משתתפים: שני גבאי ואריאל פז-סוויצקי
הגשה: כרמל נמש

—–

♬ <פתיח> ♬

 כרמל נמש: אהלן,  אתם על עוד פרק של מלכוד 99.  והפעם? לא סתם פרק.  אלא פרק שממש יכול להשפיע על החיים שלנו. אז על מה המהומה? הפעם נדבר על הצבעה ועל השפעה. איתנו נמצאים שני גבאי, מנהלת הקהילה של לובי 99, ואריאל פז-סוויצקי, מנהל המחקר של לובי 99. לפני שנתחיל,  מעניין אותי לדעת, איך הגעתם לכאן היום?

שני גבאי: אני מגיעה מקיבוץ דורות בעוטף עזה, כל הדרך ברכבת ומאוד נהנית..

כרמל נמש: את לא לבד.. גם אני עשיתי את כל הדרך הישר מירושלים ברכבת.. אריאל איתנו או שובר את הרצף?

אריאל פז סוויצקי: רכבת, אבל לצערי רכבת ראש העין דורשת להגיע עם הרכב לרכבת, שזה.. בתקווה שישתפר..

כרמל נמש: טוב, אז לשלושתנו מכנה משותף, התחבורה הציבורית, כבר פתיחה חיובית. ומכאן נראה לי שנעבור לנושא שלשמו עלינו היום על הרכבת והגענו עד לכאן – אני מדבר כמובן על הצבעת החברים הקרובה של לובי 99… שני, נתחיל איתך, בואי תספרי לנו מה זו אותה הצבעה…

שני גבאי: אז קודם כל- ההצבעה היא איזשהו אירוע שיא בלובי, היא מתקיימת פעמיים בשנה, אז אנחנו חווים את השיא הזה פעמיים בשנה, אבל זה בעצם אירוע מאוד, מאוד מכונן, במובן הזה שהוא מגשים את המהות של הלובי הציבורי. כי בלובי הציבורי ששייך לציבור, הציבור הוא זה שבוחר באיזה נושאים אנחנו נתעסק.. אנחנו לא מחליטים על דעת עצמנו מה בא לנו ומה נראה לנו האינטרס הציבורי, אנחנו שואלים את הציבור מהו האינטרס הציבורי.. ובעצם כל מי שחבר במיזם, וכל אחד יכול להיות חבר במיזם, למי שעוד לא הבין את הקונספט… יכול פשוט להציע את הנושאים וגם להצביע עבורם, וככה ממש לקבוע את האג'נדה שלנו בצורה הכי ישירה שיש.

כרמל נמש: אוקי, אז באמת נעסוק עוד מעט באיך בכלל אפשר להיות חבר במיזם, אבל אולי לפני שנגיע לשלב הזה, בואי נדבר שניה על תהליך ההצבעה עצמו…

שני גבאי: אז בעצם תהליך ההצבעה מתחיל בזה שלאנשים יש רעיונות, יש משהו שמציק להם, שכואב להם בבטן, שכואב להם בכיס ובא להם לשנות אותו. ואז הם בעצם שולחים לנו את ההצעה לנושא שהם היו שמחים שנטפל בו.. את ההצעה הזו הם יכולים לשלוח לנו דרך האתר שלנו, יש טופס הצעות נשואים שפתוח כל השנה, אך ורק לחברי המיזם. אנחנו אוספים את ההצעות האלה, ובעצם כמה שבועות לפני תקופת ההצבעה, לפני שנפתחת ההצבעה, אנחנו לוקחים את כל ההצעות של כל החברים ובוחנים אותן. יש לנו צוות מקצועי, ממש מערך מחקר שלם שממש בוחן את ההצעות האלה אחת, אחת, בוחנים אותן לפי כמה קריטריונים מקצועיים שהצבנו… אני לא אכנס לכל הקריטריונים, אבל כן כדי לסבר את האוזן- אנחנו בוחרים נושאים שהם מאוד, מאוד פרקטים- אם מישהו ירצה שאנחנו נמגר את העוני בישראל או נפעל לשוויון חברתי נקודה, זה לא משהו שהוא פרקטי ואנחנו מכוונים שהדברים יהיו מאוד ברורים, פרקטים, ספציפיים.. אנחנו עוסקים אך ורק בנושאים שהם כלכליים חברתיים- אם מישהו ירצה שאנחנו נייצר נישואים אזרחיים במדינת ישראל, אנחנו נאלץ להשיב לו בשלילה כי זה נושא של דת ומדינה.. ויש ככה עוד כמה קריטריונים מקצועיים שעוזרים לנו לסנן את הנושאים ולצמצם אותם לנושאים הכי, הכי פרקטים, שאנחנו יכולים להיות בהם הכי אפקטיביים בעבודה שלנו של קביעת מדיניות. אחרי שאנחנו בעצם מסננים את הנושאים, ואולי אריאל תכף ירצה להרחיב על זה משהו, אנחנו מעלים את הנושאים שבעצם כן עברו את כל הקריטריונים, אנחנו מעלים אותם להצבעת החברים…

