כמה כסף אתם מרוויחים מפאנלים סולאריים על הגג? אם התשובה היא 0 שקלים – זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים לשנות, וכך לא רק שתשלמו פחות על השימוש בחשמל – אלא גם תרוויחו. כולם מסכימים שכדאי לעודד אנרגיות מתחדשות ואפילו ידוע שמי שיש לו פאנלים סולאריים, יכול למכור את החשמל לחברת החשמל – אז למה אנחנו לא רואים תור ארוך שממתין למתקיני הפאנלים סולאריים? עם השאלה הזו יצאנו להעמיק בנושא, ולמדנו כמה חסמי כניסה יש בשוק בישראל. לכן, כשמשרד האנרגיה פרסם את המדיניות שלו בנושא פאנלים סולאריים על מבני מגורים, שלחנו תגובה ובה הצבענו על החסמים שמונעים ייצור חשמל מבוזר לרווחת הציבור הרחב, בניגוד למקובל ב-OECD: חסמים תכנוניים – בעוד שפאנלים סולאריים על גגות אינם דורשים היתר בניה ולכן יותר נפוצים, פאנלים על קירות, טורבינות רוח ומתקני אגירה בינוניים – דורשים היתר, בניגוד לנהוג בעולם. כך, עודף רגולציה ובירוקרטיה שמובילים לעלויות של עשרות אלפי שקלים, מסכלים מראש פרויקטים קטנים. איסור על מערכות זעירות – בגרמניה יש כבר 4 מיליון מערכות זעירות שמתחברות ישירות לשקע (פלאג אין) בלי חשמלאי ובלי רישיון, ונתלות מהמרפסת או מהחלון. בעוד שמדינות רבות בעולם מעתיקות את המודל – בישראל הוא אסור. כך, כשנאמץ את התקינה הגרמנית, כל דייר יוכל להרוויח מהשמש, ולא רק בעלי בתים צמודי קרקע. איסור על מיקרו-גריד ושיתוף חשמל – בעולם מותר למכור חשמל ברמה המקומית, וליצור מיני-רשתות חשמל (מיקרו-גריד) של שיתוף אנרגיה, כך שנוצר שוק חשמל תחרותי יותר. בישראל, לעומת זאת, נשמרת השליטה הריכוזית של חברת החשמל – שכמובן לא ממהרת לפרוס ולחבר פאנלים סולאריים. אם משרד האנרגיה יטפל בחסמים האלה, יקל על הציבור לפרוס ולהתקין פאנלים סולאריים ויעודד יוזמות לשיתופיות וסחר מקומי באנרגיה מתחדשת – כולנו נרוויח יותר: הסביבה, חשבון החשמל של מי שהתקין וגם חשבון החשמל של מי שלא התקין. חשוב להדגיש שמדובר רק בנושא אחד מתוך התכנית הלאומית לאנרגיה שאנו קוראים למפלגות השונות ולממשלה שתקום, לאמץ, שכן ישראל ניצבת בפני אתגר משמעותי: לשמור על העצמאות האנרגטית גם ביום שייגמר הגז הטבעי, כדי שלא נצטרך לכבות את האור ביום שייגמרו מאגרי הגז. בתכנית שאנחנו מציעים, הסרת חסמים לייצור אנרגיות מתחדשות מבוזרות במרחב העירוני זה צעד הכרחי לביצוע מהיר, כדי שנוכל למצות את הפוטנציאל ליצור חשמל בלי למחוק שטחים פתוחים.