בסוף השבוע פורסם טור של מייסד The Marker – גיא רולניק, בעניין תמלוגי הגז, שציטט את ההערכה שלנו שגם עד סוף העשור הנוכחי, הציפיות של הממשלה מרווחי הגז – מופרזות. חשבנו שזו הזדמנות טובה לפרט מדוע ולעדכן איך אנחנו פועלים כדי לשנות את זה.
ראשית נזכיר שיש שלוש רמות של מיסוי על מאגרי הגז: תמלוגים שנגבים מההכנסות עצמן – החל מהדולר הראשון, מס חברות שנגבה רק על הרווחים (בדומה לחברות רגילות) והמס המיוחד שהטילו על משאבי טבע – מס ששינסקי, שנגבה על "רווחי יתר" ואמור להגיע "לקרן העושר" למען אזרחי ישראל. רשות המסים חוזה שעד 2030 מס ששינסקי יכניס מעל 10 מיליארד דולר, שיזרמו ל"קרן העושר" עבור אזרחי ישראל. אבל אנחנו הרבה פחות אופטימיים
מס ששינסקי אמור היה להתחיל לזרום לקרן העושר כבר מ-2018, ולהגיע היום, ע"פ תחזיות של חברות הגז עצמן, לתשלום בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר. אבל בפועל בשנת 2020 לא ראינו שקל ובתחילת 2021 נגבה מס בהיקף מזערי ובאיחור של שנים מהתחזיות המקוריות של חברות הגז, של בנק ישראל ושל הממשלה.
לא רק אנחנו ספקנים. לפני שנה פורסמה שיחה עם כלכלנים בממשלה, ממנה עולה שלפיהם עד סוף העשור (2030) יזרמו ל"קרן העושר" כ-10 מיליארד ש"ח בלבד – שקלים ולא דולרים – פחות משליש מהתחזית הרשמית (חפשו "אגדת תמלוגי הגז"). התחזית האלטרנטיבית הזו משום מה לא הוצגה לכנסת או לציבור הרחב על ידי גורם ממשלתי רשמי .
להבנתנו, הפער בין התחזיות למציאות רק ילך ויחמיר. רק מאגר תמר אמור לשלם בשנים הקרובות מס ששינסקי, מכיוון שהוא היחיד שכבר הגיע לרווחיות המספקת. אלא שמאגר תמר, שעד 2020 פעל כמונופול מוחלט בשוק הגז בישראל, עומד בפני רצף "מכות" שיקטינו את הרווחיות שלו בתזמון מושלם; השנה "תמר" צפוי לעדכן כלפי מטה את המחיר בחוזה הדגל מול חברת החשמל. זהו אמנם תיקון לעיוות מחירי הגז הגבוהים שכולנו משלמים, אבל בו זמנית הפסד מבחינת המיסוי – זה יפחית את המס. מעבר לכך, בשנה הבאה יכנס לשוק הגז מאגר כריש-תנין, שרוב החוזים שלו הם מול אותם לקוחות עצמם של מאגר תמר, ועל חשבון "תמר".
תחזיות חברות הגז מצביעות על כ-8-9 מיליארד דולר עד סוף העשור; אלא שאנחנו לוקחים את התחזיות האלו בעירבון מוגבל: בדיקה שלנו אודות תחזיות חברות הגז מצאה שהן באופן עקבי לוקות בהערכת יתר.
ב-2012 לדוגמא, "דלק" של יצחק תשובה חזתה שתמכור $373 מיליון ב-2015, אך בפועל מכרה רק $247 מיליון (33% פחות);
ב-2017 חזתה שתמכור $530 מיליון ב-2019 ובפועל מכרה $457 מיליון (18% פחות).
סה"כ, מתוך 49 תחזיות שבדקנו, 48 היו הערכות יתר. וכל זאת – בתנאים של מונופול ומחירים יציבים.
הפתרון בעינינו ברור, וכך הגבנו גם לתזכיר החוק על מיסוי משאבי טבע: חייבים לדרוש מהרשויות הממשלתיות, ולא רק מחברות הגז, לפרסם תחזיות רשמיות לגבי ההכנסות ממאגרי הגז ולעדכן בסוף כל שנה כמה נכנס בפועל. בדיוק כפי שעושה כל חברה וארגון שמכבד את עצמו ואת הכנסותיו.
השקיפות כאן היא הכרחית. הציבור חייב לדעת כמה כסף בפועל נכנס ויכנס מהרווחים על משאבי הטבע שלנו, כדי שיוכל לדרוש את מה ששייך לו מלכתחילה.
רוצים שהרווחים מהגז הטבעי יגיע גם לציבור? הצטרפו אלינו: https://bit.ly/30u9XLD