אריאל פז סוויצקי: המון פעמים אנחנו מקבלים איזשהי הצעה שאנחנו.. על נושא שאנחנו לא מכירים, הרי העולם הכלכלי- חברתי הוא עולם מאוד רחב, ויכולים להיות נושאים שלא ברור אם זה תואם את הקריטריונים, האם יש אפשרות פרקטית לקדם אותם.. ואז מה שאנחנו עושים.. יש לנו בעצם את צוות המחקר שמורכב מקבוצה של מתמחים, ממני ועוד עובד אחד במשרה חלקית, שבעצם בוחנים את הנושאים האלו לעומק.. זה בעצם אתה מקבל נושא, לדוגמה, אומר שיש איזשהי בעיה גדולה בתחום המכשור הרפואי, שדברים נעשים ללא פיקוח, ללא מכרזים תקינים, זה נגיד סתם דוגמה לנשוא שקיבלנו לאחרונה, אז באמת לא היה ברור אם יש שם משהו שמתאים כנושא, וזה נגיד משהו שאחד המתמחים קיבל לבדוק, לבחון אותו, ואני אתן ספוילר שזה נראה כמו איזשהו נושא שכבר יכול להיות מוכל בתוך נושא קיים, הנושא של מלחמה בלוביסטים של הבריאות, ולכן הוא לא יעלה להצבעה, אלא ייבחן בתוך הנשוא הקיים.

שני גבאי: לי חשוב להוסיף שיש איזשהו מתח תמידי בין זה שאנחנו בכמה שבועות או אפילו חודש- חודשיים שיש לנו כדי לבחון את הנושאים ולהיערך להצבעה, יש איזשהו מתח בין כמה אנחנו יכולים להשקיע במחקר, להתעמק בנושא, ללמוד אותו, להבין את האפשרויות- מה באמת ניתן לשינוי? האם יש דברים פרקטים שניתן לעשות?.. לבין זה שאנחנו לא רוצים לעשות דוקטורת על כל נושא שלא בהכרח נטפל בו, ויש שם איזשהו מתח שאנחנו מנסים להצליח לעמוד בו..

כרמל נמש: אוקי, אז אם הבנתי נכון, אני כחבר לובי יכול להציע הצעות לפני ההצבעה, אבל לא רק, אלה ממש לאורך כל השנה. אותו נושא שהצעתי מתגלגל אחרי סינון ראשוני למחלקת המחקר. אריאל, מה קורה בשלב הזה?

אריאל פז סוויצקי: אז כן, אחת השאלות כשאנחנו חוקרים איזשהו נושא אפשרי, אנחנו רוצים להבין את הנושא, לראות מה ההחלטות הרגולטוריות שהתקבלו בשנים האחרונות בתחום, וכן- גם לראות מה אפשר לעשות. אז נגיד על נושאים ספציפיים, נושאים מובילים שאנחנו שוקלים להעלות להצבעה, אז יכול להיות שגם נתייעץ עם ארגונים אחרים שבתחום, על האם יש ערך של הצטרפות שלנו גם למאבק, על מה הצעדים העיקריים שכדאי לקדם בהם…

כרמל נמש: ומה קורה אם נגיד ולי יש איזושהי הצעה שהיא בתחום כלשהו, ולכם יש הצעות נוספות, יחסית דומות, נוצר מצב של התנגשות של הצעות.. איך מחליטים איזה נושא יותר טוב, מה יקודם?

