fbpx דלג לתוכן

פרק 19 // מרכיבים ממשלה, חלק ב’: מה שבאמת חשוב

לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, מתארת מציאות נטולת כנסת, כזו שמאלצת לחשוב מחוץ לקופסא. מי שעוקב אחריה, יודע כמה היא מחכה שהכנסת תחזור לעבוד. זה תלוי במידה רבה בהקמת קואליציה, בממשלה חדשה, או חדשה-ישנה, והדרך לשם.. עוברת בהסכם קואליציוני. בזמן שכולם עושים (ויעשו) הכל, כדי לקדם ממשלה שתתאים להם, בפרק הזה – נסמן את עשרת הנושאים הבוערים, בתחום הכלכלי-חברתי, שיוכלו לשדרג כל הסכם קואליציוני, וכמובן, איך לא, את החיים שלנו. 

 

מי התארח? לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, והלוביסטית הציבורית הראשונה.

על מה דיברנו? על עשרת הנושאים הבוערים בתחום הכלכלי-חברתי, שיוכלו לשדרג כל הסכם קואליציוני; גז, ים המלח, ריכוזיות, שוק הבנקאות, עולם הפנסיה והביטוח, תחום הייבוא, תחבורה ציבורית, בריאות, שקיפות והון-שלטון-עיתון. 

משתתפת: לינור דויטש
הגשה: כרמל נמש

—-

< פתיחה >

כרמל נמש: "אהלן לינור מה שלומך?"

לינור דויטש: "אהלן כרמל, מה עניינים?"

כרמל נמש: "בסדר, אנחנו סוף סוף אחרי הסגרים, איך התחושות?"

לינור דויטש: "תראה, הילדים שלי חזרו למסגרות אז אחרי שסיימתי לרקוד במטבח מהתרגשות על היותי סוף סוף היותי לבד בבית, לאט לאט חוזרים לשגרה. אנחנו, אתה יודע, עובדים כל הזמן, פשוט נונ-סטופ, אני לא…"

כרמל נמש: "אולי זה הזמן באמת לגלות מאזינים המון מערכות של בחירות, המון מערכות של סגרים של קורונה. כמעט אותו דבר עד עכשיו.

לינור דויטש: "לגמרי".

כרמל נמש: " אבל בכל הגלים האלו, בין אם זה קורונה ובין אם זה בחירות, "לובי 99" לא עוצר, נכון?

לינור דויטש: "מה זה לא עוצר? עובד אפילו ביתר שאת. אני חושבת שהשנתיים האחרונות הוכיחו שהקורונה אפילו עוד יותר. קודם כל בחירות לא משפיעות על העבודה שלנו. הן כן משפיעות על הכנסת אבל קודם כל, אנחנו עובדים המון מול הרגולטורים הפיננסיים, אנחנו עובדים מול הממשלה ולכן אנחנו ממשיכים… אין ספק שזה מוריד לנו כלי עבודה אבל אנחנו ממשיכים לעבוד פשוט יותר כי קשה כי הולך לנו פשוט שוט מאוד משמעותי שנעלם לנו שזה הדיונים בכנסת, אבל אנחנו עובדים פשוט יותר קשה ולגבי הקורונה, הקורונה פשוט הפכה… הפכנו להיות הילד עם האצבע בסכר. כל יום, כל דקה וחצי קם איזה הפתעה חדשה, ניצול חדש של הסיטואציה… הצד השני לא נח בניסיון לעשוק את הקופה הציבורית כי "הנה אפשר" ואנחנו פשוט עובדים ביותר שאת כל הזמן כדי לעצור מחדלים ומחטפים…

< מעבר >

קריינות: היי, אתם על עוד פרק של מלכוד 99, ולינור, כלומר… לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, מתארת מציאות נטולת כנסת, כזו שמאלצת לחשוב מחוץ לקופסא. מי שעוקב אחריה, יודע כמה היא מחכה שהכנסת תחזור לעבוד. זה תלוי במידה רבה בהקמת קואליציה, בממשלה חדשה, או חדשה-ישנה, והדרך לשם.. עוברת בהסכם קואליציוני. בפרק הקודם, הרכבנו ממשלה, זאת אומרת בעיקר למדנו איך זה קורה מבחינה תיאורטית. במידה וטרם האזנתם לו, המערכת ממליצה על כרונולוגיה, אבל… לבחירתם.

בכל מקרה, כשדיברנו על הסכמים טל שניידר חילקה אותם לשניים- מהות (שזה בעצם התוכן) ופרוצדורה (שזה בגדול תפקידים וסמכויות). למה אני חוזר לזה? כי בין היתר, טל הסבירה לנו… כיצד ההסכם יכול להפוך לכלי העבודה של לינור –

טל שניידר: "…לצד הפרוצדורה שבאה לתמוך בתוכן, יש לך בתוך ההסכם פירוט תוכן מאוד מאוד גדול, אני מדברת על רמת הבנקים, על רמת יוקר המחיה, שוב.. דברים שהלובי שלכם עוסק בו בלי סוף, וזה באמת היה מדהים לראות כבר כלוביסטים, או כמי שמתכוונים להבין מה הולכת להיות החקיקה, ומה הולכות להיות הרפורמות, יש לכם הרבה מה לעבוד כבר מתוך ההסכם הבסיסי הזה, כבר להבין לאן מועדות פניה של הכנסת בתחום החקיקה…"

קריינות: התקופה הזו תהיה מאוד פוליטית, כולם עושים, ויעשו הכל, פשוט הכל, כדי לקדם ממשלה שתתאים להם.  אחרי שלמדנו על פרוצדורה ומהות, הפעם נשים את הפרוצדורה בצד, כי… עם כל הכבוד לתפקידים.. אנחנו עדיין מקווים, שמהות, היא הסיפור. אז הפעם במלכוד 99 – נפגשתי עם לינור דויטש שסיפרה על עשרת הנושאים הבוערים, שיוכלו לשדרג כל הסכם קואליציוני, וכמובן, איך לא,  את החיים שלנו. אז חלאס חפירות וקדימה לנושא הראשון-

< מעבר >

לינור דויטש: "אני חושבת שאם היינו צריכים לבחור אז קודם כל כמובן שנושא הגז הוא הנושא הראשון שהייתי מכניסה…במובן של  הורדת מחיר הגז ובכך הורדת יוקר המחייה. לצערי, באופן שיטתי יש פחד מלהתעמת עם מונופול הגז. אני כן אומר שצריך להבין שביולי 2021, אמור להיפתח הסכם חברת החשמל עם מונופול הגז שיש בו סעיף שמדבר על מחיר של הורדה של 25% ממחיר הגז שההשלכות שלו על מחיר הגז שהיום אנחנו משלמים מחיר שערורייתי ביחס לעולם: 6.2 דולר לכל יחידת חום כשמדינות מפיקות גז אחרות בעולם משלמות בממוצע כ-2 דולר, שזה פער של פי 3".

