משתתפים: עו“ד ימית מלול ינאי, חכ"ל אופיר פז-פינס, ח"כ שלמה קרעי, חכ"ל תהילה פרידמן, ח"כ מאיר כהן, גלית וידרמן, מנהלת אגף בקרת ההון האנושי ברשויות המקומיות במשרד הפנים ונילי אהרון, יו"ר הפורום המוניציפאלי בליכוד.

הגשה: כרמל נמש

—–

נילי אהרון: … מרבית חברי האופוזיציה שיושבים באופוזיציה, הם מייצגים קרוב ל-50% מהציבור. זאת אומרת, אנחנו מייצגים לפחות חצי מהציבור שביצע הצבעה אקטיבית עבורנו, כדי שאנחנו נייצג אותו וכמובן שהוא ידע מלכתחילה שאנחנו מתמודדים  כנגד ראש הרשות. במודע התושבים בחרו בנו, אבל כשאנחנו מגיעים בסופו של דבר לבצע את שליחותנו אנחנו נתקלים בחומה בצורה, ובחקיקה שהיא מנדטורית

♬ <מעבר>♬

קריינות:  היי, אתם על מלכוד 99. אני כרמל נמש,                                 וזו הייתה נילי אהרון. יש לה תואר במנהל ומדיניות ציבורית, ותואר במשפטים, ואפילו תואר שני בביטחון ודיפלומטיה. אבל, אם תשאלו נילי, מה התואר שהיא הכי גאה בו, כנראה שהיא תגיד – "חבר'ה, אני קודם כל.. ירוחמניקית". אם נדייק אז נילי לא רק ירוחמניקית היא יושבת ראש סיעת הליכוד בירוחם, ויושבת ראש הפורום המוניציפאלי בליכוד. בירוחם, הליכוד, לפחות כרגע, לא חלק מהקואליציה, מה שהופך את נילי, ליושבת ראש האופוזיציה. וזה מחבר אותנו לנושא שנדבר עליו היום – רשויות מקומיות. אז.. פתיח ומתחילים.

♬ <פתיח> ♬

קריינות:  תגידו, חשבתם פעם, כמה הרשות המקומית משפיעה על החיים שלנו? נגיד ניקוי הרחוב או פינוי פסולות, ואירועי תרבות, וחינוך, והיתרי בנייה ורישוי עסקים.. והרשימה עוד רחוקה מלהסתיים. למעשה, הרשות המקומית היא הזרוע של המדינה לטפל ב"חיים עצמם". בישראל, יש היום למעלה מ-250 רשויות מקומיות, שזה כולל עיריות, נגיד ירושלים, העיר ש…אני מתגורר בה; אבל לא רק עיריות, אלא גם מועצות מקומיות, שזה כמו עיר, אבל בקטן.. נגיד… ירוחם, המועצה של נילי; וזה כולל גם מועצות אזוריות, שהן… בעצם הבית של יישובים, ומושבים, וקיבוצים, לדוגמה- "עמק חפר", או.. "עמק יזרעאל. כשהמדינה אומרת "רשות מקומית", או "שלטון מקומי", היא מתכוונת לכל אלו יחד.

קודם שמענו את, נילי, מירוחם, ואמנם זה היה רק סיפת'ח, אבל.. אפשר היה להבין בין השורות שיש פה איזשהי בעיה. וכשיש בעיה, פונים למומחה..

ימית מלול ינאי: אז.. אני אציג את עצמי.. שמי ימית מלול ינאי, אני עורכת דין בלובי הציבורי, אני מובילה את נושא השלטון המקומי, ובתוך כך את כל נושא חיזוק הדמוקרטיה המקומית. למעשה, אני מכירה את השלטון המקומי מקרוב, עוד מילדות. אבי סמי מלול כיהן כחבר מועצה 20 שנה, לימים כראש העיר בקרית שמונה, ודרכו חוויתי את הכוח והאחריות שבאים עם ניהול ראשות מקומית. היה לי את הבי"ס הפוליטי הכי טוב שיכולתי לבקש, רכשתי הרבה מאוד ידע מקצועי ופרקטי, אבל מעבר להכל- קיבלתי סוג של שיעור אישי בפוליטיקה, בחשיבה, במנהיגות ובערכים חברתיים.

