כשג'ף בזוס רכש בשנת 2013 את הוושינגטון פוסט – האם הוא חיפש עסק רווחי? העובדה שרק לאחרונה פיטר משם שליש מהעובדים, מלמדת שאולי הוא חיפש לקנות משהו אחר, השפעה. כך גם אילון מאסק שרכש את רשת איקס (טוויטר לשעבר) וגוטאם אדאני ההודי (כן, ההוא מנמל חיפה) רכש בשנת 2022 את רשת השידור NDTV. ומה קורה אצלנו? בעלי השליטה בערוצי התקשורת הם קבוצות הון שמחזיקות לא רק בערוץ שבו אתם צופים, אלא בחלקים אדירים מהחיים של כולנו. התקשורת בישראל ריכוזית, ומאחוריה קיימים לא מעט אינטרסים כלכליים וצרים. אותן קבוצות שקובעות מה יהיה סדר היום בטלוויזיה, הן לעיתים קרובות אותן קבוצות ששולטות במקביל בתאגידי ענק פרטיים שנמצאים בכל בית בישראל. כשהבעלים של כלי תקשורת מרכזי הוא גם שחקן דומיננטי בתחומים אחרים, כמו שוק המזון או שווקים פיננסים – נוצר ניגוד עניינים מובנה. הכוח הזה לא עוצר בתוכן – הוא חולש גם על ה'צינורות': חברות התשתיות, הכבלים והלוויין. כשמישהו מחזיק גם בתוכן וגם בדרך שבה הוא מגיע אליכם הביתה, הוא מחזיק בכוח בלתי מוגבל כמעט על המידע שלכם, ומתוך כך על פוליטיקאים ומקבלי החלטות שתלויים בסיקור התקשורתי שלהם. המאבק בריכוזיות הוא המאבק על היכולת שלנו לדעת את האמת ללא פילטרים של אינטרסים זרים. הגיע הזמן שנפסיק להסתכל רק על מה שקורה בתוך הפריים, ונתחיל לשאול מי באמת עומד מאחוריו. אנחנו בלובי 99 נאבקים כדי לפרק את הריכוזיות הזו ולשמור על מהימנות התוכן שמונגש לציבור מפני אינטרסים כלכליים צרים של קומץ בעלי-הון. הדרך לפירוק הריכוזיות במשק וטיפול ביוקר המחייה חייבת לעבור דרך פירוק הריכוזיות בתקשורת.