החקירה הפלילית נגד ורידיס בגין חשד לעבירות בתחום הפסולת הסתיימה, והכדור עובר לפרקליטות • בנוסף, נציגי החברה יתייצבו בקרוב לשימוע במשרד להגנת הסביבה, שמנע ממנה קבלת מענקים בעשרות מיליוני שקלים.

השבוע פנה לובי 99 למשרד להגנת הסביבה ולחשב הכללי בבקשה לשלול מהחברה את מלוא התמיכות מ-2018, בגובה מאות מיליוני שקלים. נטען כי הפרות הדין החלו לכל המאוחר בשנת 2019, וכי יש לשלול את התמיכות לשנים 2022-2023 במסגרת השימוע, אך גם את התמיכות הקודמות.

לקריאת הכתבה.

תנ"צ בדימוס קובי זריהן, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, חותר להצגת מחירים דיגיטלית ובריאיון ראשון מסביר: "חייבים להתמודד עם טכנולוגיה", אבל יש מי שמאוד לא אוהב את המהלך: "כשמשרד הכלכלה לא אכף את סימון המחירים הם זינקו, שינוי השיטה יפגע בצרכן אנושות".

עוד" רחל גור, סמנכ"לית "לובי 99" אומרת שהפניה לציבור היתה ספציפית, הפליגה בשבחי המעבר לתצוגה דיגיטלית על המדפים, אבל לא נתנה אפילו טיעון אחד לתועלת שבהדבקת המדבקות על המוצרים. "הרי בתצוגה הדיגיטלית אפשר לשנות את המחירים כל שתי דקות, בלי הצרכנים ישימו לב, פה עשר אגורות, שם עשרים, והשיטה הזאת לא מתאימה לכל האוכלוסיות, בעיקר לאלה שמתקשות עם טכנולוגיה.

"נכון שהשיטה שלנו היא נדירה בעולם, אבל גם אין שוק לא תחרותי כמונו בעולם. אם תכנס תחרות והמחירים ירדו אז, אז אפשר לשקול את זה. לעשות לקמעונאים חיים קלים כדי שיעלו מחירים, במיוחד בזמן מלחמה, ועל רקע הניסיון המר בתחילתה, כשמשרד הכלכלה לא אכף את סימון המחירים והם זינקו, שינוי השיטה יפגע בצרכנים אנושות".

לקריאת הכתבה.

שר הכלכלה ניר ברקת בוחן בימים אלה אפשרות לביטול חובת סימון המחירים על מוצרים. מבחינת ציבור הצרכנים, מדובר בשינוי מדאיג מאוד שעלול להקל את הדרך והמהירות בה יכולות הרשתות להקפיץ מחירים.

אבל כשברשות להגנת הצרכן ובמשרד הכלכלה לא מתאמצים לבלום את המהלך, אלא מעודדים אותו – בארגוני הצרכנים כבר מתריעים שמדובר בצעד מזיק. במכתב שנשלח מטעם לובי 99 לרשות, שמתפרסם לראשונה ב״מעריב״, נכתב כי ״החובה להציג מחירים על גבי כל מוצר היא אחת ההגנות הצרכניות האחרונות שנותרו לצרכנים, במציאות בה יוקר המחיה רק הולך ועולה״.

לקריאת הכתבה.

לקראת תום הזיכיון של מפעלי ים המלח ב-2030, צוות בין-משרדי בראשות האוצר פירסם המלצות לכריית מינרלים • הצוות ממליץ להעלות את רווחי המדינה וכן דורש לחייב את הזכיין החדש לשמור על הים ולמנוע פגיעות סביבתיות • סמוטריץ': "הדוח מחדש את כללי הרגולציה הכלכלית" • "לובי 99": "המטרה שהציב הצוות לחלק המדינה ברווחים – מאכזבת".

מארגון "לובי 99", נמסר בהמשך לפרסום מסקנות הצוות: "אנחנו מקדישים את מיטב המשאבים לבחינת ההסדר העתידי בים המלח ומברכים על הפרסום, ובעיקר על אימוץ חלק ניכר מהמלצותינו לאורך השנים. עם זאת, אנו סבורים שהמטרה שהציב הצוות לחלק המדינה ברווחים היא מטרה מאכזבת. גם 50 אחוזים הוא נמוך בהשוואה בין-לאומית".

לקריאת הכתבה.

מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, התראיינה ללוסי האריש וסיפרה על נוהל התרומות הבעייתי שהממשלה העבירה מתחת לרדאר בחסות המלחמה.

