משתתפת: עו"ד רחל גור

הגשה: כרמל נמש

—–

"בלאק  פריידיי, חג הקניות הגדול החל הלילה בארה"ב, יום אחרי חג ההודיה האמריקנים יוצאים לקנות, ובכל שנה שוברים שיאים…" "גם אצלנו בקניונים כמעט כל רשתות האופנה יצאו במבצעים, מ-20 ועד 50 אחוזי הנחה, והלקוחות הסתערו על המציאה…" 0:50 "על פי נתוני שבא, ביום שישי שברו הישראלים שיאי קניות. עד השעה 15:00, גיהצו הישראלים למעלה מ-750 מיליון ₪ בכרטיסי אשראי…"

קריינות: היי, אני כרמל ואתם על עוד פרק במלכוד 99.  מתי לאחרונה פתחתם את המחשב, נכנסתם ל"אינטרנט" והתחלתם לרכוש? מתי זה היה ש..נכנסתם לאיביי, או אמאזון, או עליבאבא? מתי התחדשתם במוצר חדש?

הקטע הזה.. נראה כאילו היה פה תמיד, כנראה כמו כל דבר טוב ש…מתרגלים אליו. אבל המהפכה הזו? של ההזמנות? היא כאן רק מ-2012. זה סיפור שמתחיל ברפורמת מיסוי,  כלומר.. הסרה שלו ממוצרים, ש…נמכרים מתחת ל-75$ (שבעים וחמישה דולר); וזה… מתפתח לרעידת אדמה ענקית, ששינתה את הרגלי הצריכה שלנו, והשוק כולו. אז הפעם במלכוד 99, ננסה להבין איך 75$ הופכים ל-750 מיליון שקל.

♬ < פתיחה > ♬

כרמל נמש: היי רחל

רחל גור: היי כרמל

כרמל נמש: מה שלומך?

רחל גור: הכל מעולה, חם היום…     

כרמל נמש: כן.. כן.. אנחנו גם מקווים שלא ישמעו את המזגן ברקע יותר מדי…

רחל גור: נכון, אי אפשר בלי מזגן..

כרמל נמש: כן, אז תסלחו לנו אם אתם שומעים קצת רעשי רקע של מזגן, כי אנחנו החלטנו שזה שווה את המורל שלנו כדי שיהיה קצת יותר כיף בשיחה..

רחל גור: פיקוח נפש

כרמל נמש: לחלוטין… אנחנו עומדים לדבר היום על יבוא..

רחל גור: נכון..

כרמל נמש:  אבל על  מין מונח כזה, שנקרא יבוא מקביל אישי,

רחל גור: פשוט נקרא לזה יבוא אישי.

♬ < מעבר > ♬

קריינות: זו רחל גור, היא מנהלת תחום ממשלה  בלובי 99, ובזמן הפנוי ש…אין לה, היא גם לוביסטית ציבורית, המתמחה בעולם הייבוא. מי שזוכר, היא התארחה אצלנו בעבר ב…כמה פרקים, אחד מהם- פרק 3,  הוא מעין מבוא לייבוא, ויוקר המחיה, וממש מומלץ להאזין לו. אבל.. לעניינינו –

רחל גור: אז יש את פקודת היבוא החופשי מ-2014 שהוא בעצם מבוסס על חוק קודם מ-1979, והרעיון הוא מאוד פשוט. הרעיון הוא שאדם יכול להזמין, לייבא בעצם, למדינה, דברים שהם לצורך שימוש אישי. זה לא משהו שאתה מוכר את זה אח"כ יד שנייה, זה לא חומרי גלם, אתה לא משתמש עם זה לייצר תכשיטים ומוכר את התכשיטים, אתה לא מייבא כמויות שאתה אח"כ מוכר לשכנים, אלא אתה מייבא לארץ דברים שהם שימוש אישי.

כרמל נמש: זאת אומרת, חזרתי מחו"ל או הזמנתי באינטרנט, לצורך העניין, חבילה אחת של סכיני גילוח, אבל לא קניתי 40 חבילות וחילקתי לכולם או מכרתי לכל השכונה.