כרמל נמש: "כלום".

לינור דויטש: "כלום. זה מטורף, פער מטורף. גם הורדה של 25% אם לעשות את המתמטיקה, היא נחמדה אבל היא לא מספיקה. אנחנו בלובי מנסים לקדם הורדה משמעותית של המחיר. יש לנו, אני לא אכנס פה לכל ההסברים המשפטיים של איך יש דרך נכונה לעשות את זה אבל אנחנו מאמינים שבו נגיד ככה, 3 דולר זה המחיר אליו צריך להגיע בלפחות, מה שנקרא".

כרמל נמש: "אוקיי, אז את מדברת על הפוטנציאל של הורדת יוקר המחייה דרך מחיר הגז…"

לינור דויטש: "כן, אני רוצה להגיד שזה לא סתם כי מחיר הגז, אני רוצה שתבינו, זה לא רק מחיר החשמל שכל אחד ממכם משלם בסוף החודש. תחשבו שכל אחד מהמפעלים, היצרנים, חנויות, עסקים, כל אחד גם משלם המון כסף על גז".

כרמל נמש: "זאת אומרת, הכל נגזר מחיר הגז".

לינור דויטש: "הכל נגזר ממחיר הגז, הכל בארץ נגזר ממחיר הגז ומהמצב כפי שהוא היום, למרות שאנחנו מדינה שמצאה המון גז, אנחנו משלמים מחירי גז שהם יותר גבוהים ממדינות שמייבאות גז בהנזלה. זה כאילו… זה באמת מצב אבסורדי לחלוטין. אנחנו לא נהנים כאזרחים בשום צורה מהעובדה שמצאנו גז".

כרמל נמש: "אוקיי, אז מחיר הגז, צ'ק. אנחנו מבינים שכל הסוגייה של איך מורידים את מחירי החשמל וכל ההוצאות הנלוות מפשיעות על החיים שלנו, אבל כשאני שומע על גז לפני שאני מכבה את התוכנית שאני מאזין לה, אז אני שומע את קרן העושר וכל המיסים והטייקונים וזה, זה נשמע  הרבה יותר מסובך ממה שאת מתארת".

לינור דויטש: " תראה, בעקרון קרן העושר זה כל התמלוגים של הגז… לא רק של הגז, גם משאבים טבע, כמו ים המלח לדוגמא, אמורים להגיע לקרן העושר על פי החוק שהיא קרן שדרכה עד עכשיו היו אמורים להיות בה כספם רבים, בפועל היא כמעט ריקה".

כרמל נמש: שהשם הזה  "קרן העושר" זה שם שאנחנו משתמשים בו, ועוד כמה אנשים, אבל זה לא השם הרשמי שלה. אנחנו מדברים על איזושהי קרן שהמדינה יצרה כדי שכל התמלוגים מאותם…"

לינור דויטש: "ממשאבי הטבע יגיעו אליה ואומרים שהחל ממיליארד שקלים, יתחילו להשתמש בכסף. התגמולים לא הגיעו… כרגע רחוקים מחצי מההגעה. בקושי נכנס לשם כסף, למרות לכאורה, למרות  מציאת הגז, למרות ים המלח, למרות שהם אמורים לשלם את המיסים שלהם, זה לא קורה. אם אתה שואל אותי, ספציפית להסכם קואליציוני, היינו רוצים להכניס סעיף בחוק… בחוק משאבי טבע שיחייב שקיפות כדי שנוכל לראות את הפשרות שמס הכנסה עושה עם חברות הגז לצורך העניין או עם "כיל" כי מה שקורה בפועל- הם לכאורה… אנחנו יודעים הוא שאנחנו רואים בפועל שלא נכנס כסף והם טוענים שהם מול מס הכנסה ואין לנו שום דרך… הדברים האלה הם בעצם חסויים מול מס הכנסה. אנחנו לא יודעים מה יש שם, ואנחנו רק רואים חישובים שהם בשום צורה לא הגיוניים ביחס לכסף שהיה אמור להיכנס, ולכן אם היית שואל אותי, היינו מכניסים סעיף שדורש שקיפות שם, כי בסוף יש חובה, משאבי טבע זה שייך לציבור ויש איזו חובת דיווח לציבור שלא מתקיימת היום בכלל.

< מעבר >

קריינות:  שימו לב למה שלינור אומרת – הגז משפיע על יוקר המחייה פעמיים. ביד אחת – הוא משפיע על מחיר החשמל (וצריך לומר – יש פה הזדמנות לפתוח את החוזה ולהוריד מחירים). ביד השניה – 'קרן העושר' – קרן שאמורה לאגור תמלוגים ממשאבי הטבע, ובפועל…? אפשר לומר שהיא דיי ריקה, למרות ההצהרות והתחזיות. ואם כבר קרן העושר אז… היא מובילה אותנו לנושא השני, מוכנים?

< מעבר >

לינור דויטש: אנחנו בעצם מדברים על זה שהזיכיון לים המלח… של האחים עופר, היום זה עידן עופר, מחזיקים בזיכיון על ים המלח שניתן להם ב-1990, אוקיי? וניתן זיכון לארבעים שנה והוא עתיד לפגוש ב-2030 שזה נשמע לכם עוד המון זמן אבל זה עוד תשע שנים. במושגים של זיכיון של העברת בעלות זה…"

כרמל נמש: "עוד שנייה".