קריינות:  חבר'ס, ימית מצטנעת. לפני שהגיעה ללובי 99, היא כיהנה כראש תחום המחקר ברשות לפיתוח הגליל. היא גם הייתה שותפה לניסוח "התוכנית הלאומית לצפון", וייסדה את תנועת "הגיע זמן גליל". חוץ מזה, אם תעשו גוגל, תמצאו אותה, ב..לא מעט מאבקים

ימית מלול ינאי: …. יזמנו מאבקים לשינוי הטבות המס, המאבק להחזרת שליטה ציבורית במכללת תל-חי, מאבק על הגבולות, מהנקודה הזו המעבר ללובי הציבורי היה טבעי…  וכשהצטרפתי ללובי שמחתי לשמוע שבעצם החברים בחרו בחיזוק מנהל תקין ברשויות  המקומיות, הם באמת חשבו שזה נושא חשוב שצריך לקדם אותו.. התחברנו לנושא באופן מאוד מהיר, ויחד עם הרבה מאוד מכוני מחקר, מומחים בשלטון המקומי, ארגונים קיימים של חברי מועצות, התחלנו בעצם לתכלל את כל הנושא, ולחתור, לגבש כאן נייר עמדה, פתרונות, ומשם התקדמנו.  אז אם היית שואל אותי עכשיו- "ימית תגדירי לי רגע, מה בתכל'ס הבעיה בשלטון המקומי?"

כרמל נמש: אז אני אשאל אותך את זה-– "ימית תגידי לי מה בתכל'ס הבעיה בשלטון המקומי?"

ימית מלול ינאי: אוקי,  בשלטון המקומי, כמו שאתה יודע יש בחירה ישירה- אנשים מצביעים למעשה בשני פתקים- אחד לראש המועצה ופתק שני למועצה. הבחירה הישירה בעצם, מחייבת את ראש העיר לתת את השירות הכי טוב לתושב. בגלל שהוא יודע טוב מאוד, שאם הוא לא ייתן את השירות הזה, הוא לא ייבחר שוב, זה מתמטיקה מאוד, מאוד פשוטה.

כרמל נמש: זאת אומרת, אני רוצה שניה לעצור ולהסביר למאזינים- נוודא שכולם על אותו גל, כשאנחנו אומרים בחירה ישירה, זה אומר בעצם שאני, לצורך העניין כתושב ירושלים, נדרשתי בבחירות האחרונות להצביע לרשימה שאני רוצה שתהיה במליאת המועצה, ובמקביל נדרשתי להצביע גם לאותו מועמד שאני חושב שהוא הכי ראוי להיות ראש המועצה שלי, זה שני פתקים שונים, בעבר היה לנו את זה גם ברשימה הארצית, לא כל כך הוכיח את עצמו כמו שאנחנו יודעים,

ימית מלול ינאי: כן.. לא ניכס לזה

כרמל נמש: בשלטון המקומי זה יכול או מאוד לעבוד, או שזה יכול גם מאוד לא לעבוד.

