איך זה שבימינו אפשר להשוות מחירים של כמעט כל מוצר בלחיצת כפתור (מוצרים בסופר, סלולר וביטוחים) אבל אין לנו אפשרות להשוות בין עלויות ותנאים של הלוואות מהבנק, עמלות ועוד שלל פעולות בנקאיות שעולות לנו לא מעט כסף?
איך הבנק קובע כמה נשלם? לפי ה"פרופיל הפיננסי" שיש לכל אחד מאיתנו, שמתבסס על ההיסטוריה הפיננסית שלנו – הלוואות שלקחנו, משכורת נוכחית וכו'. כאן אנחנו נמצאים בנחיתות מלאה מול הבנק שלנו, שרק לו יש את המידע הזה, ואין לנו באמת יכולת להשוות בינו לבין בנק אחר. בתחום הזה אנחנו לגמרי לקוחות שבויים של הבנקים, בשוק שהוא אחד מהריכוזיים שיש.
בהמשך לרפורמה לפתיחת שוק הבנקאות לתחרות שסייענו להעביר לפני 3.5 שנים, ובאיחור ״אופנתי״ של כמעט שנתיים עקב הבחירות המתמשכות, בחוק ההסדרים הקרוב אמור לעבור חוק "זאפ הבנקאי". הרפורמה הזו תאפשר לחברות טכנולוגיה פיננסית (פינטק) להתממשק לנתונים הבנקאיים שלנו ולהציע לנו בלחיצת כפתור את העסקה הכי משתלמת והעמלות הכי זולות, בין אם בבנק שלנו או בגוף אחר.
החוק כמובן אינו מושלם, ויש לנו כמה הצעות לתיקונו שהעברנו למשרד האוצר (בעיקר למניעת ניצולו לרעה על ידי הבנקים), אבל אנחנו מברכים שסוף סוף הוא הגיע.
יודעים מי ממש לא שמח על החוק? נכון, הבנקים. הם כבר מתכוננים עם טובי עורכי הדין, היועצים המשפטיים, מומחי הפרטיות וכמובן הלוביסטים שלהם, כדי לסכל את העברתו או לפחות למזער בו סעיפים ככל הניתן. אנחנו כמובן נהיה שם מולם – במשרד האוצר ובוועדות הכנסת – כדי לוודא שהחוק הזה עובר, ולא מעוקר מתוכן.
הגיע הזמן שב-2020 'אומת ההי-טק' תתקדם, באיחור ניכר אחרי שאר המדינות המובילות, לניצול הטכנולוגיה להשוואת מחירים והכנסת תחרות באחד התחומים הריכוזיים ביותר בישראל.
רוצים לעזור לנו לפתוח את שוק הבנקאות לתחרות? הצטרפו ללובי99: https://bit.ly/998zapbank167