לינור דויטש: "עוד שנייה, ממש מעבר לפינה. הצוות שבעצם התחיל לעבוד על הסיפור הזה הגיש מסקנותיו כבר לפני שנה וחצי. שום דבר לא מטופל בגלל הנושא של הבחירות. ככל שהזמן עובר,  הזמן משחק לטובת זה ש"כיל" ועידן עופר יקבלו את הזיכיון עוד פעם ואנחנו בעצם היינו רוצים להכניס איזשהו סייג, שמי שיש לו עניינים לא פתורים עם רשות המיסים, לא יוכל להתמודד על זיכיון ים המלח ואני אומרת את זה כי למרות שעבר "חוק ששינסקי 2" ב-2016, שמעלה את התמלוגים ש"כימיקלים לישראל" אמורה לשלם על ים המלח, שעיקר הכסף"… יש שם חמישה מחצבים: פוספטים, ברום, אשלג…".

כרמל נמש: "כל המינרלים".

לינור דויטש: "כל המינרלים בדיוק. אשלג זה עיקר הכסף וכריית האשלג בים המלח היא בניגוד לכל העולם שצריך מכרות מסובכים וכדומה. בים המלח אתה ליטרלי קורה את זה עם כפית, אין כמעט הוצאות.. ולמרות זאת שעבר חוק כ-2016 שקובע שילמו תמלוגים "מס רווחי יתר" שהיה אמור להכניס עוד 400 מיליון שקל לשנה לטובת הציבור. רק לסבר את האוזן, הדיבידנד השנתי הממוצע של האחים עופר לפני עמד על משהו כמו 1.2 מיליארד שקל לשנה, שמתוך זה המדינה שקבלת משהו כמו 60 מיליון, שזה חוסר פרופורציה מוחלט. אז המטרה הייתה לשנות את זה והחל מ-2016 ועד היום, "כימיקלים לישראל" הצטבר לה חוב של בעצם עוד 180 מיליון דולר שהיא אמורה להעביר לטובת "מס ששינסקי" שבעצם לא קרה מאז כי בעצם מהרגע שהחוק עבר, הם משנים את הדו"חות ובעצם הם לא משלמים את הכסף הזה, יש מחלוקת מול רשות המיסים שלצערי לא מספיק אוכפת את כוחה והכסף לא נכנסים ואם אתה שואל אותי על עוד סעיף שהייתי מכניסה, זה שבאמת עד שהם לא יסגרו את החובות שלהם, הם בעצם לא יוכלו להתמודד. החוב שלהם לציבור, כן? כי דרך רשות המיסים זה כסף שנכנס לקופה הציבורית. לא יוכלו להתמודד על זיכיון ים המלח הבא. זה סעיף שהייתי מכניסה".

כרמל נמש: "אוקיי, אז שתי נקודות כבר נשים בצד…"

לינור דויטש: "אז באמת הנקודה הבאה והקלאסית שהייתי מדברת עליה היא נושא הריכוזיות.

לינור דויטש: " בישראל המשק מאוד ריכוזי…"

כרמל נמש: "כשאת אמרת את המילה ריכוזיות את מתכוונת…"

לינור דויטש: "אני אסביר, ריכוזיות זה אומר שיש מעט מאוד גורמים, זאת אומרת טייקונים, בעלי הון, חברות, ששולטים בסוף בחלקים גדולים של המשק. בעלי הון מעטים מחזיקים בחברות רבות. לדוגמא, תשובה שהיה הבעלים שעל מונופול הגז  הוא גם היה עד לפני "חוק הריכוזיות שתכף אני אדבר עליו, אבל בגדול תחשוב על זה שהוא מחזיק במונופול הגז שזה המונופול הכי גדול ומשמעותי בישראל, את ה"פניקס" שהיא אחת מחמש חברות הביטוח שאני בטוחה שחלק מהאזרחים פה …המאזינים ..

כרמל נמש: מבוטחים

לינור דויטש: מבוטחים שם או מנהל את הפנסיה שלהם שם. במקביל, הוא מחזיק ב-20% מערוץ 12 לצורך העניין…  

כרמל נמש: " "אז את מדברת באמת על בן אדם שהוא כמו תמנון…

לינור דויטש: נכון

כרמל נמש:  יש לו זרועות בכל התחומים והכל זה מן מוצרים משלימים בשביל שתהיה לו אחיזה בכל אחד מהתחומים שבסופו של דבר משפיעים על חיי היומיום שלנו. יש לנו דרך אגב, כמה סרטונים מאוד מוצלחים על זה שיופיעו… אנחנו נשים לינקים באתר של הפרק אז תוכלו להיכנס אחרי זה ולצפות בהם".

לינור דויטש: "מעולה. אז אני רק רוצה להגיד בקטע של הריכוזיות, בעצם ב-2013 עבר לראשונה "חוק הריכוזיות" שמחייב הפרדה באחזקה של תאגידים פיננסיים וריאליים. פיננסיים זה במובן של בנקים, חברות ביטוח, וריאליי זה משהו פיזי: תשתיות, נדל"ן, מוכניות, כל דבר שהוא בעצם ממשיף ואם יש לך החזקה במשהו אחד, אתה לא יכול להחזיק בשני. ככה למשל תשובה נאלץ לוותר על חברות הביטוח בגלל שהוא בחר להישאר עם מונופול הגז שזה משהו פיזי, כאילו ריאלי לעומת פיננסי, בסדר? זו נגיד דוגמא. אז "חוק הריכוזיות" עבר ב-2013 ומאז בעצם היישום שלו הגיע עד בעצם ממש לאחרונה יצא קול קורא שבוחן בעצם את היישום ולראות באיזה מצב המשק נמצא, ואנחנו רואים שבאופן שיטתי, וועדת הריכוזיות, שזו הוועדה שהתפקיד שלה הוא לצמצם את הריכוזיות, אישרה ב-5 שנים האחרונות כמעט כל בקשה, מלבד שתיים. פשוט אישרה כל בקשה של רכישה שהגיעה אליה ולא עבדה לצמצם את הריכוזיות. היא לא עשתה את התפקיד שלה בצורה מספקת".