ימית מלול ינאי: אני אהיה קצת הפארטי פופר לעניין הזה… כמו שאמרת…

כרמל נמש: זה לא עובד

ימית מלול ינאי: זה לא כל כך עובד. למעשה, מועצת העיר היא צריכה להיות משקל נגד לראש העיר. אם ראש העיר הוא הגוף הביצועי, המועצה צריכה להיות הגוף המחוקק וגם הגוף שמבקר את ראש העיר. תדמיין או תקביל את זה למה שקורה בכנסת, הכנסת היא המחוקקת. המועצה ברשויות המקומיות היא מנהלת הרבה פעמים ועדות שמתקבלות בהן חוקים, מתקבלות החלטות, התפקיד של חברי המועצה ובפרט של האופוזיציה, הוא בעיקר לבקר, להצביע על שגיאות, על מחדלים; גם של ראש הרשות, אבל גם של המנגנונים המשרתים אותו מסביב, ובעיקר לחשוף התנהלות לא תקינה. אבל מה קורה? בניגוד למה שקורה בכנסת, וזו הביקורת שיש לי על השלטון המקומי; במדינת ישראל המועצות ברשויות המקומיות הן גוף מסורס ומוחלש, מצטער על המילים הקשות. ביחס לכוח העצום שיש לראש הרשות, המועצות המקומיות הן חסרות השפעה. אני תמיד אומרת- ראש העיר הוא מלך בעירו.

♬ <מעבר>♬

קריינות:   רשות מקומיות היא לא כנסת, צריך לנהל אותה, סך הכל, הגיוני שראש הרשות יהיה חזק, אבל.. כמה חזק? אם תשאלו את אופיר פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, יכול מאוד להיות, שמישהו שם למעלה קצת הגזים עם הכוח. ופינס מבין דבר או שניים בנושא, כי כשהיה שר הפנים, הוא גם היה שם למעלה-

 אופיר פינס: ראש עירייה בישראל, ראש רשות מקומית בישראל, בכלל.. זה סיפור מטורף אין את זה בהרבה מדינות בעולם.. אין הרבה מדינות בעולם שראש הרשות נבחר על ידי כלל הציבור, ל-5 שנים, כשחברי מועצה לא יכולים להדיח אותו גם כשהוא מאבד את הרוב במועצה.. יצרנו כאן בעל תפקיד מאוד, מאוד, מאוד עוצמתי. עכשיו מבחינת הממשלה זה דבר טוב- כי הממשלה מחפשת שחקן שתהיה לו יכולת ביצוע, שיש  שחקן כל כך דומיננטי כמו ראש רשות בישראל, לממשלה, באופן יחסי, קל לה לסמוך עליו שמה שהוא יקבל שיש לו משהו פשוט לעשות, כי הם רואים גם בחברי מועצה סוג של חסם, כמו שהממשלה רואה בחברי הכנסת כסוג של חסם.

♬ <מעבר>♬

ימית מלול ינאי: אז אני אקדים ואומר שבניגוד ל'בון-תון' הקיים, יש הרבה ראשי ערים טובים וישרים, שאני מאמינה שבאו לשרת ציבור, ולקדם מטרות ציבוריות. ברובם הם רוצים לעשות את עבודתם נאמנה; ויחד עם זאת, באותה נשימה אתה יכול להסתכל על מחקר, אחד המחקרים האחרונים של המכון הישראלי לתכנון כלכלי, שהוא מראה שהרוב המוחלט של אירועי השחיתות בעשור האחרון ברשויות המקומיות, קשור באופן כזה או אחר לראש העיר או סגניו….. אגב, כרמל, אם תשאל את חיים ביבס, שלטובת המאזינים שלא מכירים..

כרמל נמש: ראש עיריית מודיעין, מכבים, רעות…

ימית מלול ינאי: יפה, וכמובן במקביל הוא יו"ר המרכז השלטון המקומי, האדם שבפועל שולט ב.. תקרא לזה, ברשויות המקומיות, ברמה הארצית. אם הייתה שואל אותו את השאלה, הוא היה אומר שאין לדעתו בעיה של שחיתות ברשויות מקומיות, אז הוא אתגר אותנו, ויצאנו לבדוק את הנושא יותר לעומק, ועשינו סוג של מחקר קטן בלובי, ומצאנו שב-20 השנים האחרונות למשל, נפתחו 52 תיקים פליליים, ומתוכם הוגשו כ-37 כתבי אישום, 34 ראשי ערים הורשעו ו-2 הפכו לעדי מדינה. שכמובן אחד מהם התפטר בהמשך במסגרת הסדר טיעון. 