רחל גור: נכון. זה יבוא אישי. הרעיון שיש לך את האפשרות, את הזכות, את היכולת, כמו שאתה קונה פה בסופר או ברשתות שיווק אחרות, מוצרי צריכה שהם לשימוש שלך, של משפחתך, שימוש אישי. אתה יכול גם לקנות מחו"ל בין אם אתה נוסע לחו"ל וקונה זאת פיזית שם, ובין אם אתה מזמין באמצעות האינטרנט ופלטפורמות מקוונות.

כרמל נמש: פעם זה היה יותר מחמיר ורציני, והיום ספציפית בתקופת הקורונה אנחנו פחות טסים, אבל, כולנו.. כשאנחנו חוזרים מחול, גם אם אנחנו לא יודעים אנחנו מצהירים במכס.

רחל גור: נכון כשאתה עובר במסלול הירוק בשדה התעופה, בין אם אתה אמור לעבור במסלול הירוק ובין שלא, לא נכנס לשאלה הזאת, אבל כולם עוברים במסלול הירוק ובעצם אתה מצהיר שכל מה שיש בתוך המזוודה שלך, זה דברים לשימושך, ושאתה לא מביא דברים בכמויות מסחריות, שמחויבים במכס. שבו תצטרך לשלם איזה שהוא מס על מנת להכניס את זה לתוך מדינת ישראל.

כרמל נמש: וזה נורא פשוט כשאני חוזר מחו"ל.

רחל גור: נכון

כרמל נמש: איך זה קורה כשאני יושב מול המחשב, נכנס לאמזון, לאיביי, ובעצם מזמין את אותו פריט?

רחל גור:  אז יש דרגות מס, מה שנקרא, מה שאתה מזמין.. נכון ל-2012, אם אתה מזמין מחו"ל מוצר ששוויו פחות מ-75 דולר, אתה לא מחויב במע"מ, מס ערך מוסף, זה ה-17% הנוספים שאנחנו משלמים פה בארץ על כל דבר, כאילו זה מס די אוניברסלי, הדברים היחידים שפטורים ממע"מ זה פירות וירקות, וכל הכסף שאתה מוציא באילת, כמובן,  ובנוסף אם אתה קונה מעל 500 דולר אז אתה מחויב גם במכס. לא תמיד, תלוי בטיב במוצר וכו' אבל מבדיקה של החבילות שבאות בדואר אנחנו רואים שחבילות שאנשים מזמינים הן מתחת לרף הראשון, מתחת ל-75 דולר.  אנשים מזמינים לרוב דברים יחסית קטנים וזולים, גם מבחינת גודל ונפח, כי בסופו של דבר הם לא רוצים לשלם עלויות משלוח גבוהות וגם זה פשוט פריטים של יום יום. זה לא דברים גדולים. יש גם, חשוב לציין, מסלולים של יבוא מקביל, יבוא אישי, לדברים גדולים, מכונות כביסה, אפילו רכבים היום אפשר להכניס ביבוא אישי, אבל אנחנו פחות מתמקדים בזה, אנחנו יותר עוסקים במוצרי צריכה יום יומיים.

כרמל נמש: בואי באמת נדבר על המדרגה הנמוכה, מה שאמרת המוצרים שאנחנו מזמינים בפחות מ- 75 דולר.

רחל גור: נכון

כרמל נמש: איך בעצם אותו פטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75$ בעצם איך אותו פטור הגיע לעולם? איך הוא נולד?

רחל גור: הפטור הגיע לעולם מהמחאה החברתית של קיץ 2011 שרבבות.. באמת מאות אלפי אנשים יצאו לרחובות, ממגוון חלקי האוכלוסייה, עם דרישה אחת מרכזית וזה יוקר המחייה…

<קטע מחאה חברתית>

"דור שלם דורש עתיד…" 00:59 "… העם דורש צדק חברתי.."

רחל גור: זו הייתה הזעקה העיקרית של המחאה ואז היה אני לא מצליח לסגור את החודש, השכן שלי לא מצליח לסגור את החודש, ובעצם מה שגילו במחאה זה שאף אחד לא מצליח לסגור את החודש; ויש פה לא בעיה פרטנית אלא בעיה רוחבית. וכתוצאה מהמחאה הממשלה עשתה עבודת מחקר מאוד גדולה איך ניתן להוזיל מחירים, היו לזה מספר תוצאות, לדוגמא כל הנושא של מחיר למשתכן ותוכנית הדיור, אבל בתחום שלנו היה מהלך אחד מאוד משמעותי, הקלה משמעותית, זה הפטור ממע"מ על חבילות ששווין פחות -75 דולר. הפטור התחיל בשנת 2012, לפני כן היה פטור עד 50 דולר, שזה היה משמעותי…

כרמל נמש: זה באמת הוריד מחירים?