כרמל נמש: "אז יש רגולטור שלא עובד בצורה מספיק אגרסיבית… "

לינור דויטש: "… ריכוזיות מאוד גדולה של מעט מאוד גורמים ששולטים על חלקים אדירים במשק הישראלי שמתנהל כמו ביצה ברנז'אית. יוצרים בסוף את יוקר המחייה הגבוה ויוצרים מצב בו בעל המאה הוא בעל הדעה בצורה מאוד מאוד דרמטית ויש לנו ממש סעיפים ספציפיים שהיינו רוצים להכניס שם כתיקונים על מנת לשפר את העבודה שלו. הוא עשה עבודה טובה אבל לא מפסיק. צריך להכניס לשם עוד הרבה תאגידים, צריך להוריד את הסכום של מאיזה סכום אתה נחשב לתאגיד ריכוזי. בקיצור, יש לנו שם תיקונים שהיינו עושים אז זה גם משהו שהייתי עושה.

לינור דויטש: עוד דבר שהייתי רוצה, אם כבר התחלתי לדבר על ריכוזיות, אז זה ממש אוטומטית מוביל אותי לנושא של הפנסיות …

< מעבר >

לינור דויטש:  לכאורה, 10 גופים שמנהל את הפנסיות: 5 חברות ביטוח ו-5 בתי השקעות. רק שתבינו מה שזה אומר, "מגדל", "הפניקס", "הראל", "מנורה", "אלטשולר- שחם", הפנסיה שלכם כנראה מתנהלת באחד מהגופים האלה ובעצם ב-2008 עבר "חוק פנסיה חובה" שמחייב כל אזרח להפריש לפנסיה. לפני זה, זה לא היה בחוק והשוק הזה גודל, בעצם הסכום שהגופים המוסדיים… הגופים המוסדיים זה בעצם שם כולל לכל החברות שאמרתי… חברות ביטוח, בתי השקעות, כל מי שמנהל לנו את הפנסיה. אז הגופים האלו, הסכום שהם מנהלים גדל כל שנה במאה מיליארד שקל".

כרמל נמש: "ככל שיש יותר מבוטחים שצריכים לאחסן את הכסף אז…"

לינור דויטש: "נכון והמצב שנוצר מכך, הסכום שהם מנהלים עכשיו הולך ומתקרב לשני טריליון שקל. זה סכום בלתי נתפס שמנהלים במספר קטן מאוד של גופים, מנהלים סכומי עתק. לדוגמא, אם ב"הראל", יאיר המבורגר שהוא בעל השליטה, חולש למעשה על 330 מיליארד שקל… זה סכומים מטורפים… בעצם, כוח מטורף שמרוכז בידי מעטים ויש שם אחד הדברים המשמעותיים שאנחנו יכולים לעשות שם זה בעצם להפריד את וועדות מהגוף. מה זאת אומרת, וועדת ההשקעה זה בעצם הגוף שמחליט איפה הכסף הזה יושקע בינתיים. נכון סכומי הפנסיה שלכם מושקעות בחברות ציבוריות, אם אתה משקיע אותם בישראל, אם אתה משקיע אותם בחו"ל, מה שאתה עושה עם הכסף כדי להעלות איתו את התשואה".

כרמל נמש: "כלומר, כלומר לצורך העניין יש גוף שאני שם בו את הכסף שאני אבוא ואקח אותו כשאני אבוא לקחת את הפנסיה וחשבתי שאולי.. שוב, שלכאורה,  הם מנהלים אותו לפי האינטרסים שלי כדי שהכסף ישמר בצורה הכי אפקטיבי  אבל בסופו של דבר, יש שם איש עסקים שעומד ומנהל את הגוף הזה וגם רוצה רווח כלשהו וועדת השקעות שאמורה להיות ניטרלית כמו שאת מציינת, שבמקום שהיא תהיה גוף שנתון למרות מנכ"ל…"

לינור דויטש: "לא מנכ"ל אלא בעל שליטה".

כרמל נמש: "בעל שליטה… אז אותה וועדה שאמורה לדאוג לאינטרס של בעל השליטה של איזה גוף מוסדי".

לינור דויטש: "נכון, בעצם אנחנו רוצים שהם יקבלו החלטות, כמו שאתה אומר, אינטרסים נקיים נטו. מה מביא לי את התשואה הכי טובה? מה יקרה שכשכרמל יפרוש בגיל 67… עד שאתה תפרוש זה כנראה יהיה 77 אבל לא משנה… עד שתהיה לך פנסיה, איך אנחנו ממקסמים לך את התשואה? בפועל, אנחנו יודעים שנכנסים לשם מנכ"לים שמי שממנה אותם… ההשפעה של בעל השליטה על האנשים שמקבלים החלטות… אין שם עצמאות כמו שצריכה להיות וזה מביא למצב שהחלטות שמתקבלות שם אינן נקיות וקח דוגמא אקטואלית של יצחק סוארי שהוא מחזיק בחברת "אלייד", קנה עכשיו חלק מהמניות של חברות הפנסיה של "מנורה", מה שמקנה לו אפשרות להשפיע על וועדות ההשקעה. ונגיד אחת החברות שלו… נגיד עכשיו "צ'מפיון מוטורס" שהיא אחת מהחברות בשליטתו, רוצה לקבל השקעה, וועדת ההשקעה צריכה לקבל החלטה בנוגע לזה. עכשיו יש לו השפעה, הוא בעל מניות משמעותי, הוא יכול לדבר עם חברי וועדת ההשקעה, הוא יכול להחליט בעקיפין על מי יישב שם ואז יכולות להתקבל החלטות שהן לאו דווקא תואמת את מה שאתה היית רוצה שיקרה שם כתור עמית או חוסך, אלא החלטות שתואמות יותר מה שבעל השליטה או יותר מי שיש לו מניות, כלומר מניות משמעותיות יחליט. וזה מסוכן מאוד מאוד לכספי הפנסיות שלנו, ולכן אחד הדברים המשמעותיים ביותר שצריך לעשות שם זה  להוציא את וועדות ההשקעה מתוך גופי הפנסיה ולהפוך אותן לעצמאיות שיכולות לקבל החלטות שאינן תלויות בבעל השליטה או בבעלי המניות".