כרמל נמש: אז ימית.. תסבירי  לי מה הבעיה בשלטון המקומי?

ימית מלול ינאי: אוקי. מהיכן להתחיל? אז המערכת של השלטון המקומי למעשה מתנהלת במבנה מאוד אנכרוניסטי שהבסיס המשפטי שלה, מקורו בימי ה מנדט הבריטי. אני מזכירה לך שהמדנט הבריטי הסתיים לפני 70 שנה, אבל לצערי חלק גדול ממנו חיים, קיים ובועט בליבת השלטון המקומי. אם נתייחס רקע לזירה המקומית, אז כמו שאמרתי- ראש הרשות הוא סוג של שליט יחיד בעירו, מלך כמו שאמרתי.. אין בעצם איזונים ובלמים, בעיקר אין בלמים.. ראש הרשות ממנה את המנכ"ל, הוא ממנה את המנגנון המקצועי, הוא בוחר את הסגנים שלו, שהם .. חשוב להבין שהסגנים שלו הם חברי המועצה היחידים מלבדו שמקבלים תשלום. דרכם הוא שולט בקואליציה, ולמעשה נגזרת מזה גם מינויי שומרי הסף, שזה היועץ המשפטי, הגזבר, מבקר העירייה, שהיכולת שלהם בזמן אמת לבקר את פעולות ראש העיר, היא מוגבלת. עכשיו אני לא יודעת אם אתה יודע, במדינת ישראל יש כ-3,400 חברי מועצה ו-277 ראשי רשויות שמקבלים כל יום עשרות החלטות, ומנהלים תקציבים בהיקפים עצומים.. בגלל ההיקף הגדול והיכולת, למעשה הממשלתית לפקח עליהם היא מוגבלת, בגלל המספר הגדול. על זה תוסיף גם את החולשה הפנימית, של היעדר פיקוח פנימי בתוך הרשות. החולשה המובנת, כמו שהזכרתי קודם, החולשה של שומרי הסף, שהיא מאוד, מאוד מצומצמת.

♬ <מעבר>♬

קריינות:   המצב שימית מתארת הוא לא תאורתי, זכורים את נילי מירוחם? בואו תשמעו, מה היא מספרת לנו-

נילי אהרון: אנחנו כחברי מועצה תולים את תקוותינו בשומרי הסף.. ההגיון הבריא אומר שגם החקיקה וגם הפסיקה אומרת, שמבקר רשות צריך להיות במקום נפרד, במשרד נפרד, לפעמים גם צריך להיות בבניין נפרד מזה של ראש המועצה, כדי שיהיה לו את היכולת.. אין מה לעשות הוא פוגש אותו במסדרון, לא מספיק שהוא משלם לו גם את המשכורת, כדי שיהיה לו את היכולת לבוא ולבקר. למשל בירוחם- במשך מעל לשנה וחצי המבקר שהיה עובד בחצי משרה, היה יושב פעמיים בשבוע במשרד של סגן ראש העיר, עכשיו זה משהו שהוא לא מתקבל על הדעת- איך יכולת להיות שמבקר יושב במשרד של סגן ראש העיר.. וכשהוא מגיב לטענות האלו הוא בעצם אומר – "סגן ראש העיר בימים האלה לא היה מגיע ואני הייתי יושב בשולחן שלו והייתה לי איזו מגירה והייתי סוגר אותה"

