רגע לפני יום הזיכרון חברות המזון הגדולות שוב העלו מחירים בתיאום מעורר חשד – ושוב אנחנו בגל התייקרויות בלי שאף אחד בממשלה נוקף אצבע. למה מחירי המזון מזנקים הרבה מעל שאר המוצרים, האם ההתייקרויות הכרחיות, מתי הציבור הפסיק להפחיד את החברות הגדולות ועד כמה הממשלה מנותקת מהעניין?

עו”ד לינור דויטש, מנכ”לית לובי 99, הלובי הציבורי, עשתה לנו סדר בחברות שהעלו מחירים בפעם הרביעית והחמישית בשנתיים האחרונות(!), והסבירה למה ההתייקרויות לא מוצדקות ומה עומד מאחורי התירוצים של החברות הגדולות, כיצד הממשלה זנחה לחלוטין את יוקר המחיה ומה הסיכוי שהציבור יחזור להפחיד את ענקיות המזון כמו אחרי המחאה ב-2011?

לקריאת הכתבה.

מתחילת המלחמה היו 78 הודעות על התייקרויות ושטראוס לבדה העלתה מחירים 5 פעמים, כך נטען בדיון של ועדות הכספים והכלכלה, בו שוב הוחלט להקים צוות שיבחן חקיקת מנע. לובי 99 הציג נתונים שמראים כי בעוד שמחירי האורז בעולם בירידה, המחיר בארץ בנסיקה מתמדת. ח”כים: “מחירי מוצרי החלב בהשתוללות ושר האוצר מתעלם מיוקר המחיה”.

לקריאת הכתבה.

המחירים מזנקים, ההסברים מופרכים, והאזרחים משלמים את המחיר – שוב. בזמן שמחירי חומרי הגלם מתייצבים או אף יורדים, יצרנים ורשתות ממשיכים לייקר מוצרים. לרגל יום העצמאות בדקנו בכמה עלו המחירים בשנה החולפת. בינתיים, הממשלה נמנעת מלהתערב – והציבור סופג את המחיר. חג עצמאות שמח? לא בכיס.

גל העלאות המחירים ששטף את ישראל השבוע, ערב חגיגות יום הולדתה, לא נראה כאן כבר הרבה זמן. אחת אחרי השנייה הודיעו היצרניות והיבואניות המובילות כי הן “נאלצות” להעלות את מחיריהן בטווחים משתנים. ההסבר שחזר על עצמו שוב ושוב היה “עקב התייקרות חומרי הגלם”. בעזרת לובי 99 החלטנו לבדוק בכמה התייקרו המוצרים בחנויות במהלך השנה האחרונה ומי הרשתות שייקרו את מוצריהן.

לקריאת הכתבה.

חברי מועצה ברשויות המקומיות פועלים בהתנדבות מלאה, ללא תשלום ■ בשבוע הבא יעלו לראשונה לדיון בכנסת הצעות חוק בנושא תגמול עבור השתתפותם בישיבות ■ מנגנון התשלום והשאלה על מי הוא יושת – עוד לא נקבעו

ועדת הפנים של הכנסת תדון ביום ראשון בשתי הצעות חוק שייטיבו לראשונה עם חברי מועצות מכהנים ברשויות המקומיות. על פי הצעת החוק של יו”ר ועדת הפנים, יעקב אשר (יהדות התורה), וכן הצעה דומה שהגיש ח”כ דן אילוז (הליכוד), יקבלו חברי המועצה גמול השתתפות בישיבות מועצה, על פי מספרן, וכן יקבלו החזר להוצאות שביצעו במסגרת תפקידם.

לקריאת הכתבה.

הקרנות הכספיות זולות יותר לעומת קופות גמל להשקעה במסלול השקלי, הסולידי ביותר – למרות הדמיון בהרכב ההשקעות ■ “פערים אלה הם, בין היתר, פועל יוצא של ארביטראז’ מיסויי” כתבו בלובי 99 בהתייחסותם לדו”ח הביניים של הצוות לצמצום פערים רגולטוריים במכשירי חיסכון ■ הפער אמור להצטמצם עם יישום המסקנות.

ממוצע דמי הניהול בקופות הגמל הכספיות עומד על 0.6% לעומת דמי ניהול ממוצעים של 0.16% בקרנות הכספיות, כך עולה מבדיקה שערכו בלובי 99. הפער יכול להגיע גם עד פי שמונה, בין קופת הגמל להשקעה עם דמי הניהול הממוצעים הגבוהים ביותר (0.71% במור) לבין הקרן הכספית עם דמי הניהול הנמוכים ביותר (0.1% בקרנות הכשרות של מגדל ואיי.בי.איי ובקרן של דולפין). המסלול הכספי בקופת הגמל הוא המסלול הסולידי ביותר.

