אנחנו בתקשורת
דוח המבקר: רמ"י לא גובה תשלום כראוי מחברת מפעלי ים המלח
חברת מפעלי ים המלח הקימה מתקנים על קרקעות הזיכיון שקיבלה מהמדינה לטובת כריית אשלג, אך רשות מקרקעי ישראל לא דורשת דמי חכירה בגין השימוש בהם – כך עולה מניתוח ועיבוד של נתוני דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסמים היום (ג') תחת הכותרת "ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו – היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין".
זיכיון ים המלח הוא הסכם שנחתם בין המדינה לבין מפעלי ים המלח בשנת 1961, במסגרת "חוק זיכיון ים המלח", המאפשר לחברת מפעלי ים המלח (מי"ה) "לחקור ולפתח את אוצרות המחצב הטבעיים של ים המלח ושל שטחי סביבתו".
על אף שהזיכיון ניתן למי"ה כבר לפני יותר מ־60 שנה, וכחמש שנים לפני שהוא תם, מגלה מבקר המדינה, בין היתר, "ליקויים לגבי האופן שבו התנהלה רשות מקרקעי ישראל במשך עשרות שנים בכל הנוגע לניהול השטח הכלול בתחום זיכיון ים המלח והפיקוח על השימושים שמי"ה עשתה בו".
ים המלח נמכר לעידן עופר, רווחי העתק נשארים אצלו
מדינת ישראל נכשלה בניהול זיכיון ים המלח – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח חמור שמתפרסם היום (שלישי), המצביע על שורת ליקויים חמורים בתחום הפיקוח על פעילות חברת מפעלי ים המלח. החברה הנמצאת בבעלות ICL, כי"ל לשעבר, שנסחרת בבורסה לניירות ערך בת"א ובנאסד"ק, ונמצאת בבעלות "החברה לישראל" של המיליארדר עידן עופר.
מכירת כי"ל למשפחת עופר על ידי המדינה ב-2008 עמדה במרכז הסרט "שיטת השקשוקה", שביקר בחריפות את הקשר הבעייתי בין גורמי ממשל ועיתונות לבין המשפחה, ותפקידו של החשב הכללי לשעבר, ניר גלעד, שמונה למנכ"ל כי"ל בסמוך לחתימת ההסכם וסייע לקידום עסקיה, לכאורה.
בדוח מדגיש המבקר את היעדר אסדרה, הפסדי עתק לקופת המדינה, והפגיעות הסביבתיות המשמעותיות. "הממצאים החמורים והרבים צריכים להדאיג כל אזרח במדינת ישראל", כותב אנגלמן, ומוסיף, "מדובר באוזלת יד של הממשלות לאורך עשרות שנים".
לקריאת הכתבה.
אסון אקולוגי וכלכלי בשווי מאות מיליונים: כך הפקירה המדינה את ים המלח
דו"ח מבקר המדינה, שפורסם אחר הצהריים (שלישי) קובע כי המדינה כשלה באופן קיצוני בהגנה על ים המלח בכל הנוגע לפעילות מפעלי ים המלח הפועלים בו. הדו"ח, העוסק במעקב ופיקוח על הזיכיון של המפעלים, חושף כי הפיקוח הממשלתי לקה בחסר באופן משמעותי, כאשר רק בשנת 2023 החל המשרד להגנת הסביבה למפות את התשתיות בתחום הזיכיון שעלולות לגרום למפגעים סביבתיים.
בנוסף, הדו"ח מצביע על אובדן הכנסות למדינה בסך של למעלה מ-120 מיליון שקלים בעשור האחרון בגין פעילות כרייה שלא נגבו ממפעלי ים המלח, ועל היעדר דרישה לשיקום אתרי כרייה בהם הסתיימה הפעילות.