קריינות:   שימו לב – לפי נילי המבקר יושב במשרד המבוקר, ומה שמפריד בניהם, ושומר על "מנהל תקין", זו מגירה, כן, מגירה, . אז דוגמה אחת, אבל כשדיברנו עם נילי, היא סיפרה לנו למשל, שבתקופת הקורונה ישיבות המועצה עברו לזום. עד כאן – הגיוני, גם וועדות הכנסת עברו לזום בתקופת הקורונה. אבל.. אם פעם היה הליך מסודר, של, מי מדבר מתי, או מי מפריע ואפשר להוציא אותו. הזום שכלל את השיטה – אם את חברת מועצה מהקואליציה? תשבי בחדר הדיונים, אם את חברת מהאופוזיציה, קבלי מאיתנו לינק זום במתנה. כן, כולל מיוט או הוצאה מהישיבה. אגב, היו גם רשויות שהעבירו את כולם לזום, אבל השיטה אותה שיטה.

♬ <מעבר>♬

כרמל נמש: אוקי, ימית.. אז אחרי שהבנו שיש בעיה, וגם שמענו קצת על נתונים שממש ממחישים את זה… בואי נדבר תכל'ס.  . מה הפתרון?

ימית מלול ינאי: אוקי.. אז באמת אחרי שנתיים מאוד עמוסות, שבהן חקרנו את הנושא מכל כיוון, ושוחחנו עם הרבה מאוד אנשי מקצוע, הגענו למסקנה שיש צורך בחקיקה. חקיקה מאוד ברורה, שתקנה לחברי מועצות מעמד של השפעה. זה, ככה ככותרת כרמל. בתוך זה, צריך הגדרה ברורה, מה תפקיד חברי מועצות, לתת להם כלים, כדי שישמשו כוח מאזן לראש הרשות. חברי המועצה צריכים לקבל היום גם החזרי הוצאות וגם גמול בסיסי על הזמן שלהם; כדי שלא נמצא אותם מתמודדים בדילמה של פרנסה או שירות לציבור.

כרמל נמש: אני לא מצליח להבין… הם לא מקבלים תגמול?

ימית מלול ינאי: אם היה לי שקל על כל פעם ששאלו אותי את השאלה הזו…

♬ <מעבר>♬

אופיס פינס: … היום אני עושה מחקר על עיריית תל אביב…

קריינות: זה שוב אופיר פינס, הפעם בכובעו המחקרי-

אופיס פינס: … והסתבר לי,  והעירייה מודעת- שהם מצליחים להגיע לקהלים בתוך העיר באמצעות חברי המועצה… חברי המועצה הערבים שייצגו את יפו, חברי המועצה החרדיים שייצגו את הקהילות החרדיות של ש"ס ויהדות התורה בתוך ת"א, ויש חרדים בתוך ת"א. יש הרבה חברי מועצה שפתאום גילו אותם. פתאום גילו גם הם נחוצים כמה הם מצליחים באמת להיות מחוברים לשטח, ולהגיע לאנשים ולעזור במשימה של קטיעת שרשרת ההדבקה. ואם לצטט גורמים בכירים – "שבלי חברי מועצה מסוימים הם לא היו מצליחים להגיע להישגים שהם הגיעו…"

♬ <מעבר>♬

כרמל נמש: רגע, ימית, אבל ממה שאני זוכר באזור 2017 היו כל מיני כתבות ודיווחים על מהלכים וניסיונות כן לקבע את זה בחקיקה, שיהיה להם זכויות ותנאים. משהו קרה שם, או שזה נשאר רק ככתבה?

ימית מלול ינאי: לא, אתה צודק, אתה צודק בהחלט. אני כן יכולה לספר לך היום, שבתחילת הדרך, כשהתחלתי לחקור את כל הנושא הזה. נדהמתי לגלות בערך שב-2017 חברי הכנסת דודי אמסלם ואחמד טיבי, בשיתוף פעולה באמת ייחודי, הגיעו בהפתעה לוועדת הפנים, עם הצעת חוק שנועדה להסדיר את כל מה שדיברנו לפני כן, את כל נושא הגמול. מי שבעצם גילה התנגדות בעצם להצעת החוק, לא אחר ממרכז השלטון המקומי,

כרמל נמש: רגע, שניה, יכול להיות שאת באה ואומרת לנו שיש גם באד גאייז בכל הסיפור הזה?

