מה קורה כשאחת החברות החזקות בישראל מקבלת תשובה שלילית מהגוף שאמור לפקח עליה ולשמור על האינטרס הציבורי? היא לא בהכרח עוצרת. לפעמים היא פשות מנסה לגרום לממשלה לשנות את ההחלטה. אנחנו בלובי 99 לא מתכוונים לשבת מהצד אל מול התעצמות כוח בלתי מוגבל מול הממשלה, על חשבון הציבור. תכירו את קבוצת שפיר. השם אולי לא מוכר בכל בית, אבל אין בית בישראל שלא שילם עבור שירותיה. אם נסעתם ברכבת הקלה בירושלים, בכביש 6 בצפון, בכביש 16 בכניסה לירושלים או בנתיב המהיר לתל אביב, כבר פגשתם את הפעילות של שפיר. היא גם שותפה לפרויקטים של התפלת מים, בניית תשתיות ומבני ציבור. מדובר בתאגיד ענק עם מחזור של מיליארדי שקלים, שתלוי בממשלה במגוון תחומים, והממשלה מצידה תלויה בו להפעלת תשתיות חיוניות. כעת, שפיר רוצה להוסיף לאימפריה שלה גם את השליטה בבתי הזיקוק באשדוד. לא מדובר בעוד עסק רגיל, אלא בתשתית אסטרטגית שאחראית לחלק משמעותי מאספקת הדלקים בישראל. ופה זה נהיה מעניין: בישראל קיים חוק ריכוזיות, שנועד למנוע בדיוק את המצב שבו מספר מצומצם של תאגידי ענק צובר כוח עצום על הכלכלה ועל מקבלי ההחלטות. ועדת הריכוזיות בחנה את הסוגיה והמליצה שלא לאשר אותה, בין היתר מחשש שהיא תעניק לשפיר כוח מיקוח עודף מול המדינה. אבל מה עושה תאגיד ענק כשהוא מקבל תשובה שלא מוצאת חן בעיניו? הוא פועל לשינוי ההכרעה, ולפתע גם בכירים בממשלה מבקשים לפתוח מחדש את הדיון. משרד האנרגיה כבר יצא נגד עמדת ועדת הריכוזיות, ולפי פרסומים, גם במשרד האוצר נשקלת תמיכה בעסקה. כאן בדיוק טמונה הבעיה. ככל שתאגיד שולט ביותר תשתיות שהמדינה זקוקה להן, כך גדל גם כוחו מול הממשלה. כשהוא מפעיל מערך לוביסטים וקשרים עם מקבלי החלטות, החשש הוא שהכוח הכלכלי שלו יהפוך גם לכוח פוליטי ורגולטורי. זו לא תיאוריה. זה בדיוק אחד הסיכונים שחוק הריכוזיות נועד למנוע. אז מי קובע כאן את הכללים: המדינה בשם הציבור, או התאגידים החזקים במשק? אנחנו בלובי 99 פנינו לרשות החברות הממשלתיות ולרשות ניירות ערך בדרישה שלא לאשר לשפיר את השליטה בבית הזיקוק, ולאמץ את המלצת ועדת הריכוזיות. דרשנו גם לבדוק את ההסכמים הקיימים בין שפיר לבית הזיקוק, כדי לוודא שהיא לא מפעילה כבר עכשיו שליטה בפועל בלי שקיבלה היתר. אנחנו לא נגד חברות גדולות ומצליחות. אנחנו נגד מצב שבו ההצלחה שלהן מתורגמת לכוח בלתי מוגבל מול הממשלה, על חשבון הציבור. כי במדינה שבה קומץ תאגידים שולטים בתשתיות החיוניות, השאלה היא כבר לא רק מי מרוויח יותר. השאלה היא מי באמת מחזיק בכוח.