בשעות אלה מתגבשת במשרד ראש הממשלה החלטה לתת לבנקים בישראל מתנה שהם לא חלמו עליה – ערבות מדינה על הלוואות קיימות בהיקף של כ- 12 מיליארד שקל. מה שזה אומר, שאם עסק פשט רגל בעקבות משבר הקורונה, אז המדינה תיקח על עצמה את ההפסד.
צעד קיצוני שכזה, בו המדינה לוקחת על עצמה את ההפסדים של המערכת הבנקאית, צריך להיות שמור למקרי קיצון בהם יש חשש ממשי ליציבות של הבנקים. זה לא המצב. מתחילת השנה הרווחים של ארבעת הבנקים הגדולים הסתכמו בכ-4.1 מיליארד שקלים. ערבות מדינה על הלוואות קיימות משמעותה עוד כסף למי שכבר מרוויח.
לפי הנוסחה הזו, בתקופות טובות, הרווחים ממתן אשראי הולכים לבנקים. בתקופות רעות, ההפסדים על חשבון הציבור.
הכסף הציבורי שעתיד להישפך ישר לשורת הרווח של הבנקים, יכול לשמש להצלת העסקים שנקלעו למשבר בעקבות הקורונה וכל מה שנחוץ להישרדותם הוא גישור על תקופת המשבר הנוכחית. אפשר וצריך להגיע לעסקים אלה ולעזור להם באופן ישיר, ללא תיווך של המערכת הבנקאית.
מעבר לעלות הלא מוצדקת או הגיונית לקופה הציבורית, הנזק של מתן ערבות בדיעבד על הלוואות שנתנו הבנקים למגזר העסקי כדי לכסות על הפסדי הבנקים, הוא במסר. מהיום ידעו מנהלי הבנקים, כי לא משנה איזה החלטות גרועות הם ייקחו ולא משנה למי הם יתנו אשראי ובאיזה סיכון, במקרה הכי גרוע תבוא המדינה ותרשום צ'ק לכסות את ההפסדים.
ינסו למכור את המתווה הזה כסיוע לעסקים קטנים, אבל שלא יבלבלו אתכם. זו לא הדרך לסייע להם. העברה של כספים מהקופה הציבורית לכיסוי הפסדי האשראי של הבנקים לא תועיל לאף עסק במגזר עסקי פרט לבנקים עצמם.
אנו שוקדים כעת על פניה דחופה לאמיר ירון נגיד בנק ישראל ולאבי שמחון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה (שני האנשים שבתמונה שהבנקים כנראה שכנעו איכשהו שמדובר ברעיון טוב), ולשר האוצר ישראל כ"ץ. בינתיים מוזמנים לסייע לנו בהפעלת הלחץ הציבורי ולשתף את הפוסט.
רוצים לעזור לנו להגן על הכסף של הציבור מפני הבנקים? הצטרפו עכשיו https://bit.ly/361BibM
