינור" בעקבות הגשת הצעת החוק (דצמבר 2015)
2. החוק שעבר
3. ראיון של לינור בתכנית "סדר יום" עם כניסת החוק לתוקף (פברואר 2016)

חוק המאכערים
1. דיווח בחדשות 2 בעקבות הגשת הצעת החוק (דצמבר 2015)
2. ראיון של לינור בתכנית "הצינור" בעקבות הגשת הצעת החוק (ינואר 2016)
3. דברים שאמרה לינור בדיון בכנסת בנושא תופעת המאכערים (אפריל 2018)
4. טור דעה של לינור ב"דה מרקר" על חוק המאכערים (מאי 2018)
5. מכתב למשרד האוצר – תכנית עשרת הצעדים לפיקוח והגברת השקיפות על לוביסטים במשרד האוצר (יוני 2018)
6. דברים שאמרה נועה בדיון בכנסת בנושא הנהלים של משרד האוצר ונציבות שירות המדינה לעבודה עם לוביסטים (דצמבר 2018)

מסכי מגע:
1. ראיון של לינור בתכנית "הצינור" על פיילוט הצבעה אלקטרונית בוועדת הכנסת (אוקטובר 2015)
2. פנייה שלנו למנכ"ל הכנסת (פברואר 2017)
3. פוסט על הפיילוט שיחל מהכנסת ה-21 בוועדת חוקה (פברואר 2019)

חוק ממשל זמין:
1. סרטון של לינור על הצעת החוק, לאחר שהיא אושרה לקריאה ראשונה (פברואר 2018)
2. דיווח על כך שהחוק עבר – בתכנית הבוקר של גלי צה"ל
3. ראיון שללינור יחד עם ח"כ שרן השכל בתכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל (יולי 2018)

שקיפות באגודות עות'מאניות

תגובתנו לתקנות שמחילות נורמות של שקיפות על אגודות עות'מאניות (מרץ 2019)

🛬 מאבק במונופולים בתחום הייבוא

מאבק במונופולים בתחום הייבוא שעושים קופה על חשבון הציבור.

מה עשינו

דחפנו וסייענו להעביר את הרפורמה בייבוא, שהפחיתה משמעותית את החסמים לייבוא מוצרי צריכה.
הצלחנו לעצור את הביטול של הפטור ממע״מ על הזמנת חבילות מחו״ל ששוויין עד 75$.
משרד הכלכלה גם הסכים להקלות בייבוא והעביר מספר מצומצם של פריטים, כולל חומרי ניקיון, למסלול "ירוק" של הצהרה בלבד תוך וויתור על ביורוקרטיה מסובכת.
קידום ההסכמות בין משרדי הכלכלה הבריאות, להפחתת מספר הבדיקות המדגמיות על מזון רגיש מפעם ברבעון לפעם בחצי שנה. המהלך החשוב הזה "נתקע בצנרת" ולכן פעלנו לקידומו כדי למנוע עיכובים בכניסה של מזון רגיש לישראל.

על מה אנחנו עובדים

מעקב אחרי ניסיונות רשתות השיווק ויבואנים גדולים להעלות מחירים במהלך משבר הקורונה
ליווי היישום של הרפורמה ביבוא
מעקב וליווי רפורמת התמרוקים של משרד הבריאות על מנת למנוע יצרת חסמי ייבוא חדשים, במיוחד בשוק הבושם

להרחבה

💊מלחמה בלוביסטים שפוגעים בבריאות שלנו

חברות המזון והתרופות מפעילות לובי חזק ואפקטיבי בקרב מקבלי ההחלטות כדי לקדם את המוצרים שלהן. חברות המזון הצליחו פעם אחרי פעם לרכך או לדחות רפורמות המחייבות אזהרות לגבי מזון מזיק (כמו הסימון האדום וסימון כפיות סוכר שהחל בינואר 2020), ובנוסף מתנגדות במקרים רבים ליצירת מוצרים בריאים במחיר מוזל.

חברות התרופות מבצעות עבודת לובי מול הרופאים, כדי שימליצו דווקא על המוצרים שלהן בשוטף ובדיוני סל התרופות. פעמים רבות *הבריאות שלנו מופקרת משיקולי רווח של גורמים עסקיים*, והמטרה שלנו היא שבפעם הראשונה יהיה לובי ציבורי אפקטיבי שיפעל נגד הלוביסטים של חברות המזון והתרופות.

מה עשינו

סייענו להעביר את ״מס משקאות קלים״, שההכנסות ממנו יוקדשו לרפואה מונעת, וחשפנו את ההטעיות של קוקה קולה ישראל, שניסתה למנוע את אישור המס.
ניצחנו בבג"ץ בעתירה שהגישו חברות התרופות בעניין חוזר מנכ"ל משרד הבריאות הנוגע לקשר בין חברות התרופות לבין הרופאים.