שני גבאי:  אז קודם כל אני לא רואה את זה בהכרח כהתנגשות של הצעות. אם שני נושאים עומדים בקריטריונים המקצועיים והם קשורים אחד לשני, זה אפילו משבח את זה- זה נותן לנו איזשהי אינדיקציה ואיזשהי הסתכלות על משהו חברתי רחב יותר. זאת אומרת- אתה יכול לשבת בבית, ויש איזשהו נושא שמפריע לך, ואתה רוצה שנטפל בו, ועוד מישהו גם יושב בבית ויש לו נושא שהוא קרוב וגם רוצה שנטפל בו.. והדבר הזה זה מעין חיידק כזה שיושב להרבה מאוד אנשים בבטן, או אולי משהו כזה קצת מדבק.. לא כמו קורונה, אבל מדבק בקטע חיובי.. וכולם מרגישים משהו וכולם רוצים לעשות משהו כדי לפעול בנושא, והדבר הזה בא לידי ביטוי בהצעות שמגיעות אלינו. אנחנו מקבלים הרבה מאוד הצעות שהן חופפות או שהן בנושאים דומים, וזה מאפשר לנו לא רק להיענות בחיוב ליותר חברים, אלא באמת לאחד כל מיני דברים קטנים קשורים לכדי מעין 'נושא גג', ככה אנחנו מכנים את זה. אני אתן דוגמה למשל את עלום התחבורה הציבורית שנכנסנו אלי ולפני כ-3 שנים בערך.. לפני זה, אתם אולי לא זוכרים את זה, כי היום זה סופר טרנדי לדבר על פקקים ותחבורה ציבורית, ועל הצורך לטפל בתחבורה ציבורית… אבל לפני כמה שנים השיח הזה כמעט לא היה קיים. אולי הוא היה קיים בבטן של אנשים, אבל הוא לא היה קיים בתקשורת.. ואנחנו שמנו לב בהצבעה שקיימנו לפני 3 שנים, שהגיעו המון, המון, המון הצעות לנושאים ספציפיים בתוך העולם הזה של תחבורה ציבורית. מישהו אחד הציע שנטפל בבעיה הזאת של תחנות האוטובוס המרושלות, ומישהו אחר הציע שנטפל בזה שאין מספיק אוטובוסים ואין מספיק קווים, ומישהו אחר דיבר על הפקקים… ובעצם המון, המון דברים שמפריעים לאנשים שונים, אבל בתכל'ס הם מתכנסים לתחום אחד.. ובאופן מוחץ נבחר הנושא של תחבורה ציבורית באותה הצבעה, ואנחנו ככה לקחנו את הנושא הזה ודחפנו אותו קדימה, ופתאום הורגש בכל המדינה גל של איזשהי צעקה חברתית בנשוא הזה של תחבורה ציבורית, בדרישה לשפר את התחבורה הציבורית בארץ.. ובמובן הזה לובי 99 הוא לא רק לובי, הוא גם תנועה חברתית שממש מביאה לידי ביטוי את הכאב של האנשים ואת היכולת לטפל בזה, ואת היכולת לעשות שינוי אמיתי.

כרמל נמש: אוקי, אנחנו באמת מדברים על שינוי אמיתי, ואין ספק שתחבורה ציבורית היא דוגמה טובה. אבל הרי לי לאתגר אותך – בואי ננסה ללכת לכיוון אחר, של הצעה שעברה את כל אותו תהליך, עד לכדי הישג שאנחנו ממש יכולים להרגיש אותו כיום בחיים שלנו..