כרמל נמש: "אוקיי, אז אם את נותנת המלצה פרקטית לגורמים קואליציוניים לקואליציה עתידית… לגורמים שמנהלים עכשיו…"

לינור דויטש: "הפרדת וועדות ההשקעה מגופי הפנסיה".

כרמל נמש: "אוקי, בסדר גמור".  

לינור דויטש: "ואם באמת בפנסיות עסקינן, אז אי אפשר בלי להגיד מילה על הסדרי החוב שאנחנו מטפלים בו כבר תקופה ארוכה- הסדרי החוב או תספורות  שזה אומר בעצם כל פעם שטייקון כזה או אחר, אם ראינו את זה בעצם השנה עם אליעזר פישמן, היה לנו דנקנר".

כרמל נמש: "צריך להגיד שאנחנו מדברים על זה בהרחבה, את ואני בפרק 9 שלנו".

לינור דויטש: "נכון, נכון".

כרמל נמש: "הסיפור על "אליעזר, המקל והגזר" ".

לינור דויטש: "נכון".

כרמל נמש: אז אנחנו מבינים שעכשיו אנחנו לא נפרוט את כל החוקים אבל יש. מי שלא תהיה או מי שלא תהיי שמרכיבים את הקואליציה, תתקשרו אלינו או תפנו אלינו באתר. לינור זמינה והיא תיתן לכם את החוקים ליישום".

לינור דויטש: "לגמרי.  

< מעבר >

לינור דויטש: עוד נושא שהייתי שמחה שיהיה שם הוא כמובן המשך הרפורמה בבנקים. הרפורמה בבנקים היא דוגמא קלאסית שמשהו שהיה בהסדר קואליציוני. כחלון הכניס את זה בהסדר הקואליציוני שלו בזמנו ב-2015 ובעצם כתוצאה מכך, נולדה "רפורמת שטרום". "חוק שטרום" שהוא בעצם זה יזכיר לכם שחייבו את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. לצורך העניין "פעולים" החזיק ב"ישראכרט" ו"לאומי" החזיק את ב"לאומיקרד", בעצם הפרידו ביניהם ובכך חברות האשראי יוכלו להתפתח ולהוות תחרות לבנקים. זה היה סעיף אחד מתוך רפורמה די מקיפה ו בעצם מאז שהיא עברה ב-2016, אנחנו במאבק על היישום שלה. הרבה דברים  עדיין לא קרו. למשל "חוק בנקאות פתוחה" שמאפשר לחברות פינטק להתממשק לבנק ולפנות ללקוח ולהציע לו עסקאות זולות יותר באמצעות הנתונים שיש לבנק".

כרמל נמש: ""הבנק הדיגיטלי".

לינור דויטש: ""הבנק הדיגיטלי". יש הרבה דברים ש…"

כרמל נמש: "כל הארנקים. דברים שאנחנו קצת… בחבלי לידה".

לינור דויטש: "נכון, ממש חבלי לידה, שזה גם דברים ש… לא ניכנס עכשיו לדברים שביט עושה לשוק ועל ההשתטות שלו על התחום, אבל בגדול יש עוד הרבה דברים שניתן לעשות בכדי להשלים את הרפורמה ויהיה אפשר לעשות בשוק הבנקאות. למה זה חשוב? כי אזרחי ישראל משלמים בכל שנה 16 מיליארד שקל, תקשיבו לסכום הזה, 16 מיליארד שקל על עמלות לבנקים. מה זה עמלות? אתה עושה דברים בלחיצת כפתור. לא צריך פקיד שיעביר חומר. באמת הכל בלחיצת כפתור ולפעמים יוצא שאתה משלם עשרות שקלים על פקיד שלחץ על "Enter", זה מגוחך. זה בגלל שאין תחרות בשוק הבנקאות בישראל, זה בגלל שלא קם בנק חדש כבר 50 שנה. אגב, אנחנו מקווים ש"הבנק הדיגיטלי" שיקום בקרוב יצליח לשבור את זה, למרות ששוב בגלל שהרבה מאוד מהחקיקה שהייתה אמורה לעבור, לא עברה בסוף, אז הוא בעצם נכנס להתחרות בזירה עם ידיים קשורות שזה דבר נורא, כי מאוד סמכנו על הבנק הזה כדי שיכניס תחרות, כדי שיהיה ה"גולן טלקום" של שוק הבנקאות ואם לא תעבור החקיקה שתתמוך בו, זה פשוט לא יקרה והוא יקרוס, ושוק הבנקאות יישאר ריכוזי שנשלט על ידי דואופול של " פועלים" ו" לאומי" שמחזיק ב-61% מהשוק ולא תהיה לנו פה תחרות. פשוט נמשיך לשלם הון לנצח".

כרמל נמש: " אז באמת בנושא הזה, אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להמשיך לקדם את אותן המלצות שוועדת שטרום בזמנו הגישה…"

לינור דויטש: "לעשות השלמות".

כרמל נמש: "וגם כמו שאמרת, זה ממש נושא שהיה בעבר בהסכמים קואליציוניים ושיש הרבה מה לעשות בו".

לינור דויטש: "נכון"

< מעבר >

קריינות:   כן, בזמן שכולם מנסים להרכיב ממשלה,  ההסכם הקואליציוני שלנו מתחיל להתבהר. בואו נראה מה היה לנו עד עכשיו – דיברנו על הגז, על כמה הוא משפיע על יוקר החשמל ו… יוקר המחיה.  זה לא נעצר פה – הגז גם היה אמור להכניס כסף ל'קרן העושר', ופה משתלב גם הנושא השני שלנו – ים המלח. חוץ מהמשאבים, דיברנו גם על ריכוזיות, ועל בנקים ועל פנסיות. לפי הספירה שלי – חמישה נושאים כבר מאחורינו . מה הלאה? יש שיגידו 'החיים עצמם'.

