האם יש בשורה ברפורמת ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״?

רפורמת הדגל של משרד הכלכלה נועדה להקל על יבוא מוצרים חדשים לארץ באמצעות אימוץ הרגולציה האירופית , וכך להגדיל את התחרות ולהוזיל מחירים. אבל אחרי שחשפנו בשבוע שעבר שמתוך כ-530 תקנים ייחודיים לישראל רק 80 ייכללו ברפורמה החדשה – שר הכלכלה כינס מסיבת עיתונאים והכריז שעוד מאות מוצרים ייכנסו לרפורמה. אנחנו כמובן מברכים, אבל לא מסתפקים במילים ומחכים למעשים. היינו שם כשהרפורמה נולדה, ונלווה אותה עד שתיכנס לתוקף – מול משרדי הממשלה, ומול הלוביסטים של התאגידים. תמכו בלובי99 כדי לעזור לנו להלחם על האינטרס של הציבור – https://bit.ly/4crGq8M
**
כמו תמיד, יש חשיבות לפרטים הקטנים. למרות שהשבוע התקיימו עוד 2 דיונים בכנסת בנושא, עדיין לא הונח נוסח עדכני לרפורמה בפני ועדת הכלכלה שדנה בנושא. כששאלנו בדיון את שר הכלכלה, ניר ברקת, ואת גורמי המקצוע כמה מוצרים עוד ייכנסו לרפורמה ואילו – לא זכינו לתשובות.
כדי שהרפורמה תצליח וכולנו (בתקווה) נרגיש את זה בכיס, יש להתעקש על מספר דברים: קודם כל, לכלול בנספחי החוק רשימה של המוצרים הכלולים ברפורמה. מעבר לכך, צריך להוסיף הוראה ברורה שבמקרה של סתירה בין הדין הישראלי לדין האירופי, הדין האירופי גובר. ולבסוף, יש לקבוע שכל התקנים ייכללו ברפורמה לאחר תקופת הערכה, אלא אם משרדי הממשלה הוכיחו צורך אחר בפני ועדת חריגים בראשות יו״ר רשות האסדרה.
כעת הנושא הועבר חזרה לממשלה, שתצטרך להחליט האם יש לה את אומץ לקדם רפורמה שבה באמת ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״. אי אפשר להתמודד עם יוקר המחיה בהצהרות לתקשורת אלא רק בעבודה קשה של מיפוי החסמים ותיקונם.

תודה על הרשמתך לניוזלטר שלנו!

ייתכן והוא יגיע לספאם או לקידומי מכירות, אז כדאי לחפש אותנו בימי שישי בבוקר ולסמן בכוכב כדי שיגיע לתיבת הדואר הנכנס הרגילה.

דילוג לתוכן