שני גבאי: אוקי, אז אני אספר לכם באמת על איזשהי הצעה שאפילו קיבלנו מכמה חברים לפני כמה שנים, לטפל בנושא הזה של דמי הניהול של הפנסיה. בארץ באמת יש איזשהו שוק מאוד מונופוליסטי בתחום הזה של הפנסיה והביטוח, ובגלל זה חברות הביטוח והפנסיה מרשות לעצמן לגבות מאיתנו דמי ניהול מאוד, מאוד גבוהים, וגם לעשות איתנו כל מיני משחקים על הדרך… וזה באמת הפריע להרבה מאוד אנשים, הצעה קונקרטית שקיבלנו מחבר, אם אני לא טועה קוראים לו דרור, שממש ביקש שנטפל בגובה דמי הניהול ובשקיפות בהקשר הזה של דמי הניהול; ולקחנו את הנשוא הזה וטיפלנו בו ממש בכל מיני זוויות, גם בדמי ניהול כפולים וחיצוניים, אנחנו גם פועלים לשקיפות בנושא הזה… אבל לא הפסקנו לטפל בזה, וכל פעם שצצות עוד בעיות, אנחנו ממשיכים לתקוף את זה מזוויות שונות, למשל לפני כשנה כשפרץ המשבר הכלכלי בעקבות משבר הקורונה.. אז אנחנו עלינו על איזשהי בעיה, אנחנו רואים את זה כבעיה, חברות הפנסיה והביטוח פחות ראו את זה ככה, משהו שבעצם מאפשר לחברות הפנסיה והביטוח להעלות את דמי הניהול למפוטרי הקורונה והיוצאים לחל"ת, להעלות את זה לדמי הניהול המקסימאליים, שבעצם מדובר בעליה מאוד, מאוד גבוהה.. ואנחנו לקחנו את הנושא הזה שכבר נבחר בעבר, ובעצם פנינו לרגולטור הרלוונטי, רשות שוק ההון במקרה הזה, דרשנו ממנו לפעול בנשוא, להתערב מול חברות הפנסיה והביטוח ולדאוג שלא ינצלו את המשבר הכלכלי הזה על גבם של המפוטרים והיוצאים לחל"ת, ולא יעלו את דמי הניהול, ובאמת ככה התלונה שלנו התקבלה.. ואחרי כמה חודשים שההוראה הזו בעצם פגה תוקף, והבנו שהמשבר ממשיך והמובטלים והאנשים שיושבים בחל"ת לא מצליחים לחזור לשוק העבודה, פנינו שוב וקיבלנו הארכה נוספת ובעצם באופן הזה חסכנו לציבור ולציבור החוסכים מאות מיליוני שקלים בדמי ניהול בפנסיה..

אריאל פז סוויצקי: אני חשוב ששני נגעה פה בסוגיה שהיא החוזק שלנו כארגון, והיא ש.. זה לא שאנחנו מעלים הצבעה לעשות איזשהו קמפיין ממוקד שתצביעו על משהו ואנחנו נתמקד עכשיו במשהו 3 חודשים. נושא נבחר אצלינו הוא נושא שלנו, והוא כנראה.. אלא אם כן נעשה איזה הצבעת נמוך תיעדוף והוא יתועדף נמוך, כנראה אנחנו נרוץ עם הנושא הזה לאורך שנים.. ואז בעצם בכל אחד מהנשואים שלנו אפשר לראות איך הוא נבחר לפני שנים, זה לא שיש איזשהי נקודה בזמן ששם החלטות מתקבלות וזהו.. לדוגמה תחום הבנקאות- הנשוא נבחר ב-2015, אז הייתה את ועדת שטרום שהתעסקה בתחום הבנקאות, הוועדה סיימה את עבודתה דאז, זה לא סוף הסיפור במלחמה בריכוזיות בתחום הבנקאות… אחרי שיש את הוועדה, יש את שלב היישום. אותו דבר נגיד בנושא של מיסוי משאבי טבע, נבחר לפני שנים רבות שנתעסק בזה, ועזרו לקדם את יישום מסקנות שהובילו למיסוי מוגבר בים המלח, אבל אחרי שמעבירים את החוק, גם שם יש את שלב היישום ויש את שלב הבקרה והמעקב, מול רשות המיסים, והאם יש עוד תיקוני חקיקה להמשיך להיאבק…

שני גבאי: ומה שבעצם קורה פה, מה שיפה ככה וכדאי לציין את זה, זה שתהליך הוא שבצעם אתם, הציבור, נותן לנו מנדט, בנושא מסוים, הציבור מחליט מה מהמנדט שאנחנו מקבלים.. אנחנו מקבלים מנדט להתעסק בפנסיה, אנחנו מקבלים מנדט להתעסק בתחבורה הציבורית, בהון שלטון, בכל הנושאים… אנחנו לוקחים את המנדט הזה, ובעצם שנים ממשיכים שוב ושוב לטפל, בין אם זה בדברים חדשים שצצים… כל מיני תרגילים שהטיקונים מנסים לעשות, לבין דברים שאנחנו מנסים לקדם, כדי לשפר את המצב לטובת הציבור.. אנחנו לוקחים את המנדט שקיבלנו מהציבור ומתרגמים את זה לעשייה למען הציבור הרחב יום-יום. זה אולי בניגוד למנדט שאנחנו נותנים לפעמים בקלפי.. אנחנו הלכנו לבחירות כבר יותר מדי בשנים האחרונות, ולא כולם מרגישים שהמנדט שאנחנו נותנים מתרגם באמת לקול שהם היו רוצים לקבל.

