החוק מחייב תקופת ״צינון״ במעבר משירות המדינה למגזר הפרטי. אלא שבשנים האחרונות קיצור תקופת הצינון הפך לנורמה, ו-96% (!) מבקשות הקיצור מתקבלות. לאחרונה פורסם שראש המשל״ט (מרכז השליטה) הלאומי למאבק בקורונה מעוניין לעבור לחברת פמי פרימיום, שזכתה במכרז של משרד הבריאות להפעלת בדיקות הקורונה בנתב״ג.
אז איפה הבעיה? קודם כל, אם היו לבכיר קשרי עבודה עם החברה, או איזושהי מעורבות במכרז שבו היא זכתה – הוא מחויב בתקופת צינון לפני שהוא עובר לעבוד בה.
מעבר לכך, חברת פמי פרימיום, ספקית שירות בתחום הרפואה, זכתה בשנים האחרונות במגוון מכרזים ממשלתיים, וגם בפטורים ממכרז בהיקף של 400 מיליון ש״ח. מובן מדוע חברה כזו תרצה להעסיק את ראש משל״ט הקורונה, שהיו לו קשרי עבודה אינטנסיביים עם משרדי הממשלה הרלבנטיים.
עם זאת, צריך לוודא שמעברים מסוג זה יתנהלו בצורה תקינה. החוק קובע שלפני שעובד ציבור עובר לעבוד בגוף שהוא היה מוסמך ״להעניק לו זכות״, עליו לעבור תקופת צינון של שנה. המטרה היא למנוע מעובדי מדינה לדאוג לאינטרסים של חברה מסוימת כאקט אחרון לפני פרישתם מהשירות הציבורי למשרה באותה חברה.
פנינו לגורמים המוסמכים כדי להביע את התנגדותנו לקיצור תקופת הצינון במקרה הזה בפרט ובאופן כללי. קיצור תקופת הצינון הפך מחריג לכלל, וזה מעקר מתוכן את כל הרעיון של תקופת המתנה בין שירות בתפקיד ציבורי בכיר לתפקיד מקביל במגזר הפרטי. נמשיך לפעול נגד תופעת הדלתות המסתובבות.
מסכימים שצריך להגביל את המעבר של בכירים בשירות המדינה לגופים מולם עבדו? הצטרפו אלינו עכשיו https://bityl.co/7beA
#דלתותמסתובבות
