בשנים האחרונות יותר ויותר חברות ציבוריות עוברות למודל של חברה ללא בעל שליטה, והמניות שלהן מפוזרות בידיו של מספר גדול של מחזיקים, ביניהם גם גופי הפנסיה שאנו משקיעים בהם את כספנו. במצב כזה, שבו אין בעל שליטה דומיננטי שמפקח על ההנהלה – המנהלים עלולים לנצל את משאבי החברה ולדאוג לעצמם, במקום לאינטרס של בעלי המניות.
לכן, בחברה שאין בה בעל שליטה, דירקטוריון החברה ובייחוד יו"ר הדירקטוריון, מקבלים תפקיד מפתח בפיקוח על ההנהלה. השאלה היא איך שומרים על עצמאותו של יו"ר הדירקטוריון, ומנתקים את הזיקה בינו לבין ההנהלה, כדי לוודא שאכן הוא יבצע את תפקידו כהלכה.
הצעה לתיקון חוק החברות שהציג משרד המשפטים – שנוגעת להתאמת החוק למודל של חברה ללא גרעין שליטה – אמורה לטפל, בין היתר, בבעיה הזאת. אנו הצגנו את עמדתנו בפני משרד המשפטים עוד במסגרת "קול קורא" ובמענה לתזכיר החוק, ובכוונתנו ללוות את הליך החקיקה עד שהחוק ייכנס לספר החוקים.
התחנה הבאה היא ועדת השרים לחקיקה שצפויה בשבוע הבא לדון בשינוי הצפוי בחוק ולאשר אותו לפני קריאה ראשונה בכנסת. פנינו לשרים החברים בוועדה והצגנו בפניהם את השינויים הנדרשים בתיקון החוק, כדי לוודא שהאינטרס של הציבור שכספי הפנסיה שלו מושקעים בחברות הללו אכן נשמר.
לדוגמה – הצעת החוק מאפשרת לשלם ליו"ר הדירקטוריון שכר נוסף שלא מוגבל בחוק, מה שעלול לייצר זיקה בין יו"ר הדירקטוריון להנהלה, אותה ירצה לרצות. אנחנו הדגשנו בפני השרים, שחייבים להגדיר את השכר הנוסף שיכול לקבל יו"ר הדירקטוריון ביחס לדירקטור רגיל, כדי להשאיר אותו בלתי-תלוי בהנהלה.
גם אתם יכולים להשפיע על עתיד הפניות שלכם – הצטרפו ללובי הציבורי https://lobby99.org.il/join
#הוןשלטון