ימית מלול ינאי: כן, תמיד.. צריך להיות מעניין בסופו של דבר.

כרמל נמש: לא, כי את יודעת…

ימית מלול ינאי: אני לא רוצה לקרוא לזה באגד גאיי, כרמל. אבל בהחלט יש גוף.. מרכז השלטון המקומי, הוא גוף שמייצג מבחינתי בעיקר את ראשי הערים, ואני ממש עדינה. הוא מייצג את ראשי הערים, שומר על האינטרסים שלהם, אפשר להתווכח על זה, יותר , פחות, בסוף..  בסוף הם חלק מהגופים שאני צריכה להתמודד איתם כשאני באה לייצג את חברי המועצה, את האינטרסים, לקדם את מעמד חברי המועצה כמו שהסברתי לפני כן.

אז כמו שהתחלתי לספר, בעצם ב-2017 מרכז השלטון המקומי התנגדו למהלך.. להצעת החוק של אמסלם וטיבי, ולמעשה לא פחות מ-6, כן 6 נציגים שלהם הגיעו לדיון בוועדת הפנים כדי לשכנע את הוועדה שהמצב הראוי הוא שחברי המועצה יעבדו בהתנדבות, 6 נציגים. פשוט פרסו קשת רחבה של טיעונים, שבינם לבין התמונת המצב האמיתית לא היה כל כך הרבה קשר. יצא מכתב מטעם מרכז השלטון המקומי שחתמו עליו עשרות ראשי ערים ברחבי הארץ, המכתב יועד לשר הפנים אריה דרעי ולשר האוצר דאז, משה כחלון, שבהם בעצם טענו שהגמול לחברי המועצה ייבוא על חשבון תקציבי חינוך ורווחה, ובעצם יגרור בהמשך העלאת ארנונה ויכביד את הנטל על התושבים. אבל תכלס.. אני לא יודעת איך להיות עדינה, למצוא את הטרמינולוגיה הנכונה, הטענה הזו היא בעצם טענה מניפולטיבית שנועדה להחליש את חברי המועצה, להחליש אותם ובטח למנוע ביקורת בהמשך. הם לא ממש הרחיבו והסבירו באותו מכתב, שבאמצעות ביטול של תקן בודד אחד של סגן ראש עיר בשכר, היה אפשר לממן תגמול של 17 חברי מועצה. אז אני אגיד לך כרמל, הרבה אנשים שאני מגיעה לנקודה הזאת, אומרים לי- "ימית, תכל'ס מאיפה יגיע הכסף? מאיפה תביאי את הכסף?" אז אני אעשה לך ספויילר – תמיד יש כסף. תמיד, תמיד יש כסף, השאלה היא רק לאן הוא הולך.. זה סוג של סדרי עדיפויות תגדיר את זה.

באותה נשימה, אם ב-2017 הייתי בדיון הזה, אז הייתי מסבירה כמו שהסברתי להרבה אחרים, שגובה הארנונה, הוא נקבע על ידי משרד הפנים, הוא לא תלוי בכלל בהכנסות וההוצאות של הרשויות המקומיות, הסעיף התקציבי הוא אותו סעיף שבעצם ממן את השכר של ראש העיר והסגנים, ואין שום קשר לתקציבי רווחה וחינוך.

אבל… זה סוג של אתה יודע, המכתב הזה יצא בכוונה לטרפד את ההצעת חוק.. לצערי ההצעה הזו לא התקדמה, כי היא לא עברה קריאה ראשונה, קריאה טרומית וקריאה ראשונה, ולא חל עליה דין רציפות והיה צריך להתחיל את כל ההליך מההתחלה.

