בשבוע שעבר אישרה הוועדה למיזמים ציבוריים של הכנסת את הרפורמה להגברת התחרות בשוק הבנקאות, שבבסיסה עמדה חבילה של הקלות שמוצע לתת לבנקים קטנים, על מנת לעודד את הקמתם וכך להגביר את התחרות בשוק הבנקאות. אבל בתוך הרפורמה הזו הסתתר סעיף מסוכן שמאפשר לגופים ששולטים בחברות ביטוח ובגופי הפנסיה (גופים מוסדיים) לשלוט במקביל גם בבנקים, מה שיחשוף את המערכת הפיננסית לסיכונים. הסעיף הזה אמנם עבר אבל בזכות לחץ ציבורי אדיר שהפעלנו, הצלחנו להכניס בנוסח שאושר לבסוף פיקוח של בנק ישראל על ״המפלצות הפיננסיות״ החדשות שיקומו.
כיום חל איסור על גוף מוסדי לשלוט בבנק – איסור שנולד לפני 20 שנה, בעקבות ועדת בכר, שביקשה להגביר את התחרות במערכת הפיננסית ולצמצם את ניגודי העניינים בין הפעילויות השונות שרוכזו עד אז בידי מספר מצומצם של בנקים. אבל הלקח לא נלמד וברפורמה הנוכחית בנק ישראל ומשרד האוצר הציעו לאפשר שליטה במקביל בניהול כספי ציבור, ביטוח ובנקאות, מתוך מחשבה שהדבר יתרום לתחרות. כך, למשל, חברת כלל, השולטת בחברת כרטיסי האשראי מקס, תוכל להמשיך לשלוט בה גם אם מקס תהפוך לבנק.
לכל אורך הדרך התנגדנו למהלך הזה והצבענו על כך שהשליטה במקביל בשתי הפעילויות יוצרת ניגודי עניינים חריפים ומסכנת את יציבות המערכת הפיננסית כולה. מדובר במחיר יקר מאוד לשלם בשביל צעד שלא באמת יקדם את התחרות – הבנקים והגופים המוסדיים הם שותפים לאינסוף עסקאות והגופים המוסדיים אף מחזיקים במניות הבנקים, באמצעות טריליוני השקלים של כספי החיסכון של הציבור, ולכן אין להם אף תמריץ להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. חמור מכך, ההצעה הזו קודמה מבלי שיהיה ברור מי יפקח על אותן חברות החזקה שישלטו בשתי הפעילויות במקביל, ולמרות שכלל הגורמים העוסקים בנושא הסכימו שפיקוח כזה נדרש ונחוץ.