לצפייה בכתבה

חודש לאחר פרוץ המלחמה מתווה הפיצוי של משרד האוצר לעסקים ועובדים שנפגעו מההשפעות העקיפות של הלחימה מתקרב לישורת האחרונה.

בלובי 99 דורשים לשנות את נוסח החוק כך שחברות גדולות שמקבלות פיצוי מהמדינה על פגיעה בהכנסותיהן לא יוכלו לשלם דיבידנדים לבעלי המניות או להעלות את שכר המנהלים שלהן. זאת כלקח מתקופת הקורונה, אז לא הוטלו הגבלות כאלו על סיוע המדינה. בארגון דורשים כי חברות בעלות הכנסה שנתית של יותר מ-300 מיליון שקל שיחליטו בכל זאת לנקוט בצעדים אלו במשך 18 החודשים שלאחר קבלת הסיוע – יידרשו להחזיר אותו.

להמשך קריאת הכתבה.

לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, יזמה ב-2022 את מרד הפסטה (ואז גם את מרד הטונה), אבל לדבריה חברות המזון למדו מאז את הטריק והחלו לתאם את עליית המחירים • "הפתרון ליוקר המחיה חייב לבוא מהממשלה והוא חייב להיות פתרון עומק: פירוק מונופולים ופתיחת השוק לייבוא".

לקריאת הכתבה.

הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יחוייבו לעדכן את לקוחותיהם במסרון או במייל על כל הטבה שמסתיימת. הוועדה למיזמים ציבוריים אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שהגיש ח"כ יונתן משריקי (ש"ס) בשיתוף לובי 99 ועמותת רווח נקי. ההצעה צפויה לעלות להצבעה במליאת הכנסת בשבוע הבא, ותיכנס לתוקף לאחר חצי שנה מרגע האישור.

"המטרה הנעלה היא לשים סוף לשיטת המצליח של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ולהעביר כח צרכני ללקוח, שיוכל לבחור באופן מודע ומיודע", אמרה בדיון אלה תמיר שלמה, נציגת לובי 99, שהיו שותפים לקידום החוק, ופנו לפני למעלה משנה למפקח על הבנקים במטרה לשנות את ההוראות בנושא. בלובי קיוו לאשר גרסה מחמירה יותר של החוק לפיה הגופים הבנקאיים יחוייבו לצרף קישור או קוד QR להודעה, ממנו ניתן יהיה לסיים את ההתקשרות.

לקריאת הכתבה.

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום (שני) בהצעה למתן פטור מתשלום בנסיעה בכבישי אגרה לחיילי ולחיילות מילואים. מדובר בהוצאה של מאות שקלים בחודש לחיילי מילואים, למתנדבים ולכוחות הביטחון וההצלה שנעים בכבישי אגרה, בראשם כביש 6. ההחלטה למתן פטור גורף מתשלום מחייבת את שר הביטחון לחתום על צו, ואולם המחלוקת היא על המימון.

בדיון השתתפה נציגה מ"לובי 99" – ארגון חברתי-כלכלי, שפנה בשבוע שעבר לשר הביטחון יואב גלנט (הליכוד), בבקשה להעניק פטור מתשלום אגרה בכביש 6 עבור חיילי וחיילות המילואים. "אנו מבקשות ממך להפעיל את סמכותך ולחתום על צו הפוטר את משרתי המילואים מתשלום אגרה בכביש 6 באופן מידי, כדי להקל עליהם ולו במעט בזמן המלחמה", צוין במכתב. נציגת "לובי 99", יעל שכטר, אמרה כי "בינתיים המשרדים מגלגלים אחריות מאחד לשני".

לקריאת הכתבה.

חוק העמלות המחייב את הבנקים לדווח על היקף העמלה שנגבתה מהלקוח, נכנס לתוקף החל מה־1 בינואר • עד כה, רק שני בנקים יישמו אותו, אך באופן חלקי • בדיסקונט לא מפרטים את הסכומים שנגבו, ובבינלאומי לא ציינו את עמלות כרטיסי אשראי ללקוחות.

"משרד האוצר הדגיש בחוק ההסדרים האחרון את נושא השקיפות וחייב את הבנקים מדי חודש לידע בסמס או בהודעה נגישה את הלקוח לגבי סיכום העמלות שלו", אומר משה קאשי, מנהל תחום פיננסי בלובי 99. "לא מעט חיים באוברדראפט, שזו הלוואה לזמן בלתי מוגבל. אנשים לא מודעים שהם משלמים ריבית דו ספרתית. אם הם יקבלו הודעה שתראה להם כמה ריבית הם משלמים מדי חודש – בסבירות גבוהה זה יניע אותם לפעולה".

לקריאת הכתבה.