< מעבר >

לינור דויטש: " דיברנו הרבה על יוקר המחייה אבל יש לנו נושא בלובי באמת את הנושא שנקרא "מלחמה במונופולים של הייבוא", יוקר המחייה בישראל הוא לא גזרת גורל. הוא קורה בגלל אנומליה ובגלל מצב בעייתי רגולטורית. זה קורה בגלל מצב בו יש לנו שני מונופולים מאוד גדולים: "שסטוביץ" ו"דיפלומט", שזה שתי חברות ענק שהן בעצם מחזיקות בהסכמי ייבוא בלעדיים כמעט לכל הדברים שאתם צורכים. חצי מהטואלטיקה שאתם צורכים בסופר".

כרמל נמש: "אם ניתן כאן כמה דוגמאות, זה באמת סכיני גילוח…"

לינור דויטש: "סיכני גילוח, "ג'ילט", משחות שיניים, "קולגייט" דיאודורנטים, שמפואים, אבקות כביסה "אריאל", הכל. כמעט כל מוצר שני בסופר זה בעצם הם מייבאים באופן בלעדי.. אף אחד אחר לא יכול לייבא את זה לארץ מלבדם והם אגב, מתנהלים בצורה מאוד אגרסיבית ומונעים אקטיבית כל ניסיון של מישהו אחר לייבא.  יש לנו מוצרים שאנחנו משלמים 200% יותר מאירופה. זה מצב מגוחך ביחס למדינות אחרות ב-OECD וזה לא גזירת גורל. יש פתרון, פנינו לרשות התחרות שלצערי, לא פועלת מספיק בנושא ויש לנו ממש הצעת חוק אקטיבית שאומרת שמגבילים שאם אתה "ייבואן בלעדי", אם אתה מחזיק מעל 30% מהשוק, אתה לא יכול להיות "ייבואן בלעדי" וחייבים לפתוח את השוק ולתת לגורמים אחרים לייבא וזה יוריד את המחירים באופן דרמטי והעובדה שהממשלה והרגולטורים לא עובדים בנושא, זה מחדל שאפשר לתקן אותו מחר בבוקר. אז הנה עוד דוגמא למשהו שהייתי מכניסה להסכם הקואליציוני".

כרמל נמש: "אוקיי, דיברנו עד עכשיו על דברים שהם מאוד כלכליים ונוגעים לכיס של כולנו. בואי ננסה ללכת… בסופי של הדבר הלובי הוא גם כלכלי וגם חברתי, אז אולי לכיוונים אחרים".

לינור דויטש: "אז כיוונים אחרים, אני חושבת שאפשר… עוד נושא שאנחנו עוסקים בו המון הוא נושא התחבורה הציבורית".

< מעבר >

לינור דויטש: "אין פה טייקון מובהק בניגוד להרבה מאוד נושאים שאנחנו עובדים מול גופים או אנשים, תחבורה ציבורית היא יותר עניין של השקעות של הממשלה ותיעדוף של הממשלה והאם אתה מתעדף רכב פרטי או שאתה מתעדף תחבורה ציבורית. לצערי, ראינו פה לאורך השנים מדיניות שתעדפה רכב פרטי על פני תחבורה ציבורית ומצב התחבורה בישראל נראה כמו שהוא נראה וצריך להבין שהפקקים זה לא רק חברתי. זה עולה למשק הון, זה 40 מיליארד שקל בשנה שהולכים בגלל הפקקים. זה נכון שזה תקציבים אבל זה גם משהו שנכון לעשות בימי משבר ולהשקיע מסיבית בתשתיות של תחבורה ציבורית ולשפר את האוטובוסים ולשפר את הרכבות ולגרום לאנשים להגביר את השימוש בתחבורה ציבורית. זה גם חברתי כי זה באמת משרת את השכבות היותר חלשות אבל זה גם כלכלי כי זה ישפר את…"

כרמל נמש: "התפוקה במשק".

לינור דויטש: "התפוקה במשק והפריון שבאמת הולך פה לאנשים על פקקים הוא בלתי סביר".

כרמל נמש: "זה לא רק לעמוד שעתיים בבוקר ושעתיים אחר הצהריים בפקק, יש לזה גם משמעות כי זה 4 שעות שאתה לא עובד או לא בבית".

לינור דויטש: "חד משמעית. יש לזה מחיר מאוד כבד שזה גובה ממנו גם ברמה הכלכלית וגם ברמה החברתית ואין סיבה… אפשר לשנות את זה. שוב, זו לא גזרת גורל.

< מעבר >

קריינות:   זה אולי נשמע כאילו אנחנו יושבים ומתלוננים. אבל היי! אני מזכיר- הפרק, מסמן עשרה נושאים כלכלים חברתיים, שאם רק היו מתייחסים אליהם בהסכמים, היה פה יותר טוב. אם אתם רוצים להעמיק טוב יותר בפתרונות – אז פרק 7 שלנו 'עד מתי נעמוד בפקק', לגמרי בשבילכם. ועכשיו? בוא נמשיך לנושא השמיני – לינור?

< מעבר >

לינור דויטש: "… עוד נושא שהייתי מקדמת בתוקף היותנו כמובן "לובי 99" זה שקיפות של הלוביסטים. אנחנו הרחבנו את חוק הלוביסטים שחל בכנסת ב-2016 ועכשיו הייתה לנו הצלחה ממש לאחרונה כשהצלחנו שמשרד האוצר החיל נוהל פנימי על פגישות עם לוביסטים שבאמת משקיף את הפגישות של אנשי האוצר עם לוביסטים ואוסר עליהם ללכת לארוחות ולקפה ומחייב אותם לדווח לממונה עליהם על פגישות איתם, שזה דבר שהוא חשוב ומדהים, אבל עדיין לא מספיק. ואם אתה שוקל אותי מה היינו עושים, יש לנו חוק שהוא מוכן כתוב כבר שעד לא הצלחנו להעביר אותו שבעצם מחיל את חוק הלוביסטים שחל במשק גם במשרדי הממשלה ורשויות מקומיות "

כרמל נמש: "הצלחנו לחצות את הכבש לעבר משרד האוצר, עכשיו אנחנו רוצים להחיל את זה על כל המשרדים, לעשות את זה בצורה יותר מאסיבית" ואת אומרת שיש לנו חוק?"