רחל גור: זה באמת הוריד מחירים זה גם הגביר בצורה מאוד משמעותית … זה והפיתוח של הפלטפורמות המקוונות גם הגביר משמעותית את מספר החבילות. תחשוב שב-2010 ישראלים הזמינו סביב 13-14 מיליון חבילות בשנה. נכון לסוף 2019 ישראלים הזמינו כ-68 מיליון חבילות בשנה וזה רק דרך דואר ישראל. אנחנו לא סופרים את DHL, ,UPS פדקס וכל החברות הבולדריות .

כרמל נמש: ז"א רק מה שהזמנו ישירות ומגיע בדואר רגיל

רחל גור: נכון.

♬ < מעבר > ♬

קריינות: נזרקו פה הרבה מספרים באוויר, אבל זה הממחיש יותר מכל את התופעה, הוא מספר החבילות – תהיו איתי: ב-2012, המספר עמד על 22 מיליון, ב-2016 אנחנו כבר עומדים על  53, ומשם מטפסים עד לפאתי ה-70 מיליון חבילות ב-2019. וכן, אני יודע מה אתם חושבים…  קורונה. אז בגדול אתם צודקים, וב-2020, בפעם הראשונה מאז ביטול הפטור, מספר החבילות צנח ל-50 מיליון. אגב, לפי רחל, לולא הקורונה, כבר מזמן היינו חוצים את רף ה-70 מיליון. ונכון, עוד מוקדם לדעת מה יקרה בעוד שנה, ואיך הקורונה תשפיע על תעשיית המשולחים העולמית; אבל זה לא הסיפור שלנו, כלומר.. לא כולו. עד עכשיו, דיברנו על הפטור ממס לחבילות עד 75$. על איך הוא שינה את הרגלי הצריכה, והוביל לרכישה מוזלת בחו" ל. אבל.. יש לו עוד השפעה…

♬ < מעבר > ♬

כרמל נמש: אז בעצם מצד אחד אנחנו מבינים שזה פתח לנו את האפשרות, לנו זה לי לך ולכל מי שמאזין…

רחל גור: נכון..

כרמל נמש: ומצד שני בצורה עקיפה זה הוריד את המחירים בפארמים ובסופרים …

רחל גור: נכון.. הם הורידו מחירים… עכשיו אנחנו ראינו ירידת מחירים מאוד משמעותית בכל התחום של מוצרים טכנולוגים, ניידים. פעם המחיר של נייד בארץ של הנייד החדש הגלקסי, הנקסוס או מה שזה לא יהיה  היה ממש פי 2

כרמל נמש: לשם.. לשמור על האיזון, אז ..אייפון… אל תשכחי את האייפוניסטים

רחל גור נכון נכון, חלילה חלילה.. אני פשוט לא זה.. אייפון זה לא בשבילי, גם לא תומך בעברית כמו שצריך.. אבל, לאא משנה… נכון, נגיד  המחירים של הניידים בארץ הם כמעט פי 2 מהמחירים בחו"ל. כאילו זאת אומרת אתה נכנסת לחברת סלולר, פרסת את התשלומים על איזה 3.5 שנים, בסופו של דבר לא שילמת סכום גבוה פר חודש אבל הסכום בסופו של דבר הגיע ל-5-6 אלף לנייד בגרסה החדשה בשוק שזה משהו כמו 1500-1600 דולר, כאשר אותו מוצר נמכר גם כשהוא חדש ובדיוק יצא, ולא באיזה דיל באינטרנט, אלא בחנות שנכנסים אליה מהרחוב בגג 700-800 דולר. כאילו אנחנו מדברים על פי 2 והיום זה כבר לא ככה. ז"א אם אתה משווה את המחירים של סלולרים שאתה קונה, לא שאתה מזמין ביבוא אישי, אלא אתה נכנס לחנות של פלאפון וקונה שם סלולר ואתה משווה את המחיר לאמאזון , אתה תראה הפרש של גג 200 שקל, ממש עלויות המשלוח ולא יותר ואין ספק שזה כתוצאה מהמתח התחרותי שנוצר מהיבוא האישי.