כרמל נמש: בין השורות אפשר להבין שהצבעה בלובי מתורגמת לעשייה שבסופו של דבר משפיעה על חיי היום-יום שלנו, על הכיס שלנו.. אז נראה לי שזה בדיוק הזמן המתאים שנדבר על ההצבעה הקרובה…?

שני גבאי: כן, אז קודם כל אני אקדים ואומר שביום בחירות של לובי 99 לא מקבלים חופש יום בחירות, מצד שני זה גם הרבה הרבה יותר פשוט להצביע.. פשוט שולפים את הנייד, מקבלים מאיתנו מייל הצבעה או אפילו וואטסאפ ישיר עם לינק למערכת, וברגע שהמערכת נפתחת ממש החברים מקבלים מאיתנו פירוט על הנושאים המוצעים, בד"כ 5-6 נושאים שעומדים להצבעה, ממש פירוט של מה הבעיות שקיימות כיום בנושא לפי מה שאנחנו מזהים ומה היינו רוצים לפעול בתחום, ובאמת בתוך 30 שניות ועד 40 שניות, מדדנו את זה, החבר סיים לעבור מהר על הנושאים, להצביע, ובעצם לשגר את הקול שלו ולהשפיע…

אריאל פז סוויצקי: עשינו תהליך מאוד מאוד מושקע, השקענו המון שעות בבחינת הנושאים, ובעצם הגענו לחמשת הנושאים שעוד מעט נציג, ובאמת נשואים שעל כולם חושבים שהם ישימים, שיש מה לעשות, ושהם באמת מייצגים את הרצון של חברי הלובי, בין ההצעות שאנחנו קיבלנו…

כרמל נמש:   טוב חברים, אני חושב שאנחנו לגמרי מוכנים לקראת הנושא הראשון.. לא?

אריאל פז סוויצקי: אוקי, אז… תופים?

♬ <מעבר>♬

אריאל פז סוויצקי:  אוקי, אז זה לפי הא'-ב', אז אל תחשבו שזה… הנושא הראשון זה הכותרת של "הגנה על משתמשים בדיגיטל", שזה נבוע מתוך המון חברי לובי שפנו אלינו עם תחושה שהם לא בטוחים במרחב הדיגיטלי, בין אם זה מהבחינה של פרטיות שהם לא יודעים מי מחזיק את המידע שלהם… מי משתף או מוכר את המידע שלהם, או בין אם זה בעלי עסקים שפתאום העסק שלהם.. הם לא מצליחים לקדם אותו ברשת החברתית כזו או אחרת.. ואין שום הסבר על למה זה קרה, ובעצם פערי הכוחות בין ענקיות הדיגיטל כמו גוגל, פייסבוק לבין העסק הקטן.. הם מאוד משמעותיים, ואכן…. בשל הפערים האלה ממשלות רבות, לרבות ממשלת ישראל נכנסים לחשוב על פיקוח והסדרה של כל המרחב הדיגיטלי.. ואנחנו רוצים בעצם ללוות את הנושא הזה כדי לייצג את האינטרס של הציבור, של האזרח הקטן, של בעל העסק הקטן. כי ברור שלגורם המפוקח, פייסבוק, גוגל, אמזון וכו'.. יהיו את הלוביסטים שייצגו את העמדות שלהם מול מקבלי ההחלטות.

כרמל נמש:  אז זה הנושא הראשון, שנעבור לנושא הבא?

שני גבאי: אז הנושא השני הוא בעצם חיזוק מעמד העצמאים בישראל, בעצם מאז פרוץ משבר הקורונה אנחנו מרגישים את זה ורואים את זה ביתר שאת, אבל זה לא נושא חדש, זה הטריד תמיד את בעלי העסקים והעצמאים שהרגישו מקופחים בזכויות שלהם ובתנאים שלהם, והיכולת שלהם להתנהל מול רשויות המדינה, אל מול ציבור השכירים.. זה נושא שגם כבר לפני שנה פנו אלינו הרבה מאוד חברי לובי ברצון שאנחנו נקדם אותו. אז זה היה ממש תחילת המשבר וזה עוד היה בחיתולים, והיום שנה אחרי זה הדבר הזה ממש, ממש מורגש.. הכאב של העצמאים בישראל, נשמע, ראינו אותם ברחובות, ראינו אותם במפלגות, והם מבקשים קול והם מבקשים שינוי.. ואנחנו לקחנו את הנושא הזה ובחנו אותו לעומק, שבאמת יש תנאים מאוד משמעותיים גם בתנאים הסוציאליים, גם בתנאים שעצמאים זכאים להם אל מול שכירים.. וגם ביכולת שלהם להתנהל בירוקרטית אל מול רשויות המדינה, ואנחנו חושבים שאנחנו בעצם יכולים בשתי הזירות האלה לעזור ולקדם ולסייע ולהיות בעצם המקום הזה שבאמת פועל לשינוי לטובתם…