לינור דויטש: "נכון, אנחנו הלכנו לכיוון של הנוהל הפנימי מכיוון שלא הצלחנו להעביר את החוק. יש לנו חוק שמוכן מ-2016 ואנחנו פשוט לא מצליחים להעביר אותו מסיבות פוליטיות שלא נתחיל לפרט אותן פה. צריך תמיכה פוליטית רחבה לזה ויש מי שתוקע לזה מקלות בגלגלים ולכן הלכנו לכיוון של נוהל פנימי של משרד. כך הצלחנו עם משרד האוצר ועכשיו פנינו לכל שאר 35 משרדי הממשלה ולבקש מהם שיחילו את הנוהל הזה גם כן. זורקים אותנו דרך הדלת ואנחנו חוזרים דרך החלון, אבל אם אתה שואל אותי אם הייתי צריכה להכניס את זה בהסכם קואליציוני שהייתי צריכה להכניס את זה כהרחבה של חוק הלוביסטים גם למשרדי הממשלה וגם לרשויות המקומיות, אז בוודאי שזה היה עדיף מללכת למשרד אחד ולחטט רגליים בכדי לשכנע אותם לעשות את זה… אז עוד משהו שהייתי עושה. עוד דבר שהייתי עושה בהקשר הזה של הסכם קואליציוני זה בנושא הזה של הלוביסטים שפוגעים בבריאות שלנו…

לינור דויטש: …יש לנו יוזמה בתוך הלובי שמדברת על "מס סוכר". אני יודעת שזה נשמע כאילו "מה הקשר"

כרמל נמש: "מה הקשר סוכר בתוך כל הטייקונים האלו…"

לינור דויטש: "יש, לא אכנס לנושא הזה לעומק אני בטוחה שיש לך כבר פרק על זה עם רחל גור שאחראית על …".

כרמל נמש: "פרק 8, דיברנו על זה גם עם רחל, גם עם דבידוביץ'…

לינור דויטש: "מעולה. אז אני אגיד רק שבאמת כולנו, בעצם משלמים מחיר בריאותי יקר מאוד שיש לנו סוכר כמעט בכל סוגי המזון ואנחנו מכורים לסוקר. לא רק בשוקולד, יש לך סוכר ברסק עגבניות, במיונז, בחרדל. חברות המזון מכניסות אותו גם כי זה יותר טעים וגם כי זה מנפח ומוזיל את העלויות ובעצם אנחנו… התוצאות הבריאותיות הן חמורות מאוד. רואים את זה על ילדים ובני נוער. באמת זו תופעה שהולכת וגוברת ואנחנו…"

כרמל נמש: "ומה באמת הלובי עושה?"

לינור דויטש: "אז יש לנו ממש הצעת חוק שגם הגשנו עם חבר כנסת משה ארבל מש"ס שגם המגזר החרדי והמגזר הערבי סובלים מהבעיות האלו ביתר שאת, גם בגלל המשקעות הממותקים והחטיפים והממתקים, אפילו ה…"

כרמל נמש: "כל התזונה. כמו שאנחנו רואים את זה במשבר הקורונה, אנחנו נחשפים ל…"

לינור דויטש: "אוכלוסיות שהן חלשות יותר מבחינה כלכלית. זה גם זול יותר, החטיפים האלו זולים יותר וזה גורר גם פגיעה בריאותית ובאמת יש לנו הצעת חוק שבעצם מטילה "מס סוכר", שהכסף שאמור להגיע ממנו יוטל על משקעות ממותקים למשל, במטרה לצמצם את צריכתם, כשהכסף שיתקבל מהמס אמור לחזור לחינוך וללחימה בצריכה של מוצרים מתוקים ומשקעות ממותקים ומוצרים עתירי סוכר".

< מעבר >

כרמל נמש: "אוקיי, דיברנו על תשעה נושאים עד עכשיו. נראה כאילו זה המון אבל זה רק תשעה…"

לינור דויטש: "נכון, לגמרי. הדבר הבא הוא "הון-שלטון-עיתון" וכשאני אומרת את זה אני מתכוונת להפריד את הבעלות בגופי התקשורת. בעצם לאסור על בנקים, מונופולים וגופים ריכוזיים, להחזיק גם בכלי תקשור. זה בעצם קשור קשר הדוק לכל אחד מהנושאים שדיברנו עליהם, בין אם זה ריכוזיות, בין זה הסדרי חוב, בין זה הבנקים, בין אם זה הפנסיות, בעצם…"

כרמל נמש: "כל אחד, כל טייקון.. כל גוף…"

לינור דויטש: "כל טייקון שולט גם על כלי תקשורת והעובדה שאזרחי ישראל רבים מאוד לא מקבלים את המידע המדויק, הדברים לא בהכרח מגיעים אליהם. לא בהכרח הנגשת המידע, אלא הכוח העודף שיש לכל אחד מהטיקונים ובעלי ההון בגלל השליטה שלהם בתקשורת. הגישה שלהם לרגולטורים, הגישה שלהם למקבלי ההחלטות. לצורך העניין, פישמן הצליח להגיע לאן שהגיע בגלל השליטה שלו ב"גלובס", בגלל שהבנקאים והרגולטורים פחדו ממנו, בגלל שכולם ידעו שהוא פושט רגל וכולם פחדו לדבר על זה. הכוח התקשורתי… לא סתם דנקנר הלך וקנה את "מעריב", לא סתם תשובה  מחזיק 20% מערוץ 12, לא סתם לן בלווטניק הלך וקנה את ערוץ 13, לא סתם עידן עופר החזיק בערוץ 13, או נוני מוזס ב"ידיעות", או אלי עזור ב… אין לזה סוף. ממש אפשר לראות שיש קשר הדוק בין מי שמשקיע את כספו בתקשורת ובין העסקים האחרים שהוא מנהל והוא מנסה להלבין או לטייב את היחס אליהם ואם היית שואל אותי איזה חוק הייתי רוצה שיעבור, זה באמת הפרדה ואיסור על מי שמחזיק בבנק, בגוף ריכוזי או במונופול בישראל, לשלוט גם בכלי תקשורת. זה היה פותר לנו חלק ניכר מהבעיות האחרות".

