החלק השלישי בסדרת ההרחבה המיוחדת שלנו על משק הגז הישראלי

? נתחיל מהשוואה סלקטיבית:
לעתים יש מי שמציג את מחירי הגז בישראל כנמוכים. למשל נדב פרי, פעם עיתונאי והיום בכיר בדלק קידוחים, שהציג בכנסת לאחרונה את הנתונים הבאים : "מחירי גז טבעי בעולם בשבוע האחרון: באנגליה המחיר הוא 5.67$ ליחידת חום, בהולנד המחיר הוא 5.34$, ביפן המחיר הוא למעלה מ-7 דולרים."
אך זו הטעיה – המדינות שהוצגו על ידי פרי תלויות בייבוא גז. לעומת זאת ישראל מספקת את כל תצרוכת הגז שלה בעצמה כמו רוסיה ונורבגיה אליהן נכון יותר להשוות. לדוגמה ב-2019 ברוסיה מחיר הגז עמד על $1.75, ובנורבגיה על $2.26.

? החצי השני בהטעיה – מחיר ספק לעומת מחיר לקוח קצה:
לעתים המחירים המוצגים אלו המחירים לצרכן הקצה לעומת המחיר שרואה הספק (סיטונאי). באירופה למשל, המתווכים (חברות הצינורות בעיקר) גוזרות קופון שמן, ולכן יש פער של $2 בין המחיר שרואה הצרכן למחיר שרואה הספק. לעומת זאת בישראל, חברת ההולכה נתג"ז היא ממשלתית עם מחיר מפוקח ונמוך, ולכן הפער בין המחיר הסיטונאי למחיר לצרכן נמוך.
➖ דרך מדויקת יותר להסתכל על הנתונים היא לפי הגרף שבתמונה, המשווה את מחיר הגז לעודף התפוקה היחסי לייצור. בריטניה לדוגמא מייצרת משמעותית יותר גז מישראל, אך הצריכה שלה כפולה מהתפוקה, ולכן היא במחסור ונדרשת לייבא – מה שצפוי להעלות מחירים. וכפי שהגרף מראה, אכן יש מתאם שלילי בין עודף התפוקה היחסי לבין המחיר.

? ומה על תחרות?
קיימת, אך מצומצמת ביותר. ב-2019 המחיר הממוצע עמד על כ-$5.53 ל-MMBTU כאשר היה ספק יחיד (מאגר תמר). ב-2020 כבר צפינו בירידה לכ-5.06$' עקב כניסת מאגר לוויתן. בתחילת 2022 צפויים להיכנס לשוק גם מאגרים כריש-תנין, אך מכיוון שרוב הגז שמשוער שיופק על ידי כריש-תנין כבר נמכר במסגרת חוזים ארוכי טווח, ההשפעה שלו על התחרות תהיה מוגבלת.
➖ מלבד התחרות בין המאגרים, מבנה השליטה בתוך המאגרים לא מאפשר תחרות, הדוגמה הטובה ביותר לכך הייתה בשנה שעברה כאשר חברת חשמל ביקשה לרכוש גז במחיר מוזל, בחוזה לטווח קצר, מחלק מהשותפויות במאגר הגז תמר (החברות ישראמקו, תמר פטרוליום, אוורסט ודור גז ששולטות יחד ב-53% מהמאגר), ונחסמה ע"י דלק קידוחים ונובל אנרג'י (כיום חברת בת של Chevron) ששולטות ב-47% מהמאגר תמר ובו בזמן ב-85% ממאגר לוויתן.
➖ החסימה התאפשרה כיוון שהשותפות השונות במאגר קיבלו אישור לשווק את הגז ביחד, כך שהתחרות היא בין מאגרי הגז ולא בתוכם. תיאורטית, בהינתן שיווק בנפרד של חברות השותפות במאגרים, ניתן היה ליצור תחרות עוצמתית בשוק הגז עם שמונה מתחרות, במקום שתיים וחצי (שלושת המאגרים עצמם, שחלקם בשליטה צולבת).

וכמעט סיימנו, מחר יעלה החלק האחרון בסדרת ההרחבה על משק הגז בישראל ? תמשיכו לעקוב וגלו לאיפה מתקדמים מכאן

רוצים לעזור לנו להוריד את מחיר הגז? הצטרפו ללובי של הציבור https://bityl.co/64YH

#הוןשלטוןגז


 

תודה על הרשמתך לניוזלטר שלנו!

ייתכן והוא יגיע לספאם או לקידומי מכירות, אז כדאי לחפש אותנו בימי שישי בבוקר ולסמן בכוכב כדי שיגיע לתיבת הדואר הנכנס הרגילה.

דילוג לתוכן