מכירים את התחושה הזו שראש העיר או הרשות המקומית בה אתם גרים, קיבלו החלטה שאין לה הסבר? החלטה שמעלה "ריח רע" כמו ויתור לא מוסבר למפעל גדול או זכויות בניה מופרזות קרוב מידי לחוף הים. תאגידים גדולים תורמים כל העת לעיריות ולרשויות מקומיות ועולה החשש שהתרומות האלה הן לעתים "השקעה" עבור התאגיד לו עלולים להיות אינטרסים בעיר או באזור שיושפעו בעתיד מהחלטות הרשות המקומית.
לאחרונה פורסם כי תחת המסווה של "אחריות תאגידית", תאגידים מזהמים תורמים סכומי עתק לעיריות הסמוכות, כאשר יש חשש שהתרומות הן מעין "דמי שתיקה" שנועדו להשפיע על נבחרי הציבור בעירייה ועל הלך הרוח הציבורי לטובת התאגידים. כך, למשל, חברת כי"ל תרמה מאות אלפי שקלים לעיריית ערד, עד שזו הגישה עתירה נגד כריית פוספטים בשדה בריר הסמוך לשטח העיר. מרגע העתירה פסקו התרומות לעירייה, וגם לעמותות שונות הפועלות ברחבי העיר, כמו ביה"ס הדמוקרטי בעיר, שלקח חלק פעיל בהובלת המאבק בכרייה המזהמת.
בדיוק בגלל החשש הזה לפני מספר שנים פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים שנועד להסדיר קבלת תרומות על ידי רשויות מקומיות. החוזר קבע שהתרומות יאושרו על ידי ועדה ייעודית, רק במקרה שאינן מעלות חשש לפגיעה בטוהר המידות עקב קבלת התרומה. למשל: שהתרומות אינן מציבות בעלי תפקידים מהעירייה במצב של ניגוד עניינים; שהתרומות לא ניתנות תוך ציפייה לקבל תמורה או מתן עדיפות לעסקי התורמים וכו'. הנוהל הזה גם קובע שהחלטות ועדות התרומות יפורסמו באתרים של הרשויות המקומיות בצירוף חוות הדעת של הוועדה, כדי שניתן יהיה לפקח על שיקולי הוועדה.
אבל בבדיקה שערכנו יחד עם "שקוף" מצאנו שרשויות רבות לא מפרסמות את ההחלטות של ועדות התרומות ואת חוות הדעת הנדרשות, וגם ההחלטות שכן מתפרסמות, לעיתים לא כוללות נימוקים מספקים. יש גם החלטות שמכשירות תרומות של חברות מזהמות הסמוכות לשטחי הרשויות, באופן שמעורר חשד ממשי לניגודי עניינים.
לכן, פנינו למנכ"ל משרד הפנים וביקשנו ממנו לעגן חלק מהנוהל בחקיקה, מה שעשוי להגביר את היישום של ההוראות, על ידי הרשויות. אנו מאמינים ששקיפות ההחלטות תוביל להחלטות מנומקות יותר, מבוססות יותר, שיבטיחו את צמצום ניגודי העניינים בין ההון לשלטון גם ברשות המקומית.
רוצים לסייע לנו למנוע שחיתות בשלטון המקומי? הצטרפו: https://lobby99.org.il/join
שקוף – גוף התקשורת של הציבור
#הוןשלטוןשקיפות