על מה אנחנו עובדים

מעקב אחרי יישום חוזר מנכ"ל משרד הבריאות הנוגע לקשר בין חברות התרופות לבין הרופאים בדגש על פרסום פירוט הפגישות שמקיימות ביניהם.
הגבלת הפרסום של מוצרי מזון מזיק המיועד לילדים ונוער.
יצרת מנגנון של תיעדוף מוצרים פחות מאובדים עם תו תקן ירוק (סימון ירוק של משרד הבריאות) במכרזי רכישה של מערכת החינוך, צה"ל ומסודות הממשלה.
הסדרת הקשר בין חברי ועדת סל התרופות לבין לוביסטים.

להרחבה

1. מכתב למנכ"ל משרד הבריאות בנושא חוזר מנכ"ל שמסדיר את הקשר בין רופאים לבין תועמלניות רפואיות (נובמבר 2018)
2. ראיון של יאיא בתכנית "סדר יום" ברשת ב' בעקבות ניצחוננו בבג"ץ בעתירה שהגישו התועמלניות וחברות התרופות לבג"ץ נגד החוזר (דצמבר 2018)
3. מכתב למנכ"ל משרד הבריאות בנושא הפסקת הפגישות בין צוות רפואי לתועמלנים של חברות התרופות ופרסום הפגישות שכבר התקיימו (18.11.19)

מלחמה בשחיתות ברשויות המקומיות

לרשויות המקומיות יש השפעה עצומה על התושבים הנמצאים בשטחן, וניתן לטעון שההשפעה הזו גדולה יותר מזו של הממשלה. למרות זאת (ואולי בגלל זאת), בחלק מהרשויות המקומיות ישנן פרשיות שחיתות, הבאות לידי ביטוי בכתבי אישום. בעשור האחרון הורשעו 15 ראשי ערים בעבירות שחיתות, כאשר התחום בו קיים פוטנציאל השחיתות המרכזי הוא תכנון ובנייה. חשוב לציין כי מדובר בתחום בו יש קושי פוליטי להגיע להסכמו

על מה אנחנו עובדים

הגשנו הצעת חוק המחייבת ראשי רשויות מקומיות הנוטלים הלוואה לעגן זאת בהסכם בכתב ולא בעל-פה.
קידום מודל שיגביר את השקיפות בוועדות התכנון והבנייה ויצמצם את ניגודי העניינים של חברי הוועדה.
הסדרת המינויים ברשויות המקומיות כך שאנשים ייבחרו על-פי התאמתם המקצועית לתפקיד ולא לפי הקשרים שלהם.
חיזוק כוחם של חברי מועצה, כדי שהפיקוח שלהם על התנהלות המועצה יהיה יותר אפקטיבי.
הגברת האכיפה של חוק חופש המידע ברשויות המקומיות.

להרחבה

1. טור דעה של ימית ב"דבר ראשון" על הצעת החוק שלנו שאוסרת על ראשי רשויות לקחת הלוואות בעל-פה (נובמבר 2018)
2. תגובה ששלחנו לתזכיר חוק בנושא מינויים ברשויות המקומיות (דצמבר 2018)

3. נייר עמדה לשר המשפטים בנושא חיזוק חברי המועצה ברשויות המקומיות

💳 פתיחת שוק הבנקאות לתחרות

ב-50 השנים האחרונות לא קם בנק חדש בישראל. שוק הבנקאות הוא ריכוזי מאוד, כאשר בנק הפועלים ובנק לאומי שולטים בכ-60% מהשוק. כמו בתחומים אחרים, פתיחת שוק הבנקאות לתחרות צפויה להוזיל את המחירים והעמלות, לאפשר לנו לעבור בקלות בין הבנקים השונים ולהיטיב את היחס שאנחנו, הלקוחות, מקבלים. הדרך לפתיחת השוק לתחרות היא הכנסת שחקנים נוספים – בין אם מדובר בבנקים חדשים או בגופים חוץ-בנקאיים (כמו בנקים קואופרטיביים, פלטפורמות המאפשרות הלוואות בין אנשים פרטיים או חברות טכנולוגיה פיננסית).

מה עשינו

סייענו להעביר את חוק ״הזאפ הבנקאי״, שיאפשר השוואה בין ההצעות השונות של הבנקים בקלות.
הגבלנו את כרטיס האשראי ״ביט קארד״, שהיה מאפשר לבנק הפועלים להשתלט על שוק התשלומים בסלולר.
הרפורמה למעבר בנק בלחיצת כפתור, אותה סייענו לקדם, נכנסה לתוקף.
סייענו להעברת הרפורמה בבנקים שתקל על פתיחת בנקים חדשים והרפורמה ל'מעבר בנק בלחיצת כפתור' שעתידה להיכנס לתוקף.
סייענו להעברת הרפורמה בבנקים שאמורה להקל על פתיחת בנקים חדשים, והכנסנו לתוכה סעיפים רבים המקדמים את האינטרס הציבורי על פני האינטרסים של הבנקים.
סייענו בהעברת הרפורמה למעבר בנק בלחיצת כפתור, שתיכנס לתוקף עוד כשנתיים. הרפורמה תגביר את התחרות בין הבנקים ותגרום להם להציע לנו תנאים טובים יותר.
סייענו בהעברת חוק להקלת החסמים על הקמת בנקים קואופרטיביים.
סייענו בהעברת חוק שמסדיר את פעולתן של פלטפורמות למתן הלוואות בין אנשים פרטיים, ובכך מקטין את התלות בבנקים.