כרמל נמש: אוקי, שני נושאים מאחורינו.. בואו נדבר על הנושא הבא

אריאל פז סוויצקי: הנושא השלישי הוא הנושא של מאבק בהטעיית צרכנים. אני מניח שרבים ממאזיני הפודקאסט קרה להם שהם קיבלו את החשבון מאיזשהי חברת תקשורת כלשהי שגילו שהתעריף החודשי שלהם קפץ בעשרות שקלים ולא הייתה להם על זה שום אזהרה… או שהם נכנסו לאיזשהי חנות על בסיס פרסומות שהם ראו 80% הנחה, ואז הם נכנסים ומגלים שרק מוצרים ספציפיים הם בהנחה ורוב החנות בעצם לא. פה זה מתחבר לזה שהלובי קיבל יחסית לאחרונה הכרה כארגונים צרכנים יציג, מטעם… על פי חוק הגנת הצרכן, וזה נותן לנו מקום.. מעמד חוקי בעצם לנקוט בהליכים משפטיים.. גם לייצג בוועדות שונות וגם לקדם תביעות ייצוגיות, כדי באמת להגן על הצרכנים למול התאגידים הגדולים, שהמון פעמים יש פערי מידע שהם מנצלים אותם לטובתם.. ופה באמת אנחנו נרצה כמה שיותר להגן על ציבור הצרכנים מפני אותן הטעיות..

כרמל נמש: טוב, אני חייב לומר שכל הצעה שמתווספת הופכת את הבחירה ליותר קשה.. שני תוסיפי לנו עוד איזה נושא להתבלטות?

שני גבאי:  נושא  נוסף שככה באמת יעלה להצבעה.. זה באמת ההגנה על עובדים מוחלשים. שאנחנו אומרים עובדים מוחלשים, אנחנו מתכוונים באופן ספציפי לעובדי הקבלן- עובדים שלא מועסקים באופן ישיר במקום העבודה שלהם, אלא על ידי קבלנות, קבלנות משנה… וגם מטעם החוק והפרצות בו.. מאוד מנוצלים. זאת אומרת מעבר לנקודת הפתיחה שהיא מאוד, מאוד חלשה מלכתחילה, ממשכורות ותנאים סוציאליים ירודים, הם עובדים שאפילו מעבר לזה מנוצלים באופן שיטתי על ידי הקבלנים שמעסיקים אותם.. וכאן חשוב להגיד שבעצם לחברי הלובי יש פה הזדמנות לקחת נושא שלא בהכרח פוגע בהם ישירות, אלא בחלקים היותר מוחלשים של החברה, והם יכולים לקחת את הנושא הזה ובעצם לבחור להעניק הגנה לעובדים שזקוקים לזה, אולי קצת יותר משהם זקוקים לזה בעצם…

כרמל נמש: אוקי, יש לי תחושה שאני יודע למי את תצביעי שני..שנדבר על הנושא האחרון?

 אריאל פז סוויצקי: הנושא החמישי והאחרון הוא קידום שוויון מגדרי-כלכלי..

שני גבאי:  והכוונה פה היא בעצם לתיקון של כל מיני עיוותים היסטוריים שקיימים בחוק שמפלים לרעה בפועל, ברוב המקרים נשים, אבל יש גם מקרים שדווקא גברים מופלים בהם לרעה.. זה יכול להיות מדובר בעקרות בית למשל, מה שמוגדר עקרות בית ונשים נפגעות מזה כלכלית בביטוח לאומי ככה.. מצד שני, אלמנים מופלים לרעה לעומת אלמנות בהקשר של קצבת שארים.. דוגמה נוספת למשל זה הנשוא של מינוי דירקטורים בחברות ציבוריות. אנחנו חושבים להכניס יותר נשים לתפקידים ולתפקידי מפתח של דירקטוריות, יכול מאוד להשפיע ולשנות לטובה את מצבן של הנשים בכלל..