כרמל נמש: "יש כאלו שיגידו שאף אחד אחר לא היה משקיע בגופי תקשורת לולא הם אבל…"

לינור דויטש: ", אני כן חושבת שיש לזה פתרונות, ואני כן חושבת שהרצון והרצון להתעסק בנושא הוא כזה שאין כמעט פוליטיקאי בישראל שרוצה לגעת בו".

כרמל נמש: "יש להם הרבה מאוד מה להפסיד".

לינור דויטש: "יש להם הרבה מה להפסיד ובסוף זה די מבאס אבל זו המציאות ולכן הסיכוי שלנו להעביר דבר כזה בהסכם קואליציוני לא גבוהה עד לא קיימת, אבל אם אתה שואל אותי בשאיפה אז זה משהו שמאוד הייתי רוצה שיקרה".

כרמל נמש: "אוקיי לינור, אנחנו הספקנו הרבה מאוד ונראה מאוד מאוד מרשים. דיברנו על משאבים, על ים המלח, על הגז, על תחב"צ, על פנסיות, רפורמה בבנקים, יוקר המחייה, בריאות, ריכוזיות, "הון-שלטון-עיתון", שקיפות, לוביסטים, המון דברים. נקווה שלפחות אחוז אחד יכנס וכבר אנחנו נהיה במקום יותר טוב וכמובן נשאף לכמה שיותר".

לינור דויטש: "תראה, אנחנו לא רק מקווים, אנחנו גם אקטיבית עובדים בזה. אנחנו מנסים, אנחנו פונים, אנחנו משכנעים, אנחנו מנסים להכניס את העבודה המשותפת שלנו עם ח"כים… להכניס סעיפים. אז אנחנו יותר מסתם מקווים, אנחנו מנסים אקטיבית. ברור שעדיף לנו שזה יכנס בהסכם הקואליציוני אבל גם אם לא, אנחנו ממשיכים לעבוד לטובת הדברים האלה כל הזמן. נכון, יש דברים שלוקחים יותר זמן ומצריכים הלך רוח מסוים ולחץ ציבורי מסוים והדברים האלו לא קורים מעצמם אבל בשביל זה אנחנו פה".

כרמל נמש: "אוקיי, מה נאחל עכשיו אחריו הבחירות?"

לינור דויטש: "שתקום ממשלה…שתהיה ממשלה מתפקדת, שתהיה כנסת מתפקדת, המחיר הזה… שיהיה תקציב למען השם, שיהיה תקציב והמחיר של זה שאין תקציב הוא פשוט בלתי נתפס".

כרמל נמש: "שהפרק בחירות הבא יהיה בעוד ארבע שנים".

לינור דויטש: "בדיוק, שהפרק בחירות הבא יהיה בעוד ארבע שנים. תראה, אני לא כזאת אופטימית, לא עוד ארבע שנים. אפילו שנתיים אני חותמת, בחיי. תן לי שנתיים…"

כרמל נמש: "לא משפט שהיית אומרת לפני שנתיים".

לינור דויטש: "לפני שנתיים לא הייתי אומרת אותו, אבל היום אחרי השנתיים האחרונות, אני אומרת: "תן שנתיים של התנהלות תקינה, תן שנתיים של תקציב, תן לחזור לשפיות מינימלית, כלכלית".

באמת הולך להיות אתגר מאוד גדול עם הקורונה, אחרי הקורונה. אני מזכירה שביוני הולכים להסתיים המענקים".

כרמל נמש: "נראה לי נסיים בזה".

< מעבר >

קריינות:  זהו, החלק השני של פרקי הרכבת ממשלה הגיע אל סיימו. בפרק הקודם, למדנו איך דברים מתרחשים, והפעם דיברנו על מהות, כלומר.. על עשרה נושאים כלכליים-חברתיים מאוד חשובים. כאלו שממש יכולים לשנות את חיינו. כמו ששמתם לב -לובי 99 מתעסק בכולם. זה הזמן להזכיר- שלובי 99 מבוסס על חברות וחברי הלובי, גם פיננסית, אבל בשפת הפרק – בעיקר מהות. קיצר- הצטרפו אלינו בכל סכום לבחירתכם, ועזרו  לנו להמשיך להשפיע.

<סיכום>

בכל מקרה- בין אם אתם חברים ובין אם לא אני מזמין אתכם להצטרף לקבוצת המאזינים בפייסבוק ולהיכנס לאתר האינטרנט שלנו. ואם אהבתם את הפרק, אז נשמח שתפיצו אותו הלאה, לחברים, משפחה, כל מי שמבין עניין.  חוץ מזה עקבו, שתפו, ודברו איתנו! מלבד הפייסבוק, יש לנו טלגרם ואפילו מייל, הכתובת היא podcast@lobby99.org.il.  לסיום- נאמר תודה ללינור, אחת מאורחות הבית שלנו, וגם ליונתן שוורצברג שתמלל את הפרק. זהו… אני הייתי כרמל נמש, יאללה ביי.

להאזנה:
או:
milkud99-google
Google Podcasts
milkud99-spotify
Spotify
milkud99-podcastAddict
Podcast Addict
milkud99-podbean
Podbean
milkud99-apple
Apple Podcast
ואפשר גם ב- או

יש לך הערה או שאלה? הדיון רק התחיל, ואפשר גם במייל- podcast@lobby99.org.il
אהבת את הפרק? זה הזמן להצטרף לקהילת החברים של לובי 99