תאגידים מצאו דרך נהדרת להרוויח על חשבון הציבור: הם יתרמו לרשויות מקומיות בשלל תחומים, מהשקעה במועדוניות לילדים ועד מתן מלגות לסטודנטים, יקבלו מהמדינה החזר של 23% על התרומה, על הדרך ייהנו מתדמית טובה ונקיה של דאגה כלפי החברה והסביבה והעיקר – יזכו ל"קשר שתיקה" ולנאמנות של העירייה שזקוקה לכסף.
אז, כשיתברר שהמפעל שבבעלות התאגיד, מזהם ופוגע בבריאותם של התושבים בעיר לה הוא תורם, הקשר הטוב עם העיריה יסייע להשתיק את הביקורת. ואם תהיה בכל זאת פעילות מצד העירייה נגד התאגיד – יפסקו התרומות.
זה ממש לא סיפור תיאורטי, מקרים כאלו התרחשו במציאות. בגלל זה משרד הפנים פרסם נוהל שקובע איך רשויות מקומיות רשאיות לגייס תרומות. הנוהל קובע שכל רשות מחויבת להקים ועדה שתבחן האם הרשות עלולה להימצא במצב של ניגוד עניינים בעקבות קבלת התרומה. הנוהל גם קובע שיש לפרסם באתר הרשות המקומית את ההחלטה על אישור קבלת התרומה, לצד חוות הדעת של ועדת התרומות.
אבל… בדיקה שערכנו יחד עם גוף התקשורת 'שקוף', גילתה כי הנוהל אינו מיושם כמו שצריך. מצאנו כי קיימות רשויות מקומיות שלא מפרסמות את חוות הדעת של וועדת התרומות וחמור מכך – מצאנו פגמים בהחלטות הוועדות שכן פורסמו.
פנינו למנכ"ל משרד הפנים וביקשנו שינוי של הרגולציה ועיגון חובת שקיפות של חוות הדעת, בחקיקה, מה שעשוי להוביל את הרשויות באמת לקיים את ההוראה, ויאפשר לציבור לעקוב אחרי "מסלול הכסף". בנוסף, פנינו בבקשת חופש מידע לעיריות, כדי לקבל פירוט התרומות שקיבלו במהלך השנים, לאחר שלא הצלחנו למצוא באתרי האינטרנט שלהן את חוות הדעת של ועדות התרומות.
עזרו לעצור את השחיתות בעיר שלכם.ן, הצטרפו ללובי הציבורי : https://lobby99.org.il/join
