שוב איתכם מחוק השידורים: והפעם – האם המועצה שתקום במסגרת הרפורמה של שר התקשורת קרעי, שבידיה סמכויות רבות, כולל סמכות לסגור ערוץ – תישלט על ידי שר התקשורת? השר טוען בכל במה שמטרתו למנוע מעורבות פוליטית בשידורים, אבל כשצוללים לפרטים הקטנים, מגלים שקורה בדיוק ההפך. משרד התקשורת רוצה להקים גוף פיקוח חדש שיוכל להיחשף לנתונים כספיים סודיים של כלי תקשורת, להטיל עליהם קנסות של מיליוני שקלים ואפילו לסגור ערוצים. אלו סמכויות פיקוח חשובות, אבל הן הופכות לכלי מסוכן – כשהן לא נמצאות בידיים עצמאיות, אלא נשלטות פוליטית. בדיון שהיה השבוע בוועדת התקשורת הצפנו את הבעיה המרכזית: מי שאחראי על איתור האנשים שיחזיקו בכוח הזה הוא מנכ"ל משרד התקשורת – תפקיד שהוא משרת אמון של השר. תחשבו על זה רגע: איזה ערוץ יעז לפרסם תחקיר נוקב על פוליטיקאי, כשהוא יודע שהאדם שינבור לו בדו"חות הכספיים ויכול לחפש אותו בציציות, ממונה על ידי המנכ"ל ואיש אמונו של אותו הפוליטיקאי? ברגע שאיש עם זיקה פוליטית מובהקת הוא זה שמסנן את המפקחים, כל מה שאנחנו רואים בערוצים שעל מסך הטלוויזיה הופך להיות הרבה יותר חשוף ללחצים פוליטיים. כדי שפיקוח על ספקי החדשות באמת ישרת את הציבור ולא את הפוליטיקאים, המפקחים חייבים להיבחר על ידי ועדה מקצועית, עצמאית ונטולת זיקה פוליטית. רק הפרדה כזו תבטיח שהכוח של הגוף המפקח יגן עלינו ועל זכות הציבור לדעת, ולא יהפוך לכלי להשתקת ביקורת. אנחנו נמשיך ללוות את כל הדיונים כדי להבטיח שהציבור לא יישאר אך ורק עם כלי תקשורת שמשקפים אינטרסים של בעלי הון ופוליטיקאים – אלא פועלים עבור הציבור הרחב.