משרד התחבורה קורס, ולוקח איתו את התחבורה הציבורית
בניגוד לספינים התקשורתיים והתירוצים שנשמעים כל העת, משרד התחבורה מחזיק בתקציבי עתק שהוא יכול לבחור להשקיע בתחבורה ציבורית, אבל כנראה שהמשימה הזו לא נראית למשרד חשובה מספיק. בניגוד לרוב המשרדים החשובים האחרים, תקציב המשרד גדל פי שלושה בשמונה השנים האחרונות. אז למה 50% מהציבור בעולם המערבי בוחרים להשתמש בתחבורה הציבורית, בעוד שבישראל כמות האזרחים שמשתמשת בתחב”צ עומדת בקושי על 20%? כי הכסף נשפך, אך התועלת פוחתת. לכן, לא פלא שהציבור מעדיף להמשיך לעמוד שעות בפקקים עם הרכב הפרטי.
**
ומה משרד התחבורה כן עושה עם הכסף? את כל הדברים הלא נכונים:
החברות המפעילות את התחבורה הציבורית ממשיכות לזכות במכרזים ולחסוך על שירות, וזאת למרות שהן מציגות ציון נמוך בדירוג האיכות. פרויקט המטרו החשוב רדום בעוד ממשיכים להרחיב את כביש 2, תדירות הרכבות אינה מספקת וההמתנה ארוכה לאוטובוסים ללא מידע בזמן אמת בתחנות. אנו נמצאים במצב שארבעת המטרופולינים מנותקים האחד מהשני ומיישובי הפריפריה, קווי אוטובוסים נוסעים ריקים ואינם עונים על צרכי התושבים, והרשימה ממשיכה.
בכלל משרד התחבורה מתעדף את הרכב הפרטי על פני התחב״צ, מתעסק ברפורמות לא יעילות, תוך התעלמות מעמדותיהם של אנשי המקצוע עד דחיקתם החוצה ומינוי אנשים ללא כל ידע וניסיון בתפקידי מפתח – שהובילו את כולנו למצב העגום שבו אנו נמצאים.