כרמל נמש: זה נשמע לי על פניו זול מכאן זול משם, נהיה זול בשני המובנים גם אם אני מזמין באינטרנט וגם אם אני הולך לקנות פה פיזית בחנות וכולם מרוצים. אז זה ממש סיבה להפסיק את הראיון אבל אני מניח שלא כולם מרוצים.

♬  <פתיח על המשמר> ♬

לינור בר גפן: "זה אמנם לקח קצת זמן, אבל מהרגע שגילינו את נפלאות הרשת, אנחנו נחשבים לקונים נלהבים.. עד כדי כך שארגון OECD הכתיר את ישראל כמובילה בהזמנת חבילות בדואר ביחס לגודלה. בשנה האחרונה הזמנו לא פחות מ-61 מיליון חבילות, לפחות 90 אחוזים מהן מחו"ל. מה המשמעות של כל זה לעסקים המקומיים, והאם החגיגה הזאת תסתיים בקרוב, עם הדרישה של יצאניות האופנה המקומיות לבטל את הפטור ממע"מ שניתן על קניות של עד 75 דולרים…"

"כבר בתחילת 2012 אימצה הממשלה את המלצת ועדת טרכטנברג, והעלתה את הפטור ממע"מ בקנייה באינטרנט עד 75 דולרים, והציבור הישראלי הבין מהר מאוד שהכסף שלו שווה הרבה יותר…התעשיינים המקומיים היו הנפגעים המידיים.."

רחל גור: זהו, לא כולם מרוצים. זאת הבעיה. אני מרוצה ואתה מרוצה אבל יש כאלו שלא מרוצים.  מאז שהעניקו את הפטור מ-2012 יש מאבק ממושך ומכוון של הלוביסטים של החברות המסחריות הגדולות כדי לבטל את הפטור. אנחנו מדברים על איגוד רשתות האופנה, הראל ויזל שעומד בראשו, איגוד לשכות המסחר שגם כן נמצאים במאבק אינסופי כדי לבטל את הפטור. וכמובן שהרצון שלהם מאוד ברור.

צביקה שווימר, לשעבר מנכ"ל דלתא: "התחרות בהקשר הזה היא לא הוגנת, יש פה השפעה שהיא כן פוגעת במותגים ישראלים, וכן מייצרת יחס לא שווה, כי בעצם אותן חברות ישראליות שמעסיקות פה עובדים ומשלמות פה מיסים, לא נהנות מאותו יתרון שהחברות הבינלאומיות שלא משלמות פה מיסים, לא מעסיקות פה עובדים, נהנות…"

♬ < מעבר > ♬

 קריינות: זה היה צביקה שווימר, עד 2018 מנכ"ל רשת האופנה 'דלתא'. שווימר התראיין בתוכנית "על המשמר", של התאגיד, וזעק בשם התעשיינים. כן.. לא רק הראל ויזל – קצת גיוון. ורגע לפני שנשמע מה יש לרחל לומר בנושא, נזכיר שהלובי הציבורי ממומן לחלוטין על ידי הציבור, ואם עוד לא הצטרפתם כחברים, אז מיד כשהפרק יסתיים. ועכשיו בואו נשמע מה רחל חושבת על טיעון הפגיעה בתוצרת כחול-לבן-

רחל גור: רוב מה שאנשים מזמינים בחול זה ביגוד והנעלה, ביגוד בעיקר ביגוד ילדים, ואני מניחה שאתה תופתע. אנשים חושבים על הזמנת חבילות וחושבים על אזור תל אביב. אבל רוב החבילות שמוזמנות לארץ מגיעות לביתר עילית לבני ברק ולירושלים לפי נתוני הדואר. אלו המוקדים העיקריים וזה מאוד ברור למה. האנשים שמזמינים בגדי ילדים בכמויות גדולות אלו האוכלוסייה החרדית. והם דווקא הצורכים הגדולים ביותר של הפטור ממע"מ.

כרמל נמש: לפי מה שאת אומרת, נתת לנו עכשיו רשימה של אנשים שמתנגדים לאותו פטור ולאותה פתיחה של השוק. אפשר להבין אותם? הפטור באיזה שהוא מקום יוצר יתרון לא הוגן לטובת אותו יבוא אישי?

