לאחרונה פורסמה הצעה לתיקון תקנות תביעות קטנות, לפיה בית-משפט לתביעות קטנות יוכל להכריע בתביעה בלי לראות ולשמוע את הצדדים, רק על בסיס המסמכים שהגישו. מדובר בהצעה בעייתית שתפגע בעיקר באזרח הקטן שתובע תאגיד גדול, שהנציגים המיומנים שלו יוכלו להגיש מסמכים משכנעים יותר. מעבר לכך, הרפורמה הזו נעשית בתקנות שבכלל לא יגיעו לכנסת, ודורשות רק חתימה של שר המשפטים.
הצטרפו אלינו, וביחד נמשיך להשמיע את קולם של הצרכנים מול התאגידים הגדולים שפוגעים בזכויותיהם – https://bit.ly/3xZAswS
******
החוק קובע כי אדם יכול להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות על סכום של עד 37,700 ש"ח. ההליך קל ומהיר יחסית, ומטרתו להקל על אנשים לנהל הליכים, למשל בתביעות בנושאים צרכניים. כדי להוזיל את ההליך, החוק קובע, כי אדם אינו יכול להיות מיוצג בבימ"ש לתביעות קטנות על-ידי עורך-דין.
עכשיו, כדי להקל על העומס בבתי המשפט, משרד המשפטים מציע לוותר על הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, ובמקומו בית המשפט יחליט רק על סמך המסמכים שהצדדים הגישו. אנחנו מתנגדים לתיקון, ולכן פנינו והצגנו בפני משרד המשפטים את הנתונים: בכמעט חצי מהתיקים בבית המשפט לתביעות קטנות, התובע הוא אדם פרטי, והנתבע – תאגיד. גם בלי התיקון המוצע, לאזרח הקטן – שאינו מיוצג על-ידי עורך-דין – קשה להתמודד מול הנציג של התאגיד, שהוא בדרך כלל איש מקצוע מיומן. אבל כשיש דיון באולם, השופטים עוזרים לאזרחים. כאשר ההכרעה תהיה רק על סמך המסמכים, אזרח מן השורה, שאין לו ניסיון בבית המשפט (ועוד יותר מזה – מי שעברית אינה שפת אמו, או שלא השלים השכלה תיכונית, או שיש לו מוגבלות וכן הלאה) – לא יקבל את הסיוע של השופט, ודי ברור שהמסמך שנכתב על-ידי נציג התאגיד יהיה רהוט ומשכנע יותר. לכן אין לקבל את האפשרות שבית המשפט לא ישמע את הצדדים. זו פגיעה בזכותם הבסיסית להליך הוגן.
אפשרות נוספת שמשרד המשפטים מציע היא לקיים דיון באמצעים דיגיטליים. כמובן שיש לכך יתרונות רבים, אבל אוכלוסיות מסוימות עשויות להיפגע מהמהלך הזה. לכן, דרשנו כי לא יתקיים דיון באמצעים דיגיטליים בלי שבית המשפט וידא כי האדם מבין את משמעות ההליך הדיגיטלי ומסכים לו. עוד ביקשנו כי התיקון יחוקק לפרק זמן מוגבל, כ"פיילוט", שייבדק במחקר מלווה לפני שיתקבל כהוראה קבועה.