אריאל פז סוויצקי: אנחנו רואים פה שבאמת יש כל מיני עיוותים בחוק, שיוצרים עיוותים בין נשים וגברים שלדעתנו עבר זמנם, ואם הנושא הזה יבחר אז אנחנו בעצם נפעל לתקן את העיוותים האלה..

כרמל נמש: טוב , אז אלה חמשת הנושאים, ואם כבר הספקנו לשכחנו.. דברנו עליהם כי ממש עכשיו נפתחת ההצבעה ואפשר להתחיל להצביע להם.. שני.. תתני לנו איזה רענון מי זכאי להצביע, כמה זמן ההצבעה?

שני גבאי:  כן, אז בעיקרון מי שזכאי להצביע הם כל חברי הלובי, וחברי הלובי בלבד. היום למעלה מ-8000 חברים, ולכל חבר יש זכות הצבעה. אני אתן לכם טיפ קטן- אם במקרה אתם זוג חברים בלובי, אבל רק על הוראת קבע אחת, שווה לפצל את הוראת הקבע ואז לכל אחד יש קול נפרד… ומה שהכי מגניב זה שכל קול שווה. זאת אומרת שלא משנה אם אתם חברים ב-100 שקלים בחודש או ב-10 שקלים כי אתם סטודנטים או חיילים.. עדיין תוכלו להצביע ולהשפיע ממש באותה מידה… ועוד משהו, ככה טיפ שחשוב לי לתת לכם- אתם יכולים לא להסתפק 'רק' בלהצביע, יש אפשרות ממש לעשות 'לובי' בתוך הלובי.. אם יש נושא שממש חשוב לכם שייבחר, אתם יכולים להרים את הכפפה ולנסות לצרף חברים חדשים למיזם ולבקש מהם שיצביעו עבור הנושא שהכי הייתם רוצים לקדם, כמובן רק אם זהת ואם גם את השקפת העולם שלהם.. אנחנו לא עושים מפקדים ארגזים בלובי.

כרמל נמש: כן, אז אין כל כך מה לדאוג מדילים… כמה זמן יש להצביע?

שני גבאי:  יש שלושה שבועות להצבעה.. והשלושה שבועות האלו נועדו, אני לא חושבת שההתלבטות לוקחת כל כך זמן, אבל לא תמיד אנשים קוראים את המיילים, אבל אנחנו נדאג עד הרגע שתצביעו להטריף לכם את השכל.. עד שתצביעו, אם לא תצביעו בעקבות המייל, אשלח לכם סמס. אם לא תצביעו בעקבות הסמס, אני אשלח לכם וואטסאפ אישי ואגיד לכם להצביע מיד

כרמל נמש: בסדר, שכנעת אותי, אני אצביע איך שההצבעה נפתחת… אבל.. אם אני אתחרט, ואצרה לשנות את ההצבעה שלי, זה אפשרי?

שני גבאי:  אפשר להצביע 100 פעמים.. אם תרצה, וגם יותר.. ההצבעה האחרונה נקלטת וקובעת.

כרמל נמש: מעולה. נראה לי שנסיים בזה, אתם הולכים   להצביע? כבר פתחתם טלפון?

אריאל פז סוויצקי: ברור

שני גבאי:  בוודאי

כרמל נמש: אוקי… שני, אריאל, תודה רבה לכם.

שני גבאי:  תודה

אריאל פז סוויצקי: תודה רבה

כרמל נמש: אנחנו סיימנו את הפרק, אנחנו קוראים לכולכם להצביע ולהשפיע, וזה הזמן להזכיר שיש שלנו קבוצת פייסבוק למאזיני הפודקאסט, נרחיב שם עוד על הנושאים, ואני מפציר בכם לא להיות ביישנים ולשאול כל דבר שמעניין אתכם בנושא. חוץ מזה יש לנו קבוצות אקסלוסיביות לחברות וחברי הלובי, גם בפייסבוק וגם בטלגרם.. אז מלבד זכות  הצבעה, אתם מוזמנים להצטרף לדיונים.. מומלץ בחום.

אני מזכיר שיש לנו גם מייל: podcast@lobby99.org.il, אנחנו נפגש בעוד שבועיים בפרק הבא, ועד אז.. הצביעו והשפיעו.

♬ <סגיר> ♬