איך החברות הגדולות במשק משמרות את הכוח שלהן? הרבה פעמים בזכות תקנים ישראלים ייחודיים, שקובעים סטנדט שונה מזה שמקובל במדינות מפותחות אחרות, וכך חוסמים תחרות. זה קורה בחיתולים, בקונדומים ובילקוטים, וגם במזון יש 127 תקנים כאלה. במסגרת רפורמת הענק בייבוא, שאותה ליווינו מקרוב, אמורים להתבטל 90 מהתקנים הללו. אבל מה עם היתר? ואיך בכלל הגענו למצב הזה?
החוק קובע שאפשר לשמר את התקנים הייחודיים רק ״מנימוקים של בריאות הציבור״. אין לנו שום בעיה במקרים שבהם באמת יש צורך בריאותי בתקן הישראלי, אבל ברוב המקרים פשוט מדובר על ניצול ציני של חברות המזון כדי למנוע תחרות בשוק.
קחו למשל את שמן הזית – משרד הבריאות מסביר שהסיבה לתקן הישראלי הייחודי היא חשש ל"טוהר" של שמן הזית. לדבריהם, ביטול התקן "יקשה על יצרני שמן מקומיים״ וחשוב לשמר את התקן הישראלי כי ל"שמן הזית במסורת היהודית יש שימוש למשיחת מלכים". מה?!
מה ששמעתם. משרד הבריאות משתמש בטיעונים שהם בכלל לא בריאותיים כדי להצדיק את ההחרגה של שמן הזית. מי שנהנה מההחרגה הזו אלו החברות הגדולות – שוק שמן הזית בישראל נשלט ע"י ׳יד מרדכי' (בבעלות שטראוס) וזיתא (בבעלות ויסוצקי). הריכוזיות הזו מביאה לפער מחירים של יותר מ-150% במחיר של שמן זית בין ישראל לבין מדינות אחרות.
סיפורי אלף לילה ולילה כאלו קיימים לגבי עוד עשרות מוצרים כמו דבש, שימורי דגים, ירקות קפואים, חרדל ועוד. ככל שיותר מוצרים מקבלים פטור, הרפורמה הכה חשובה בייבוא מתרוקנת מתוכן והציבור ממשיך לשלם ביוקר. פנינו לוועדת החריגים בבקשה שלא לאפשר לבעלי אינטרסים לנצל את מנגנון ההחרגה לטובת האינטרסים הכלכליים של חברות המזון הגדולות.
המחירים בסופר כואבים לכם בכיס? הגיע הזמן לעשות עם זה משהו – הצטרפו אלינו: https://bit.ly/3c7AXds
#הוןשלטוןייבוא
