מאז תחילת 2024, מחירי המזון בישראל קפצו ב־8% – פי 1.5 מאשר מדד המחירים לצרכן • נתונים בלעדיים שנאספו ע"י לובי 99 והגיעו לידי גלובס מגלים מי היבואנים והיצרנים שעומדים מאחורי העלייה החדה • למרות שעלויות היבוא נחתכות בגלל התחזקות השקל, המחירונים בשוק המזון מתעדכנים רק בכיוון אחד – כלפי מעלה

לקריאת הכתבה.

מדד המוצרים הסחירים אחראי ל-35% ממדד המחירים לצרכן, שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת בכל חודש. מלבד מוצרי מזון, כלולים בו גם מוצרים שבהם חלה ירידה משמעותית במחירים, כמו הלבשה והנעלה ומוצרי חשמל. למרות זאת, הוא נותר גבוה לאורך השנה האחרונה — גם אחרי הייסוף של השקל. בפועל, לפי ניתוח שביצע משה קאשי, הכלכלן הראשי של לובי 99, נראה כאילו ביולי 2024 חלה התנתקות מסוימת בין שער הדולר למחירים של המוצרים הסחירים.

לקריאת הכתבה.

לובי 99 הגיש עתירה נגד החברה והרשות, בעקבות ההסכם שיאפשר לחברה להמשיך להפעיל שתי בריכות שפכים ישנות, בתמורה להקמת בריכות בטוחות יותר עד סוף 2030. הבריכות הישנות עמדו במוקד ביקורת ציבורית לאחר שקריסת דופן במאגר הובילה לזיהום נחל אשלים. כיל מסרה בתגובה: "פתרון הביניים מבטיח איזון אחראי בין תעשייה חיונית לעמידה בסטנדרטים הסביבתיים המחמירים".

רשות המים הביעה התנגדות להמשך השימוש של החברה בבריכות הישנות, לאחר שביוני 2017 קרסה הדופן של אחד המאגרים, וחומרים רעילים ומתכות כבדות זרמו לנחל אשלים, וגרמו להרג חיות בר וזיהום של הקרקע. לטענת לובי 99, האישור להמשך הזרמת הפסולת המסוכנת למאגר הישן יגרום לזיהום מים באופן ודאי, וכך גם טוענת רשות המים. העותרים טוענים כי ההסכם בין הצדדים אינו חוקי, שכן אסור לזהם מים לפי החוק בישראל.

לקריאת הכתבה.