יוקר המחיה מתחיל במידע חסר: הגיע הזמן לחשוף את הדוחות הכספיים של המונופולים בשוק המזון
מחירי המזון בישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי – יקרים בכ-37% מהממוצע במדינות ה-OECD. כשהציבור, הכנסת וארגוני החברה האזרחית אינם חשופים לנתונים הפיננסיים של חלק מהמונופולים בשוק המזון – מה הפלא? תחת חוסר השקיפות, אלו יכולים לשמר את שליטתם בשוק ולחסום תחרות – והכול מבלי שהן נדרשות להצדיק את מהלכיהן ולספק הסברים לציבור ולמקבלי ההחלטות שבראשם שר האוצר ושר הכלכלה
הצעת החוק שנפלה בימים האחרונים במליאת הכנסת ביקשה להחיל חובת פרסום דוחות כספיים על חברות פרטיות בשוק המזון שמחזיקות בכוח שוק מונופוליסטי – מדובר בחברות שאחראיות ליוקר המחייה ולעלייה בלתי נגמרת של מחירי המזון, תוך ניצול הריכוזיות בשוק המזון: כמו תנובה, אסם וקוקה קולה. מטרת ההצעה היא לאפשר פיקוח אפקטיבי, לספק לצרכנים ולרשויות כלי לבחינת ההצדקות להתייקרויות המזון, וליצור בסיס נתונים מוצק שיאפשר לרגולטורים לקבל החלטות מבוססות נתונים. הצעת החוק נפלה, ואיתה גם האפשרות ליצור שוק הוגן יותר ופתוח יותר. אך את המאבק הרחב יותר לפירוק המונופולים בענף חובה להמשיך.
המע"מ עלה באחוז אז למה המוצרים בסופר זינקו בעד 6%?
מבדיקת מחירי כ–10,000 מוצרים של 26 ספקים גדולים, בין דצמבר 2024 לפברואר 2025 עולה כי המוצרים ברשתות השיווק קפצו בעד 6%, ובממוצע ב-2.9%. נכון, חומרי הגלם מתייקרים, הארנונה והחשמל גם, אבל "ממוצע עליות של 2.9% בחודשיים בלבד הוא חריג", אומר הכלכלן אריאל פז–סוויצקי מארגון "לובי 99", שערך עבור ynet ו"ממון" את השוואת המחירים המקיפה.
"ידענו שהעלאת המע"מ ב-1% מ-17% ל-18% תשפיע על יוקר המחיה. למודי ניסיון העבר, חששנו שהיא תנוצל להעלאות מחירים, אבל לא האמנו עד כמה", אומרת עו"ד לינור דויטש, מייסדת ומנכ"לית "לובי 99", ארגון חברה אזרחית הפועל לקידום האינטרסים של הציבור הרחב בכנסת ובממשלה.
בזכות "גילוי" מדהים: האם המדינה נתנה לכי"ל מתנה ששווה מיליארדי דולרים?
חברת רותם אמפרט של כי"ל הכניסה מיליארדים מכריית פוספטים וטענה שהמשאב נוצל כמעט במלואו. הזיכיון תם ב-2024 ובמשרד האנרגיה העריכו: "אין בשדות עוד עתודות". ואז? גילוי מדהים: החברה מצאה עוד פוספטים וקיבלה אישור לכרות בקול קורא. עתירה כבר הוגשה לבג"ץ. גורם ב-ICL: "בשום שלב לא נאמר שהחברה מצאה עוד פוספטים. הכדאיות הכלכלית – זו 'התגלית' ולא עתודות נוספות".
לטענת לובי 99, המייצג אינטרסים של הציבור, כשהזיכיון נגמר היה צריך היה להקצות זכויות כרייה חדשות והדרך לעשות זאת היא בדרך כלל בקיום מכרז (במשרד האנרגיה הוציאו קול קורא תחרותי, שלדברי גורם ב-ICL כמוהו כמכרז). "מדובר על מיליוני טונות של פוספטים בשנה ועל מאות דולרים לטונה – זה עשרות מיליארדים. במכרז היו מתמודדות חברות שהיו אומרות כמה הן מוכנות לשלם למדינה עבור החומר שהן כורות. מדובר במאות מיליונים שאמורים להגיע לציבור בשעה שבאוצר מטילים גזירות ע ל הציבור כדי לממן את המלחמה", טוענים בלובי 99.
חובת סימון המחירים עוד לא בוטלה, אך חלק מרשתות השיווק כבר ויתרו על המדבקות
לפי המהלך שמקדם משרד הכלכלה, רשתות המזון יוכלו להציג את מחירי המוצרים שעל המדפים באמצעות צג דיגיטלי – במקום מדבקות • אלא שכבר כיום, כשהתוכנית עוד בשלב גיבוש ההמלצות, ניתן כבר לראות מדפים שמחיר המוצרים עליהם הוא בגדר תעלומה.