על מה אנחנו עובדים

הפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט – במסגרת השלמת הרפורמה בבנקים
פתיחת מאגר נתוני אשראי – כדי להגביר את השקיפות על המוצרים הבנקאיים (הלוואות, משכנתאות וכו)

להרחבה

צינון המפקח על הבנקים:
1. פוסט על כך שכמעט כל המפקחים על הבנקים עברו לעבוד בבנקים לאחר סיום תפקידם (ינואר 2016)
2. כתבות בעקבות הגשת הצעת החוק (פברואר 2016) – כלכליסט ודה מרקר
3. ראיון של לינור בתכנית "לילה כלכלי" בעקבות הגשת הצעת החוק (פברואר 2016)

הרפורמה בבנקאות:
1. ההופעה של לינור מול ועדת שטרום (פברואר 2016)
2. הערותינו לתזכיר החוק (יולי 2016)
3. מכתב לחברי ועדת הרפורמות – פערים בין דוח הוועדה לבין תזכיר החוק (ספטמבר 2016)
4. דברים שאמרה לינור בדיון בכנסת בנושא מועד הכניסה לתוקף של אחד הסעיפים ברפורמה (נובמבר 2016)
5. מכתב תודה מדרור שטרום (מרץ 2017)
6. דברים שאמרה לינור בדיון בכנסת בנושא אי-יישום הרפורמה בבנקאות (יולי 2017)
7. דברים שאמרה לינור בדיון מעקב בכנסת אחר יישום הרפורמה (מאי 2018)
8. מכתב בנוגע מערכת העברת כספים בין בנקים (יוני 2019)

P2P:
1. נייר עמדה לחברי ועדת הרפורמות (מאי 2017)
2. דברים שאמרה לינור בדיון בכנסת על הצעות שלדעתנו יש להכניס לנוסח החוק (יוני 2017)
3. דברים שאמרה לינור בדיון בכנסת על קשיים ביישום החוק (פברואר 2018)

עמלה צולבת:
1. נייר עמדה למפקחת על הבנקים בנושא גובה העמלה הצולבת (מאי 2017)
2. עמדת קואליציית הארגונים החברתיים בפני בנק ישראל לעניין העמלה הצולבת (ינואר 2018)
3. סרטון של לינור על איך חסכנו לציבור 300 מיליון ₪ (פברואר 2018)

מעבר בנק בלחיצת כפתור:
1. סרטון של לינור בנושא (ינואר 2018)
2. ויכוח של לינור בדיון בכנסת עם עו"ד שמייצגת את בנק הפועלים שביקשה לדחות את יישום החוק (פברואר 2018)

קריאה להשית אחריות על בכירי בנק מזרחי-טפחות לאור תוצאות חקירת הבנק בארה"ב:
1. מכתב ששלחנו בנושא למפקחת על הבנקים (מרץ 2019)
2. ראיון של לינור לערוץ הכנסת בנושא (מרץ 2019)

📝 הסדרי העסקה המותאמים לשוק העבודה החדש

העשורים האחרונים מתאפיינים בשינויים מרחיקי-לכת בתחומים רבים, אבל יום העבודה שלנו עדיין נראה פחות או יותר אותו הדבר – רובנו מבלים 8 שעות מדי יום, כשליש מהחיים שלנו, במקום העבודה. מבנה שעות העבודה הקשיח הזה מקשה על השאיפה של רובנו לאיזון נכון יותר בין העבודה לבין החיים האישיים שלנו, וגם כשאנחנו חוזרים הביתה אנחנו ממשיכים לעבוד דרך המיילים והווטסאפ. במסגרת נושא זה אנו מנסים לשפר את האיזון הזה באמצעות פתרונות פרקטיים (ולא "הצהרות חוק" שאין להן היתכנות כמו קיצור שבוע העבודה).

על מה אנחנו עובדים

על מה אנחנו עובדים? (חשוב לציין שעד כה התקשינו לקדם את הנושא בגלל חוסר הסכמה בין ארגוני העובדים לבין ארגוני המעסיקים)
שעון נוכחות גמיש – מתן גמישות לעובד/ת במספר שעות העבודה בכל יום, כך שיום עבודה אחד יהיה יום עבודה ארוך, ויום עבודה אחר יהיה קצר יותר (ללא שינוי במספר שעות העבודה השבועיות).
קידום החלטת ממשלה בעניין חשיבות האיזון בין חיים אישיים לעבודה (תהיה רלבנטית לעובדי המדינה בלבד).