רחל גור: אני טוענת ההפך. אני חושבת שזה מאזן את הכוח שיש בין הרשת הגדולה, רשת גדולה תזכרו, הם שולטים לדוגמא, הקבוצה של פוקס שולטים על רוב המותגים שאתה רואה בקניון כשאתה נכנס, יש להם מותגים בתחום הפארמה, בתחום התחתונים, הלבשת לילה וכדומה.

כרמל נמש: זאת אומרת זו רשת אחת גדולה שנקרא לה קבוצת פוקס ובפועל יש 5-6 מותגים בקניון שאני הולך ודלת ליד דלת

רחל גור: שייכים לאותו בן אדם, לאותה קבוצה.

כרמל נמש: והגיהוץ שאני עושה מגיע בסופו של דבר לאותה קבוצה, לאותו יו"ר שכולנו מכירים ואוהבים.. להראל ויזל..

רחל גור: נכון, ניסחת את זה יפה… הפטור הזה מכריח את הראל ויזל וחבריו להוריד את המחירים בחנויות שלהם. זאת אומרת אם לא היה הנחה, או לגברת מבני ברק את האפשרות להזמין מנקטס אומאמזון או מעלי אקספרס או ממה שזה לא יהיה היא הייתה חייבת להגיע לפוקס, ולקנות שם את בגדי הילדים, הנעלים את מה שזה לא יהיה.

כרמל נמש: נגיד עכשיו אותה גברת קונה בעלי אקספרס, מזמינה הרבה מאוד בגדים לילדים שלה, והראל ויזל נפגע. ואז ברגע שאנחנו פוגעים בהראל ויזל אז אולי אחת מבין חמשת החנויות שלו עדיין תצליח אולי הממותגת יותר והפנסית, אבל החנות האחת שלה נפגעת וזה 100%  מההכנסה שלה. אז אולי החוק הזה כן מפלה.. נקרא לזה ייצור כחול לבן.

רחל גור: יש איזו שהיא טענה כזאת ולצערי באמת לשכת הסחר של העסקים הקטנים הצטרפו למאבק. אנחנו לא רואים שזה מוכח בנתונים. לא בנתונים של האוצר ולא בשום מסמך אחר. ישראלים לא מוציאים המון כסף בחנויות ובעסקים קטנים בחודש והם לא קונים שם לרוב את מוצרי הצריכה היום יומיים. הם קונים שם את המוצרים המיוחדים.  זאת אומרת, אתה לא מגיע לעסק הקטן כדי לקנות את הטישרטים עם התג של בית הספר שאתה חייב בכמויות בשביל ילד אלא אתה מגיע לשם כדי לקנות משהו מיוחד, נגיד, לאירוע, בגד שהוא מותאם לך, משהו שהוא יותר ייחודי, וזה באמת  הרובריקה של החנויות הקטנות ולרוב מדובר במקום שהוא בוטיק.

כרמל נמש: זאת אומרת את השמלה לחתונה של החברה שלך את לא תיקני באיביי …

רחל גור: לא תזמיני את זה באיביי כי את רוצה.. אתה.. מי ש.. רוצה שזה יהיה שהלוק יהיה בדיוק. נכון? זה מאוד חשוב איך זה בדיוק יראה.

כרמל נמש: זאת אומרת בקטלוג זה נראה יפה…

רחל גור: אתה לא תיקח צ'אנס על השמלת ערב לארוחה המיוחדת. אתה תלך לחנות בוטיק, אתה תוציא כסף טוב, ותמצא משהו שהוא באמת מתאים. אנחנו בעצם רואים שהם בעצם לא מתחרים העסקים הקטנים כמו עסקים של בוטיק לא מתחרים על אותה משבצת של יבוא אישי.  מה שאנשים מזמינים ביבוא אישי זה מוצרים יותר סטנדרטים, די פשוטים.

כרמל נמש: זה מה שזול.. זה מה שהרשתות הביאו להם עד עכשיו.

