כמה זמן ייקח עד שהפסולת שאתם זורקים תישרף בחצר האחורית של העיר שלכם ותזהם את האוויר? אם זה תלוי בקרן הניקיון – שאמורה לממן תשתיות מתקדמות לטיפול בזבל – התשובה היא שתמשיכו לחכות. הקרן שומרת על עמימות, לא מפרסמת לאן זורמים המיליארדים שלה, ובניגוד לחוק – עדיין לא הגישה את הדוחות הכספיים שלה לכנסת. ישראל מקום אחרון ב-OECD בטיפול בפסולת, כש-80% מהפסולת מועברת לאתרי הטמנה או נשרפים במשרפות פיראטיות. עם תשתיות משנות ה-80, ומערך מיחזור כושל – החשיבות של שימוש בכספי קרן הניקיון לפיתוח והקמת תשתיות טיפול בפסולת כדי שכולנו נוכל להמשיך לנשום כאן – היא קריטית. כבר כמה חודשים שהנהלת קרן הניקיון, בראשות מנכל המשרד להגנת הסביבה רמי רוזן – מינוי אישי של השרה עידית סילמן – לא מגישה את הדוחות הכספיים שלה לכנסת. בינתיים, מנתונים שפורסמו בכתבתה של שני אשכנזי בכלכליסט, התגלה שהקרן נכנסה לחובות של מיליארדים, ולא ברור שתעמוד כלל בהתחייבויותיה. צללנו לפרוטוקולים הקיימים של הקרן עד סוף 2025, וגילינו שכספי הקרן שימשו לדברים שעל פניו, לא קשורים למטרות הקרן הקבועות בחוק, כמו מימון התקציב השוטף של המשרד, תכנית מחשב לכל ילד וכל מיני תקציבים לרשויות מקומיות, ביניהן כאלה שמקורבות למפלגה של השרה. לכן, פנינו למנכל המשרד להגנת הסביבה ודרשנו שיפרסמו את הדוחות הכספיים והפרוטוקולים – ואם צריך, נגיע גם לבית המשפט בשביל לחשוף איפה הכסף. הסיפור הזה ממחיש כמה חשוב שבמקום ניהול פוליטי, משק הפסולת יעבור לניהול מקצועי עם רשות פסולת עצמאית, כמו שקורה בתחומי תשתית אחרים. משבר הפסולת של ישראל הוא תוצאה ישירה של הניהול הכושל והפוליטי של משק הפסולת – ואת זה אנחנו נפעל כדי לשנות.