אוצרות הטבע המופקים מים המלח מייצרים הכנסות בגובה מיליארדי שקלים לחברת כי"ל, שבבעלות עידן עופר. אז איך קורה שמשאב הטבע, השייך לציבור, מעניק רווחי עתק בעיקר לטייקון שמחזיק בזיכיון שלו, בעוד המדינה מקבלת הרבה פחות ממה שהיא אמורה לקבל? לפי ועדת ששינסקי (הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל), שעדכנה את חוקי המס ב-2015, המדינה הייתה אמורה לקבל בין 46 ל-55 אחוזים מהרווחים (וגם תמלוגים אלה נמוכים ביחס לעולם). אלא שאנחנו ניתחנו את דוחות כי"ל עם רו״ח ומומחי מס בכירים, ומצאנו שהרווחים שישראל "נהנית" מהם רחוקים מאוד מהמציאות. למעשה, המדינה מקבלת רק 35% מהרווחים. בנוסף, מצאנו שכי"ל, לכאורה, מציגה את הנתונים שלה בצורה מגמתית כדי לשלם פחות מסים למדינה. תבינו, פחות תמלוגים שווים יותר כסף לכיס של עידן עופר, אבל הרבה פחות כסף לקופת המדינה שבסופו של דבר יכולים לסייע בצמצום הגירעון התקציבי, וכהשלכה ישירה לסייע גם לאזרח הקטן. חייבים לנצל את תום תקופת זיכיון ים המלח כדי להגדיל את חלקו של הציבור בהסדר העתידי.
***
הערכת חלק המדינה מתמלוגי ים המלח אינה משימה פשוטה. חוץ מהתרגילים שכי"ל עושה, לכאורה, כדי לדחות ולחמוק מתשלומי מס, היא גם מציגה את הנתונים בדוחותיה בצורה מגמתית. לדוגמה, כשהיא מדווחת על מגזר האשלג – המגזר הרווחי ביותר שלה – היא מערבבת בין האשלג שמופק בים המלח לאשלג שמופק במכרות בספרד. מזמן תהינו לעצמנו, האם כי"ל מערבבת בין נכסים בישראל ובחו"ל במטרה להסתיר כמה הציבור הישראלי לא נהנה מפעילותה?
ובכל זאת, בסיוע רו״ח ומומחי מס בכירים, ניתחנו בדקדקנות את דוחות כי"ל מאז הכניסה לתוקף של מס ששינסקי, והגענו להערכה שחלק המדינה על הרווחים עומד על 31%-36%, וזאת לעומת התחזית של ועדת ששינסקי לפיה התמלוגים צריכים לעמוד על בין 46%-55%. זו הייתה ההערכה שלנו בשנה שעברה, שקיבלה אישוש כשמנכ"ל כי"ל עצמו רביב צולר הודה בכנסת שזהו חלק המדינה ברווחים. וכעת עם פרסום הדוחות של שנת 2023, ראינו שהתמונה העגומה נמשכת.
חשוב לציין שגם יעדי המס שנקבעו בוועדת ששינסקי היו צנועים ביחס לעולם, שם חלק המדינה המקובל מתמלוגים עומד על 50%-90%. במאגר הגז גרונינגן בהולנד, למשל, הממשלה הרוויחה לאורך השנים כ-364 מיליארד אירו, והתאגידים הרוויחו כ-65 מיליארד– כלומר חלק המדינה ברווחים הוא כ-85%.
כעת יש למדינה הזדמנות לתקן את המצב. בשנת 2030 יפקע הזיכיון של כי"ל בים המלח, שהוא היהלום שבכתר של משאבי הטבע של ישראל (ובכלל). המדינה חייבת לנצל את ההזדמנות כדי להגדיל משמעותית את חלק המדינה ברווחים, ואנחנו פועלים מעכשיו כדי ללחוץ על המדינה לדרוש את הגדלת התמלוגים, כמו גם את השמירה על הסביבה והבטחת הישמרותו של ים המלח. אנחנו מציעים את היעד הסביר של 80% מהרווחים, מה שיותיר לבעל הזיכיון רווח נאה בהחלט, בפרט לאור הסיכון הנמוך שבמפעל, שכבר בנוי, רווחי ומוצלח.
**
גם לכם אכפת מים המלח? גם אתם רוצים מדינה עם רווחה כלכלית טובה יותר למען העתיד של כולנו? הצטרפו אלינו עוד היום למאבק על עתידו של ים המלח