רחל גור: הרשתות גם ככה מייצרות את אותם מוצרים בד"כ בחו"ל לדוגמא בפוקס וזאת אומרת בעצם הצרכן עוקף את הבן באמצע ופשוט מזמין ישירות מהמפעל את אותו מוצר פשוט. לרוב לא מזמינים מחו"ל דברים שהם ייחודיים, מותאמים אישית, את זה אנשים קונים פה בארץ. כנ"ל גם צעצועים. יש טענות שזה פוגע בחנויות צעצועים פה בארץ. אבל שוב מה שאנשים קונים מחול זה הדברים שהם מאוד סטנדרטים, מותגים בינלאומיים. אם אתה רוצה לקנות, כמו שאני קניתי, פראיירית, מטבח מעץ מלא שמעוצב מאוד יפה, אז אני הולכת לחנות פה. לנגריה שעושה את זה פה. כאילו זה לא מסוג הדברים שאני אזמין. אני אזמין למשל את הדמויות של הסרט, את הדברים שהם מאוד סטנדרטים, מאוד פשוטים, לא את הדברים שהם ייחודיים או מותאמים אישית.. ובעצם למרות הטענה הזו אנחנו לא רואים מבדיקה מעמיקה של הנתונים שתשפיע…

כרמל נמש: אז אין פגיעה ב…

 רחל גור: בדיוק, על ידי הפטור ממע"מ פוגע בעסקים קטנים.

הראל ויזל: ".. תראי אני ולשכת המסחר עם 100 פירמות, ו… הבנתי שלשכת המסחר החליטה להגיש בג"ץ כנגד האפליה בפטור של המע"מ ולדרוש שגם אנחנו בכל החניות, בכל הקניונים במדינת ישראל נמכור בלי מע"מ. שיהיה תחרות שווה… ישב אצלי קודם מישהו גם, שאמר לי- תקשיב טוב, אחותי התחתנה, הזמנתי כרגע חליפה מהאינטרנט היא הגיעה לי שתי מידות, אני רצתי כרגע למנגו, הוא אומר לי, לקנות. אז בואי רגע נשים את הדברים… תקשיבי טוב, כל מה שאנחנו רוצים זה שוויון, כל מה שאנחנו באים ואומרים זה- תנו לנו להתחרות, כל מה שאני אומר זה תתחילו לדאוג לכל ה-500,000 עובדים פה בכל הקניונים.. יותר מאשר עלי באבא כזה או עלי באבא אחר…"

♬  <מעבר> ♬

קריינות: אז הוא לא פוגע בעסקים קטנים, אבל מה עם הגדולים?  אולי ויזל, ש…שמענו הרגע, יחליט שפוקס אינה יכולה עוד, ויפטר 30 אחוז מעובדי החנויות.  אז נכון שקודם אמרנו ש.. יש לו כמה רשתות, אבל כל רשת היא עולם ומלואו – וכל חנות שנסגרת.. איך נאמר? לא מכניסה למעגל האבטלה טייקונים, יותר בכיוון של מוכרים, יצרנים, סבלים… בסופו של דבר זה יפגע בחלשים.

רחל גור: יש סיכוי. נכון אתה צודק. התחרות תמיד, במקום מסיים כואבת. עצם הפתיחה לשוק הגלובלי טמון בזה סכנות. אני חושבת שזה דווקא דבר חיובי. כי אותם אנשים שעובדים, נגיד אם אתה משווה את הענף של האופנה הישראלית לזה של ה-OCD אז רואים שההתנהלות בענף האופנה הישראלית היא בין הנמוכים מבין כל מדינות ה-OCD. ז"א שאין פה ניהול נכון של המשאבים הקיימים. יש גם משכורות מאוד נמוכות בענף האופנה. אם אנחנו מסתכלים על דוגמא ספציפית, אדם שעובד בחנות של ויזל מרוויח, לרוב רובם מועסקים בצורה חלקית, משרות חלקיות, הם מרוויחים הרבה פחות ממינימום, בסופו של דבר. אם חנויות, רשתות האופנה הגדולות יפטרו חלק מהעובדים האלה, הם ימצאו את עצמם, זה כוח השוק, בענפים אחרים, שיש שם משרות יותר איכותיות ויותר רווחיות. וזה בעצם ענפים שמתפתחים כתוצאה מיבוא אישי. לדוגמא, כל התחום של אחסנה, לוגיסטיקה או משלוחים או חברות שמנתבות הזמנות למיניהן, זה לא שהפטור ממע"מ מצמצם את המשרות ככלל אלא מצמצם משרות במגזרים או בענפים שבהם יש פירעון יותר נמוך ומייצרת ומפתחת ענפים אחרים שבהם יש אפשרות לפי רעון יותר גבוה. במילים פשוטות למשרות יותר איכותיות, יותר שוות.