"מה שקורה כבר עכשיו אינו חוקי", אומרת מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש. "בכל פעם שיש שר כלכלה חדש, הקמעונאים עולים אליו לרגל ומתחילים לחצים לביטול חוק סימון המחירים. הם טוענים בעיקר לעלויות העובדים, למרות שמנכ"ל ויקטורי הודה בדיון בכנסת שגם אם יבטלו את החובה, העלויות לא יתגלגלו לצרכן, ואם כן בשיעור זניח של פחות מ־2%.
רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל יוצאת לדרך: האם המחירים באמת יצנחו?
הרפורמה שמאפשרת יבוא חופשי של מוצרים מאירופה תיכנס לתוקף בשבוע הבא. במשרד הכלכלה מבטיחים חיסכון עצום לצרכן הישראלי. אבל גורמים בענף מזהירים: היבואנים ישמרו את החיסכון לעצמם.
בארגון החברתי-כלכלי, לובי 99, מצננים את ההתלהבות. לדברי עו"ד מלי טופצ'יאשווילי, לוביסטית ציבורית בארגון, החקיקה המעגנת את הרפורמה מתנגשת עם חקיקות שונות. מעבר לכך, לדבריה, הרפורמה אמנם מסירה רגולציה, אך בצד זה, היא מטילה אחריות כבדה על היבואן, כך שייתכן שיבואנים קטנים יעדיפו לייבא במסלול הקודם. "בסופו של דבר", היא אומרת, "זה אמור להביא לכך שייכנסו לשוק עוד יבואנים קטנים ובינוניים, שייצרו תחרות, שתביא להורדת מחירים. אבל אם הרפורמה לא תהיה פשוטה ליישום, זה לא יעבוד, ויבואנים קטנים עשויים לחזור למסלול הקודם".
רפורמת חיסכון לכל ילד: כל מה שצריך לדעת
כבר כמה שנים שתוכנית "חיסכון לכל ילד" פועלת במטרה לייצר חיסכון משמעותי לילדים שלכם כשיגיעו לבגרות. כמה משמעותי? זה תלוי בכם. אם בחרתם להשקיע את הכסף דרך הבנק- תקבלו הרבה פחות מאשר אם בחרתם להשקיע את הכסף בקופת גמל. איפה הבעיה? עד היום מי שביר להשקיע את כספו בבנק לא יכול היה לעבור להשקעה בקופת גמל דרך בתי ההשקעות- אבל מה- 1 בינואר הדבר הזה עומד להשתנות.
"המדינה למעשה מדלגת מעל ההורים, וחוסכת בעצמה לילד", מסביר משה קאשי, מנהל מחלקת הפיננסים של לובי 99, שפעל רבות לשנות את השיטה המדוברת. "יש לזה שתי מטרות: הראשונה היא ליישר קו וליצור שוויון הזדמנויות. שלכל הילדים יהיה בגיל 18 סכום כסף שווה פחות שאיתו הם יכולים להתחיל את החיים – לטוס לחו"ל, לפתוח עסק, ללמוד". המטרה השנייה, מפרט קאשי, היא ליצור ניתוק עוני בין דורי, או במילים אחרות, להבטיח שעתידו של ילד לא יהיה תלוי במצב הכלכלי של הוריו: "שלא יצא מצב שילד שנולד להורים עשירים יצא עם הרבה כסף, וילד שאיתרע מזלו ונולד להורים לא עשירים, ייצא עם פחות כסף".
השינוי ב"חיסכון לכל ילד" יוצא לדרך: מה זה אומר ואיפה התשואה גבוהה יותר
בחודש ינואר הקרוב תוכנית "חיסכון לכל ילד", אותה הקימו הביטוח הלאומי ומשרד האוצר, תציין שמונה שנים למועד השקתה. התוכנית, שבמסגרתה הביטוח הלאומי מפריש 57 שקלים לחיסכון ייעודי על שמו של הילד בקופת גמל להשקעה או בבנק, עוררה הדים כבר מהקמתה, עם מאבקים גדולים מאחורי הקלעים.
בחודש יולי האחרון, ועדת הכספים העבירה תיקון לחוק שמאפשר להורים להחליט שכספים חדשים יופקדו מעתה בקופת גמל להשקעה, שאותו יזמו ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) וארגון לובי 99. על פי התיקון לחוק, הורים שהפקידו בעבר בבנקים יוכלו החל מה־1 לינואר להורות לביטוח הלאומי לפתוח תוכנית חיסכון חדשה בקופת גמל להשקעה, בהם יופקד מעתה והלאה סכום הכסף החודשי שמפריש הביטוח הלאומי, אך לא להעביר את הכספים שנצברו עד כה.
