מחצית מלקוחות הבנקים תקועים במלכודת אוברדרפט כרוני, משלמים ריביות מטורפות, והבנקים? הם ממשיכים לדחוף אותנו לעשות שימוש לא מושכל במסגרת האשראי בחשבון, כשבפועל מדובר בהלוואה יקרה מאוד ולא כדאית שהריבית עליה יכולה להגיע עד לכ-18%. פנינו לבנק ישראל ולמשרד האוצר בדרישה לטפל בבעיה ולקבוע אסדרה שלא תאפשר לבנקים לכלוא את הציבור במעגל חובות בלתי אפשרי ושתביא לייעול התנהלותם הכלכלית של משקי הבית.
נמשיך לדאוג לכסף שלכם. הצטרפו ללובי הציבורי וחזקו אותנו – https://bit.ly/4ekSl9b 
***
הזמינות והקלות שבה אנחנו נכנסים למינוס היא לא מקרית. מסגרת האשראי בחשבון נועדה להוות פתרון למקרים חריגים, אבל כשהריבית על המינוס יכולה להגיע ל-18% (לעומת 9% בהלוואה רגילה) והבנקים מרוויחים מהאוברדרפט של הציבור 1.1 מיליארד ש״ח בשנה – לא פלא שיש להם תמריץ להשאיר אותנו במצב הזה.
לקוח עם ‘מינוס’ הוא לקוח חלש יותר, שלא יכול להתמקח על גובה הריביות והעמלות שהוא משלם. לכן הבנקים דוחפים כמה שאפשר לנצל את השימוש של מסגרת האשראי בחשבון – המסגרת ניתנת כמעט באופן אוטומטי עם הליך פתיחת חשבון הבנק, ניתן להגדיל אותה בקלות רבה וגם לאחר שהלקוח נאלץ ליטול הלוואה לכיסוי האוברדרפט, הבנק לא פועל לצמצום המסגרת ומכניס את הלקוח למעגל של חובות מצטברים.
לאור ההשלכות החמורות של ה’חיים במינוס’ על מצבם הכלכלי של משקי הבית והפגיעה בתחרות, פנינו למשרד האוצר ולמפקח על הבנקים בדרישה להסדיר מחדש את מנגנון ‘מסגרות האשראי’. לעמדתנו, יש להגביל את משך הזמן בו לקוח יכול להימצא במינוס מעל לסכום מסוים כשבסיומה של תקופה זו, המינוס יומר להלוואה בתנאים קבועים מראש (ובריבית נמוכה יותר) ומסגרת האשראי בחשבון תצומצם. בנוסף, יש לשנות את מערכת התמריצים של הבנקים כך שלא ישתלם להם להמשיך את המצב הקיים.
עוד הצענו לחייב את הבנקים לזהות לקוחות הנמצאים בניצול כרוני של ‘אוברדרפט’ או בעלי פוטנציאל לכך, להמליץ להם על אלטרנטיבה לכיסוי החוב ואף להציע לתת להם ייעוץ לשיפור מצבם הכלכלי. בדצמבר 2019 עברה בבריטניה רפורמה דומה שחסכה ללקוחות כ-486 מיליון ליש״ט בשנה.
רוצים לסייע לנו לשפר את התנהלות הבנקים? הצטרפו אלינו וחזקו את כוחו של הציבור.