כרמל נמש: זאת אומרת  אנחנו כן נגיע למצב שהפטור הזה יכול להוביל לאותה סגירה של החנות ..

רחל גור: יש מצב

כרמל נמש: האחרונה של ויזל… זה יגרור לפיטורים, זה יגרור לאבטלה, אבל זה גם יגרום בסופו של דבר את זה שאותם מובטלים יעברו לעבוד בשוק אחר במשרות יותר טובות, עם תנאים סוציאליים טובים יותר, ובסופו של דבר..

רחל גור: עם משכורות יותר טובות

כרמל נמש:  ישפרו את החיים שלהם.

רחל גור:   נכון. יכול להיות שתהיה פה ירידה בטווח הקצר, אבל אנחנו רואים איך שזה עבד במדינות אחרות, וגם איך שזה עובד גם פה. בסופו של דבר השוק יתאזן ויתאזן בנקודה היותר גבוהה מבחינת העובדים והם יגיעו למקומות יותר טובים.

 ♬ <מעבר> ♬

כרמל נמש: באמת הזכרת מדינות אחרות אז אם ננסה להסתכל בפריזמה רחבה יותר על מה קורה בקהילה הבינלאומית במדינות, נגיד, מערביות אחרות: אירופה, ארה"ב, אנחנו רואים איזה שהוא מגמה של ביטול הפטור, נכון?

רחל גור: נכון. אתה צודק.

כרמל נמש: אז למה פה אנחנו רק במדרגות ….?

רחל גור: כי אנחנו מדינה ייחודית. לצערי או לשמחתי, זה נכון שהפטור באירופה הוא יותר נמוך, הוא יושב סביב ה-22 יורו, זה נכון שבאוסטרליה ביטלו את הפטור לפני כשנה ושבארה"ב מתלבטים. יש שם בלגאן טוטלי אז פשוט מתלבטים שמה כבר המון זמן. אבל שוב, אנחנו בישראל, בין המדינות המפותחות, הריכוזיות ביותר בעולם. יש לנו כ-70 מונופולים מוכרזים וזה בלי לדבר על כל המונופולים הלא מוכרזים שיש שאנחנו דיברנו עליו כשדיברנו על מונופולים ביבוא. בשפה הכי פשוטה, חלק מאוד גדול מהכסף, מהמשאבים, נמצא בשליטה של מעט מאוד אנשים. ולכן צריכים פה כלים ייחודיים. כמו שיש סיטואציה ייחודית כך צריכים כלים ייחודיים כדי לנסות לבזר את אותם משאבים ולתת לבן האדם הפשוט, הסביר, הצרכן הממוצע, הקלה, להנות מכל מה שהשוק הבינלאומי יכול לאפשר. לכן אנחנו מאפשרים לו באמצעות הפטור לעקוף את השוק המקומי שהוא מאוד ריכוזי ובמחירים מאוד גבוהים ולהגיע ככה לשוק הבינלאומי.

כרמל נמש: לסיום אני רוצה לאתגר את מה שאמרת, את המעקף הזה של השוק המקומי של המונופולים שבסופו של דבר מקל מאוד על הכיס שלך ושלי,

רחל גור נכון

כרמל נמש: אבל אנחנו נמצאים בתקופה ייחודית, מגיפת הקורונה העולמית הביאה גם משבר כלכלי מאוד מאוד נרחב ואחוז אבטלה מאוד גבוה, והגרעון יגדל ואחד הדברים האלה שאותו מס עושה לחיוב זה מכניס כסף לקופת המדינה, ואז אולי עולה השאלה, אולי דווקא בזמן כזה, זה לא הזמן לבטל את המס או להוריד אותו או בכלל להשאיר אותו. איך ניתן בכלל לטעון נגד השארת הפטור או ביטול הפטור?