חברת מפעלי ים המלח הקימה מתקנים על קרקעות הזיכיון שקיבלה מהמדינה לטובת כריית אשלג, אך רשות מקרקעי ישראל לא דורשת דמי חכירה בגין השימוש בהם – כך עולה מניתוח ועיבוד של נתוני דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסמים היום (ג’) תחת הכותרת “ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו – היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין”.

זיכיון ים המלח הוא הסכם שנחתם בין המדינה לבין מפעלי ים המלח בשנת 1961, במסגרת “חוק זיכיון ים המלח”, המאפשר לחברת מפעלי ים המלח (מי”ה) “לחקור ולפתח את אוצרות המחצב הטבעיים של ים המלח ושל שטחי סביבתו”.

על אף שהזיכיון ניתן למי”ה כבר לפני יותר מ־60 שנה, וכחמש שנים לפני שהוא תם, מגלה מבקר המדינה, בין היתר, “ליקויים לגבי האופן שבו התנהלה רשות מקרקעי ישראל במשך עשרות שנים בכל הנוגע לניהול השטח הכלול בתחום זיכיון ים המלח והפיקוח על השימושים שמי”ה עשתה בו”.

לקריאת הכתבה.

מדינת ישראל נכשלה בניהול זיכיון ים המלח – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח חמור שמתפרסם היום (שלישי), המצביע על שורת ליקויים חמורים בתחום הפיקוח על פעילות חברת מפעלי ים המלח. החברה הנמצאת בבעלות ICL, כי”ל לשעבר, שנסחרת בבורסה לניירות ערך בת”א ובנאסד”ק, ונמצאת בבעלות “החברה לישראל” של המיליארדר עידן עופר.

מכירת כי”ל למשפחת עופר על ידי המדינה ב-2008 עמדה במרכז הסרט “שיטת השקשוקה”, שביקר בחריפות את הקשר הבעייתי בין גורמי ממשל ועיתונות לבין המשפחה, ותפקידו של החשב הכללי לשעבר, ניר גלעד, שמונה למנכ”ל כי”ל בסמוך לחתימת ההסכם וסייע לקידום עסקיה, לכאורה.

בדוח מדגיש המבקר את היעדר אסדרה, הפסדי עתק לקופת המדינה, והפגיעות הסביבתיות המשמעותיות. “הממצאים החמורים והרבים צריכים להדאיג כל אזרח במדינת ישראל”, כותב אנגלמן, ומוסיף, “מדובר באוזלת יד של הממשלות לאורך עשרות שנים”.
לקריאת הכתבה.

דו”ח מבקר המדינה, שפורסם אחר הצהריים (שלישי) קובע כי המדינה כשלה באופן קיצוני בהגנה על ים המלח בכל הנוגע לפעילות מפעלי ים המלח הפועלים בו. הדו”ח, העוסק במעקב ופיקוח על הזיכיון של המפעלים, חושף כי הפיקוח הממשלתי לקה בחסר באופן משמעותי, כאשר רק בשנת 2023 החל המשרד להגנת הסביבה למפות את התשתיות בתחום הזיכיון שעלולות לגרום למפגעים סביבתיים.

לקריאת הכתבה.

Lack of competition, high interest rates and weak regulations have lenders notching record profits on the backs of households struggling to make ends meet during wartime

מחירי המזון בישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי – יקרים בכ-37% מהממוצע במדינות ה-OECD. כשהציבור, הכנסת וארגוני החברה האזרחית אינם חשופים לנתונים הפיננסיים של חלק מהמונופולים בשוק המזון – מה הפלא? תחת חוסר השקיפות, אלו יכולים לשמר את שליטתם בשוק ולחסום תחרות – והכול מבלי שהן נדרשות להצדיק את מהלכיהן ולספק הסברים לציבור ולמקבלי ההחלטות שבראשם שר האוצר ושר הכלכלה

הצעת החוק שנפלה בימים האחרונים במליאת הכנסת ביקשה להחיל חובת פרסום דוחות כספיים על חברות פרטיות בשוק המזון שמחזיקות בכוח שוק מונופוליסטי – מדובר בחברות שאחראיות ליוקר המחייה ולעלייה בלתי נגמרת של מחירי המזון, תוך ניצול הריכוזיות בשוק המזון: כמו תנובה, אסם וקוקה קולה. מטרת ההצעה היא לאפשר פיקוח אפקטיבי, לספק לצרכנים ולרשויות כלי לבחינת ההצדקות להתייקרויות המזון, וליצור בסיס נתונים מוצק שיאפשר לרגולטורים לקבל החלטות מבוססות נתונים. הצעת החוק נפלה, ואיתה גם האפשרות ליצור שוק הוגן יותר ופתוח יותר. אך את המאבק הרחב יותר לפירוק המונופולים בענף חובה להמשיך.

לקריאת הכתבה.