כרמל נמש: ומה בעצם אתם עשיתם ? צוות הלובי.. את…

ימית מלול ינאי: אוקי, אז אני לא לבד בסיפור הזה, אני באמת יחד עם צוות מדהים, גם 'in house' וגם מחוץ ללובי, גם צוות המחקר, המתמחים בלובי, יחד עם הרבה מאוד ארגונים של חברי מועצה, גיבשנו ותכננו הצעת חוק של חיזוק מעמד חברי מועצה, והצעת חוק של גמול חברי מועצה, למעשה פיצלנו בין שתי ההצעות חוק. יחד עם ח"כ שלמה קרעי מהליכוד, תהילה פרידמן מכחול לבן ומאיר כהן מיש עתיד, בעצם יצרנו קואליציה רחבה, הנחנו את הצעת החוק לקידום מעמד חברי מועצה, שלמעשה נתנה להם ארגז כלים שיעמדו לרשותם וייתן להם כלים להתמודד בזירה המקומית…

כרמל נמש: ימית, אם באמת את צריכה לפרוט את אותה הצעה, מה זה אומר כלים לחברי מועצה?

ימית מלול ינאי: אז הכלים שנתנו, בעצם ליצור איזה סוג של מנגנון פיקוח יעיל לחברי המועצה.. הצענו מספר תיקונים, שהם ירחיבו את ארגז הכלים שעומד בפניהם, אם זה מתן ייעוץ משפטי חיצוני לחברי מועצה, הגדרה ברורה של מעמד יו"ר האופוזיציה, הגדלת הכלים של הועדה הכי חשובה בעיני ברשויות המקומיות שזה הוועדה לענייני ביקורת. הגדרנו את הנושא של נגישות למידע, שזה נושא מאוד חשוב, שהרבה פעמים הזכות הזאת, שמעוגנת בחוק אגב, היא בעצם נלקחת מחברי המועצה. ההצעה הזו כמו שאמרתי, היא גובשה עם הרבה מאוד חברי מועצות מרחבי הארץ שלמעשה נתנו לנו מהידע שלהם, מהשטח, את התובנות, את הקשיים, את הלקונות, שנמצאים בפקודה, בצו המועצות; ולמעשה תכללנו  את כל התיקונים והגשנו את זה.

♬ <מעבר>♬

קריינות: כשימית אומרת "הגשנו את זה" היא כמובן לא לבד. כדי להגיש הצעת חוק בכנסת, צריך חברי כנסת. לדוגמה חבר הכנסת שלמה קרעי מהליכוד, חברת הכנסת לשעבר, תהילה פרידמן מכחול לבן וחבר הכנסת מאיר כהן מיש עתיד –

♬ <מעבר>♬

שלמה קרעי: ההצעה מעלה בדרגה את רמת הפעילות של חברי המועצה מול ראשי הערים. היא תאפשר לחברי המועצה לשרת טוב יותר את תושבי העיר, חייבת להיות להם גישה לחברי המועצה למסמכים עירוניים, כולל תאגידים עירוניים.. ההצעה מעגנת את מעמד יו"ר האופוזיציה ומעניקה לו כלים מינימאליים, קבלת קהל, ביקורת, מעקב ופיקוח.. כמו שאופוזיציה בכנסת מתנהלת.

תהילה פרידמן: מעבר ליכולת להשתמש בייעוץ המשפטי, זכות העיון, זה נשמע כל כך טכני, אבל זה מאוד מאוד לא טכני, יעיד על כך כל חבר מועצה שניסה להשתמש בכל מיני מסמכים, לחשוף כל מיני מידע ונתקל בקשיים, היכולת לקבל שירות מהדרגים המקצועיים של העיר, היום ראשי ערים הרבה פעמים חוסמים את זה..