רחל גור: אני דווקא טוענת שבגלל הקורונה אנחנו חייבים לשמר את הפטור וזה משתי סיבות, אחד כי כעת השמיים סגורים. אם היינו מנותקים לפני, כי כפי שאמרנו אין לנו מעברים יבשתיים ואפשר לצאת מפה רק במטוס או בספינה, אז עכשיו אנחנו פי 100 יותר מנותקים, באמת אחוז הטיסות באמת ירד פה ל2-3 אחוז ממה שהיה. זאת אומרת אין לאנשים אפשרות לקנות בחו"ל כמו שהיה להם פעם. והם פה, הם תקועים פה, באמת איבדו חלק מאוד גדול מהפרנסה, והם צריכים לקנות מוצרי צריכה בסיסיים והם לא יכולים להתמודד עם המחירים הגבוהים שיש ברשתות השיווק המקומיות. אז הפטור, האישור להזמין חבילות מחול, נותן להם איזה שהוא אורך נשימה. בנוסף יש באמת את הטיעון של הגרעון. זאת אומרת אנחנו עכשיו נכנסים לגרעון מאוד מאוד עמוק בסופו של דבר, וחייבים לכסות את זה מאיפה שהוא. חייבים לצמצם מאיפה שהוא ולהוציא את הכסף הזה  שחסר לאוצר.  

כרמל נמש: ומס תמיד טוב להכנסות…

רחל גור: נכון, מס תמיד טוב… אז פה הטיעון הוא באמת…. האוצר מעריכים שהפטור ממע"מ שווה, יש הערכות סותרות, אבל שווה משהו בין 200 מיליון שקל לבין 700-800 מיליון שקל. שזה כסף. אין ספק, כסף רציני. אבל מה שהם שוכחים זה באמת הפסיכולוגיה של הצרכן. כאילו בסופו של דבר, במידה שהפטור ממע"מ יבוטל, אנשים לא יראו את זה כביטול של הטבה אלא יראו את זה כמס נוסף, חדש ולכן הם יפסיקו להזמין מחו"ל, הכדאיות, ורוב מה שהם מזמינים מחו"ל הם דברים קטנים, כאילו זה.. יש כבר עלויות המשלוח על ההזמנות הקטנות, ואם מוסיפים עוד 17%   פשוט זה יהפוך את זה ללא כדאי. זה לא שאנשים ימשיכו להזמין וישלמו את המע"מ כדי להכניס כסף לקופת המדינה, אלא שיזמינו פחות והכסף לא יכנס לקופת המדינה. 26:05 עוד דבר חשוב לזכור, שבמידה שהרשויות לדוגמא יצטרכו לגבות מע"מ או שיצטרכו לתקשר עם המ0כס כדי לייצר מנגנון של גבית מע"מ זה עלויות נוספות. ז"א נצטרך לשלם עמילות מכס וגם להזמנת החבילה, גם המשלוח בחו"ל, גם המשלוח פה בארץ, אתה תשית יותר מידי עלויות על המערכת זה יקרוס ויהפוך ללא כדאי… וחבל.

♬ <סיכום> ♬

קריינות:  זהו, אנחנו מסיימים עוד פרק של מלכוד 99. נכון לרגע זה, הפטור ממע"מ עדיין חי ונושם, ואיתו גם ירידת מחירים יחסית, בכל זאת.. קורונה. וכן.. זה מורכב. להורדת מחירים, יש גם צדדים פחות נעימים, אבל בדיוק בשביל זה לובי 99 קיים, כדי לאתר את האינטרס הציבור הרחב, ולפעול למענו, במקרה הזה לסכל ניסיונות לביטול הפטור.

בין אם אתם אנשי הרשת, חנויות הרחוב או הקניונים, בין רכישה לרכישה אני מזמין אתכם להצטרף לקבוצת המאזינים בפייסבוק, ולהיכנס לאתר האינטרנט שלנו, תוכלו למצוא שם עוד מידע על הפטור, וכל מה שהולך סביבו. אם אהבתם את הפרק, אז  נשמח שתפיצו אותו הלאה, לחברים ומשפחה.  וכמובן אל תשכחו לעקוב אחרינו, ככה תדעו מתי עולה פרק חדש.

לסיום, אני מזכיר שאפשר לדבר איתנו גם בטלגרם, לחפש אותנו בטוויטר, ואפילו לשלוח לנו מייל, הכתובת היא podcast@lobby99.org.il.

נאמר תודה לרחל גור שכהרגלה.. החכימה אותנו מאוד, וגם לודי טלמור המתנדבת היקרה שתמללה את הפרק. זהו… אני הייתי כרמל נמש, יאללה ביי.