מאיר כהן: הצעת החוק הזאת היא ראויה, היא מצויינת, ואני אומר את זה גם בכובע של ראש עיר, הגיע הזמן לסדר את מעמדם של חברי המועצה, הגיע הזמן שחברי מועצה מהאופוזיציה לא יהיו מחוץ למחנה..

תהילה פרידמן: ולכן אנחנו מדברים על לחזק את השלטון המקומי, ובסוף המטרה של ההצעה הזו היא לחזק את השלטון המקומי.. זה הרי לא רק לחזק אופוזיציה, זה גם לחזק… זה גם מחזק את הדמוקרטיה. מתוך איזושהי תפיסה שמועצות עיר זו דמוקרטיה השתתפותית במיטבה, כן?

♬ <מעבר>♬

קריינות: אוקי, ה..ח"כים, איתנו. מרכז השלטון המקומי לעומת זאת … קצת פחות. אבל.. לא מרגיש לכם ששכחנו איזשהו שחקן.. די מרכזי? נגיד.. משרד הפנים?

גלית וידרמן: הנהלת המשרד וראשי המשרד רואים חשיבות מאוד מאוד גדולה בחיזוק חברי המועצה, בכל הדרכים…

קריינות: זו גלית וידרמן, והיא מנהלת אגף בקרת ההון האנושי ברשויות המקומיות, במשרד הפנים

גלית וידרמן: .. צריכים לתמוך בחברי מועצה גם בכלים של ייעוץ משפטי ושל מרכז מידע וממש כמו חברי כנסת, צריכים לעמוד לצידם כלח הכלים, וכמובן גם תגמול. אנחנו חושבים שזה דבר שהוא חשוב והכרחי, והוא יחזק את הדמוקרטיה המקומית והרשויות המקומיות, זה דבר שאנחנו רואים בו חשיבות והכרח. אנחנו גם חושבים שהוא יחזק את המגוון של חברי המועצה, את הרכב של חברי המועצה, את ההרכב הדמוגרפי שהם יגיעו ממנו…

ההתנגדות נובעת, כמובן כל מי שנמצא ככה בעמדת מפתח, קשה לו לשחרר עוד חיזוק לעמדות מפתח אחרות, ואני מניחה שמצד אחד זה טבעי, ואנחנו יכולים להבין את זה. אני מבינה גם את ראשי הרשויות עצמם,… אבל אתם יודעים, אומרים על תעשה לחברך מה ששנוא עליך, יש לי 3 ילדים צעירים…

♬ <מעבר>♬

קריינות: טוב, אתם בטח סקרנים לדעת, מה קורה עכשיו. בגדול מאז שהקלטנו את השיחה ההצעה הראשונה, זו של התנאים, הוגשה מחדש, ו…יש לה עוד תהליך ארוך לעבור. בגדול, כרגע זה נמצא ב.. גזרה של משרד הפנים, ו…אם נאחז במה שאמרה לנו גלית וידרמן, אפשר להיות חיוביים, מי יודע, אולי בקרוב נזכה להתפתחות חיובית.

♬ <סגיר> ♬

קריינות: עד שזה יקרה, אני מזמין אתכם להיכנס לאתר של מלכוד 99, ולהעמיק עוד בנושא, תוכלו למצוא שם קטעי וידאו בלעדיים מכנס הרשויות המקומיות של לובי 99, כל האורחים ששמעתם בפרק ועוד. בינתיים אנחנו מסיימים עוד פרק, ואם נהניתם- אני יותר ממזמין אתכם לעזור לנו להמשיך לגדול –ספרו לחברים, משפחה, ופשוט שתפו את כל מי שאתם פוגשים. חוץ מזה- אני מזכיר, יש לנו קבוצת פייסבוק למאזינים, ואפשר לכתוב לנו גם בטוויטר או במייל- הכתובת היא  podcast@lobby99.org.il. אני הייתי כרמל נמש, ואנחנו נתראה בפרק הבא, יאללה ביי.